שנה לפני קום מדינת-ישראל נולד בֹּעז שרעבי בשכונת 
כרם התימנים בתל-אביב. מינקותו ספג את טעמי התפילה בנוסח התימני הן בבית הכנסת והן בבית המשפחה הענפה שבורכה במנין הילדים בע"ה. מעולם לא רכש השכלה מוסיקלית פורמלית וכל יצירתו באה מן הרגש. הוא מנגן בפסנתר וגיטרה, מקיש ומתופף על כל סוגי כלי ההקשה כולל קסילופון והוא חלילן וירטואוז שזכה לתשואות רמות על נגינתו באולמות יוקרה ברחבי העולם. לאיכות שירתו אין אח ורע ולחניו הינם בעצם המצאות ואילתורים לביטוי שירתו המרטיטה לבבות. בֹּעז הוא אנין טעם ובעל חוש ביקורת עצמית מחודד מאוד – לאחר שיש לו בסיס ללחן הוא משייף ומבריק ומעבד אותו עד לשביעות רצונו המלאה ובדרך כלל הוא קולע וסוחף... תורת המוסיקה אצלו היא רק חושים, תחושות וים של רגש.
את תלכי בשדה – לאה גולדברג
הוי ארצי הורתי – רחל
הלילה הארוך ביותר בעולם – מאיר אגסי. ביצוע: ששי קשת
הרי הבטחת – בֹּעז אפלבאום
