נוגה רובין

שִׂיחַת וְעִידָהnoga-rubin

בַּטֵּלֵפוֹן הַסֵּלוּלָארִי, שֶׁלֹּא הֻמְצָא לִפְנֵי מוֹתָהּ
קוֹלָהּ עוֹלֶה מֵאָז בָּרוּר, מוּכָּר אַךְ מְקֻטָּע.
מִבַּעַד אַרְבָּעִים שְׁנוֹת בּוֹר אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלַי אִתָּהּ
וְכֵן מִבַּעַד לַשָּׁנָה בְּבֵית חוֹלִים בּוֹ שָׁהֲתָה.
עֲדַיִן הוּא נִשְׁמַע צָלוּל אַךְ מְעָרֵב בְּטוֹן רָצוּץ
מִלִּים בְּיִידִישׁ, פּוֹלָנִית עִם רֵיחַ שֶׁל כָּבֵד קָצוּץ.
קוֹלָהּ נִשְׁנַק בִּרְגָעִים שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת אוֹ שֶׁל כְּאֵב
הַבְּכִי מְלַעֲלֵעַ בִּגְרוֹנָהּ וְהַבָּצָל צוֹרֵב.
כָּל הַמִּלִּים שֶׁנִּבְלָעוֹת בְּתוֹךְ לֹעַהּ הַמְּיֻבָּשׁ
לִי נִשְׁמָעוֹת דֵּי מֻכָּרוֹת אֲבָל צְלִילָן נִשְׁמָע חָדָשׁ.
הַלָּמֶ"ד וְהָרֵי"שׁ מִתְגַּלְגְּלוֹת עוֹד בְּאָזְנִי,
אַךְ הַשִּׂנְאָה וְהַיֵּאוּשׁ מִבַּעֲדָן כִּנּוֹר שֵׁנִי.
הַאִם זֶה הַשָּׁנִים שֶׁטִּשְׁטְשׁוּ אֶת שְׁמִיעָתִי?
הַאִם זֶה הָעוֹלָם שֶׁהִשְׁתַּנָּה מֵאָז שֶׁסַּבְתָּא לֹא אִתִּי?
זוֹ אִמָּא שֶׁכָּעֵת זְקֵנָה הִיא וְדוֹמָה לָהּ לְהַחֲרִיד?
אוֹ שֶׁמָּא הַחֶשְׁבּוֹן הַמְּשֻׁלָּשׁ אֲשֶׁר נוֹתָר פָּתוּחַ לְתָמִיד?

 

 

 

שָׁרָשִׁים בַּאֲוִיר

וְשׁוּב נֶעְקֶרֶת, נֶעְקֶרֶת מַמָּשׁ
כְּמוֹ עֵץ שֶׁנִּשְׁתַּל כְּמוֹ תָּמִיד מֵחָדָשׁ.
נְטִיעָה רִאשׁוֹנָה בְּאַדְמַת הַכֻּרְכָּר
הִיא צָלְחָה רַק חֶלְקִית וְנוֹתַר טַעַם מַר.
וּבְכָל זֹאת הָיָה רֵיחַ יַסְמִין, יַעֲרָה
בִּי עָלְתָה אָז תִּקְוָה שֶׁאַשְׁרִישׁ בִּמְהֵרָה.
אַךְ נִדְרַשְׁתִּי עֵצִי לַעֲקֹר שׁוּב עַתָּה
וַאֲנִי רֵיקָנִית וּמְלֵאַת בְּעָתָה.
שָׁרָשַׁי נִתְלְשׁוּ וּלְאַדְמַת הַבַּזֶּלֶת
בִּפְרָאוּת נִדְחֲסוּ בְּעֶזְרַת מַאֲכֶלֶת,
וּבְתוֹכָהּ אֵין לַשֹּׁרֶשׁ מָקוֹם לְחַלְחֵל
וְלִקְלֹט אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, לָנוּחַ בַּצֵּל.
בְּשָׁרְשֵׁי הָאֲוִיר אֵאָחֵז זֹאת הַפַּעַם
אַךְ בְּלִי אֲדָמָה לְרַגְלַי מָה הַטַּעַם?

(26.2.20)

 

 

 

*
    לג.ע.

אוּלַי מָה שֶׁטּוֹב בִּדְבָרֶיהָ שֶׁל עוֹז:
הִיא נָתְנָה עֲבוּר דּוֹר אֶת הַיְּכֹלֶת, הָעֹז
אַחֲרֵי מוֹת קְדוֹשִׁים בְּכֵנוּת, בִּדְאָגָה
לְסַפֵּר עַל הַצַּד הַחַלָּשׁ, שֶׁנִּפְגַּע
עַל הַצַּד שֶׁחַיָּיו "לִהְיוֹת/לֹא לִהְיוֹת"
שֶׁפָּגְעוּ בּוֹ אֲבָל טִשְׁטְשׁוּ רְאָיוֹת
שֶׁהֵצִיפוּ בְּרֵיחַ וְרָדִים מְתַקְתַּק
מְצִיאוּת מְעֻוֶּתֶת מְרִיחָה כְּמַמְתָּק
כְּשֶׁהוּא מְשַׁלֵּם מֵחֶשְׁכַת הַמַּרְתֵּף
מָלֵא פַּחַד אֵימָה וּשְׁתִיקָה מִתְעַטֵּף
וְהִנֵּה בָּאָה גַּלְיָה הִדְלִיקָה הָאוֹר
וְאָמְרָה. לְאַחַר שֶׁהֻפְשַׁט כְּבָר הָעוֹר
וְהַקֶּבֶר נִגְלָל וְקַדִּישׁ בְּעִתּוֹ
שֶׁמֻּתָּר לַנִּבְגָּד לְסַפֵּר גִּרְסָתוֹ.

(27.3.21)

 

 

 

התלבטות

כֻּלִּי לְבָטִים: אֵיךְ לִכְתֹּב יְצִירָה?
הַאִם עִם הָעֵט לְסַמֵּן מַטָּרָה?
אֲנִי מִתְחַבֵּט: זְמַן עָתִיד? זְמַן עָבָר?
חִבּוּט שֶׁל הַנֶּפֶשׁ. הַמֶּסֶר עָבַר?
כָּזוֹ הִתְלַבְּטוּת לֹא נִתָּן לְהַכְרִיעַ
דִּילֵמָה קָשָׁה. אַךְ עוֹד רֶגַע אָרִיעַ
פִּרְפּוּר נֶפֶשׁ עַז כְּמוֹ פִּרְפּוּר חֲדָרִים
וְאָז עַל מַחְשֵׁב אַעֲלֶה הִרְהוּרִים.

(6.5.21)

 

 

 

*

רוֹצָה לְהַסְפִּיק עוֹד אוֹתָךְ לְרַצּוֹת
רוֹצָה לְנַסּוֹת עוֹד לִסְגֹּר שְׁתֵּי פְּרָצוֹת.
אַךְ לֹא יְכוֹלָה לְהַבִּיט בְּעֵינַיִךְ
אֲשֶׁר כְּבָר גָּוְעוּ כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלַיִךְ.

רוֹצָה לְהַסְפִּיק לְקַבֵּל כְּאִשָּׁה
דְּבַר-מָה לְטַשְׁטֵשׁ בּוֹ אֶת שְׁנוֹת הַבּוּשָׁה.
אַךְ לֹא יְכוֹלָה לְהַקְשִׁיב לְקוֹלֵךְ
שֶׁאֵין בּוֹ מִלִּים. רַק אֲנִי לְמוּלֵךְ.

רוֹצָה, אַךְ יוֹדַעַת. אִחַרְתִּי כָּעֵת.
וּבְעֶצֶם? אַף פַּעַם מַמָּשׁ, בֶּאֱמֶת
אַתְּ לִי לֹא הִקְשַׁבְתְּ. הִתְדַּפַּקְתִּי לַשָּׁוְא
עַל אֶבֶן לִבֵּךְ שֶׁגּוֹסֵס לוֹ עַכְשָׁו.

(23.7.21)

 

קישורים חיצוניים

נוגה רובין באתר של מכללת דוד ילין

ספרה של נוגה רובין "נשים בצל החיים" באתר "עברית"

ספרה של נוגה רובין "כובש הלבבות", אתר הקיבוץ המאוחד

נוגה רובין, מאמרים באתר "אקדמיה"

נוגה רובין, הרצאה: ספר אחד, שלושה טקסטים; גרסאות 'ספר האגדה' לילדים, למבוגרים וביידיש, ערוץ  היו טיוב של יד יצחק בן צבי

דף הפייסבוק של נוגה רובין

 

הזנת תוכן: 4.10.2021

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה  104"