הליקון - גיליון 100

הליקון 100 – מאה שיריםhalicon1

מתוך ההקדמה מאת העורך דרור בורשטיין:
זהו גיליון 100 של כתב העת לשירה 'הליקון', ואנו מציינים אותו במבחר של מאה שירים שבחרו מאה ושניים משוררים, סופרות, מתרגמות וחוקרי ספרות.
הסיבה לכך שיש יותר בוחרים משירים: שני שירים נבחרו, כל אחד מהם, על ידי שני משוררים. 
עריכת הקובץ הזה היתה חוויה מרגשת, מפני שבימי העבודה חשתי כמצוי בתוך קהילה ספרותית.
השירים הגיעו בזה אחר זה, בדואר רגיל ובדואר אלקטרוני, ומדי פעם נוצרו זיקות, שיחות בין רחוקים, קשרי משפחה: מתרגמת א' בוחרת שיר של משורר ב',
ולמחרת משורר ב' שולח שיר של משורר ג', שהיה קרוב אצל משוררת ד', ששיר שלה בחרה משוררת ה'... או, בתוך כמה ימים, שישה משוררים שונים,
בלי לתאם את הדבר ביניהם, שולחים כולם שירים של משורר אחד. היה מרתק לקבל את השירים, ולנסות לראות את בוחרי השירים מבעד לשירים שבחרו.
לפעמים הבחירה גילתה קירבה רוחנית, לפעמים ידידות אישית, ולפעמים – שתיהן. יש הרבה משוררים מתים במבחר הזה,
והחיים שבחרו אותם הזכירו כי הרפובליקה הספרותית כוללת גם את בתי העלמין שלה. בתי העלמין של השירה חיים לא פחות מבתי הקפה שלה.

השירים הנבחרים

נורית זרחיnurit zarchi1

מתוך 'הנפש היא אפריקה', הקיבוץ המאוחד 2005
בחר: רמי סערי

אטלנטה

נַנִּיחַ שֶׁהָיִיתִי בּוֹחֶרֶת לְהִתְגּוֹרֵר בַּמָּלוֹן הַזֶּה.
לְהִשְׁתַּקֵּף בַּמַּרְאוֹת שֶׁנִּכְלְאוּ מוּלִי כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ
מַזְהִיר בְּתוֹךְ חָלָל הֲדוּף שֶׁקֶט
תַּפּוּחִים דְּמוּיֵי שַׁעֲוָה, גְּדוּד סְפָלִים בַּסָּךְ.

בִּצְעָדִים נִטְבָּעִים דֶּלֶת אַחַר דֶּלֶת לַחֲלֹף
בְּמִסְדְּרוֹן שְׁנָתָם שֶׁל אֲחֵרִים מֵעֵבֶר לַקִּירוֹת.
עַכְשָׁו בֶּרֶז אוֹ שָׁעוֹן מְדַבְּרִים בִּשְׂפָתוֹ
שֶׁל זֶה שֶׁאֲנִי מַעֲדִיפָה לְהִתְגּוֹרֵר מִפָּנָיו בַּמָּלוֹן.

מִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִם וְקוּמְקוּם, מִתְחַזִּים לִקְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה,
מַשְׁאִירִים אוֹתִי לִקְרֹא עַד שֶׁהַחַלּוֹנוֹת
יַלְבִּינוּ מֵעֵבֶר לַמָּסָךְ, עַד שֶׁהַמְּכוֹנִיּוֹת יַקְדִּימוּ
לְהִתְעוֹרֵר מֵהַשְּׁחָפִים.

בָּרוּר שֶׁזּוֹ אֲנִי הָעוֹמֶדֶת עַל כָּךְ
שֶׁאֶקַּח אוֹתִי חֲזָרָה לְתוֹךְ בֵּיתִי, לְתוֹךְ חֲדָרַי,
שָׁם נֵשֵׁב אֲנִי וַאֲנִי עַל מִזְוָדוֹת
מְקֻעְקָעוֹת בְּכָל הַבְטָחוֹת הָעוֹלָם.

 

==========

ישראל פנקסisrael pincas1

מתוך 'הרצאה על הזמן', הקיבוץ המאוחד 1991
בחר: יאיר אסולין

 *

שְׁנֵינוּ בְּלוֹנְדוֹן, סוֹף־סוֹף 'חָפְשִׁיִּים',
אַתְּ בְּכֻמְתָּה אֲדֻמָּה, לֹא,
כִּי בְּצֶבַע הַיַּיִן,
קוֹפֶצֶת אֵלַי מִמַּדְרֵגַת הָאוֹטוֹבּוּס:
'סְלִיחָה שֶׁאֵחַרְתִּי...'

כָּל כָּךְ שָׂמַחְתִּי אָז עַל הַפְּגִישָׁה,
אֲפִלּוּ שֶׁנִּפְרַדְנוּ מְעַט זְמַן קֹדֶם לָכֵן,
כְּשֶׁלִּוִּינוּ בַּבֹּקֶר אֶת הַיְלָדוֹת
זוֹ לְ-Chalk Farm וְזוֹ
ל- Barrow Hill.
יָשַׁבְנוּ אָז בּ'גְלוֹרִיֶּט'.
אוֹתוֹ יוֹם יָרַד נִדְמֶה לִי גֶּשֶׁם.
הַזְּגוּגִית הִתְמַלְּאָה אֵדִים וְהָאֲנָשִׁים
סָבִיב הָיוּ מְכֻנָּסִים, שָׁתוּ תֵּה, הִתְלַחֲשׁוּ.

הִתְלַחַשְׁנוּ לָכֵן גַּם אָנוּ.

 

*
בּ'וִיקְטוֹרְיָה', בּ'ווֹטֶרְלוּ', בּ'אוֹסְטֶרְלִיץ',
שֵׁמוֹת מְפֻיָּחִים מִמֵּאָה שֶׁאֵינֶנָּה,
מְחַפֵּשׂ אוֹתָךְ בְּזֶרֶם הַנִּכְנָסִים וְהַיּוֹצְאִים, אוֹ אֵלֶּה הַבָּאִים
לְהַקְבִּיל פְּנֵי מִישֶׁהוּ.

הֶהָיִית זוֹ אַתּ, עִם הַכֻּמְתָּה הָאֲדֻמָּה?

 

*

דָּבָר שֶׁרָצִיתִי לְהַגִּיד לָךְ מִזְּמַן
וְלֹא אָמַרְתִּי. כִּי לֹא הָיָה לָנוּ זְמַן:

מַה שֶּׁהֶחֱזִיק אוֹתִי
לְבַד מִן הַשֶּׁלֶד,
זוֹ הַקִּרְבָה אֵלַיִךְ,
הַיְדִיעָה שֶׁגַּם כְּשֶׁאֵינֵךְ לְיָדִי
אַתְּ עֲדַיִן אִתִּי.

==========

יעל טומשובyael tomashov

מתוך 'ים לא מוכר', קשב לשירה 2011
בחר: אורי הולנדר

קיימברידג', מסצ'וסטס

דִּירַת הַגַּג הַקְּטַנָּה מַעֲלָה אֵדִים,
הַחֹם נֶאֱגָר בְּרִצְפַּת הָעֵץ.
נִדְלְקָה הַמְּנוֹרָה בְּפִנַּת הַקְּרִיאָה.
שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב – קֵימְבְּרִידְג'. מֶסֶצ'וּסֶטְס.

חַלּוֹנוֹת הַסְּעָרָה מוּרָמִים לָרִאשׁוֹנָה.
צִפּוֹר שׁוֹרֶקֶת אֶת הִמְנוֹן הַקְּבוּצָה הַבֵּיתִית.
תַּבְנִית מְטֻפֶּשֶׁת – שְׁתֵּי טֶרְצוֹת יוֹרְדוֹת.
הַשֵּׁדִים בְּפִתְחֵי הַהַסָּקָה מְדַבְּרִים אַנְגְלִית.

וְאִלּוּ לְמַטָּה, לְאֹרֶךְ הַשְּׁבִיל,
מִ-porch אֶל porch, גַּן עֵדֶן אָבוּד;
כָּל מַה שֶּׁפָּרַח וְהִבְשִׁיל בָּאָבִיב,
שֶׁרֵיחוֹ יִתָּכֵן רַק בִּשְׂפַת הַיַּלְדוּת

בְּשָׂפָה שֶׁאֶפְשָׁר גַּם לָבוֹא וְלִקְטֹף,
בְּשָׂדֶה שֶׁבּוֹ כָּל הַנֶּאֱסָף הוּא שֶׁלָּךְ.
הָרְעָמִים הָרְחוֹקִים, הָאֲוִיר הֶחָלוּד,
שׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים, הַסְּנָאִי, הַלִּילָךְ.

פְּסִיעוֹתַי – חֲרִיקָה בַּת מֵאָה שָׁנִים.
הַקִּירוֹת חֲלוּלִים. הַתִּקְרוֹת נְמוּכוֹת.
הַשְּׁכֵנִים דּוֹמְמִים, דּוֹמְמִים הַסְּפָרִים
אִישׁ אֵינוֹ חַי הֵיכָן שֶׁעָלָיו לִחְיוֹת.

==========

 סיגל פרלמןsigal perlman

מתוך 'מטעם' 28
בחר: יצחק לאור

גבולות המיטה

אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת אֶת הָאִשָּׁה שֶׁנִּהְיֵיתִי וְאוּלַי
רַק זוֹ הָיְתָה תָּמִיד מִתַּחַת לָעֲצָמוֹת הַקָּשׁוֹת, לָעוֹר הָרַךְ, שֶׁקֶר
הָאַהֲבָה, זְמַן רַב וְאָרֹךְ כִּמְעַט כְּמוֹ כָּל חַיַּי
בֶּאֱמֶת הָאַהֲבָה, שָׁפַכְתִּי אֶת נַפְשִׁי לְעֻמָּתְךָ, פִּזְמוֹנִים
רַבִּים מִלְּאוּ אֶת נַפְשִׁי כְּאִלּוּ יֵשׁ כָּזֶה דָּבָר
אַהֲבָה, וּבַמַּרְאָה
לֵב קָשֶׁה וְרַע, אָדֹם, אַכְזָר, אַלִּים, נִהְיֵיתִי

מָה, אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אוֹתְךָ, וּמְצַיֶּרֶת רַכֶּבֶת עִם עָשָׁן
יוֹצֵא מֵהָאֲרֻבָּה, אַתָּה זוֹכֵר אֶת הַסִּפּוּר הַיָּפֶה
שֶׁל אֲחוֹת לִבִּי? אֲנִי לֹא עוֹזֶבֶת אוֹתְךָ, לָבָן כְּמוֹ הַשְׁפְּרָצָה
בִּשְׁתֵּי אֲבָחוֹת וְהַפָּנִים הַנִּמְתָּחִים אֶל הָרֶגַע
הַמָּהִיר, לְשָׁם הִתְנַקַּזְתִּי, אַחֲרֵי גַּרְעִין הָאֵשׁ
זֹאת לֹא אֲנִי, מַה
נִּהְיֵיתִי:

גְּבָרִים, דִּבּוּרִים, נְגִיעוֹת, נְשִׁיקוֹת, אֶצְבָּעוֹת
נִדְחָפוֹת, בִּלְשׁוֹנוֹת שׁוֹנוֹת, פִּטְפּוּטִים, שְׁתִיָּה, אֲחִיזָה נְחוּשָׁה
בַּמַּרְפֵּק, כַּמָּה הִתְרַחַקְתִּי, הוֹבָלָה, בֶּכִי, שְׁיָרִים שֶׁל אַהֲבָה,
הָעוֹר שֶׁלִּי מְגֹרֶה, קוֹדֵחַ, שׂוֹנֵא מַגָּע, נִדְחָסִים אֶל הַקֶּשֶׁת הָרַכָּה
שֶׁל חַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה הַמְדֻמִּים, אֲבָל סְלִיחָה,
זֶה רָגִיל, וְלֹא יַלְדוּתִי הַחֲתוּמָה, מִמֶּנָּה
לֹא אוּכַל לִבְרֹחַ, מִמֶּנָּה לֹא נוּכַל לִבְרֹחַ, אַתָּה לְבַד
וַאֲנִי לְבַד. כָּל אֶחָד וְהָאֵם שֶׁלּוֹ

לֹא אֶשְׁאַל מָתַי. אַף פַּעַם לֹא אֶשְׁאַל מָתַי. אִם יִהְיֶה,
שֶׁיִּהְיֶה עַכְשָׁו. לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי שׁוֹאֶלֶת, וְגַם זֶה רָגִיל,
אַתָּה לֹא עוֹנֶה דָּבָר, הֶרֶף עַיִן נָצוּר בְּלִי לוֹמַר דָּבָר, אֵל נְצֹר
אֶת הָאַהֲבָה, וַחֲצִי דָּבָר, וְדָבָר עַל אַהֲבָה, הַגּוּף נִמְזָג כְּמוֹ מַיִם
אֶל כְּלִי, זֹאת הַתְּנוּחָה הָאַחַת, אַתָּה מַכִּיר, סִיבוּבִים מְתֻזְמָנִים הֵיטֵב
שֶׁל הַשֵּׁנָה, עִם לְהַכְאִיב, הַלֶּחִי שֶׁלִּי עַל הֶחָזֶה הָרַךְ
שֶׁלְּךָ, יְבֹרַךְ הַהֶרְגֵּל הַטּוֹב
רַק אָז
נוֹפֵל
הַגּוּף
אֶל תּוֹךְ הַנֶּפֶשׁ, נִשְׁפָּךְ, מַשְׁפְּרִיץ
לְכָל עֵבֶר
אֲבָל הַגְּבוּלוֹת, זְכֹר זֹאת הֵיטֵב, יַקִּירִי, הֵם הַמִּטָּה

===========

אודי לזרudi lazar1

מתוך אתר 'מטעם', 13.8.09
בחר: יעקב ביטון

אבא, אמור לי את כל התורה על רגל אחת! 

כְּשֶׁהִכְנִיסוּ
אֶת הַבַּרְזֶל לְתוֹךְ הָרֶגֶל.
אַתָּה יוֹדֵעַ מַה זֶּה לֹא לָדַעַת
אִם עוֹד תֵּלֵךְ?
הִרְגַּשְׁתִּי אוֹתְךָ מִתְעַסֵּק אִתִּי כָּכָה
אָז קָרָאתִי אֵלֶיךָ וּמִיָּד צָנְחָה עָלַי שׁוּרָה:
חַיָּל בְּלִי רֶגֶל אֵינוֹ חַיָּל – הוּא הַכָּאוֹס!
(זֹאת שִׁירָה)!
וְגַרְבַּיִם בָּאִים בְּזוּגוֹת (אֲבָל הֵם בּוֹדְדִים מְאֹד)
(זֹאת שִׁירָה)!
וְכַדּוּר הָעוֹלָם עָגֹל זֶה רַע? זֹאת שִׁירָה!
וְצָרִיךְ לִהְיוֹת שָׂמֵחַ - !

 אֲבָל
אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת שָׂמֵחַ
כְּשֶׁהַשָּׁכֵן צוֹרֵחַ,
גַּם כְּשֶׁאֲנִי מְאֻשָּׁר
אֲנִי רוֹעֵד מִפַּחַד, בְּעִקָּר
כְּשֶׁאֲנִי מְאֻשָּׁר.

אָה...
אֵיזוֹ אֲנָחָה נִפְלְטָה
לְךָ פִּתְאֹם בֵּין הַשַּׁוַּארְמָה לַפִּצּוּצִיָּה
אֲפִלּוּ מְנַקֵּה הָרְחוֹבוֹת הָאֶתְיוֹפִּי חִיֵּךְ
וְהִמְשִׁיךְ לְמַלְמֵל לְעַצְמו.
אִם לֹא הָיְתָה פֹּה נֶפֶשׁ אַחַת לְהָבִין
אוֹתְךָ – אַתָּה תֵּדַע – מְנַקֵּה הָרְחוֹבוֹת הֵבִין!
מֵהַסּוֹף לַהַתְחָלָה.
(מֵאֲחוֹרֵי הַבֶּכִי הַשְּׁרָבִי שֶׁלְּךָ
צוֹחֶקֶת לָעַד גֻּלְגֹּלֶת.
וְאַתָּה עֶבֶד לִשְׁנֵי אֲדוֹנִים:
הַלָּבָן הַנִּסְתָּר מֵאֲחוֹרֵי
הַשָּׁחוֹר הַשָּׂעִיר).
אַתָּה בֶּן 412, בֶּנְאָדָם,
וְאַתָּה יָשֵׁן בִּזְרוֹעוֹת
הַגּוֹרִילָה שֶׁל הַבּוּרְגָּנוּת.
אַתָּה מוֹצֵא אֶת עַצְמְךָ
מַשְׁתִּין בִּישִׁיבָה, סוֹפֵר
אֶת זְבוּבֵי הָאַמְבַּטְיָה.
הֵם חַיִּים עַל מַיִם וְאַתָּה מִתְפַּעֵל.
הָיִיתָ פַּעַם יֶלֶד מְתֻלְתָּל שֶׁדָּהָה –
גַּם אוֹתוֹ מְנַקֵּה הָרְחוֹבוֹת גּוֹרֵף
אֶל הַפַּח, וּמוֹסִיף עָלָיו
בִּדְלֵי אֲהָבוֹת
וִיבָבוֹת
וְאֶת כָּל מַה שֶּׁהַקַּיִץ שׂוֹרֵף.
הַחֹרֶף
אִכְזֵב נוֹרָא הַשָּׁנָה.

 

صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل