2004
זוֹ הָיְתָה שָׁנָה רָעָה.
הָאֲנָשִׁים הִסְתַּגְּלוּ לַשֶּׁקֶר
כְּמוֹ לְלֶחֶם.
זְרֹק לָהֶם
בַּפַּעַם הַשְּׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנֶה
אֶת אוֹתוֹ כָּזָב,
וְהֵם יָרוּצוּ לִבְלֹעַ אוֹתוֹ
כְּעֵדֶר בַּרְוָזִים.
הָאַכְזָרִיּוּת הַמְטֻמְטֶמֶת
טָפְחָה לְעַצְמָהּ עַל הַשֶּׁכֶם,
הִסְתַּכְּלָה בְּחִיּוּךְ לַמַּצְלֵמָה.
בַּמִּשְׁתָּלָה נִמְכְּרוּ סַחְלָבִים
כְּשֶׁבְּמֶרְחַק נְבִיחָה
מִילְיוֹנִים נִכְלָאִים כִּבְהֵמוֹת.
צְעִירָה אַחַת מִדַּלַּת הָעָם,
סְנוּנִית אַחַת אַמִּיצָה,
הִשְׁמִיעָה אֶת קוֹל הַמַּצְפּוּן
בְּמַמְלֶכֶת הַשִּׁפְלוּת,
אַךְ גַּם בְּצִיצַת רֹאשָׁהּ
אָחַז אֶגְרוֹף הַפְּקִידוּת,
וְהִשְׁלִיכָהּ לַכֶּלֶא.
בימים אלה
אֲנִי מְלַכְסֵן מַבָּט
מִבַּעַד לְצֹהַב הַצֶּאֱלוֹן
לֶחָצֵר הַסְּמוּכָה
וּמַטֶּה אֹזֶן:
גַּם הַיּוֹם
בַּפַּעַם הָאֶלֶף
כִּמְפַקֵּד וּמוֹרֶה
הַבָּחוּר מְדַבֵּר אֶל הַכֶּלֶב.
אוּלַי זֶה מַה שֶּׁאָדָם
צָרִיךְ לְסַגֵּל
בְּיָמִים אֵלֶּה,
אֲנִי חוֹשֵׁב,
וְאוּלַי הַהֵפֶךְ,
הָאָדָם יִצְטָרֵךְ לְהַקְשִׁיב
כְּשֶׁהַכֶּלֶב מְדַבֵּר?
בקור רוח אומר
בְּקֹר רוּחַ אוֹמֵר הָאִישׁ הַמְפֻכָּח,
לָמָּה לְהִתְחַלֵּק? הֲרֹג וְקַח!
אַתָּה רוֹאֶה בָּאֹפֶק בָּתִּים וְשָׂדוֹת?
הַצְנַח פְּצָצָה עַל אֲגַף הַיּוֹלְדוֹת
וְלֹא יִשָּׁאֲרוּ יוֹרְשִׁים וּבְעָלִים.
לָמָּה לְבַזְבֵּז זְמַן וּמִלִּים,
לִקְנוֹת פְּרָחִים וּלְפַתּוֹת בְּנִיחוֹחַ
כְּשֶׁקַּל לַחְדֹּר לְאִשָּׁה בְּכֹחַ?
וְאַתָּה עוֹנֶה, מַדּוּעַ לָקַחַת?
כְּכָל שֶׁתִּתְחַלֵּק הָעוּגָה תּוֹפַחַת.
וְאֶת מִי תַּהֲרֹג? הָרוֹבֶה יוֹרֶה,
אַךְ בְּלִבְּךָ הַהֶרֶג קוֹרֶה.
מה זה שפינוזה?
הַקְּצִינִים מְחַכְּכִים יָדַיִם,
הִנֵּה בָּאָה הַמִּלְחָמָה,
לֹא נַהֲרֹג עוֹד בְּקִמְעוֹנוּת
כְּמִתּוֹךְ הַפִּנְקָס,
נַחֲלֵי דָּם יִזְרְמוּ.
בְּדַפֵּי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ נְעַלְעֵל
כְּשֶׁנּוֹצִיא אֶת אַרְגְּזֵי הַפְּצָצוֹת.
אֲבָל בְּלִבִּי הַצַּר כִּמְגֵרָה
אֵיךְ אֶדְחֹס אֶת כָּל הַחַיִּים
הַמִּתְרוֹצְצִים לִמְצֹא מִקְלָט?
וְאֵיךְ יָכִיל אֶת הָרְעָפִים,
וְאֶת כָּל הַתִּקְרוֹת?
אֵיךְ יַצְפִּין אֶת הַלְּבֵנִים אַחַת אַחַת?
וְאֵיךְ אֶת כָּל הַמִּטּוֹת,
אֶת כָּל הַמִּזְרָנִים שֶׁהַגּוּף
מַשְׁאִיר בָּהֶם גֻּמַּת חֵן?
תַּחְתִּית הַדִּיקְט שֶׁלּוֹ מִתְפַּקַּעַת
מִכָּל הַבְּגָדִים בָּאֲרוֹנוֹת,
מִכָּל הַנַּעֲלַיִם
שֶׁאֲנִי נוֹשֵׁק לְחָטְמֵיהֶן.
הוֹ נַעֲלַיִם כְּלִילוֹת יֹפִי,
דּוּגִיּוֹת כַּף הָרֶגֶל!
וּמָה עִם כָּל הַצַּעֲצוּעִים
שֶׁיִּתְגּוֹלְלוּ עַל הָרְצָפוֹת?
וְאֵיךְ אֲלַקֵּט אֶת הַכּוֹסוֹת
בְּכָל הַמִּטְבָּחִים?
וְאֶת כָּל מַכְשִׁירֵי הַגִּלּוּחַ
וְאֶת כְּלֵי הַתְּפִירָה?
וּמָה עִם הַמַּסְרְקִים?
וּמָה עִם הַפְּסַנְתֵּרִים
וּמָה עִם הֶחָלִיל?
אֵיךְ יְכִילֵם הַלֵּב הָרָעוּעַ?
אֵיךְ יִדָּחֲסוּ לַמְּגֵרָה הַקְּטַנָּה
שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאָבִי
כָּל אַלְבּוֹמֵי הַתְּמוּנוֹת?
כָּל טַבְּעוֹת הַנִּשּׂוּאִין?
אָנָּא, רַחֵם, אָדוֹן מוֹפָז,
הַמְטֵר עֲלֵיהֶם עוּגִיּוֹת!
זְרֹק לָהֶם אֶת שְׁפִּינוֹזָה!
"לֹא," הוּא עוֹנֶה,
"פְּצָצוֹת, פְּצָצוֹת, פְּצָצוֹת,
וּמַה זֶּה שְׁפִּינוֹזָה?"
הירדמות
בִּגְלַל הָאַדְרֶנָלִין
כְּדֵי לְהֵרָגַע וּלְהֵרָדֵם
אֲנִי מְנַסֶּה לַחְשֹׁב
עַל הַכּוּס שֶׁל זוֹשָׁה.
לֹא עַל גַּבָּהּ וּזְרוֹעוֹתֶיהָ
כְּשֶׁהִיא מְעַסָּה נָכִים,
לֹא עַל הַטְּרַנְסְפּוֹרְטֶר
שֶׁהוֹבִיל לָנוּ כִּסְאוֹת
אוֹ עַל בַּעֲלָהּ הַאנְס
וּמְאַהֲבָהּ הַסֶּנֶגָלִי.
מַה שֶּׁלֹּא נִרְאָה
וְלֹא יֵרָאֶה
מִבַּעַד לְמִכְנָסֶיהָ,
מֻמְתָּק בַּצָּרְפָתִית
שֶׁל פִּיהָ הַפּוֹלָנִי,
לְאַט אוֹסֵף אוֹתִי בַּחֹשֶךְ
פְּנִימָה אֶל הַשֵּׁנָה.
חשבתי בלי להגיד
חָשַׁבְתִּי בְּלִי לְהַגִּיד
שֶׁאִישׁ לֹא זִיֵּן אוֹתָךְ
כָּל כָּךְ טוֹב,
כָּל הַשִּׁירִים שֶׁכָּתַבְתִּי
מִגִּיל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה
הִשְׁתַּתְּפוּ בְּכָךְ
שֶׁנִּקּוּ אֶת עַצְמָם
מִקִּפְלֵי הַמֹּחַ,
אָסְפוּ אֶת עִנְיְנֵיהֶם
וְהִשְׁאִירוּ אֶת הָאוֹר
הָאֶנֶרְגְיָה, הַקֶּצֶב,
לֹא רָאִית, אֲהוּבָתִי,
שֶׁעַל עֵינַיִךְ, עַל צַוָּארֵךְ,
עַל בִּטְנֵךְ פְּזוּרִים
וַרְדֵי הַשָּׁנִי שֶׁל הַמּוּזוֹת.
השירים מתוך "שמש שמש" חרגול הוצאה לאור, 2005
קישורים חיצוניים
אהרון שבתאי בלקסיקון הספרות העברית החדשה
שלושה שירים מתוך "בחודש מאי נפלא"
העופרים - איש אילם גבוה ודק - מילים: אהרון שבתאי
אהרון שבתאי הרצאה: העולם הקלאסי ואנחנו
בני ברמן 'בפונדק קטן', מילים אהרן שבתאי
