שירה וגיטרה

המדבר, השמש, ההרים והמפרץ הכחול, האווירה הרגועה, האנשים החמים והמרחק הגיאוגרפי, כל אלה משמשים תפאורה ומהווים השראה לתושבי אילת ליצור, לכתוב ולצלם. סיפורם של שלושה סופרים מקומיים שהצליחו לפרוץ החוצה. נעם הראל, דן זמיר ונילי דגן.

מירי אלהרר

'ידיעות אילת', מוסף 'ידיעות אחרונות' של הדרום

16.10.2009

 

על שירה וגיטרה

ספרה של נילי דגן "בכל אדם יש ארבעה בנים" מצוידtaklitor
בתקליטור בו קוראות שחקניות משירי הספר בליווי אלתורי גיטרה באפריל 2008  הוציאה נילי דגן את ספר שיריה הראשון בעברית ובאנגלית "בכל אדם יש ארבעה בנים" בהוצאת "אבן חושן".
ספר השירים של דגן קצת שונה מהקונספט בו הורגלנו לחשוב עליו, והוא מצויד בתקליטור בו קוראות שחקניות משירי הספר בליווי אלתורי גיטרה.

פגישה מקרית במהלך טיסה מאילת לתל-אביב עם אילתי שאיבד את מאור עיניו, הביאה אותה למחשבה להקליט את שירי הספר ולצרף אליו תקליטור. דגן הצליחה לסחוף אחריה יוצרים בעלי שם מכל התחומים והספר, שהפך לפרויקט, עורר עניין רב גם בשל עיצובו הייחודי הקיים בהוצאה מצומצמת המציג אלמנט מרשים בצורת מגזרת מתכת של האמן הבינלאומי דוד גרשטיין, שיצר תיאור ויזואלי של ארבעת הבנים בהגדה של פסח. המגזרת משמשת כעין חוצץ מרכזי בין שתי הגרסאות הלשוניות של הספר בעברית ובאנגלית.

נציגת הספריה הלאומית בגרמניה גילתה עניין רב ובדקה אפשרות לרכישת הספר המיוחד לספרייה הלאומית. הספר נבחר להיות מוצג בין ספרי האמן המיוחדים בשדרת מעצבי הספרים הביבליופיליים של יריד הספרים ה-60 בפרנקפורט.

דגן נולדה ב-1953 למשפחה בעלת משק חקלאי בכפר סבא בבית שסבה ודודיה בנו במו ידיהם, ובו התגוררה כל המשפחה המורחבת. לאחר נישואיה הראשונים למושבניק ירדה לאילת, שם הקימה את משפחתה. ב-1986 נישאה בשנית בחתונה היהודית הראשונה בטאבה שסופחה יחד עם כפרו של רפי נלסון למצרים.

במשך כ-25 שנה עבדה לצד בעלה בניהול אדמיניסטרטיבי בעסקים המשפחתיים באילת והיא מתגוררת באילת עד היום. משפחתה המורחבת מונה שישה ילדים ושבעה נכדים.

אל השירה הגיעה בגיל מאוחר יחסית. בזמן הלוויה של נעמי שמר צפתה דגן בלוויה בביתה באילת, ומצאה עצמה חורזת פזמון לזכרה של שמר. השיר שנקרא "בת כנרת", נשלח לדודו אלהרר שקרא אותו בתכניתו בגל"צ בשלושים לזכרה של שמר.

מאז פורסמו שיריה במוסף לספרות של 'ידיעות אחרונות', בכתבי העת 'מאזניים', 'עיתון 77', 'שבו' ו'גג'.

דגן עוסקת בשנה האחרונה בכתיבת מאמרי שירה לעיתון המקוון "עיין ערך שירה" בעריכת שרית שץ, ומביאה מדור קבוע ובו ראיונות עם משוררים וסיקורת על ספרי שירים.

לקראת ראש השנה יזמה הפקה אינטרנטית של פסטיבל המשוררים במטולה בשיתוף פעולה עם רפי וייכרט, עורך משורר ובעל הוצאת "קשב לשירה" ששימש כמנהל האמנותי של הפסטיבל. "זהו נסיון ראשון מסוגו לתעד פסטיבל שירה שלם, שישתרע על פני שלושה ימים, בגיליון של כתב עת מקוון. הגיליון מאפשר סיור לאורכו ולרוחבו של הפסטיבל תוך כדי מפגש עם היוצרים שהשתתפו בו המיוצגים בדבריהם על שירה ובשיריהם שאותם קראו בפסטיבל".

ידה של דגן לא מפסיקה לחרוז ו"בשנה הקרובה", מספרת דגן, "יצא לאור ספר שירים חדש בשם 'מאחורי המלחמה רואים את הים' בעקבות מסע ביגוסלביה לשעבר, מלווה בצילומי תנועה של הצלם אמן גדי דגון". יש למה לחכות.

 

חזרה אל 'מן התקשורת'