תפילת שחרית
צילום: נועם רוזנטל
אַל תִּקַּח אֶת זֶה מֵהָעוֹלָם.
תַּשְׁאִיר לִי אֶת זֶה בָּעוֹלָם.
תַּשְׁאִיר לִי בַּחַלּוֹן הַזֶּה אֶת
הַתְּנוּעָה הָעֲדִינָה הַזֺּאת שֶׁלָּהּ,
מְנִיעָה עִם אוֹר רִאשׁוֹן שֶׁל
שַׁחֲרִית בֺּהֶן אַחַת, נְעוּצָה
בַּכָּרִית. וְאֶת הַתְּנוּעָה הַמְטַפֶּסֶת אַחֲרֶיהָ,
שֶׁל הַזְּרוֹעַ, כַּף הַיָּד. תַּשְׁאִיר לִי אֶת הָעַפְעַף הַזֶּה שֶׁלָּהּ
בְּתוֹךְ הָעוֹלָם. תַּשְׁאִיר לִי אוֹתוֹ מוּסָט מְעַט בָּאוֹר
הָרַךְ, מְאֲחוֹרֵי וִילוֹן. וְתַשְׁאִיר לִי גַּם אֶת הָאַמָּה
הַזֺּאת שֶׁלָּהּ, הַנֶּאֱבֶקֶת, בְּשַׂעֲרָה אַחַת, סוֹרֶרֶת. וְאֶת
הַתְּנוּעָה הַמַּדְהִימָה הַבָּאָה מֵאָחוֹר, לְלַוּוֹתָהּ, בִּקְצוֹת
קְמִיצָה, וְאַחֲרֶיהָ זֶרֶת. וְאֶת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁלָּהּ,
תַּשְׁאִיר, שָׁנִים רַבּוֹת עוֹד נִתְפָּסוֹת,
מֵאָז וְעַד עַכְשָׁו, בְּסֶרֶט.
וְתַשְׁאִיר אֶת הַזָּהָב, אִם אֶפְשָׁר.
תַּשְׁאִיר אֶת קֶרֶן הַזֺּהַר הַזֺּאת,
הַנּוֹפֶלֶת כְּבָר אַלְפֵי שָׁנִים אֶל תּוֹךְ
אוֹתָהּ אַלְפִּית. בֵּין שְׁנֵי פִּלְחֵי שָׁדֶיהָ,
אַחַת וּלְתָמִיד. תַּשְׁאִיר לִי כָּכָה
אֶת הַכֺּל, יָפֶה. תַּצְמִיד,
הַכֺּל אֶל תּוֹךְ הָאוֹר.
כְּמוֹ הָעַכְשָׁו הַזֶּה שֶׁלָּהּ.
בַּבֺּקֶר הַטָּהוֹר.
מתוך הספר "סידור אלטרנטיבי", הוצאת הקיבוץ המאוחד
משהו מכאיב
מַשֶּׁהוּ מַכְאִיב לִי כָּאן, בַּצַּד, אַתָּה רוֹאֶה, קוֹנִי?
מַשֶּׁהוּ תָּפַח לִי, וְיָצָא לִי, וּבָלַט
לַחוּץ, מִתּוֹךְ הַהִרְהוּרִים, כְּמוֹ אֶצְבַּע
שֶׁנָּקְעָה, נַפְשִׁי הִצְמִיחָה
קֶרֶן אֲרֻכָּה שֶׁל יִסּוּרִים.
מַשֶּׁהוּ מַכְאִיב לִי כָּאן, בַּצַּד, אַתָּה רוֹאֶה, קוֹנִי?
הַבְּדִידוּת הִצְמִיחָה לִי זָוִית, בְּלִיטָה חַדָּה, עֲוִית,
כְּמוֹ נְחַשׁ-כַּפְתּוֹר אָרֹךְ, צוֹמַחַת וְיוֹצֵאת לִי
מִן הַגַּב אֶל פַּס-הָאוֹר, וּמִתְפַּתֶּלֶת עַל הַחֵיק
כְּמוֹ זָנָב שֶׁיֵּשׁ לִכְרֹת, מַהֵר, קוֹנִי, עַכְשָׁו,
כָּעֵת. לִגְזֹם וּלְסַלֵּק.
מַשֶּׁהוּ מַכְאִיב לִי כָּאן, בַּצַּד, אַתָּה רוֹאֶה, קוֹנִי?
הַבֶּגֶד לֹא מַסְתִּיר אֶת זֶה. וְהַתְּנוּעוֹת הַמְגֻשָּׁמוֹת שֶׁלִּי
רַק מוֹסִיפוֹת גִּחוּךְ. מַשֶּׁהוּ מַכְאִיב לִי. בָּרְחוֹבוֹת
בַּחוּץ הַחוֹגְגִים יוֹצְאִים בְּרִקּוּדִים וּבַשָּׂדוֹת אָבִיב
נִפְלָא. פְּרָחִים. נָשִׁים. מַשֶּׁהוּ מַכְאִיב לִי כָּאן, בַּצַּד,
קוֹנִי, הַאִם אֵינְךָ מַקְשִׁיב?
מתוך הספר "פירוש חדש בס"ד", הוצאת הקיבוץ המאוחד
כשנדלקה המנורה
הַבָּטֶרְיָה אָמְרָה לַמֶּתֶג שֶׁיִּשְׁכַּב אִתָּהּ.
"כֵּן" – אָמַר הַמֶּתֶג, לַבֹּרֶג בַּתִּקְרָה,
וְהַבֹּרֶג קָרָא לַחוּט, וְהַחוּט קָרָא לַבַּרְזֶל, והַבַּרְזֶל, בְּגוּף
חִמּוּם לוֹהֵט, בּוֹעֵר כֻּלּוֹ, בָּא לְהַצִּית אֶת הַחַשְׁמַל,
"שֶׁהַחַשְׁמַל יִשְׁכַּב!" – פָּנָה אֵלָיו בִּצְעָקָה הַמֶּתֶג
הַמְסוֹבָב – "שֶׁהַחַשְׁמַל יִשְׁכַּב –
אִם אֵין בְּרֵרָה!!".
וְהַחַשְׁמַל תָּפַס בָּעֲלָטָה אֶת הַנּוּרָה,
הַמְעוֹפֶפֶת לָהּ, כְּמוֹ צִפּוֹר קְדוּמָה,
עַל הַתִּקְרָה, וְאָז, מִצְּדוּדִיתֵךְ,
בַּחׂשֶׁךְ הַנּוֹרָא,
רָאִיתִי אֵיךְ,
אֶת כָּל עָרְפֵּךְ,
לֶחְיֵךְ,
מִצְחֵךְ,
פִּלְּחָה הַהֶאָרָה.
מתוך הספר "ארבעים שירי אהבה", הוצאת הקיבוץ המאוחד
קטעים איתךָ
תֵּן לָנוּ בְּבַקָּשָׁה, בַּחֲזָרָה, אֶת הַקְּטָעִים
הַמַּדְהִימִים שֶׁלְּךָ. אַתָּה יוֹדֵעַ, הִתְגַּלּוּת
וְאַהֲבָה וְכוּ'. אַתָּה מַכִּיר אֶת זֶה.
הַכֹּל רָשׁוּם כְּבָר בַּחֻמָּשׁ.
תֵּן לָנוּ בַּחֲזָרָה אֶת הַקְּטָעִים שֶׁלְּךָ.
אֲנַחְנוּ כְּבָר מֵתִים לִרְאוֹת
אֶת זֶה. בְּהַדְגָּמָה.
מֵתִים. כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ.
אַתָּה זוֹכֵר? הָהָר, הָאֵשׁ.
לַבַּת הַסְּנֶה. הָעֲנָנִים שֶׁלְּךָ. וְקוֹל
שׁוֹפָר חָזָק כָּזֶה עַל הַבָּמָה.
אֲנִי כָּל כָּךְ נִרְעָשׁ.
תִּרְאֶה, תִּרְאֶה, הַכֹּל הָיָה אַחֶרֶת.
הַכֹּל הָיָה שׁוֹנֶה מְאֹד,
כְּשֶׁאִרְגַּנְתָּ, לָנוּ, אָז, בָּעֶרֶב,
אֶת הַחֹמֶר לַחֻמָּשׁ.
וְגַם, אוּלַי אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל,
הַקֶּטַע הַמַּטְרִיף הַזֶּה שֶׁלְּךָ,
עִם אֵשׁ אוֹכֶלֶת?
הָיִיתָ אָז גָּדוֹל!
הַכֹּל, הַכֹּל הָיָה מֻנָּח
עַל הַמִּזְבֵּחַ. בַּמִּקְדָּשׁ.
אָז תֵּן לָנוּ בְּבַקָּשָׁה
אֶת הַקְּטָעִים הָאֵלֶּה.
אֶת הַקְּטָעִים שֶׁלְּךָ, אֶת הַמֵּיטָב.
עִם הִתְגַּלּוּת וְאַהֲבָה וְכוּ'.
אַתָּה מַכִּיר. הֲרֵי
הַכֹּל כָּתוּב כְּבָר בַּחֻמָּשׁ.
אַתָּה יָכוֹל?
אוּלַי? בְּבַקָּשָׁה?
אֶת כָּל הַקֶּטַע
עִם הַמַּיִם בַּבְּאֵר?
וְהַמַּטֶּה וְהַנָּחָשׁ?
אָז תֵּן לָנוּ בְּבַקָּשָׁה
אֶת הַקְּטָעִים הַחֲזָקִים שֶׁלְּךָ.
אֶת הַקְּטָעִים הַמַּדְהִימִים שֶׁלְּךָ.
שֶׁל הִתְגַּלּוּת וְאַהֲבָה וְכוּ'.
הַכֹּל, הַכֹּל, כְּמוֹ
שֶׁמּוֹפִיעַ בַּחֻמָּשׁ.
תַּחְשֹׁב עַל זֶה חָזָק וְחִיּוּבִי.
תַּרְגִּישׁ כַּמָּה אַדִּיר הָיִיתָ,
כְּשֶׁדִּבַּרְתָּ לַנָּבִיא.
הַלֵּב שֶׁלִּי דּוֹפֵק, מַזִּיעַ,
הוֹ! כַּמָּה אֲנִי נִרְגָּשׁ.
בִּכְלָל, הָיָה אַדִּיר אִתְּךָ.
עִם הַקְּטָעִים הַמַּפְלִיאִים
שֶׁלְּךָ. שֶׁאָז עָשִׂיתָ בַּחֻמָּשׁ.
אֲבָל, בֵּינֵינוּ, מַה
שָּׁוִים לָנוּ עַכְשָׁו
הַכֹּהֲנִים וְהַכְּבָשִׂים
וְהַפְּתָקִים,
אֲשֶׁר הֵכַנּוּ כָּאן לְמַטָּה,
עִם הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ?
זֶה לֹא לְהַעֲלִיב אוֹתְךָ, חָלִילָה,
אֱלֹהִים, אוֹ לְהוֹצִיא
אוֹתְךָ חַלָּשׁ. אוֹ
מַשֶּׁהוּ כָּזֶה.
חַס וְשָׁלוֹם. תִּסְלַח
לִי אִם אֲנִי כְּבַד פֶּה, עִלֵּג,
אוֹ מְדַבֵּר אֵלֶיךָ גַּס. אוּלַי
אֲנִי בִּכְלָל לֹא מְדַבֵּר נָכוֹן.
אַךְ מַה יֵּצֵא לָנוּ מִזֶּה?
אַחֲרֵי הַכֹּל, אַתָּה הֲרֵי
לְבַד. אַתָּה לְבַד אָדוֹן.
וּמָה אֲנַחְנוּ, אֱלֹהִים?
הֲרֵי - אֲנַחְנוּ עֲרֵמָה
קַלָּה שֶׁל קַשׁ!
וְאִם אַתָּה תִּבְרַח, מָחָר,
וְאִם תֵּלֵךְ מִכָּאן, אוּלַי,
בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן,
הֲרֵי יָבוֹא עוֹלָם אַחֵר.
יָבוֹא לְכָאן עוֹלָם תַּחְתּוֹן!
וְכָל הַקֶּטַע בַּגָּלוּת!
הַקֶּטַע עִם הַדִּכָּאוֹן!
הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בַּחֻמָּשׁ.
וְאֵין לִי כֹּחַ, אֱלֹהִים.
אֲבָל מַמָּשׁ. תֵּדַע
שֶׁאֵין לִי כֹּחַ בִּשְׁבִיל
זֶה. כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ.
מתוך הספר "קטעים איתך", הוצאת הקיבוץ המאוחד
אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה
אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אֲנִי עוֹמֵד קַר וְקָפוּא. דָּרוּךְ
לַבָּאוֹת. הַמַּחֲשָׁבוֹת מְטַפְּסוֹת עָלַי חֶרֶשׁ כְּמוֹ צְבָא-מִסְתַּנְּנִים,
נִתְפָּסוֹת לָהֶן זְרִיזוֹת בְּחֻדֵּי-הָאֲבָנִים וּמַעְפִּילוֹת הָלְאָה.
אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אֲנִי עוֹמֵד קַר וְקָפוּא. בְּתוֹכִי זָרוּעַ זֶה
מִכְּבָר הַהֶרֶס, הַחֻרְבָּן. וְאִם אָמַרְתִּי כִּי אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ
בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אַךְ בִּפְנִים הָאֲדָמָה הַקָּשָׁה כְּצוּר לִי נִבְקַעַת
בְּשֶׁבֶר וִילָלָה כְּלִסְעָרַת פֻּרְעָנוּת מְמַשְׁמֶשֶׁת.
אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אֲנִי מַשְׁלִיךְ אֶת צְרוֹר
מַפְתְּחוֹתַי אֶל-עָל וּמַעֲמִיד פְּנֵי מֵת. קַר וְקָפוּא.
מתוך הספר "בגדי נסיך", הוצאת הקיבוץ המאוחד
מבוקש
מְבֻקָּשׁ מָקוֹם שָׁקֵט עָלָיו תּוּנַח הַנֶּפֶשׁ.
לְכַמָּה רְגָעִים בִּלְבַד.
מְבֻקָּשׁ מָקוֹם שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ מִדְרָךְ לְכַף הָרֶגֶל.
לְכַמָּה רְגָעִים בִּלְבַד.
מְבֻקָּשׁ עָצִיץ, עָלֶה, גִּבְעוֹל, אוֹ שִׂיחַ, שֶׁלֺּא יָקוּם
וְיִתְקַפֵּל כְּשֶׁהִיא תָּבוֹא. לְכַמָּה רְגָעִים בִּלְבַד.
מְבֻקָּשׁ דִּבּוּר אֶחָד, נָקִי, נָעִים וְחַם שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ סַפְסָל,
מִקְלָט, לְמִישֶׁהִי, קְרוֹבָה שֶׁלִּי, יַלְדָּה-יוֹנָה, נַפְשִׁי שֶׁלִּי,
אֲשֶׁר יָצְאָה מִן הַתֵּבָה, לְכַמָּה רְגָעִים, בִּשְׁעוֹת הַבֺּקֶר,
וְלֺא מָצְאָה מֵאָז מָנוֹחַ לְרַגְלָהּ.
מחנה צריפין, י"ז אייר תשמ"ט
מתוך הספר "סמרטוטים רכים", הוצאת הקיבוץ המאוחד
קישורים חיצוניים
אדמיאל קוסמן בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הספר "קטעים איתךָ" באתר של הוצאת הקיבוץ המאוחד
ניגון ירושלמי, שיר הנושא של האלבום הראשון: "מבוקש".
מילים: אדמיאל קוסמן; לחן ושירה: אילן קינן
חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 53"
