הים כמו באהבה
מבחר מתוך סופ"ש שירה
קטעי הקישור מתוך הספר "לעוף כמו בוב בימון"
מאת גונן נשר, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2011
ליקטה: נילי דגן
קישור לגיליון המקורי של "עיתון 77 - מבחר מסופ"ש שירה"
ובדיוק ברגע הזה, של האמפתיה הנשית האחרונה בחיים היבשתיים שלי, נכנסתי אל מי הים. נורא התאמצתי בהתחלה, הג'ינס התמלא מים וחול ואצות, זה היה כבד, אבל כעבור מטרים נוספים כבר שחיתי.
אורציון ברתנא
הַיָּם כְּמוֹ בְּאַהֲבָה
הַיָּם כְּמוֹ בְּאַהֲבָה -
לַמְרוֹת הָרֵיחַ הַמַּקְדִּים
יוֹדְעִים אוֹתוֹ רַק כְּשֶׁכְּבָר לְגַמְרֵי רְטֻבִּים.
הַיָּם כְּמוֹ בְּאַהֲבָה -
נִגָּר בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת, מַשְׁאִיר אֶת הַיָּד הַמִּתְאַגְרֶפֶת
רֵיקָה וּרְטֻבָּה.
הַיָּם כְּמוֹ בְּאַהֲבָה -
מִי נוֹגֵעַ בְּמִי? מִי בָּא אֶל מִי? מִי צָף
וּמִי נוֹשֵׂא עַל גַּבּוֹ?
וּמִי מַטְבִּיעַ?
הַיָּם כְּמוֹ בְּאַהֲבָה -
כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה מַיִם
וּבְכָל זֹאת אָמוּת בַּצָּמָא לִפְנֵי שֶׁאֶרְוֶה.
הַיָּם כְּמוֹ בְּאַהֲבָה -
הָרוּחַ וְהָעֲנָנִים וְהַצִּפֳּרִים
בִּמְעַרְבֹּלֶת אַרְטִיק קַרְטִיב.
הַיָּם כְּמוֹ בְּאַהֲבָה -
לִתְקֹעַ פֶּגֶר מַקֵּל בַּפֶּגֶר מֶדוּזָה
עֵסֶק רַב-שָׁאוֹן, מִתְפַּשֵּׁט מִתְפַּיֵּס מִתְלַבֵּשׁ
וְשׁוּב
מתוך "הים כמו באהבה", ה. לייוויק־פארלאג2011 (סופ"ש שירה 14)
מיליוני דגיגי כסף הקיפו אותי, שואלים את עצמם מי זו הנוכחות הזו, הערומה, אחר כך ראיתי אצות סבוכות, ירקרקות, נעות לקצב הגלים, כמו בתנועות כף יד של מנצח תזמורת סימפונית, טעם של מלח וצריבה התפשט בנחיריים ובוושט ובחלל הפה.
אמוץ דפני
עִיר שְׁחוֹרָה
בִּנְמַל הַדַּיִג
בְּעִיר וִיזָאג
בְּמִפְרָץ בֶּנְגָּל
הַרְרֵי דָּגִים כְּסוּפִים
בָּרְצִיפִים
וְסִיעוֹת עוֹרְבִים
גַּל אַחֲרֵי גַּל.
לְאָן נֶעֶלְמוּ כָּל הַשְּׁחָפִים?
עָנְתָה זְקֵנָה אַחַת
קְמוּטָה כְּרֶשֶׁת
"בְּעִיר שְׁחוֹרָה
עֲמוּסַת כְּשָׁפִים,
גַּם צִפֳּרִים לְבָנוֹת
עָיְפוּ מִגֶּשֶׁת".
מתוך "זרימת הרקפות", עולם חדש 2014 (סופ"ש שירה 17)
מה שהיה צלול ונקי ברגעים הראשונים הפך לעכור, חולי, ירוק עם נגיעות של מכחול שחור, נקודות צהובות של חול ברזולוציה ירודה, כתמים בודדים, כתמים מחוברים, ולפתע כתם שחור גדול.
אורה עשהאל
אהבה בנמיביה
עַד שֶׁמָּצְאָה נָפְשָׁה סְפִינָה טְרוּפָה
בְּחוֹף נָמִיבְּיָה –
מָקוֹם בּוֹ הַדְּיוּנוֹת הַצְּהֻבּוֹת
נִפְגָּשׁוֹת בְּרָזֵי הַגַּלִּים.
בַּחוֹל פְּזוּרוֹת עַצְמוֹת מְחַפְּשֵׂי יַּהֲלוֹמִים.
שֵׁפֶל מְגַלֶּה שְׂרִידֵי אַצּוֹת וּצְדָפִים,
הַשְּׁחָפִים הַמְּבַקְּרִים, מַקּוֹרִים, אֲבָרוֹת,
כְּבָר אֵינָם עוֹשִׂים לָהּ דָּבָר.
רַק המִּשְׁבָּרִים, קֶצֶף הַיָּם,
אֶל מוּל דְּיוּנוֹת הַחוֹל
הַמִּשְׁתַּנּוֹת, הַנִּשָּׂאוֹת, הָאֵינְסוֹפִיּוֹת.
צְמָחִים הַמְּנַסִּים לִשְׁלֹחַ שָׁרָשִׁים,
לְהִתָּפֵס בְּמֶרְחֲבֵי הַקְּפָלִים הָרַכִּים,
הַנִּשְׁפָּכִים וְעוֹטְפִים נֶפֶשׁ נִרְפֵּאת.
כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ שׁוֹקְעוֹת
בֵּין גַּרְגִּירֵי הַחוֹל, נִכְסָפוֹת
לַפְּרוּדוֹת הַמְּלַטְּפוֹת עֲצַבִּים
חֲשׂוּפִים, מְחַפְּשִׂים,
לְאַחַר שֶׁעֵצִים מְכֻשָּׁפִים
שָׁלְחוּ אֵלֶיהָ זְרוֹעוֹת בּוֹלְעָנִיּוֹת.
פִּטְרִיּוֹת בַּשְׂרָנִיּוֹת, לַחוֹת,
הִרְטִיבוּ יָדֶיהָ בְּרִיר דָּבִיק –
שְׂדוֹת הַכַּלָּנִיוֹת עִרְסְלוּ אֶת מֹחָהּ
בְּצִבְעֵי זְרִיחָה וּשְׁקִיעָה,
עַד שֶׁמָּצְאָה
אַהֲבָה.
מתוך "הולדת תמוז", ספרא, 2013 ( סופ"ש שירה 41 )
אי אפשר ממש לזכור תחושה, בכוח הזיכרון, אלא באמצעות תחושה, וזה בדיוק מה שקורה לי עכשיו, כאילו ההרגשה המלוחה הזאת, שאני מרגיש בשפתיים ובגרון ובעור הבטן ובדפנות העדינות של מערות האף ובעור התוף ובחניכיים הוורודות, ההרגשה של כאן ועכשיו היא זו שמעוררת ומחייה את הזמן המלוח.
ישראל בר-כוכב
איי אנדמן
רַק בְּאִיֵּי אַנְדְמַן נוּכַל לָשׁוּב לִהְיוֹת מַה שֶּׁהָיִינוּ
בֵּין סַעֲרוֹת הֶעָתִיד לָבוֹא,
בֵּינְתַיִם יֵשׁ לְהוֹדוֹת לָאוֹר הַשּׁוֹפֵעַ
וְלָאַהֲבָה שֶׁהִיא אשֶׁר הַיּוֹדֵעַ אֶת עַצְמוֹ.
בְּמַחֲזוֹר הַדָּם גֵּאוּת וְשֵׁפֶל
כְּמוֹ בַּיָּם הַהָדִּי
מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מַסִּיעַ הַדָּם
עֶצֶב נִסְתָּר לְאִיֵּי אַנְדְמַן.
רַק בְּרֶגַע הָאַהֲבָה תֹּאבַד הַכְּבִידָה,
אַחַר־כָּךְ תִּלָּמֵד הַפִיזִיקָה שֶׁל הַסֵּבֶל.
הַנֶּפֶשׁ כֹּה בִּלְתִּי צְפוּיָה,
כְּעָנָן עַל אִיֵּי אַנְדְמַן.
מתוך "מחברת השמש", הוצאת קשב לשירה 2014 (סופ"ש שירה 16 )
כבר לא רואים יבשה. רק כחול כהה למטה וכחול בהיר למעלה. בערך בעוד כשעתיים ירד הערב והמעבורת תהיה כמו גחלילית בודדה.
גיא פרל
אהבתנו סְערה
וּכְמוֹ אֵלִים יְוָנִים, גַּם אָנוּ בּוֹרְאִים סוּפָה
וְטוֹבְעִים
וּמְבַקְּשִׁים מִקְלָט.
בָּבוּאָה חוֹלֶפֶת בְּעֵינַיִךְ:
דְּמוּת נֶחְפֶּזֶת,
קְמוּרָה,
מוּזָרָה. זֶה אֲנִי?
כֵּן. בָּרָאתִי לִי גּוּף שֶׁל אָדָם וְרֹאשׁ שֶׁל
דָּג.
נִמָּלֵט לַמְּעָרָה.
שָׁם נוֹלַדְנוּ, שָׁם נִסְתַּתֵּר מִזַּעַם עַצְמֵנוּ,
שָׁם תִּשְׁקֹט הָאָרֶץ וְיִקָּווּ הַמַּיִם –
אָז אַחְלִיף זִימִים בִּשְׂפָתַיִם.
מתוך הספר "יש נקודה מעל הראש שלך" הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013 (סופ"ש שירה 41 )
הזנת תוכן: 8.9.2014
חזרה לדף הראשי "עיתון 77 - מבחר מסופ"ש שירה"
קישור לגיליון המקורי של "עיתון 77 - מבחר מסופ"ש שירה"
 iton77_august_september2014.pdf |
