הלהט האדום של המצוק

אנתולוגיה של שירה פולנית עכשוויתANTOLOGY-POLIN-BOOK

מפולנית: יונתן ברקאי
עריכה: יקיר בן-משה
הוצאת אבן חושן

איכותה החד פעמית של השירה הפולנית החדשה, זו שקמה על חורבות מלחה"ע ה-2 ושילבה בין הלירי לקטסטרופי; זו ש"הולידה" את גדולי המשוררים של המחצית השניה של המאה הקודמת – מילוש, הרברט ושימבורסקה – לא פסחה גם על שורה מפוארת של משוררים בני הדור החדש, ילידי שנות ה-60. משוררים אלו, מודרניסטיים מובהקים, הצליחו לקפל בשירתם את מראות האימה והפלאים של פולין החדשה, המתרוממת על רגליה כחיה שסועה, אבודה ומובסת, לתוך שחר חדש.

באנתולוגיה "הלהט האדום של המצוק", נמצא לראשונה בעברית מבחר מרתק מן הקולות החדשניים והמגוונים ביותר בשירה הפולנית החדשה.

 

יוגניוש טקאצ'ישין-דיצקי

מבריח 

אֲנִי כּוֹתֵב שִׁירִים אֲפֵלִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר
בַּיּוֹם, וַאֲנִי נִגָּשׁ אֶל הַדַּף תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁאֲנִי דּוֹחֶה
אֶת הַמִּלָּה הָרֵיקָה הַשְׁרָאָה. אֵין הַשְׁרָאָה גְּבִירוֹתַי
וְרַבּוֹתַי, הַנְּיָר הוּא מַה שֶּׁהַלַּיְלָה הוֹתִיר.

הַנְּיָר הוּא מַה שֶּׁהוֹתִירוּ הַרְבֵּה לֵילוֹת
בְּעוֹד הַנֶּעֱדָרִים כּוֹתְבִים שִׁירִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲפֵלִים,
שְׁתֹק, אַתָּה בְּעַצְמְךָ לֵיצָן אֲשֶׁר מִתְאַמֵּץ
לִדְחוֹת אֶת הַהַשְׁרָאָה הַכְּפִיָּתִיּוּת וְהַצַּוִּים ...

 

על המשוררים

אנה פיבקובסקה | Anna Piwkowska

ילידת 1963. בוגרת המחלקה לפילולוגיה פולנית באוניברסיטת ורשה, משוררת ומסאית. שיריה תורגמו לרוסית, לגרמנית ולסלובנית. כתבה תוכניות רדיו וטלוויזיה, טקסטים לפזמונים, וליברית לאופרה שהוצגה בתיאטרון הגדול בוורשה ובפוזנן. חברה באיגוד הסופרים הפולנים.
הוציאה שמונה קובצי שירה ורומן אחד.

אוגניוש טקצ'ישין־דיצקי | Eugeniusz Tkaczyszyn Dycki

נולד בשנת 1962. הוציא לאור תשעה ספרי שירה, עליהם זכה בפרסים רבים. השירה שלו משלבת מסורת של השירה המטאפיזית של תקופת הבארוק עם שירה מודרנית, ומקפלת בתוכה מוזיקליות ואפיונים פילוסופיים. בין הנושאים הבולטים בשירתו: מחלה פיזית ונפשית של הקרובים לו - אמו, קרוביו, ידידיו (בעיקר מזעזע תיאור גסיסתה של אמו), והאופי הגופני והמיני של מושא השירה. נושא זה מטושטש במכוּון, ומתנדנד בין זהות הטרוסקסואלית להומוסקסואלית, ולחיים הפרובינציאליים של סביבתו. שלושת הנושאים הללו משתלבים בדרך פוליפונית מופלאה, ההופכת את שירתו לקונצרט אפל ויפהפה. בין מעריציו הרבים נמנה גם חתן פרס נובל לספרות, צ'סלב מילוש, שהעניק לו פרס ספרותי.

יאנוש שוּבֶּר | Janusz Szuber

יליד 1947. נולד בעיר סאנוק ומתגורר בה גם כיום. התחיל לפרסם את שיריו רק ב־1994. זכה בפרסים רבים. שיריו תורגמו ל־15 שפות. בין דברי השבח על יצירתו נמנים דבריו של צ'סלב מילוש, שכתב למשורר: "השירים שלך מצוינים, מרגשים אותי מאוד, וספרך 'קריאת התרנגול' הוא יצירת מופת".

ברוניסלב מאי | Bronisław Maj

יליד 1953, משורר, מתרגם וכותב מסות. יליד לודג', למד פילולוגיה פולנית באוניברסיטה היָגֶלוֹנית בקרקוב. בעל תואר PhD. ועובד במכון לפילולוגיה פולנית. הוציא לאור שבעה ספרי שירה, זכה בפרסים יוקרתיים (בין השאר מטעם הכנסייה) ונחשב לאחד המשוררים החשובים של דורו. בין הספרים שכתב נמצא ספר על המשורר Tadeusz Gajcy שנפל במרד ורשה בשנת 1944. בנוסף, מאי כותב גם פיליטונים, מרצה באוניברסיטה היָגֶלוֹנית בקרקוב ובבית הספר לכתיבה יצירתית, ובמשך תקופה ארוכה היה עורך של הרבעון הספרותי NaGłos.

מרתה פודגורניק | Marta Podgórnik

נולדה ב־1979. משוררת, מבקרת ספרות וזמרת רוק. השתתפה בסדנאות פולניות־גרמניות לתרגום בקראקוב. זכתה בפרס Jacek Bierezin Prize (1996) ובפרס הספרותי ע״ש Gdynia (2012).
הוציאה לאור תשעה ספרים, האחרון שבהם 'תמיד', Zawsze (2015). עובדת כעורכת בהוצאה לאור Biuro Literackie בוורצלאב (Wrocław). שיריה תורגמו לסלובקית, צ'כית, גרמנית, רוסית, שוודית, אנגלית, איטלקית ואוקראינית.

רפאל וויאצ'ק | Rafał Wojaczek

יליד 1945, מת ב־1971. וויאצ'ק, המשויך לחוג "המשוררים המקוללים", שקע במהלך חייו באלכוהוליזם ובדיכאונות קשים וניסה להתאבד. פירסם את שיריו לראשונה ב־1965 בירחון 'פואזיה'. במהלך חייו הוציא לאור ארבעה ספרי שירה. בשנת 2005 יצא לאור ספרו 'סנטוריום', ועוד קודם לכן (1999) פורסם סרט על חייו. מבחר מקיף משיריו בתרגומו של יונתן ברקאי, 'אהובתו של התלוי', יראה אור השנה בהוצאת אבן חושן.

תדיאוש דומברובסקי | Tadeusz Dąbrowski

יליד 1979. משורר, מסאי ומבקר ספרותי. עורך הדו־ירחון הספרותי 'טופוס'. זכה בפרסים רבים והשתתף במפגשים ובפסטיבלים ספרותיים בארה"ב, ישראל, הודו, גרמניה, אוסטריה, שוודיה ועוד. כתביו תורגמו לאנגלית, גרמנית, ספרדית, עברית, שוודית, רוסית ועוד.

תומאש רוז'יצקי | Tomasz Różycki

נולד ב־1970. משורר ומתרגם. מפרסם בכתבי עת בפולין ומחוצה לה.
שיריו תורגמו לשפות אירופיות שונות.

תומאש יסטרון | Tomasz Jastrun

יליד 1950. משורר, מסאי, עיתונאי, מבקר ספרותי, כותב פיליטונים ותסריטים. בשנות השבעים והשמונים היה פעיל בתנועת "סולידריות" שהתנגדה למשטר הקומוניסטי. בשנות התשעים היה מנהל המכון הפולני בסטוקהולם. פירסם ספרי שירה רבים, סיפורים ואוסף פיליטונים. כותב קבוע בעיתונות של ורשה ובעיתונות הכלל־פולנית.
ספרו 'רק החיבה עולה לשמים' תורגם לעברית על ידי יונתן ברקאי ויצא לאור בהוצאת פרדס בשנת 2010.

 

על המתרגם: יונתן ברקאי

יונתן ברקאי, ניצול שואה, שחקן, מורה ומשורר נולד ב-1937 בלידה, yonatan barkaiעיירה בליטא (סמוכה לוילנה). נולד כיונס ברקוביץ' ומאז התגלגל בשמות וזהויות שונים.
החל לכתוב שירה ב-1990 והשתתף בסדנאות שירה של אגי משעול וישראל בר-כוכב. בתיאטרון ובשירה מצא מפלט מסיוטי העבר.
הוא פרסם שלושה ספרי שירה מתורגמים לפולנית (הוצאת ורסט, לובלין) שזכו לביקורות אוהדות.
ב-2010 ראה אור בתרגומו ספר שיריו של המשורר הפולני הנחשב תומאש יאסטרון, "רק החיבה עולה לשמיים", שזכה בשבחי הביקורת (הוצאת פרדס).

רפי וייכרט, משורר, מתרגם, מבקר ועורך "קשב לשירה":
"יונתן ברקאי מעניק לנו בעברית חיה ועכשווית שירה בת זמננו, הכתובה במקצבים חופשיים, שרבות נקודות המגע בינה ובין מה שכותבים משוררים ישראלים באותן שנים. לקרוא את תומאש יאסטרון בעברית היא חוויה מענגת ומעשירה."

ברקאי פרסם שני ספרי שירה: "דו"ח קצר" בעריכת ענת זכריה (הוצאת אבן חושן, 2010) ו"באווירה הפסטורלית של בית העלמין" (הוצאת פרדס, 2014).

אגי משעול על "דו"ח קצר":
"ספרו הראשון של יונתן ברקאי הוא קריאת תגר של כוחות החיים על המוות. ספור חיים ארוך של ילד ניצול שואה המתגלגל בשמות וזהויות שונות, מתנקז כאן ל"דו"ח קצר", לשירים מפתיעים ואמיצים מנקודת מבט ייחודית שהיא ניצחון הארוס על התנאטוס" .

ארז שווייצר על "דו"ח קצר":
"שיריו של ברקאי אינם עוד שלוחה מאוחרת של אוונגרד שובר מוסכמות שפה וחיים. הם לא עוד פרובוקציה לשם פרובוקציה. הרושם הבולמוסי שהם מעוררים נובע מרעב אדיר לחיים, מהיאחזות במה שנשאר אחרי שנשרפה הנפש, כלומר בבשר, אבל גם מחוסר יכולת להכיל עוד בכלים ראויים כביכול, מכובדים כביכול, מתורבתים, את מה שאין דרך לקבלו" (הארץ ספרים, 30.6.2010)

אמיר בקר על "באווירה הפסטורלית של בית העלמין":
"יש שירים שניכר בהם כי נולדו במטרה להגיע לקהל קוראים ולהרעיף עליו רוב טובה ורושם. שירים כאלה, לרוב אינם נוטים להצטנע ולעתם אף מצהירים בגאון על ערכם ותרומתם הפוטנציאלית. לעומתם, דווקא שירה שנולדה מתוך ניסיון לגאול את הנפש שיצרה אותה, בלי שתכוון להשפעה כלשהי על קוראיה, עשויה להביא גאולה, ולכל הפחות יופי, לעולם.
יונתן ברקאי נולד בפולין ב-1935 והעשור הראשון לחייו כלל על כן שנים ואירועים שאפילו השירה מתקשה להכילם. כמי שהיה שם, וה"שם" עודנו בו, הוא מעביר אלינו את שחווה וחזה בעיניו, עיני ילד. בהיותו משוחרר בקונוונציות שואה, שיריו מצליחים להפתיע אותנו." (הארץ ספרים, 10.10.2014)

ב-1941 עם פלישת הגרמנים נרצח אביו של יונתן ברקאי. ב-1942 בהיותו בן חמש ניצל ע"י אמו מהשחיטה הגדולה בגטו. הם שרדו את המלחמה בעזרת תעודות אריות שסופקו להם ע"י הכומר חסיד אומות העולם – ד"ר ויטולד שימצ'קביץ'. לפני שנתיים יד ושם תיעד את סיפורו.
ב-1951 בהיותו בן 14 עלה עם אמו לארץ והתגורר איתה ועם אביו החורג בקרית אתא.
סיים תואר ראשון בהיסטוריה כללית ומדעי המדינה. שיחק בתיאטרון "האוהל" ובתיאטרון חיפה והשתתף בתסכיתים בקול ישראל. ב-1964 נסע לניו-יורק ללמוד משחק ובימוי אצל אוטה האגן והרברט ברגוף, אצלו למדו גם גילה אלמגור ויהורם גאון.
בשובו ארצה החל בקריירה הפדגוגית שלו. לימד היסטוריה, אזרחות ותיאטרון בבתי ספר תיכוניים בקרית חיים ובקרית ביאליק (קריות ליד חיפה).
בשנת השבתון שלו בלונדון (1982-1983) השתלם בבימוי ב-British Theatre Association (BTA).. היה חבר האקדמיה לתיאטרון במשך שלוש שנים.

נשוי + שתי בנות – נועה שחקנית (להוציא את הכלב, תעשה לי ילד, ובימים אלה משחקת בסדרה "הצורף") ותמר במאית טלויזיה (חתונה ישראלית, חלומות אסורים, התחתנתי עם כדורגלן, גיל ריבה עד הבית ועוד).

כיום מתגורר בת"א.

 

הזנת תוכן: 27.2.2016

חזרה לדף הראשי "מה חדש בשירה"

Share
صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل