ספוטלייט - שי סנדיק

שי סנדיק הוא מו"ל ההוצאה תמיר-סנדיק ספרים. גר בעפולה. SHAY1
מורה לאנגלית בישיבות תיכוניות בימים ומתרגם ועורך ראשי בלילות. תרגם עד היום יותר מ-15 ספרי פרוזה ועיון מאנגלית ומצרפתית להוצאות ספרים שונות.

אין זה סוד שהוצאת סנדיק עמדה לפני סגירה בעבר, ובעזרת תהליך גיוס המונים קמה לתחייה. אנשים רבים התייחסו לנושא באופן אישי ותרמו למען חזרתה. מה למדת מהתהליך הזה כמו"ל?

קריסת ההוצאה לימדה אותי שאני לא יודע לנהל את ההוצאה כעסק כלכלי. אני יודע לבחור ספרים טובים ולשדך להם מתרגמים ועורכים שיפיקו מהם את המרב, אבל אין פירוש הדבר שאני יודע לתפעל את המערך הזה בצורה נבונה. כשדורית תמיר נרתמה לעניין, היא הייתה בדיוק מה שהיה חסר לי – כישורי הארגון והניהול שלה עשו סדר בבלגן והכניסו את החלומות הספרותיים למסגרת מציאותית שתאפשר להוצאה להמשיך לפעול לאורך זמן ובצורה מאוזנת.
ה"הדסטארט" עצמו לימד אותי על כוחה של קהילת קוראים חזקה. כשהודעתי על הסגירה, באמת חשבתי שזה הסוף ולכל היותר יהיו כמה תגובות בפייסבוק וגמרנו. ההיחלצות של הקוראים לעזרה והרצון שלהם לתרום מכספם, ממרצם ומזמנם כדי שההוצאה תמשיך לפעול הדהימו אותי והוכיחו לי שאני כנראה עושה משהו נכון. אני אישית חילקתי את רוב התשורות ב"הדסטארט" ברכבי, ואף שהסיבה הרשמית הייתה שאני לא סומך על הדואר, בתוכי רציתי לבוא לכל אחד ואחד הביתה ולהגיד לו תודה על האמון שנתן בי ובספרים שהוצאתי.
למדתי מזה גם להאמין בבחירות ה"מסוכנות" שלי, כלומר בספרים הפחות מסחריים, כמו "שקשוק המפתחות", "לשכוח" או "הפרדס" שמדברים לקהל לכאורה מצומצם יותר, אבל נותנים לו משהו אחר ומיוחד. ההתנהלות הנכונה שלמדתי מדורית שותפתי היקרה היא לאזן בין הספרים הנגישים יותר לאלו שדורשים עיכול איטי, ובזכות זה אנחנו מקווים להמשיך הלאה במלוא הכוח.

SHAY2

 

הבחירות שלך כמתרגם ומו"ל מרתקות. למשל, בחרת לתרגם שוב את ג'יין אוסטן ויש רושם שאנשים תמיד מחכים לדעת מה עוד תשלוף מהכובע. איך הבחירות שלך מתבצעות ומהו התהליך שבא אחרי זה?

זה משתנה מספר לספר: המלצה מחברים או מסופרים שכבר הוצאנו, שיטוט במדורי ספרות של תקשורת זרה, אבל יש עיקרון מנחה אחד לדורית ולי – האם משהו השתנה בי בעקבות קריאה בספר? האם נכנסתי אליו אדם אחד ויצאתי אדם אחר? אם התשובה חיובית, זה ספר שמבחינתנו אנחנו צריכים להוציא. לפעמים אנחנו קוראים ספרים שהכתיבה בהם מעולה והנושא מרתק, אבל הם לא נשארים איתנו. אם אני חושב על ספר אחרי הקריאה בלילה, אם מעניין אותי מה עובר ויעבור על הדמויות, אם הוא פותח בי משהו שהיה סגור, אז אני רוצה שכולם יקראו אותו ורק מחכה לדבר עליו עם הקוראים ולחלוק את החוויה שהוא עורר בי. אצלי אישית יש אפקט שדורית מכנה אותו בצחוק "אפקט אליזבת", כי הוא קרה לי לראשונה תוך כדי קריאת "אליזבת איננה": אני מתחיל לתרגם בראש את הספר תוך כדי קריאה וכבר חושב איך המשפטים ייראו בעברית. אם זה קורה, פירוש הדבר שזה ספר שאני מוכרח לתרגם ויהי מה.
אחר כך מתחיל שלב המו"מ על הזכויות שבו אנחנו מצמיחים שערות לבנות או מורטים את השערות הקיימות עד שעונים לנו מהסוכנויות בחו"ל, כי אנחנו מתים מפחד שהוצאה אחרת תיקח לנו את הספר או שיבקשו סכום שלא נעמוד בו, ובתקופות אלה חיינו אינם חיים. כשההסכמים נחתמים, מחפשים מתרגם שיתחבר לטקסט וייהנה לעבוד עליו. התהליך מזכיר ליהוק של שחקן לתפקיד בהצגה. לא מספיק שיהיה אדם מוכשר ומקצועי, אלא מישהו שהאישיות שלו תביא נופך מדויק לתרגום. לאחר ליהוק המתרגם אנחנו מקפידים למצוא עורך שיקיים דיאלוג בריא ומפרה איתו, כי אם המתרגם הוא שחקן שמתמקד בפרטים הקטנים אז העורך הוא הבמאי שרואה את התמונה הגדולה. לאחר מכן הספר עובר הגהה, עימוד והכנה לדפוס, קריאות אחרונות, המרה לספר דיגיטלי וקדימה לחנויות, לקוראים ולמבקרים.

SHAY3

למה אין ספרות מקור בהוצאה? אתה צופה שזה ישתנה בעתיד?

אני בא מתחום התרגום, ותהליך היצירה התרגומי הוא שמעניין אותי ופחות העבודה על ספר מקור, מה גם שאני מרגיש שאין לי הכישורים לתת לספר מקור את הטיפול הראוי לו. כמו כן, אנחנו מוציאים ספרות מתורגמת מאנגלית ומצרפתית בלבד, כי אנחנו לא יכולים לקחת אחריות על ספר שלא קראתי במקור ושאני לא יודע בדיוק אם המעבר משפה לשפה נעשה בצורה הולמת.

אומרים שעסקי ההוצאה לאור הם בין העסקים הכי פחות רווחיים. למרות זאת, קמות לאחרונה הרבה הוצאות קטנות. ההתפרקות של זיקית למשל יצרה שתי הוצאות מסקרנות וישנן גם הוצאת אהבות, הוצאת יו ועוד. איך אתה מסביר את העובדה שלמרות חוסר הרווחיות יש פריחה מעניינת?

מההיכרות שלי, רוב ההוצאות הקטנות מוקמות על ידי אנשים שנדבקו בחיידק הספרות, ואין להם כוונה לעשות קופה או להרוויח בגדול. הם רוצים להוציא ספרות שלדעתם ראויה להופיע על מדף הספרים ולהגיע לקורא הישראלי. גם דורית ואני לא מתפרנסים מההוצאה – אני מורה לאנגלית, למשל – וכל מה שמעניין אותנו הוא להוציא את הספרים שאנחנו אוהבים, ולכן כל הכסף שנכנס להוצאה עובר ישר להפקת הספרים הבאים. אני חושב שכהוצאה קטנה זה השילוב הנכון – שיהיה לך מקור פרנסה יציב שיאפשר לך לעסוק בספרות בשעות הפנאי. המצב הזה יוצר תופעה שבה הוצאה קטנה לא מסוגלת להרשות לעצמה להוציא ספר שהיא לא מאמינה בו במאת האחוזים, כי אם להפסיד, לפחות להפסיד על ספר שהוא חשוב בעיניך ולא על משהו שחשבת שיהיה רב מכר ויחזיק ספרים אחרים. זו בעיניי הפריבילגיה והסיכון של ההוצאות הקטנות – הבחירות חייבות להיות מדויקות, אבל גם יותר נועזות ומרחיקות לכת.

 

 SHAY4

 מהן התוכניות של ההוצאה לעתיד הקרוב?

אנחנו מוציאים החודש את "הרוחות של בלפסט", מותחן פוליטי העוסק בסכסוך בצפון אירלנד, שמזכיר לא מעט את הסכסוך אצלנו, אבל ההזרה מאפשרת לנו לראות אותו באור חדש. אחרי פסח ייצא ספר נוסף בסדרת תרגומי ג'יין אוסטן בשיתוף הוצאת אהבות – "אהבה וידידות" כולל שתי יצירות מנעוריה של אוסטן שמעולם לא תורגמו לעברית, הנובלה "ליידי סוזן" ואסופת כתבי הנעורים שלה מגיל ההתבגרות. הספר הזה מרגש אותנו במיוחד כי זה תרגום ראשון לעברית והוא חושף אותנו לאוסטן שלא הכרנו, יותר שובבה, פרועה ושלוחת רסן. לשבוע הספר אנחנו מוציאים רומן אמריקני יפהפה שנקרא "כל מה שלא סיפרתי" מאת סלסט אינג בתרגומה של נעה שביט. זה ספר על משפחה מעורבת – האב סיני, האם לבנה – באוהיו של שנות השבעים, והוא מעלה סוגיות של זהות ויחסי הורים-ילדים. לקראת החגים נוציא רומן קנדי ששמו "אוקטובר שלי" מאת קלייר הולדן רוטמן (שגם תגיע לארץ לרגל השקתו!). הרומן מספר על משפחה במונטריאול שמלחמת השפות ההיסטורית של האזור משפיעה גם עליה. מלבד זאת, התוכנית שלנו עד סוף 2017 מלאה וגדושה ספרות קלאסית ומודרנית. בקיצור, יש למה לחכות.

 

אתר ההוצאה של תמיר-סנדיק ספרים

 

הזנת תוכן: 10.3.2016

חזרה לדף הראשי "ספוטלייט"

 

 

 

 

Share
صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل