עזרא לוי - צלם פואטי

תערוכת רחוב מתוך "ננופואטיקה 2"Ezra levi

כתב עת חדש בהוצאת "מקום לשירה"

רחוב עמק רפאים, המושבה הגרמנית, ירושלים.
במסגרת פסטיבל ירושלים לשירה מס' 7 - "מטר על מטר", 12-14 באוקטובר 2014. רחוב עמק רפאים, המושבה הגרמנית, ירושלים.

פסטיבל ירושלים לשירה מס' 7 - "מטר על מטר", התקיים במשך 3 ימים בחוה"מ סוכות תשע"ה, (12-14 באוקטובר). בפסטיבל השתתפו 80 משוררים, סופרים, עורכים, מוזיקאים ואמנים שהופיעו ב- 16 מופעים.
במסגרת פסטיבל ירושלים לשירה מס' 7, "מטר על מטר" (12-14 באוקטובר 2014), בחגיגות הפסטיבל הושק "ננופואטיקה 2", כתב עת חדש בהוצאת "מקום לשירה", בעריכת נועה שקרג'י, אלכס בן ארי וגלעד מאירי. 16 יצירות מתוכו הוצגו בתערוכת-רחוב, לאורך רח' עמק רפאים (מעצב התערוכה : רותם כהן-סואיה).

לצורך קיום ראיון, יזמתי מפגש עם גלעד מאירי במשרדו בירושלים, גם סיירתי איתו ברחוב עמק רפאים, שם עדיין מוצגת התערוכה למשך מספר שבועות. שמתי לב שהמדיום האמנותי הזה, הטקסט השירי, משתלב באופן טבעי בחלל המרחב הגיאוגרפי של הרחוב. לדוגמה : שלט ובו מידע על חניון קרוב, לצד שלט ובו טקסט עם תוכן אמנותי שירִי/סיפורִי.
לפניכם מספר תמונות מתערוכת הרחוב, וכן חלק מהראיון שקיימתי עם מאירי, בו הוא מתייחס בין היתר לנושאים הבאים :
שירה ננופואטית, תכנים הומוריסטיים בשירה, יתרונות וחסרונות בפרסום שירה ברשת, תגמולים למשוררות ומשוררים, חוק הספרים, תופעת "אינדיבוק", תערוכת הרחוב, קריטריונים בבחירת התכנים והמשתתפים בפסטיבל, ועוד.
אני ממליץ לקרוא בעיון את הדברים.

prettyphotoprettyphotoprettyphotoprettyphoto

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


ש: גלעד, בקווים כלליים, מה השיקולים המנחים את ועדת הפסטיבל בבחירת התכנים והמשתתפים ?

ת: "מקום לשירה" מעניק שירות ספרותי לקהילת השירה : הוא מבקש לחשוף שירה שנוצרת בתקופה האחרונה. לכן, אנו לא מעניקים מחוות למשוררים ותיקים שהלכו לעולמם, אלא מתרכזים במשוררים חיים, בדר"כ עם העדפה לצעירים. אנו משתדלים לתת במה למשוררים שפרסמו ספרים בשנה החולפת, אשר עומדים בקריטריונים בסיסיים של איכות. לפעמים אנו מעניקים במה למשוררים שטרם פרסמו ספר. לרוב, מדובר בבוגרי סדנאות שלנו, או משוררים שנראה כי פסטיבל יסייע להם להאמין בעצמם כיוצרים. אנו לרוב לא מזמינים משוררים שנה אחרי שנה. הקריטריונים הללו גם מחייבים אותנו, כמשוררים החברים בוועדה אמנותית.

ש: בעניין תערוכת הרחוב "ננופואטיקה 2". ספּר על היוזמה ועל אופן הפקת התערוכה עם כל הנלווים לה.

ת: זו שנה שניה ברציפות שהפסטיבל עורך תערוכה ננופואטית ברחוב עמק רפאים. הפעם זו תערוכה שיש בה לא רק שירים ננופואטיים, אלא גם סיפור אחד מאת דניאל עוז. 16 היצירות נלקחו מכתב העת ננופואטיקה 2 בעריכת נועה שקרג'י, אלכס בן ארי ואנכי. במערכת שותפים גם אפרת מישורי ורוני סומק. מעצב התערוכה הוא רותם כהן-סואיה.
הטקסט במרחב הציבורי, נשלט על ידי כוחות של הון ושלטון, ומשרת את צרכיו באופן כמעט טוטלי. זו גם אחת הסיבות לצמיחת גרפיטי. לכן יש ערך רב לעיצוב מרחב לשוני אלטרנטיבי, שיאזן את השיח החומרני והפוליטי ההגמוני. השירה היא מדיום מתאים ליצירת אלטרנטיבה לשיח זה, בעיקר בגלל גודלה.
ראוי לציין, שעיצוב הטקסט בשלט בגודל של מטר על מטר, איננו מלאכה קלה. צריך להביא כאן בחשבון לא רק סוגיות אסתטיות, אלא גם ניראות, מובנות ואת רגשות הציבור הירושלמי הרגיש לסוגיות דתיות, פוליטיות וערכיות, למשל, חופש מיני וכדומה. לדוגמה, צריך לתלות את השלט בגובה בטיחותי ושגם הטקסט יהיה בטיחותי. לכן השיר חייב להיות קטן יחסית, כדי שיוכל להשתלב בנוח במרחב הקטן של השלט ובכך להיראות מרחוק. מבקרים שיסיירו ברחוב, יוכלו לגלות שהתלייה נעשתה על בסיס דיאלוג עם המרחב. לדוגמה, שירה של גילי חיימוביץ' שיש בו מוטיב של דואר, הוצב ליד הדואר.

prettyphotoprettyphotoprettyphotoprettyphotoprettyphotoprettyphoto

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


בתערוכה יצירות מאת: רועי צ'יקי ארד, דרור בורשטיין, אלכס בן-ארי, זלי גורביץ', גילי חיימוביץ', עמיחי חסון, מרחב ישורון, כנרת לוריא, נהיר ליבי, אלה נובק, יורי סלע, דניאל עוז, רונה קופרבוים, נדיה עדינה רוז, נועה שקרג'י וגם שיר שלי.

ש: כתוב כמה מילים על שירה ננופואטית, ועל כתב העת החדש של "מקום לשירה", ננופואטיקה 2.

ת: ננופואטיקה (ננו ביוונית זה ננס) היא שירה קצרה ו/או רזה במיוחד – בעלת נפח זעיר או שעוסקת בנושא. השירים הם בעלי תבניות שונות: הייקו, קוּפּלֶט, מִכתם, מרובע, חמשיר ולרוב צורות חופשיות. ננופואטיקה היא תופעה ספרותית מובהקת של תקופתנו. מקורה בין השאר במפגש בין אסתטיקה יפנית מינימליסטית לטכנולוגיה מערבית, מפגש בעל תקדים היסטורי. האימפרסיוניזם הניב סינתזה מקורית בין אמנות יפנית לטכניקת הצילום. בציור המסורתי המערבי, לא היה נהוג לחתוך את האובייקט המעוצב על ידי המסגרת, אלא שבציור היפני המסורתי ובצילום, זה היה אפשרי. הציור האימפרסיוניסטי אימץ את המוטיב האמנותי הזה, כחלק מהניסיון האסתטי לשקף את רגע קליטת האימפרסיה.

כמאה שנים לאחר מכן, המפגש בין אמנות יפנית לטכנולוגיה מערבית, הניב שוב סינתזה דומה, הפעם בשירה: שילוב בין הייקו לבין כותרת עיתונאית, ולימים המִסרון, התגובית וה'ציוץ'. על רקע התפתחות העידן החדש המודרני בשנות השישים של המאה העשרים, נקלטה במערב שירת הייקו, והפכה לתופעה מרכזית. ההייקו השתלב בשיח המבזקי והקליפי של כלי תקשורת המוניים והיה לשיר הננופואטי.
החוברת הראשונה, היתה למעשה ספר "פסטיבל מטר על מטר מס' 6". המשוררים שלחו שירים, ולא היתה סלקציה. רוני סומק הציע לנו להפוך את החוברת לכתב עת, וכך הגיליון השני הוא כבר פרי של עבודת עריכה מוקפדת.

ש: לפני כשנתיים, פרסמת את עבודת הדוקטורט שלך "הר געש סימפטי - פרודיה, הומור ואוונגרד בשירת דוד אבידן". נדמה לי, שיש הרבה שחושבים, ששירה בעלת תוכן הומוריסטי נחותה משירה עם תכנים "רציניים" המוכּרים לנו. מה אתה אומר ?

ת: בהיסטוריה התרבותית, הטרגי נחשב יותר מהקומי. המחקר מתייחס לאפלטון ולאריסטו כהוגים הראשונים, אשר מצאו פגמים בהומור מסיבות אתיות ומוסריות. לטענתם, ההומור עודד תוקפנות והתנשאות. היחס הזה עבר גלגולים תרבותיים שונים עד למאה ה-20, אשר בה החלו תהליכים של קבלת ההומור. בין השאר, הודות לתיאוריות של סובלימציה וריפוי, ולמעמד הדומיננטי של התרבות הפופולרית, אשר מקדמת הומור עקב התשוקה לתקשורתיות. השירה העברית הושפעה מהדרת הקומי עד לשירה הישראלית. בימנו, ניתן לומר שההומור הוא מאפיין מובהק של שירה ישראלית, אולם יחד עם זאת, עדיין מסורת הרצינות והפצע יותר דומיננטית. לבסוף, היחס שלי להומור הוא שוויוני: ההומור בשירה הוא משמעותי וחשוב ככל אפקט אחר שמיושם היטב בשיר.

ש: מהם לדעתך היתרונות והחסרונות בפרסום שירה ברשת ?

ת: פרסום שירה ברשת מעניק במה לכל אמן מילה באשר הוא. היתרונות - חופש ביטוי רחב, קלות ניסיונית, דיאלוג הידודי, הסרת התלות הכלכלית בקובעי מדיניות ובדפוס, חשיפה למגוון רב יותר של יוצרים ועוד. החסרונות - העדר שיח ביקורתי מוקפד בגלל מהירות הפרסום ; השתלטות של טרולי שירה על חלק מדיוני השירה ; העדפת השיר הבודד המוצלח על פני קריאת הספר השלם ; נטייה לדלג על עריכה ועוד. יש לציין, שהרשת מעניקה קדימוּת לסוגי שירה שונים (שלא לומר מעודדת את עיצובם), בעיקר אלו התקשורתיים והשטוחים. יש שיראו בכך ברכה, ויש שיראו בכך קללה, תלוי בשיר.

ש: בדצמבר 2013 הופקה האנתולוגיה "שירה חברתית", בהוצאת מקום לשירה. זה מזכיר לי את "מאבק המשוררים". האם המאבק הצליח להשיג חלק ממטרותיו ? פרט.

ת: אני יזמתי ביחד עם רועי צ'יקי ארד את הקמת התנועה, שלימים תכונה "מאבק המשוררים". זה היה בדיוק לפני שלוש שנים, בחג סוכות. המטרה היתה לפתח פרויקט אקטיביסטי, שיקדם את זכויות המשוררים. "מאבק המשוררים", בעיקר הודות למשוררים הצעירים שנרתמו אליו, יצר מודעות חברתית-ספרותית אצל חלק מקובעי המדיניות ומהמשוררים. כיום יש הכרה רחבה יותר בכך שיש לתגמל משוררים, לדאוג להסעתם למופע ולהגדיל תמיכות. עם זאת, חוץ מיוזמות נקודתיות אצל קובעי מדיניות (פרס לנדאו לשירה של מפעל הפיס), "מאבק המשוררים" לא הצליח ליצור בפועל מהפכה, למשל, על ידי כינון "חוק שירה".

ש: מה דעתך בנושא "חוק הספרים" ? ובהקשר זה, לאור המציאות בשטח, אתה חושב שתופעת "אינדיבוק" תתרחב עם השנים ?

ת: "חוק הספרים" הוא צעד בכיוון הנכון – חקיקה בתחום הספרות. עם זאת, אופי החקיקה עתה, מעניק פתרונות חלקיים לסופרים מבוססים (קרי, קנונים), אך כלל לא לרוב היוצרים הלא מבוססים, ובעיקר לא למשוררים, אשר זקוקים לכללי מכירה גמישים.
ברגע שהמדינה תכיר בהוצאת ספר כיצירת מקור, נוכל לממש מהפכה ספרותית בישראל, הדומה למהפכת "חוק הקולנוע". מדוע עמותות מחול ותיאטרון זוכות לתמיכה עבור יצירות מקור, ולא עמותות ספרות עבור יצירות ספרות מקוריות ? הספרות מופלה לרעה בחקיקה. צריך לחוקק חוק המקצה לפחות 10 מיליון ₪ להוצאת ספרות יפה, מחקר שלה וכד'. התמיכות יועברו לעמותות מלכ"ריות ולחל"צ (חברה לתועלת הציבור). אמנם, זה יפגע במגזר הפרטי, אלא שממילא הוא קורס – אז מדוע לשמר מצב בו כולם, המו"לים והיוצרים גם יחד, סובלים ? חקיקה ספרותית נאורה לא תמנע התארגנויות פרטיות, ויוזמות מבורכות כמו "אינדיבוק". אינני יודע להעריך את הכדאיות הכלכלית של שוק פרטי בתחום הספרות, אולם אם "חוק הקולנוע" הוא תקדים, השוק הפרטי לא ייפגע, אלא ישגשג.

עד כאן חלק מהראיון, תודה לגלעד.


למעוניינים לקרוא את הסקירה המלאה ולעיין בתמונות נוספות מהאירוע, להלן קישור אל האלבום הרלוונטי של עזרא לוי בפייסבוק.

 

הזנת תוכן - 25.10.14
חזרה לדף הראשי של "עזרא לוי - צלם פואטי"

Share
صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل