שחיקה
אוּלַי אֶהְיֶה
לְרוּחַ אוֺ לְמַיִם,
אֶשְׁחַק אֶת הָאֶבֶן
בְּאִטִּיּוּת, בְּסַבְלָנוּת
שֶׁיֵּשׁ לְמִי שֶׁיָּמָיו
אֵינָם נִקְרָעִים
פִּסּוֺת, פִּסּוֺת,
לְכָל הָרוּחוֹת,
וְאֵינָם מְאַבְּדִים
עַצְמָם לָדַעַת
טוֺב וְרַע,
כִּי אֵין דָּבָר
אֲשֶׁר דּוֺרֵש הַבְהָרָה מְיֻחֶדֶת,
וְעַל-כֵּן, אֶפְשָׁר לִזְרֹם
כַּמַּיִם אֶל הַסּוֺף,
וּבְדֶרֶך אַגַּב,
לִשְׁחֹק עַד דַּק
אֶת הָאֶבֶן.
תפילת השכחה
הַפָּנִים אֲשֶׁר זָכַרְתִּּי
כַּחֲקוּקוֺת עַל אֲבָנִים
הָיוּ רַק אָבָק פּוֺרֵחַ,
שֶׁהַגֶּשֶׁם מַנְחִית עֲלֵיהֶן טִפּוֹתָיו
בְּסַעֲרָתוֹ הַמְּחוֹלֶלֶת
אֶת תְפִלַּת הַשִּׁכְחָה:
"לוּ יְהִי נְהַר מֵימַי שׁוֹצֵף,
שׁוֹטֵף אֶת הַמַּעֲשִׂים
וְאֶת הָאֲבָנִים מַחלִיק
עֲגֻלּוֹת וּפְשׁוּטוֹת."
אבנים שרופות
אֲבָנִים שְׂרוּפוֹת – עֵדִים אִלְּמִים
מְסָרְבִים לְהֵעָלֵם מֵחֲלוֹמֵנוּ הַכָּחֹל-לָבָן
הַמִּתְעַקֵּשׁ לְהִתְקַיֵּם בְּאֶרֶץ לֹא-זְרוּעָה
זוּ בָּהּ אָמַרְנוּ שָׁלוֹם, וְשִׁלָּמְנוּ.
הָאִם נַמְשִׁיךְ לַחְלֹם מִפַּחַד
הָעֵרוּת הַמַּשְׁחִירָה אֶת הַמִּלִּים?
הנה הולך לו המשיח
הִנֵּה הוֺלֵךְ לוֺ הַמָּשִׁיחַ,
סוֺבֵב, סַהֲרוּרִי מְלַקֵּט
אֶת הָאֲבָנִים מַסִּיעַ
חֲזָרָה אֶל מְקוֹמָן.
מְשֻׁגָּע!
כְּלוּם אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיָּשׁוּבוּ
וְיִתְגַּלְגְּלוּ עַל רֹאשׁוֹ,
עַל רֹאשׁ כֻּלָּנוּ,
הַרוֹאוֹת עֵינָיו דָּבָר?
סוף פשוט
חַיֵּינוּ כָּאן
נִמְשָׁכִים אֲפֵלֵי-עֵינַיִם
וּכְסוּת קָרָה מַמְתִּינָה
בְּסוֹף יוֹם הַמַּעֲשֶׂה.
בְּהָקִיץ לֵילֵנוּ הָאַחֲרוֺן
יִתְיַצְּבוּ הַדְּבָרִים
בָּאֶבֶן הַלְּבָנָה שֶׁמֵּעָל
לֵאמֹר כָּךְ:
הָיוּ חַיֵּינוּ כָּאן,
וְסוֹף פָּשׁוּט.
מדברת אל האבנים
מְדַבֶּרֶת אֶל הָאֲבָנִים
הַמַּזְהִיבוֹת בְּצִפִּיָּה
לְאוֺר הַשַּׁחַר שֶׁיַּעֲלֶה
אַף אִם כָּרוֹז לֹא יִשְׁלַח
אֶל תּוֹך הַחֲשֵׁכָה
שֶׁטֶּרֶם בּוֹאוֹ,
וּבְעוֹד אֲנִי מְדַבֶּרֶת
הוּא יָבוֹא בְּעִתּוֹ
לְהַשְׁקִיט אֶת שְׁאוֺן הַמִּלִּים
שֶׁנֶאֱמְרוּ בְּהֵעָדְרוֺ.
ברוך שהיה חושך
בָּרוּךְ שֶׁהָיָה חֹשֶׁךְ
לִרְאוֺת בְּקִרְעֵי-חַלּוֺנוֺת
שֶׁמֶשׁ קוֹרֵא אוֹר לְהָעִיר
נִרְדְּמֵי אֶתְמוֹל כְּבַד-עַפְעַפַּיִם,
לְהָרִים תְּרִיסֵי מִלִּים שֶׁהִצְטַּבְּרוּ
בְּזָדוֺן מַמְתִּין לִשְׁעַת-כֹּשֶׁר.
הִנֵּה, בֹּקֶר בָּא לִמְחוֹת
שְׁאֵרִית סִימָנֵי הַלַּיְלָה.
המילים בינינו
הַמִּלִּים בֵּינֵינוּ
יִשָּׁטְפוּ מֵעַצְמָן
אִם תִּנָּתֵן לָהֶן שְׁהוּת
לְהִתְגַּעְגֵּעַ לָאֶבֶן, לַבַּיִת,
לַמַּהוּת שֶׁהָיְתָה בְּטֶרֶם
חוֺל-הַזָּהָב נִדְרַךְ בְּכַפּוֺת רַגְלֵינוּ
וְהַיָּם כִּסָּה אֶת שֶׁנּוֹתַר.
שמרו
שִׁמְרוּ
אֶת בָּתֵּי הָאֶבֶן.
שִׁמְרוּ כָּל דֶּלֶת,
כָּל פֶּתַח שִׁמְרוּ
מִמִּקְרֶה מִתְגַּנֵב בַּסֶּתֶר
לִפְתֹּחַ סְדָקִים בְּקוֹרוֹת
הַבַּיִת וּבַחַלּוֹנוֹת – עֵינַיִם,
שׁוֹטִים הָעֲשָׂבִים בַּגָּן.
אִם לֹא יוֹם-יוֹם
נְפַלֵּס דֶּרֶךְ
גַּם הַשְּׁבִיל יֹאבַד.
השירים מתוך "פנים באבן" ספרי עתון 77, 2013
קישורים חיצוניים
אביבית לוי בלקסיקון הספרות העברית החדשה
ראיון עם אביבית לוי במקור ראשון
"באשר תלכי" - ביצוע: אביבית לוי והאושפיזין - מילים, לחן: אביבית לוי
"נדנדה" - מילים: אביבית לוי. לחן וביצוע: רחלי וולשטין
חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 86"