שירה עתיקה ועכשווית בלשון כל הזמנים

מאת רמי סעריsfat-ever

עוּרִי שְׂפַת עֵבֶר, אלפיים שנות שירה על השפה העברית
לאה צבעוני, צבעונים הוצאה לאור, 2018


במשך שני העשורים האחרונים ראו אור בעברית כמה וכמה אסופות שירה מרתקות ומרחיבות אופקים. רוב האסופות האלה היו ממוקדות מבחינה תמטית בעניינים קרובים במיוחד ללב עורכיהן. בהקשר זה ראויות לציון כדוגמאות מאלפות אנתולוגיות מעולות כגון "בעט ברזל" שערכה טל ניצן (2005) והתמקדה בשירת מחאה מאמצע שנות השמונים של המאה הקודמת ועד אמצע העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, "תום ותהום" בעריכת יורם ורטה וירון דוד (2009), אנתולוגיה שעניינה הוא תפילת הקדיש בספרות העברית, "מלכה עירומה" בעריכת דורית ויסמן (2013) – אסופה הכוללת שירת מחאה חברתית נשית, ו"מחאת כפיים", אנתולוגיית שירה חברתית שערכו גלעד מאירי, נועה שקרג'י ודורית ויסמן (2013).
אסופות אחרות, אחדות מהן טובות לא פחות מאלה שצוינו כאן לפניהן, עסקו בשירה מעמדית, בשירי תפילה, במשחק הכדורגל ובחיי היומיום.

הספר "עורי שפת עבר", אסופה שליקטה וערכה ד"ר לאה צבעוני, גם הוא יצירה הממוקדת בעניין הקרוב ללב היוצרת שלו – השפה העברית, קורותיה לדורותיה והסתכלותם של היוצרים בה והיוצרים המתעניינים בה על הלשון, על ייחודה ועל מאפייניה. גילוי נאות מחייב אותי לומר כי בין 464 עמודיו של המבחר המקיף והממצה, עמוד אחד (434) כולל שלושה משיריי, אבל גם אלמלא היה נכלל ולו רק שיר אחד משיריי באסופה, לא היה לי מנוס מלטעון בהן צדק כי האנתולוגיה "עורי שפת עבר" היא ספר יפה להפליא ומעשיר עד מאוד.

יצירה זאת כוללת מלבד מבואות נאים שחיברו נשיא האקדמיה ללשון העברית, משה בר-אשר, פרופסור רפי וייכרט ועורכת האסופה, ארבעה סוגים של יצירות שירה, כפי שהם מסווגים מתחת לכותרת המשנה של הספר: שירים, פואמות, פזמונים ושירי ילדים. ההערות הטכניות הנלוות לספר ומופיעות מייד בראשיתו ותוכן העניינים המצורף באותו עמוד, מקילים מאוד על הקריאה בהמשך, ומבהירים היטב הן את מבנה היצירה והן אחדים מן העקרונות החשובים שהנחו את העורכת בבחירת החומרים המשובחים שיימצאו במכלול. ההערה האחרונה, זאת המתייחסת לתיקונים, להערות ולתוספות שיתקבלו בברכה לקראת המהדורה הבאה, מעניקה מקום לתקווה שמהדורה נוספת אכן תראה אור.

אסופת השירה המוגשת עתה לקוראי שפת עבר ומתמקדת בלשונם טומנת בחובה אוצר עצום, ששיריו מעניקים ראיית עומק על העברית והיצירה בה. מכיוון שהעורכת תחמה את היצירות הכלולות בספרה מבחינת איכותן, אבל לא הציבה להן גדרות חד-משמעיים של זמן, ימצאו קוראי הספר שירה החל מתהילים קלז ("על-נהרות בבל שם ישבנו גם-בכינו") ומ"בשלושים ושתיים נתיבות" מאת מחבר לא ידוע, וכלה בשיריהם של תמר חלוצי ילידת 1990 ועמנואל יצחק לוי יליד 1995. לא רק מבחינת הזמן לא הוגבלו היוצרים הכלולים בספר, אלא גם מבחינת המקום שבו כתבו את יצירותיהם, ואפילו מבחינת שפת המקור שבה נכתבו היצירות. בגלל הזיקות ההדדיות בין העברית, דובריה והכותבים בה, לבין היצירה על לשוננו בשפות אחרות ובמקומות אחרים, אין להתפלא שבאסופתה של צבעוני כלולים גם שירים שנכתבו במקור ביידיש, בערבית-יהודית, באנגלית, ברוסית, בגרמנית, בצרפתית, בסלובקית, בספרדית ובפורטוגלית. שירים אלה תורגמו לעברית ומכיוון שרבים מהם מככבים באנתולוגיה גם בלשון המקור וגם בתרגומם העברי, מובן שיש בהם ערך מוסף כפול ומכופל.

בדבר העורכת כתבה צבעוני כי ככל שגדל האוסף שעליו שקדה, כן התרחקה מסיומו. שפר עליהם מזלם של הקוראים בני זמננו ולמרות משא הדורות והקושי להחליט מה ייכלל ומה ייוותר בחוץ, הצליח המיזם המפואר בסופו של דבר לקרום עור וגידים, או במילותיה של צבעוני עצמה, באסופת "עורי שפת עבר" מצאו את מקומם 547 משוררים ומתרגמים ו-870 שירים.

קריאת האסופה מראשיתה ועד סופה היא מפעל בפני עצמו, פרויקט המצריך לא רק עניין וזמן, אלא גם כושר ריכוז. מכיוון שמבחר השירים מתקדם לאורך ציר הזמן המבוסס על שנת הולדתם של המשוררים הכלולים באנתולוגיה, מתאפשר לקוראים להתוודע למאפיינים סגנוניים מובהקים של הלשון ושל הספרות, שהיו מקובלים יותר או פחות בקרב כותבים כאלה ואחרים בכל תקופה ותקופה של התפתחות השפה.

בבחירותיה של צבעוני המתמקדות עניינית, רובן ככולן, ביצירות שנגיעתן ללשון היא בלתי-אמצעית, יש עושר אדיר ויופי מיוחד. בדרך המעלה על הדעת באופנים רבים את יוזמתה החלוצית של נילי דגן באתר האנתולוגיה המקוונת לשירה עברית, הצליחה גם לאה צבעוני ליצור בספר הנוכחי מבחר המצביע על גישה פלורליסטית ודמוקרטית בהכללת חומרים בעלי חשיבות עילאית מבחינת זיקתם לעניין הנדון באסופה.

ברור שהעורכת שליקטה את חומרי אסופתה וגיבשה את היצירה לפי מיטב הבנתה לא תוכל להשביע את רצון הכול. יהיו מי שדעתם לא תהיה נוחה מהכללתם של שירי פזמונאים במחיצת שירי משוררים. אחדים עשויים לא להבין מה לשירת ימי הביניים עם שירי ילדים, ואחרים עלולים לא לרוות נחת מן העובדה שמשוררים ומשוררות שהם אינם מעריכים, או אולי אינם רואים בהם כלל ועיקר משוררים, כלולים בכל זאת בספר. אולם היריעה הרחבה שצבעוני פורשת במבחרה מעניקה לספרה מכנה משותף נאות ורחב בהרבה מהעדפות אישיות כאלה ואחרות של קוראים קטנוניים ותובעניים במיוחד גם יחד. במסגרת אותו מכנה משותף סביר להניח שאין בין אוהביה הנאמנים של העברית אף קורא ואף קוראת שלא ימצאו בספר עמודים רבים של שירה מרגשת, נפלאה, קסומה ומפעימה, המיטיבה להבהיר מאינספור זוויות והיבטים מה הוא טיב ייחודה של הלשון העברית ואיך הצליחה שפה עתיקת יומין זו, בדומה ליוונית ולסינית, לשמש מנוע יצירה למגוון גדול של אנשים בני ארצות, חברות, תרבויות ודורות, שאין ביניהם בהכרח שום קשר פרט לזיקה המקשרת ביניהם, זיקתם לשפה העברית.

מטבע הדברים לא נגרע מן האסופה הזאת חלקם של משוררים הכותבים על העברית באהבה, בערגה, בהשתאות ובהתפעלות, אולם באותה אנתולוגיה נמצא גם מקום לאלה הסונטים בדוברי השפה או מבקרים אותם. אך טבעי הוא שבמארג הססגוני שחיברה צבעוני נגלה ריבוי הפנים של הכותבים בעברית והכותבים על העברית, וטוב שבספר הגדוש ביופי יכולים להתקיים אלה לצד אלה שביעות הרצון והכאב, הניכור והאחווה, הכישוף והכעס, ההתאהבות והסלסול הטרגי. "עורי שפת עבר" הוא ספר גדול וכבד, המעורר מחשבות מעמיקות ומעניק לקוראיו שפע של תובנות רעננות. אם אי-אפשר לקוות שיימצא בביתו של כל אדם קורא עברית, אולי ראוי למרות זאת לייחל שבכל ספרייה בארץ יהיה לפחות עותק אחד של הספר המצוין הזה.

 

המאמר ראה אור ב-14.9.2018 במוסף הספרים של עיתון הארץ. 

 

הזנת תוכן: 30.9.2018

חזרה לדף הראשי "מאמרים על שירה"

Share
صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل