חיים ספטי

פְּרוֹמֶתֵּאוּסsefticolor

פְּרוֹמֶתֵּאוּס צוֹפֶה בַּטֶּלֶוִיזְיָה לְאַחַר אֲרוּחַת הָעֶרֶב –
מְרַק פֵּרוֹת וּמַמְתַּק סוֹיָה וְעוּגִיָּה טִבְעִית –
יוֹתֵר מִדַּי הוּא יוֹדֵעַ מִכְּדֵי שֶׁמַּרְאוֹת טֶלֶוִיזְיָה יְרַגְּשׁוּ אוֹתוֹ
מָחָר יֵלֵךְ לַעֲבוֹדָתוֹ
אֵין לוֹ יוֹתֵר עִנְיָן לִהְיוֹת הֶרוֹאִי,
לְהִסְתַּכֵּן בַּהֲבָאַת הָאֵשׁ הָאֲסוּרָה
לִהְיוֹת פְּרוֹמֶתֵּאוּס
שִׁירָיו חֲדוּרֵי הַפָּתוֹס הָרַבִּים, מַה יַּעֲשֶׂה אִתָּם
בַּבַּיִת הַמְשֻׁתָּף שֶׁבּוֹ הוּא גָּר
אֵין לוֹ סֶלַע נוֹרָא-הוֹד לְהִכָּבֵל אֵלָיו
לְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹת נְהִיָּה וּנְהִי, לִזְעֹם, לִסְבֹּל, לְהִתְיַסֵּר
לְהִתְחַבֵּט הַאִם גְּבוּרָתוֹ הָיְתָה שָׁוָה אֶת מְחִירָהּ
פְּרוֹמֶתֵּאוּס מְפֻכָּח עַתָּה, עוֹד מְעַט יִצְטָרֵךְ לְהוֹרִיד אֶת שַׂקִּית הָאַשְׁפָּה
לְצַחְצֵחַ שִׁנַּיִם, לִלְבּשׁ פִּיגָ'מָה
מָחָר מְחַכֶּה לוֹ יוֹם חָדָשׁ
לְלֹא גְּבוּרָה
עוֹד יוֹם
לְלֹא גְּבוּרָה.

(מתוך הספר "האהבה הלבנה", הוצאת "כרמל", 2010).

 

איפה השירה פגשה אותך לראשונה?

השירה פגשה אותי לראשונה בשדה התעופה "דב", בגיל 22, שבו התחלתי לעבוד כמטאורולוג מיד לאחר שירותי הצבאי . היה זה ביום חורפי, וביציאתי מהתחנה המטאורולוגית ראיתי עץ צעיר שרוח נשבה בו בעוצמה רבה והיטתה את ענפיו. בעיני רוחי דימיתי את העץ כנאבק ברוח והתחלתי בכתיבה בעקבות התרשמות זו. לימים כתבתי את הפואמה "הנאבק", שפורסמה בספרי הראשון, "דו"ח על יתרת הנפש".

מה תפקידה של השירה בעיניך?

תפקידה בראש וראשונה תפקיד אמנותי, כלומר, שירה בעיניי היא אמנות ועליה לשרת קודם כל את האמנות וערכיה. לדעתי יש לשירה גם תפקיד חברתי, כל אימת שהמשורר נתקל בעוול או בחוסר מוסר חברתי. ולעניינה של תקופתנו, אני סבור שהמשוררים, הסופרים, האמנים, הוגי הדעות, הפילוסופים והפובליציסטים, כל מי שנימנה על מה שנקרא "אנשי רוח", צריכים להירתם למאבק נגד ההתרחבות בפערים החברתיים והכלכליים. קיטוב חברתי הולך ומתרחב זה, צופן בחובו סכנות ללכידותה החברתית ולחוסנה החברתי של המדינה. אני עצמי, בבחינת "נאה דורש נאה מקיים", יכול לספר שמזה שנים רבות כתבתי שירה חברתית ושירי מחאה חברתית, שרבים מהם פורסמו עוד בשנים לפני שפרצה המחאה החברתית (בכתבי העת "כרמל", "אפיריון" ו"מאזניים", החל בשנת 2006). בהערת אגב ניתן לומר ששירה זו, שקדמה בשנים אחדות לפרוץ המחאה, ניבאה את המחאה והינה אחת מההוכחות כי המחאה הייתה אותנטית ונבעה ממצוקות אמיתיות. חשוב לזכור, שמשורר הכותב שירה חברתית צריך להשתדל להימנע מכתיבה פלקאטית , אלא עליו לשאוף שגם שירתו זו תעמוד באמות מידה אמנותיות.

משורר שאתו היית רוצה לשבת ולשוחח?

הייתי רוצה לשוחח עם חיים גורי. שירים רבים שלו אהבתי מאז ומתמיד. לפני חודשים אחדים התעמקתי בספרו "עיבל", וכתבתי מאמר מקיף, על ספרו זה שפורסם בכתב העת המקוון "אימגו". ב"עיבל" עמדתי ביתר שאת על איכותה האמנותית של שירתו ועל ערכה כשירה מוסרית אמיצה. הייתי רוצה לשוחח אתו על שירתו ועל חייו כפי שהם משתקפים בה. לאחר פרסום המאמר הודה לי ושוחחנו מעט על המאמר והתהודה הרבה שהוא זכה לה.

היכן אתה כותב?

אין מקום קבוע שבו אני כותב, ואני כותב בכל מקום שבו עולה בי ההשראה. זה יכול לקרות בעת הליכה ברחובות העיר או בטיול בטבע, בעת נסיעה באוטובוס, בעת אכילה בבית או מחוץ לבית וכדומה, ולמעשה בכל עת ובכל מקום. כלומר, הגורם המביא לכתיבה מופיע באופן ספונטני וכתוצאה מכך הכתיבה יכולה להתרחש בכל עת ובכל מקום.

מדוע בחרת את השיר הזה?

בחרתי בשיר זה כי אני אוהב אותו מאד והוא מבטא צדדים מסוימים באישיותי, ביצירתי, בחיי ובנפשי.

 

הזנת תוכן: 6.2.2014 

לדף של חיים ספטי בסופ"ש שירה 6

 

صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل