יעל גלוברמן

ליליתyael globerman צילום: מוטי קיקיון

1.

נָפַלְתִּי פַּעֲמַיִם. לָכֵן
הַדָּם עַל יְרֵכַי. אַל תִּטְעֶה לַחֲשֹׁב שֶׁזֶהוּ
הַפֶּצַע הֶעָמֹק שֶׁמִתּוֹכוֹ צוֹמַחַת,
כְּפִי שֶׁאַתָּה אוֹהֵב לִזְכֹּר, אִשָּׁה:
זוֹ רַק סְרִיטָה, אָדָם.
בִּרְכָּי מְשֻׁפְשָפוֹת כְּשֶׁל יַלְדָה פִּרְאִית
שֶׁמְטַפֶּסֶת עַל עֵצִים עִם הַבָּנִים.
אַל תְּנַקֵּב אוֹתִי בִּשְּׁמִי.
הַגָּן סָגַר עָלַי. יוֹתֵר מִדַּי רֵיחוֹת נֶהְדָּרִים
בְּבַת אַחַת. אֶלֶף פְּרִיחוֹת בּוֹ-זְמַנִּיוֹת
חָנְקוּ אוֹתִי בִּנְכוֹנוּת מַתְמֶדֶת לְהֵעָנוֹת,
כָּל רֶגַע וּלְכָל אֶחָד:
גַּן עֵדֶן לֹא אוֹרְגָנִי, נָקִי כְּמוֹ רַעְיוֹן.
שׁוּם דָּבָר לֹא הִתְחַלֵף שָׁם.
לֹא עוֹנוֹת, לֹא כַּוָּנָה
אוֹ הֲבָנָה, רַק מַצְּבֵי הָרוּחַ שֶׁלִּי
וְשֶׁל אֱלֹהִים. פֵּרוֹת-תָּמִיד בְּשֵׁלִים,
תָּמִיד בָּאֶמְצַע, בְּלִי נִיצָן וּבְלִי רָקָב,
מִלְּאוּ אוֹתִי אֵימָה.
רַק לְמַרְגְלוֹתָיו שֶׁל עֵץ הַּדַּעַת
הָיְתָה קְצָת רַקְבּוּּבִית. מַה פֶּלֶא שֶׁנִּמְשָׁכְתִּי
לַמָּקוֹם הַהוּא?

2.

גַּן הַעֵדֶן הָיָה הַהַרְמוֹן שֶׁלּוֹ.
הוּא אָהַב אֶת כֻּלָּנוּ: אֶת אָדָם, אוֹתִי,
אֶת הַחַיּוֹת,
אֶת גְּבִיעֵי חֲבַצְּלוֹת הַמַּיִם,
פָּקַד אוֹתָנוּ בִּקְּבִיעוּת,
שָׂמַח שֶׁהִסְתַּדַּרְנוּ בְּלִי קִנְאָה.
אָדָם הָיָה קַל. מְכֻוְּנָן כַּהֲלָכָה,
בָּהִיר, אוֹפְּטִימִי וְשַׁתְקָן. בַּהַתְחָלָה
טָעִיתִי לַחֲשֹׁב שֶׁהוּא נָחוּשׁ. אֲבָל אֲנִי
אַף פַּעַם לֹא רָצִיתִי לִהְיוֹת מֻשְלֶמֶת,
זֶה לֹא הַסִּפּוּר שֶׁלִּי. רָצִיתִי
לְהַרְגִּישׁ, לָגַעַת.
רָצִיתִי לִהְיוֹת מְשַׁגַּעַת. 

3.

הָיוּ עוֹד טָעֻיּוֹת:
עֲטַלֵּף הַפְּרִי נִבְרָא לִפנֵי הַפֵּרוֹת.
גַּם הַתְּמִימוּת הִיא לֹא
דָּבָר מֻשְׁלָם: דָּחַפְנוּ קְצָת.
כֻּלָּם רָצוּ להִתְקָרֵב יוֹתֵר לֶאֱלֹהִים.
פֹּה וָשָּׁם הָיוּ סוֹדוֹת קְטַנִּים,
לֹא מַזִּיקִים. רַק הַמַּלְאָכִים הִגִּיעוּ
לִשְׁקִיפוּת מֻחְלֶטֶת. וְהַנָּחָש
נִגַּשׁ אֵלַי בְּמִכְנְסֵי הָעוֹר הַהֲדוּקִים –

4.

גַּם לִי הָיְתָה פְּגִישָׁה עִם הַנָּחָשׁ.
לָכֵן אֲנִי יוֹדַעַת מָה קָּרָה שָׁם. כְּשֶׁהוּא נִגַּשׁ,
כָּל מַה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר לָהּ לְחַוָּה
הָיָה דָּבָר נָכוֹן אֶחָד. הוּא לָחַשׁ:
גַּם אַתְּ כָּזֹאת, זוֹ אַתְּ.

5.

לֹא טָעַמְתִּי מִפְּרִי עֵץ הַדַּעַת.
חָשַׁבְתִּי שֶׁהַסּוֹד נִמְצָא בָּרָקָּב,
בֶּעָלִים שֶׁזָּרְקוּ אֶת עַצְמָם לַקַּרְקַע
מִגֹּבַהּ שֶׁל עֶשֶׂר קוֹמוֹת.
רָאִיתִי אֵיךְ הַפְּרָחִים שֶׁנָּשְׁרוּ
מְבָצְעִים אֶת הַמָּוֶת הַיָּחִיד בַּגָּן,
וְאֵיךְ הֵם חוֹזְרִים בְּעָצְמָה אֲפֵלָה
אֶל הַשָּׁרָשִׁים.
אֲנִי לֹא מִצְטַעֶרֶת.
זֶה הָיָה עוֹשֶׂה אוֹתִי כְּבֵדָה וּמְהֻרְהֶרֶת.
בִּשְׁבִילִי, הַפְּרִי הֲכִי מְהַמֵּם
הָיָה לִבְּךָ הָאָדֹם.

6.

וּבְכָל זֹאת, אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת לִפְעָמִים
לַתְּחוּשָׁה הַהִיא
שֶׁשּׁוּם דָּבָר עֲדַיִן לֹא קָרָה
וְתֵכֶף מַשֶּׁהוּ יַתְחִיל.
זֶה צוֹרֵב, הַעוֹד-מְעַט שֶׁנֶּעֱלָם לִי
חָמַק מִבֵּין הָאֶצְבָּעוֹת הַחֲדָשׁוֹת
בְּעוֹדִי מִתְמַתַּחַת בְּעֵשֶׂב יְרַקְרַק
צָלוּל כְּמוֹ מַיִם, חַם מִשֶּׁמֶשׁ,
מַמָּשִׁי –

7.

אַתָּה זוֹכֵר אֶת הַהַתְחָלָה, תַּגִיד
כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם הָיוּ אֵד מָתוֹק,
הֶהָרִים הָיוּ כַּדוּרִים שֶׁל אֵשׁ
וְתָפְחוּ אֶל הַשֶּׁמֶש כְּמוֹ חֲלָצַיִם
וְהַמַּיִם נִקְווּ בְּתִקְוָה כָּזֹאת
בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים בְּיוֹתֵר –
זוֹכֵר אֵיךְ הַרוּחַ
בָּאָה מִשָּׁדוֹת רְחוֹקִים כְּבֵדָה וּמְסֻחְרֶרֶת
וּדְבוֹרִים זְהֻבּוֹת עָלוּ בְּפָנִים לוֹהֲטוֹת
מִיַּרֵכֵי הַפְּרָחִים
וְהַדְּבַשׁ, הַדְּבַשׁ זִמְזֵם. וְאַתָּה
לֹא פָּחַדְתָּ אָז מִן הַתְּשׁוּקָה
שֶׁלִּי אוֹ שֶׁלְּךָ.

8.

בּוֹגֵד! הָיִינוּ שָׁוִים.
הָלַכְנוּ זֶה לְצַד זֶה
בְּיַעַר עַד שֶׁל הַתְחָלוֹת,
בֵּין שְׁאָגוֹת וְצִיּוּצִים
וְלֹא תָּעִינוּ. לֹא תּוּכַל לשְׁכֹּחַ אוֹתִי.
אֲנִי נוֹהֶמֶת מִן הֶחָלָל שֶׁנִּפְעַר בְּצִדְּךָ
כְּמוֹ רוּחַ, תָּמִיד. אֲנִי הַכְּמִיהָה שֶׁאַתָּה חָשׁ
לְכָל אִשָּׁה עֵירֻמָּה
בֶּאֱמֶת.

9.

זֶה לֹא שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּל דֶּרֶךְ חֲזָרָה.
הוּא צִפָּה לַחֲרָטָה, הוּא הִתְכַּוֵּן לִסְלֹחַ.
אוּלַי הָיְתָה שָׁם אַהֲבָה. אֲבָל
הַיְּבָבוֹת הָאֵלֶּה. בְּקוֹל אַדִּיר כָּל כָּךְ.
אֵיפֹה טָעִיתִי.
מָה לֹּא עָשִׂיתִי בִּשְׁבִילֵךְ.
כְּשֶׁמִישֶׁהוּ אוֹמֵר שֶׁהוּא מוּכָן
לַעֲשׂוֹת הַכָּל לְמַעֲנֵךְ, זֶה סִימָן שֶׁהוּא חוֹשֵׁב
שֶׁאַתְּ שֶׁלּוֹ. נוּסִי עַל נַפְשֵׁךְ.

10.

נוֹלַדְתִּי לִפְנֵי הַנֹּסַח
שֶׁאַתֶּם רוֹצִים לִזְכֹּר,
בְּטֶרֶם הָאֵם הָרִאשׁוֹנָה,
רֶגַע אַחֲרֵי שֶׁהַכֹּל, אֲבָל מַמָּשׁ הַכֹּל
הִתְחִיל לִלְבֹּש צוּרָה:
פְּרוֹלוֹג, תַּחְקִיר רִאשׁוֹן,
טְיוּטָה שֶׁנִּזְרְקָה לְפַח הַנְּשִׁיָה
אֲבָל שָׂרְדָה שָׁם עִם כָּל הַשֵּׁדִים: אֲנִי
כֵּן נוֹלַדְתִּי אֶתְמוֹל. אוֹתִי
כֵּן עָשׂוּ בְּאֶצְבַּע: אֱלֹהִים.


מתוך הספר "אותו הנהר פעמיים", הוצאת הליקון לשירה חדשה 2007

 

קישורים חיצוניים

המשוררת יעל גלוברמן בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הקלטות אודיו של שיריה של יעל גלוברמן

על הספר "אותו הנהר פעמיים", עיתון "הארץ"

 

יעל קראוס ולהקת פאניק אנסמבל מבצעים את שירה של יעל גלוברמן "נס"

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 8"