ידידי, משורר קשיש, אמר:

      שירה היא מתנה –

      שאינה ניתנת לכל החיים. 

 

                            קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

daganyamcover front

מרתק למצוא את מה שלא חפשתי

במקום בו הסיכויים אינם ברורים.

 

                              

                      קראו עוד  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
pic2 

אדם מרחיב דרך
ולא דרך מרחיבה אדם                   

                         (קונפוציוס)

 

                     קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


pic3

האתר של נילי דגן

אלמוג בהר

קצֵה מִדרכָהalmog behar

סוֹפִי בְּבֹקֶר פָּשׁוּט,
כְּשֶׁיָּקִיץ הָאֱלהִֹים מִשְּׁנָתוֹ,
וְיוֹדֶה בְּכָךְ שֶׁכְּבָר מִזְּמַן הוּא אִבֵּד אֶת אֱמונָּתוֹ.
וְיַשְׁכִּים וְיִכְתֹּב עַל קִירוֹת עָרִים בִּגְרָפִיטִי אָדֹם:
"אֱלֹהִים הוּא אָתֵאִיסְט".
וְאַחֲרֵי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת אָקִיץ גַּם אֲנִי מֵחֲלוֹם
וְאָבִין שֶׁכַּמָּה יָמִים כְּבָר חָלְפוּ בְּחַיַּי
בְּלִי אֱלֹהִים.
כַּמָּה יָמִים כְּבָר חָלְפוּ בְּחַיֵּינוּ
בְּלִי אֱלֹהִים.
וְסִדְרָם שֶׁל הַדְּבָרִים לֹא יֻפְרַע.
הַמָּאוֹר הַקָּטָן וְהַגָּדוֹל, הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת,
כֻּלָּם יַמְשִׁיכוּ בִּתְנוּעָתָם
וְהַחִיּוּךְ לֹא יִגְוַע בְּלֵב מִי
שֶׁנּוֹלַד בְּלִי אֱמוּנָה.
וְרַק אֲנִי אֲלַטֵּף בְּמַדְקֵרוֹת אֶת לִבִּי
מְנַסֶּה אִם יֵשׁ שִׁנּוּי בַּכְּאֵב.
בִּקְפִיצוֹת מַעְלָה אֶבְדֹּק
שֶׁלֹּא חָל שִׁנּוּי בְּהֶכְרַח הַנְּפִילָה.
וּבְהִתְרַסְּקוּתִי מַטָּה אֶל שׁוּלֵי מִדְרָכָה
לְצַד רַגְלֵי אֲנָשִׁים
אֲוַדֵּא שֶׁלֹּא חָל שִׁנּוּי בְּוַדָּאוּת הַמִּיתָה.


וְשָׁם בִּקְצֵה הַמִּדְרָכָה
יִהְיֶה פַּחַד פָּנַי הַמִּתְרוֹקְנִים
כִּקְצֵה תְּהוֹם עוֹלָם
בִּפְנֵי הָאֵל הַמִּתְרוֹקְנִים.
קְצֵה תְּהוֹם שָׁנִים.

 

 

 

מעשים קטנים

אָדָם פּוֹדֶה נַפְשׁוֹ בְּמַעֲשִׂים קְטַנִּים
בְּזִכְרוֹנוֹת שֶׁהוּא זוֹכֵר כְּשֶׁכֻּלָּם
שׁוֹכְחִים, בִפְּצָעִים שֶׁהוּא סוֹבֵל כְּשֶׁכֻּלָּם
שְׂמֵחִים, בִּשְׁתִיקוֹת שֶׁהוּא שׁוֹתֵק כְּשֶׁכֻּלָּם
צוֹחֲקִים, בְּחִיּוּכִים שֶׁהוּא מְחַיֵּךְ כְּשֶׁכֻּלָּם
שׁוֹתְקִים, בִּסְדָקִים שֶׁהוּא עוֹצֵר כְּשֶׁכֻּלָּם
מַמְשִׁיכִים, בִּרְאָיוֹת שֶׁהוּא אוֹסֵף כְּשֶׁכֻּלָּם
מַשְׁלִיכִים, בִּפְתָחִים שֶׁהוּא מְגַלֶּה כְּשֶׁכֻּלָּם
מַסְתִּירִים, בְּשִׁכְחָה שֶׁהוּא שׁוכֹחֵַ כְּשֶׁכֻּלָּם
זוֹכְרִים, אָדָם פּוֹדֶה נַפְשׁוֹ
בְּמַעֲשִׂים קְטַנִּים

 

 

 

חוט מושך מן הלשון

חוּט מוֹשֵׁךְ מִן הַלָּשׁוֹן תַּחְתָּיו בִּפְנִים הַפֶּה
מַכְבִּיד אֶת הַדִּבּוּר מִצֵּאת וּלְמַהֵר לְשׁוֹן צַחוּת
וְהַמִּלִּים לְאַט נִגְנָבותֹ פְּנִימָה אֶל תּוֹךְ הַבֶּטֶן
פּוֹנוֹת אֶל רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר נָתַן
עוֹלָם וְהֶעְלֵם בְּדִבּוּר אֶחָד
מִתְחַנְּנוֹת.


אֵינִי בָּקִי בְּשִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת אֲשֶׁר נָתַתָּ
בֵּין בְּנֵי־אָדָם לְהַפְרִידָם וּלְחַבְּרָם,
חִתּוּךְ לְשׁוֹן מִצְרַיִם בֵּין מְצָרִים
צַר לִי, לְשׁוֹן אַשְׁדּוֹד שׁוֹדֶדֶת מִמֶּנִּי
אֶת סוֹדָהּ, וּלְשׁוֹן אַשְׁקְלוֹן לְשׁוֹן מִדָּה
וּמִשְׁקָל נָכוֹן בֵּין שִׁנַּי הוֹפֶכֶת קִלְּשׁוֹן.
יְרוּשָׁלַיִם לָשׁוֹן שְׁלֵמָה הוֹפֶכֶת יְרֻשָּׁה כְּבֵדָה
לְהַשִּׁיל מֵעָלַי אֶל יָם, וְחָכְמַת לְשׁוֹן בַּגְדַּאד
לְשׁוֹן בֶּגֶד עַל בֶּגֶד הוֹפֶכֶת בְּפִי לְשׁוֹן בְּגִידָה.
צְפַת בַּכֹּל צוֹפִיָּה מִצְטוֹפֶפֶת אֶל תּוֹךְ אָזְנַי,
חַפּוּת לְשׁוֹן חֵיפָה יוֹשֶׁבֶת עַל חוֹפִים
אוֹסֶרֶת מֵעָלַי כָּל חֹפֶשׁ וְהוֹפֶכֶת חֶרְפָּה,
וְיָפוֹ לְשׁוֹן יֹפִי מִתְרַחֶקֶת בַּיַּמִּים
וְשׁוּב אֵינהָּ עוֹמֶדֶת פֹּה עִמָּדִי.


שִׁבְעִים לָשׁוֹן נָתַתָּ בֵּין בְּנֵי־אָדָם
לְחַבְּרָם וּלְהַפְרִידָם, וַאֲנִי מְחֻבָּר וּמֻפְרָד
בֵּין לְשׁוֹנִי לְחִכִּי, דָּבֵק וְנִתְלָשׁ.
עוֹלָם וְהֶעְלֵם עוֹמְדִים לְפָנַי וְחוּט מָשׁוּךְ
בֵּינֵיהֶם, מִן הַלָּשׁוֹן מַעֲלֶה בִּפְנִים הַפֶּה
וְאֵין מַחְסֶה. חוּט אָרֹךְ מָשׁוּךְ
וּשְׁתֵּי יָדַי אֲחוּזוֹת בּוֹ וְסוֹפְרוֹת הַלְּשׁוֹנוֹת
בָּאֶצְבָּעוֹת, דְּבֵקוֹת וְנִתְלָשׁוֹת, נִתְלָשׁוֹת וּדְבֵקוֹת.

 

 

 

אבי

             "חִסְפּוּס יָדָיו שֶׁכָּל הַיּוֹם
              הָיוּ מִתְעַיְּפוֹת לַהֲפֹךְ עֵצִים
              לְשֻׁלְחָנוֹת"

                     אלי אליהו, "התעקשות"

הַרְבֵּה שֻׁלְחָנוֹת יָצְרוּ יָדָיו. וְהַרְבֵּה שֻׁלְחָנוֹת
לֹא קָרְסוּ תַּחַת יָדַי לַמְרוֹת הַמִּלִּים הָרַבּוֹת
וְהַמְבֻזְבָּזוֹת שֶׁהֶעְמַסְתִּי עֲלֵיהֶם, חֶלְקָם מַעֲשֵׂי יָדָיו.
יֹאמְרוּ עָלַי: בְּנוֹ שֶׁל נַגָּר, נֶכְדּוֹ שֶׁל גַּנָּן,
נִינוֹ שֶׁל מְתַקֵּן שְׁטִיחִים, וְהוּא מָה?
רַק זֶה הַמְסַפֵּר אוֹדוֹת הַנַּגָּר, אוֹדוֹת הַגַּנָּן,
אוֹדוֹת מְתַקֵּן הַשְּׁטִיחִים? הַאֵין בּוֹ דְּבַר־מָה נוֹסָף
מִלְּבַד אֲבוֹתָיו? מִלְּבַד סִפּוּרֵיהֶם וְזִכְרוֹנוֹתָיו?
אֲנִי זוֹכֵר, אַתָּה הוֹלֵךְ מֵאֲחוֹרֵי אִמָּא מֶרְחָק מָדוּד
בַּמִּדְרְחוֹב שֶׁל נְתַנְיָה, אֲנִי כַּנִּרְאֶה מֵאֲחוֹרֵיכֶם
וְהַיָּם כְּתָמִיד לֹא רָחוֹק. אֲנִי זוֹכֵר, אֲנִי הוֹלֵךְ
בִּרְחוֹב שֶׁל עִיר אַחֶרֶת, גַּם כֵּן מֵאֲחוֹרֵי, וּפִתְאֹם
בְּהִשְׁתַּקְּפוּתִי בְּחַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה אֲנִי מוֹצֵא בְּפָנַי
מִפָּנֶיךָ. אֲנִי זוֹכֵר, אַתָּה מְחַכֶּה אַחֲרַי בְּקֻפַּת־חוֹלִים
אוֹ מִחוּץ לַחוּג אוֹ בַּמְּכוֹנִית מִחוּץ לְבֵיתוֹ שֶׁל חָבֵר,
וּמְסַפֵּר לִי אַחַר־כָּךְ כִּי הוֹרוּת הִיא רֻבהָּּ הַמְתָּנָה,
כְּבָר אָז בְּבֵית־הַחוֹלִים הִמְתַּנְתָּ לְצֵאתִי. וּמֵאָז
גַּם אֲנִי לָמַדְתִּי אַחֲרֶיךָ לְהַמְתִּין, לְאוֹטוֹבּוּס,
לְתוֹצְאוֹת בְּדִיקָה, עֲדַיִן לֹא זוֹכֵר הִמְתַּנְתִּי
לִבְנִיבִּתִּי. אֲנִי הָיִיתִי יֶלֶד הָאוֹמֵר מִלָּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה
בַּאֲרָמִית: אַבָּא, וְאַתָּה בְּאֵיזוֹ שָׂפָה אָמַרְתָּ מִלָּה רִאשׁוֹנָה?
דֶּנִית אוֹ גֶּרְמָנִית? אַבָּא אוֹ אִמָּא? אַתָּה הָיִיתָ בֵּן
הָאוֹמֵר אֶת מִלּוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת לְהוֹרָיו בִּשְׂפַת הַבְּכִי,
בִּשְׂפַת גִּדּוּל הַזִּיפִים, וְעוֹד קֹדֶם לָכֵן שׁוּב בִּשְׂפַת הַהַמְתָּנָה.
בְּזִקְנָתָם הֶחֱלִיפוּ הַהוֹרִים אֶת הַיְלָדִים, בִּישִׁיבָתְךָ עִמָּם
בְּקֻפַּת־חוֹלִים עַד קְרִיאַת הָאָחוֹת, בְּהַגָּשַׁת יָדְךָ לִפְנֵי הַמַּדְרֵגוֹת
עַד שֶׁיֵּעָנוּ להָּ, וּבַסּוֹף בַּיְצִיאָה מִבֵּית־הַקְּבָרוֹת,
עִם הַהַמְתָּנָה הַבִּלְתִּי־נִגְמֶרֶת לְשׁוּבָם.

 

 

 

שיר על רשימת קניות

בַּלֵּילוֹת אֲנִי לִפְעָמִים מִתְעוֹרֵר לִכְתֹּב לָךְ
כְּשֶׁאַתְּ יְשֵׁנָה, וּבְעִוְרוֹן הַחֲשֵׁכָה מְחַפֵּשׂ
דַּף וְעֵט. לְעִתִּים אֲנִי מוֹצֵא לִי פִּסַּת נְיָר
רַק בֵּין רְשִׁימוֹת הַקְּנִיּוֹת שֶׁאַתְּ מַנִּיחָה
סָמוּךְ לְרֹאשֵׁךְ. כְּתוּבִים בָּהֶן בְּעִפָּרוֹן יְרָקוֹת
שֶׁבִּקַּשְׁתְּ לִקְנוֹת בַּשּׁוּק בַּשָּׁבועַּ שֶׁחָלַף
אוֹ בְּזֶה שֶׁיָּבוֹא, וְהַרְבֵּה חָמְרֵי נִקּוּי
וּבּוּרְגוּל עָדִין וְגַס. אֲנִי כְּבָר לֹא רָגִיל לִכְתֹּב
עַל דַּפִּים הַרְחֵק מִן הַמַּחְשֵׁב, לִכְתֹּב בְּעֵט
הַרְחֵק מִן הַמִּקְלֶדֶת. מַחְשֵׁב הוּא מַחֲשָׁבָה
מִמִּין זָכָר, אֲנִי מְשַׁנֵּן פְּתִיחָה לְשִׁיר, אֲדָמָה
הִיא אָדָם מִמִּין נְקֵבָה. הִתְרַגַּלְתִּי לִכְתֹּב לָךְ
בִּשְׁנָתֵךְ, וְעַתָּה הָרְשִׁימָה מְעָרֶבֶת בְּמַחֲשַׁבְתִּי
אֶת הַחִיּוּךְ עַל פָּנַיִךְ טֶרֶם הֵרָדְמוּתֵךְ, אֶת רֵיחַ
הָעַגְבָנִיּוֹת שֶׁתָּלַשְׁתְּ מֵהֶן אֶת גִּבְעוֹלָן הַיָּרֹק
וְהֶחֱזַקְתְּ מוּל אַפִּי, וְאֶת הַהֶכְרֵחַ הַדּוֹחֵק לְנַקּוֹת
אֶת הַבַּיִת שָׁבועַּ שָׁבועַּ, אוֹ לְפָחוֹת פַּעַם בִּשְׁבוּעַיִם.
אֲנִי מְאַהֵב אַחַר עֵרוּתֵךְ, ובּטָוחַּ שֶׁאַתְּ מְחַזֶּרֶת
אַחֲרַי בִּשְׁנָתֵךְ. כְּבָר שָׁאַלְתִּי מִמֵּךְ מִלִּים רַבּוֹת לְשִׁירַי,
הַאִם תִּשְׁאֲלִי אַתְּ מִשִּׁירַי מִלִּים לְתַבֵּל בָּהֶן
אֶת הַסָּלָט שֶׁנַּחְתֹּךְ מֵהַיְרָקוֹת שֶׁקָּנִית? לְשַׁלֵּם בָּהֶן
עַל שֶׁמֶן הַזַּיִת וּמְחִירוֹ הַמַּאֲמִיר? לְהַשְׁקִיט חֲלוֹמוֹתַיִךְ
הַמִּתְרוצְֹצִים? אֲנִי חוֹזֵר אֶל הַמִּטָּה וְאַתְּ יְשֵׁנָה,
רַגְלַיִךְ חַמּוֹת בְּרַגְלַי הַקָּרוֹת. אַתְּ מַנִּיחָה
עָלַי יָד. אִם אֶסְתַּכֵּל מָחָר בַּמִּלִּים שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵת לַיִל
עַל רְשִׁימָתֵךְ הַאִם אצַלְיִחַ לִקְרֹא בָּהֶן
אֶת מַחְשְׁבוֹתַי? הַאִם תַּצְלִיחִי לִקְנוֹת עַל פִּיהֶן
אֶת הַיְרָקוֹת הַנְּכוֹנִים?

 

 

 

הדיון על מרחב הכתיבה של שדרות

                                          לשמעון אדף

וְאִם שְׂדֵרוֹת אֵינהָּ קַיֶּמֶת וְכֻלּהָּ
שִׂרְטוּטֵי מִלִּים בִּגְבוּלוֹת סִפְרֵי הַשִּׁירָה?
הַאִם בְּמָקוֹם אַחֵר קַיָּמִים הַבָּתִּים שֶׁשּׁוּב אֵינָם לְבָנִים
וְעוֹמְדִים גַּם בָּהֶם בְּשׁוּרוֹת? וּשְׁמֵי הַמַּתֶּכֶת הָאֲפֹרִים?
הַאִם הַמּוּזִיקָה שֶׁבָּקְעָה מִן הַמִּקְלָטִים
וְהֶעֱנִיקָה שְׂפָתַיִם לִבְנֵי הָעִיר
יְכוֹלָה הָיְתָה לבִקְעַֹ מִמִּקְלָטִים אֲחֵרִים?
וּמָה הַטַּעַם לְדַבֵּר עַל אַהֲבָה מֻחְלֶטֶת לְמָקוֹם חֲסַר אַהֲבָה
אִם אֲנָשָׁיו הֵם רַק דִּמּוּיִים שֶׁל אֲנָשִׁים
וְקַשְׁיוּתָם רַק דִּמּוּי לְקַשְׁיוּת
וְלֹא הַקַּשְׁיוּת עַצְמָהּ?


"אֲנִי נִקְרָא עַל שֵׁם סָבִי" כָּתַב שִׁמְעוֹן אַדַף
וְסָבוֹ אוֹתִיּוֹת שְׁחֹרוֹת וּמַשְׁחִירוֹת עַל מַצֵּבָה
שָׁנָה אַחַר שָׁנָה. עֶרֶשׂ הַזְּמַן הוּא מָרוֹקוֹ
שֶׁל סוֹף שְׁנוֹת הָאַרְבָּעִים, וּמַסַּע הַהוֹרִים
מִן הַמַּגְרֶבּ עַד שְׂדֵרוֹת, בַּדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה
שֶׁלְּאָרְכהָּּ לֹא נָשְׁבוּ רוּחוֹת עֲרַבֶּסְקוֹת.
כְּשֶׁהִגִּיעוּ לֹא הָיָה דָּבָר שֶׁיְּצַנֵּן אֶת הַתַּבְעֵרָה
שֶׁל הַמִּדְבָּר, אוֹ יַכְחִישׁ אֶת סָרְבָנוּת הָאֲדָמָה
שֶׁל הַדָּרוֹם, וּבֶחָצֵר, בְּאוֹתָהּ אֲדָמָה חֲרוּכָה,
תַּחַת הַשָּׁמַיִם עֲמוּסֵי הַחַמְסִינִים, אִמּוֹ הִצְמִיחָה לוּאִיזָה
כְּדֵי שֶׁתַּעֲנִיק טַעַם לַתֵּה הַגּוֹאֵל
וְלַשָּׁעוֹת הָאֲרֻכּוֹת הַכְּבֵדוֹת.


עֶשְׂרִים שָׁנָה עָבְרוּ עַד שֶׁשָּׁמַע אֶת רַחַשׁ
טְרִיקַת הָעֶרֶב עַל הַקַּרְקַע, וְהֵבִין
כִּי בְּתֹם דּוֹרוֹת שֶׁל שְׁחִיקָה יְלַטְּפוּ הַיְלָדִים
אֶת הַמַּיִם בְּאֶבֶן. הַכְּאֵב בִּשְׂדֵרוֹת הוֹלִיד בּוֹ
אֲצֻלָּה חֲדָשָׁה, שֶׁשָּׁכְחָה אֶת זְכֻיּוֹת הָאָבוֹת
אַךְ לֹא אֶת כְּאֵבָם, וּבְדַרְכּוֹ לְתֵל־אָבִיב יָכוֹל הָיָה
לוֹמַר: "אֵין לִי דָּבָר שָׁלֵם מִשֶּׁל עַצְמִי".


בְּמַסַּע הָאוֹטוֹבּוּס מִשְּׂדֵרוֹת לְתֵל־אָבִיב
גוּפּוֹ יָצָא לִקְרָב אַחֲרוֹן מוּל הַהִיסְטוֹרְיָה:
"זֶה לֹא נָכוֹן מַה שֶּׁמְּסַפְּרִים עַל הַמִּזְרָח", חָזַר
וְאָמַר שׁוּב וְשׁוּב, הֲרֵי "אֲפִלּוּ הַהוֹרִים שֶׁלִּי
שׁוֹתְקִים מַשֶּׁהוּ בִּמְעַרְבּוֹלוֹת אֲוִיר קְטַנּוֹת".
"זֶה לֹא נָכוֹן מַה שֶּׁמְּסַפְּרִים עַל הַמִּזְרָח", אָמַר
לָאִישׁ הַמְבֻגָּר שֶׁיָּשַׁב לְיָדוֹ, וְקִוָּה שֶׁהוּא
שֶׁנּוֹלַד בְּמָרוֹקוֹ יַרְגיִּעַ אוֹתוֹ וְיֹאמַר: "יֵשׁ לִי דָּבָר
שָׁלֵם מִשֶּׁל עַצְמִי". אֲבָל גִּלָּה שֶׁהוּא אֵינוֹ מַמְשִׁיךְ עִמּוֹ
לְתֵל־אָבִיב.

 

 

 

מול ערוות אשתו

בַּלַּיְלָה הַהוּא
הָרָעֵב
מוּל עֶרְוַת אִשְׁתּוֹ הַמּוּאֶרֶת
הַמְחֻלֶּקֶת
הוּא גִּלָּה שֶׁהָאַהֲבָה הִיא תְּנוּעָה מִתְגַּבֶּרֶת
וְהָאֹשֶר חֶלְקָה קְטַנָּה בַּבָּשָׂר
בַּבָּשָׂר.
אַחַר כְּשֶׁדִּבֵּר אֵליֶהָ
בֵּין רַגלְיֶהָ
וְלָשׁוֹן נִתְפְּסָה בְּשָׂפָה
הוּא שָׁכַח אֶת קָרַחְתּוֹ הַמַּמְאֶרֶת
וְאֶת מְרִיבוֹת הַשְּׁכֵנִים
וְאֶת הַתְּפִלּוֹת שֶׁל עַרְבֵי־שַׁבָּתוֹת
וְיָכוֹל הָיָה לְהֵרָדֵם בְּקַלּוּת לְקוֹל תְּשׁוּקוֹתֶיהָ הַנִּשְׁפָּכוֹת.
וּכְשֶׁלָּקְחָה אוֹתוֹ אֵליֶהָ
וְנָשְׁקָה לְפִיו הַמְאֻשָּׁר
בִּנְשִׁיקָה חַסְרַת חַמְצָן
וְלָחֲשָׁה בַּקָּשָׁה לְהִתְמַלֵּא בּוֹ
הוּא גִּלָּה שֶׁהָאַהֲבָה הִיא רֶטֶט בְּרִיסֵי עֵיניֶהָ
וְהָאֹשֶר חֶלְקָה גְּדוֹלָה בַּבָּשָׂר
בַּבָּשָׂר.
וְאַחַר
רַחְמָהּ הַמָּתוֹק דִּבֵּר אֵלָיו
בֵּין רַגְלָיו
בְּשֶׁטֶף חַם שֶׁל דְּמָעוֹת
וְהוּא שָׁכַח אֶת טִינַת הָרְחוֹבוֹת
וְאֶת לַעַג הַנְּעָרוֹת
וְזָרַע בהָּּ אֶת בְּכִי דִּמְעוֹתָיו הַחַמּוֹת.
בַּלַּיְלָה הַהוּא
הַמְאֻשָּׁר
בִּפְנִים עֶרְוַת אִשְׁתּוֹ הַמְאֻשֶּׁרֶת
הָאַהֲבָה הָיְתָה שֵׁנָה בַּמַּחְתֶּרֶת
וְחַיִּים חֲדָשִׁים בַּבָּשָׂר
בַּבָּשָׂר.

 

 

 

צריך לומר את המילה הזאת

צָרִיךְ לוֹמַר אֶת הַמִּלָּה הַזֹּאת שׁוּב וָשׁוּב
אֱלֹהִים
עַד שֶׁהִיא תְּאַבֵּד צוּרָה וָגוּף
עַד שֶׁהִיא תְּקַבֵּל צוּרָה וָגוּף
צָרִיךְ לִכְתֹּב אוֹתָהּ עוֹד וָעוֹד
אֱלֹהִים
עַד שֶׁהִיא תִּתְמַלֵּא מַשְׁמָעוּת
עַד שֶׁהִיא תִּתְרוֹקֵן מַשְׁמָעוּת
צָרִיךְ לוֹמַר ה' אֱלֹהֵינוּ
צָרִיךְ לוֹמַר ה' אֶחָד
שְׁמַע אֱלֹהַי
כִּי צְרִיכִים אֲנַחְנוּ
כִּי צָרִיךְ אַתָּה
שׁוּב וָשׁוּב
עוֹד וָעוֹד
עַד שֶׁנִּתְרוֹקֵן צוּרָה וָגוּף
עַד שֶׁנִּתְמַלֵּא צוּרָה וָגוּף
אֲבָל כַּמָּה דּוֹרוֹת הִיא תַּמְתִּין לָנוּ עַד שֶׁנָּשׁוּב אֵליֶהָ?
עַד מָתַי תְּחַכֶּה?".

 

 

 

אַמַל זאת תקווה

אַמַל זֹאת תִּקְוָה, חַיַאתִי אֵלּוּ חַיַּי,
וּבִזְמַן שֶׁהֵם נִפְגָּשִׁים
בֵּין שְׂפָתֶיהָ שֶׁל אֻם כֻּלְת'וּם
לְבֵין הָאָזְנַיִם שֶׁלִּי
צִמְאוֹנוֹת רַבִּים כּוֹרִים בְּאֵרוֹת
בְּלִבִּי.

 

امل هي تِقْوَة

أمَل هِيَ تِقْوَة، حَيَاتي هي حَيَاي،
وعِنْدَمَا تَلْتَقِيَانِ
بين شفتي أم كلثوم
واُذنِيَّ
عطش شديد يَحْفِر آبارًا
في قلبي.

 

השירים מתוך הספר " חוט מושך מן הלשון", שירים 2008-1996, הוצאת עם עובד

 

קישורים חיצוניים

אלמוג בהר בויקיפדיה

אלמוג בהר בלקסיקון הספרות העברית החדשה

אלמוג בהר בהוצאת עם עובד

אלי הירש קורא שירה - על ספרו של אלמוג בהר "חוט מושך מן הלשון"

הבלוג של אלמוג בהר

על שירו של אלמוג בהר "קצה המדרכה" -  במדור  תרבות nrg

שיריו של אלמוג בהר באתר "פיוט"

על השיר "אבי" בבלוג של אלמוג בהר 

ספרים של אלמוג בהר לרכישה באינדיבוק

 

אלמוג בהר ב"סופרים קוראים", ארכיון הוידאו של כלל סופרי ישראל של מרכז הספר והספריות ומפעל הפיס

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

חזרה לדף הראשי של סופ"ש שירה 46