סופ"ש שירה 102 - 1.7.2020

בְּרֹךְ מַבָּטָהּ הַשָּׁלֵוruth gilad
שֶׁל אָתֵנָה
שָׁט כָּל הָעֶצֶב
שֶׁל מִי שֶׁרוֹאֶה
מְאוֹד לְמֵרָחוֹק.

הִתְחַלְתִּי לִמְחֹק לְעַצְמִי אֶת הַפָּנִים עִם סַכִּין שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵרofir-nuriel
מִמֶּנִּי זֵכֶר. רַק כַּמָּה תְּמוּנוֹת שֶׁיַּצְהִיבוּ וְיִתְפּוֹרְרוּ עִם הַזְּמַן.
וְזֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁהִתְחַלְתִּי לַעֲשׂוֹת לְפוֹרֵר אֶת עַצְמִי מִבִּפְנִים
לְהוֹצִיא לְעַצְמִי רִקְמָה אַחֲרֵי רִקְמָה מֵהָעוֹר תָּו אַחֲרֵי תָּו

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים אַהֲבָה,dani-nagar
אַתְּ וַאֲנִי מְאַבְּדִים אֶת כָּל נִימוּסֵי הַשֻּׁלְחָן
וְקוֹרְעִים אֶת הַלֶּחֶם
בַּיָּדַיִים.

בִּזְכוּת הַנּוֹרְמָלִיּוּת קָרָאתִיgalit-chatz
כַּמָּה סְפָרִים לִפְנֵי הַשֵּׁנָה
בִּזְכוּת הַנּוֹרְמָלִיּוּת
הִשְׁכַּבְתִּי אֶת יְלָדַי לִישֹׁן

לִהְיוֹת קָרְבָּןmichal-yakod
שֶׁל נִצּוּל מִינִי
זֶה כְּמוֹ
לִהְיוֹת שְׁמֵנָה

גַּם אָכַלְתְּ אוֹתָהּ
גַּם אַתְּ מַרְגִּישָׁה
אֲשֵׁמָה