יעקב ביטון

יעקב ביטון

*yaacov biton

רָצִיתִי לְהִשָּׁאֵר עִם אָבִי, בְּבֵיתוֹ

מְכֻתָּר בִּסְפָרָיו בִּכְלֵי הָרִתּוּךְ הַשְּׁחֹרִים, מַבִּיט עַל קַרְנֵי

הָאַיִל

קוֹדֵחַ בִּמְעִילוֹ הַכָּבֵד

אַךְ נֶהֱדַפְתִּי מִכֹּחַ הַצִּמָּאוֹן

אֶל כְּפוֹר הַלַּיְלָה

וּכְבָר הִבְעַרְתִּי בְּעַצְמִי אֶת הָאֵשׁ

נֶאֱלַצְתִּי לְהַבְעִיר אֶת הָאֵשׁ הַזֹּאת הַזָּרָה

הָאֵשׁ הַזָּרָה

נִזְבַּח בְּתוֹכִי הָאָדָם שֶׁהָיִיתִי וּמִי מִשְּׁלִיחָיו שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת

 

 

 

*

חֹרֶף. נְסִיעָה לְבֵית הֶעָלְמִין

לְפֶתַע הִתְבַּהֲרוּת בַּשָּׁמַיִם, צֹהַר דַּק צָלוּל בֵּין הָעֲנָנִים

וּכְבָר פִּרְכּוּסֵי הָאוֹר עַד עֲוִית הָעַיִן נִפְקַחַת

לְמַטָּה לְצִדֵּנוּ

חוֹל הַחַמְרָה נִצָּת וְהַפְּרִי בּוֹהֵק – אֲבוּקוֹת שָׂדֶה

וְזִכְרוֹן יַלְדוּת עָמוּם מֵצִיף אֶת הָרֵאוֹת.

הַפְּרִי הַשָּׁחֹר הַהוּא שֶׁלֹּא רָאִיתִי מֵאָז.

הוֹרַי יוֹשְׁבִים קָדִימָה

כָּל אֶחָד בְּכִסְּאוֹ.

אֲנִי לְבַד בַּמּוֹשָׁב הָרָחָב. נִשְׁכַּבְתִּי לְאַט, מֵאָחוֹר.

 

 

 

*

טַוַּס הַשָּׁמַיִם פָּרַע עָלַי זְנָבוֹ

הַלַּיְלָה אֶעֱנֹד כּוֹכַב עֲרָפֶל לְדַם הַנּוֹפְלִים בְּלִבָּם

אַחַי הַמֵּתִים

אַחַי שֶׁאֵין לָהֶם שָׁעָה

כָּחֹל וּמָתוֹק יִפְרַח כַּתַּעַר עַל בְּשָׂרִי

הַרְחֵק מִצַּו הָאִישׁוֹן

 

קַיָּם דָּבָר

שֶׁהוּא לְעַצְמוֹ

שֶׁאֵינוֹ נֶהֱגֶה

 

 

 

*

שָׁלוֹם אָבִינוּ – מִמַּה בָּנוּי הָעוֹלָם?

זָכַרְתִּי רַק כְּתָמִים

שֶׁטָּבְעָה הַשֶּׁמֶשׁ מֶשֶׁךְ מֵאָה שָׁנִים

בִּבְשַׂר אִשָּׁה אַחַת זְקֵנָה

כָּל הַיְּקוּם הֶעָצוּם הַזֶּה חָג

סְבִיב זְקֵנָה אַחַת

וּכְשֶׁהִיא תָּמוּת

טֶפַח אָבָק מֵעַרְפִלִּית אַחַת לֹא יָנוּעַ מִמַּסְלוּלוֹ

לִתְמֹךְ בָּרֹאשׁ הָאָבֵל

 

שָׁלוֹם אָבִינוּ – מֵתָה הַזְּקֵנָה

טָעִיתִי בַּכֹּל

סֵדֶר הַיְּחָסִים וְהַכֹּחוֹת בָּרוּר אַךְ נַפְשִׁי נִסְחֶרֶת בַּחֲשֵׁכָה

אֲנִי כּוֹפֶה עַצְמִי עַל הַכֹּל וּמְקַיֵּם אֶת עוֹלָמִי בְּלַחַץ

מַדּוּעַ נָתַתָּ לִי כֹּחַ עָצוּם שֶׁכֻּלּוֹ חָנוּט בַּדִּמְיוֹן?

 

שָׁלוֹם אָבִי

רָצִיתִי לִמְחֹק אֶת הַיְּקוּם

לָכֵן – אֵשֵׁב בְּחַדְרִי.

 

הָאִשָּׁה הַזֹּאת גִּדְּלָה אוֹתִי

נָתְנָה לִי לֵב וְשֶׁקֶט.

מַה יְרֻשָּׁתְךָ אַתָּה?

 

 

 

*

מַשְׁחֶזֶת כּוֹכָבִים

אַבָּא יָחֵף בַּמִּטְבָּח

אֶצְבָּעוֹת גְּזוּרוֹת כְּמוֹ בֶּן

תְּמוּתָה עִם הַגּוּפִיָּה הַשְּׂטָנִית הַהִיא שֶׁלֹּא נִקְרַעַת

חֹרֶף – כָּל הַבֹּקֶר עָמַד וְסוֹבֵב אֶת הַמַּשְׁחֶזֶת

הַכֶּלֶב הַשָּׁחֹר שֶׁהֵבִיא וְלֹא נָתַן לוֹ שֵׁם מֵעוֹלָם

הִתְכַּוֵּץ בַּפִּנָּה תַּחַת כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת

שֶׁבָּנָה אֵיזֶה לַיְלָה (הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּשְׁפַּךְ שָׁם הָיָה דָּם –

חָתַךְ לְעַצְמוֹ אֶת הַזְּרוֹעַ)

הָרַדְיוֹ פּוֹעֵל כָּל הַיָּמִים

רַעֲשֵׁי רֶקַע מְכַסִּים עָלָיו, גַּם בִּמְגֵרַת הַלֶּחֶם הַכֹּל חָרוּךְ

הָעֲקֵבִים שֶׁלּוֹ יְבֵשִׁים

בַּמֶּה אֲנִי נֶאֱחָז?

בְּבִּיּוֹלוֹגְיָה דַּקָּה

שֶׁל סִידַן עֲצָמוֹת.

בְּסוֹצְיוֹלוֹגְיָה חוֹלָה שֶׁל נְמָלִים.

כִּמְעַט הָיִיתִי מַדְּעָן דַּוְקָא בִּגְלַל הַקַּפְּדָנוּת שֶׁל אִמָּא

הֵבַנְתִּי אֶת הַשֻּׁתָּפוּת בֵּינֵיהֶם לַמְרוֹת הַכֹּל

לֹא הָיִיתִי חוֹקֵר אֵיךְ לְהַאֲרִיךְ אֶת הַחַיִּים הָאֵלּוּ

הַנֶּפֶשׁ לֹא מֻתְאֶמֶת לִבְעֹר מִחוּץ לַזְּמַן.

אֲנִי מְמַהֵר לְהָבִיא לוֹ גַּרְבַּיִם, בַּמִּרְפֶּסֶת לְמַטָּה מְנַעֶרֶת

הַשְּׁכֵנָה שָׁטִיחַ גָּדוֹל

הָאָבָק מַזְכִּיר אֶת עַרְפֶל הָהָר שֶׁלָּקַח אוֹתִי אָז בַּטִּיּוּל

הָאַכְזָרִי הַהוּא

לֵיל שִׁמּוּרִים, לֹא הִצְלַחְתִּי לְהֵרָדֵם נִזְכַּרְתִּי בַּתְּמוּנוֹת

הָעַרְפִלִּיּוֹת שֶׁהִפְחִידוּ אוֹתִי מֵהַסְּפָרִים

יָדַעְתִּי שֶׁעַכְשָׁו כּוֹכָבִים אֲחֵרִים חַסְרֵי אוֹתוֹת נִטְרָפִים

בַּשְּׁמָמָה שְׁמָשׁוֹת נִמְחָקוֹת בֶּחָלָל

הוּא זָרַק אֶת קְנֵה הַסֻּכָּר שֶׁקָּטַפְתִּי בַּצָּהֳרַיִם בְּאַגַּן מַיִם

קָטָן וְכָחֹל

כְּמוֹ תָּמִיד אָבְדָה לִי הַדֶּרֶךְ בַּסְּבַךְ

עוֹד לֹא הִתְיַשַּׁבְתִּי וּכְבָר עָמַד בֵּין הַקָּנִים, דּוֹרֵךְ עַל מִקְוֶה

צָלוּל שֶׁהִתְרַבּוּ בּוֹ קוֹנְכִיּוֹת נָהָר זְעִירוֹת.

בָּדַקְתִּי: אֵין חֹרִים בַּגַּרְבַּיִם, אַחַר כָּךְ בַּמַּדְרֵגוֹת חָשַׁבְתִּי

שֶׁאוּלַי לֹא הִקְפַּדְתִּי לָשִׂים לֵב, הֵן הָיוּ שְׁחֹרוֹת בִּמְלוֹאָן,

כְּמוֹ חַיַּי אִתּוֹ שֶׁבָּלְעוּ הַכֹּל

אֵינִי יָכוֹל לְהִתְנַתֵּק מִמְּךָ הֲגַם שֶׁכְּבָר הֶחְזַקְתִּי בָּאוֹר כָּל

הַנָּשִׁים שֶׁהֶחֱיוּ אוֹתִי.

אֵיזֶה אֹפֶק אֵרוּעִים תִּעֵד לִי, אַבָּא?

 

 

 

*

אָבִינוּ בַּשָּׂדֶה

אָבִינוּ אָבַד דָּבָר שֶׁלֹּא יִמָּצֵא

אָבִינוּ בַּמַּאֲרָב בֵּין הַשִּׂיחִים

אָבִינוּ נֶאֱחָז בַּסְּבַךְ

 

אֶת הָאֲדָמָה הַזֹּאת זָרַע בְּתַאֲוָתוֹ אָבִינוּ

אֶת הַמַּחְרֵשָׁה הִשְׁחִיז בְּפֶרֶא אוֹנוֹתָיו אָבִינוּ

אֶת הַבַּרְזֶל מוֹקִיר תָּמִיד אָבִינוּ

 

הָאָב הַזֶּה הַלַּיְלָה עֲקֵדָה!

 

 

 

*

אָבִי לָקַח אוֹתִי לַעֲקִירַת שֵׁן

טַוַּס הַשָּׁמַיִם פָּרַע עָלַי זְנָבוֹ

הַחֹמֶר הָאָפֵל שׁוֹקֵעַ בְּעִקָּר בְּתוֹכִי

אֵינִי מַקְרִין דָּבָר אֵינִי לוֹקֵחַ חֵלֶק בְּשׁוּם שְׂדֵה כְּבִידָה כָּךְ

אֲנִי מַשְׁלֶה אֶת עַצְמִי

בְּהִנָּזְרוּת בְּטֹהַר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה קַיָּם אֶלָּא כְּהִדּוּר

עַצְמִי

שָׁלוֹם עוֹבֵר אֹרַח – אֲנִי כְּנַף מְעִילְךָ הַקָּרוּעַ.

הַיּוֹם נִשְׂרְפוּ נַרְקִיסִים עַל שֻׁלְחָן

הִתְאַדּוּ גַּם הַמַּיִם הַמַּחְזִיקִים אוֹתָם חַיִּים

מָתַי נִרְאֶה כִּי הָעֵשֶׂב וַעֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת מְצַוִּים דִּין אֶחָד

 

 

 

*

לוּ יָכֹלְתִּי לִשְׁכֹּחַ לְהַבְדִּיל בֵּין כְּתֵפַי לִכְנַף הָעוֹרֵב, הֲרֵי

שֶׁהָיִיתִי בֶּן אָדָם חַי.

נִסְמָךְ עַל תְּכוּנַת יְסוֹד הָאֱמֶת – הָאַחְדוּת.

אַךְ

שֶׁ גֶ ר נוֹצוֹת שָׁחֹר זֶה

הִזְכִּיר לִי

אֶת אָבִי

חָנוּט בִּמְעִיל הַחֲשֵׁכָה גַּם בְּחַדְרוֹ

 

 

 

*

הַצּוּף הַגַּנִּים הַמַּעְיָנוֹת עוֹד הֵנִיבוּ

גַּם אַחֲרֵי שֶׁנֶּעֶרְפָה הַזְּרִיחָה הָאַחַת מִן הַלֵּב

 

זֶה הַגָּרוֹן הֶעְתִּיר קִדָּה עֲמֻקָּה אֶל לַיְלָה

שֶׁאֵין בְּתוֹכוֹ אָדָם עוֹמֵד

 

אֲנִי

בִּנְחֹשֶׁת הַלֵּב הָרָקוּעַ בְּשָׁמֶיךָ – אֵלִי הַטּוֹב

נִפְסָד בְּכָל רֶגַע

 

כָּל הַדְּבָרִים הֲדָפוּנִי וְזוֹ הָפְכָה דַּרְכִּי

 

המשורר יעקב ביטון בויקיפדיה

המשורר יעקב ביטון בלקסיקון הספרות העברית החדשה

יעקב ביטון במדור "אלי הירש קורא שירה"

יעקב ביטון באתר השירה של הליקון

ספרו של יעקב ביטון "מחברות התבוסה" באתר של אינדיבוק

 

לדף הראשי של סופ"ש שירה מספר 32