בשנת 1923 עלה לארץ הפסנתרן נחום נֵרוֹדִיצְקִי Nardi Nachum (יש אומרים נֵרְדִייֵצְקִי) והוא בן 22 שנה. בן למשפחה דתית-ציונית, בוגר האקדמיה למוסיקה בווינה ופסנתרן מחונן שכבר נודע לו שם באירופה. מחלוצי השילוב בין המוסיקה הקלאסית המערבית לבין המוסיקה הערבית-מזרחית.

תחילה, היה שנוי במחלוקת בקרב מבקרי המוסיקה בארץ-ישראל של אותם ימים. המוסיקה הערבית-מזרחית מתבססת על מלודיה בלבד גם אם מנגנים אותה כמה כלים – הכל מנגנים בדיוק את אותה מנגינה. אין "הרמוניה" כמקובל במוסיקה הקלאסית המערבית. אין "אקורדים" ואין במוסיקה הזו כלי נגינה הרמוניים כמו פסנתר. והנה מגיע המלחין והפסנתרן נחום נרדי ומעבד מנגינות עם מוטיבים מוסיקליים ערביים לפסנתר, מעניק לצלילים הללו הרמוניות מערביות ומתאים לחן ערבי על מילותיו של ח.נ. ביאליק לשיר "בֵּין נְהַר פְּרָת וּנְהַר חִדֶּקֶל". זהו צליל חדש שלא היה קיים והוא צרם למבקרים ה"אנינים". אבל למזלנו יש גם קהל, והמאזינים הלכו שבי אחר הלחנים האלה.

 

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה

 

זֶמֶר – אברהם שלונסקי. שירה: אריק לביא, שרים בפילהרמונית

 

הוּדִי חמודי - משה דפנא. שירה: אסתר עופרים

 

שיר העבודה והמלאכה – ח.נ. ביאליק. שירה: ברכה צפירה

 

שושנת תימן – נתן אלתרמן. שירה: אהובה צדוק

 

חזרה לדף הראשי "מלחיני משוררים - אדר התשעה"

 

صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل