לי ממן

הלְאה לכאורהLEE-maman

אֲנִי חוֹצָה אֶת הַיָּמִים בְּדָם דָּלִיל.
רַק בַּלֵּילוֹת הוּא גּוֹעֵשׁ, וְגַם זֶה
רַק בַּחֲלוֹמוֹת, שֶׁגַּם הֵם
רַק מְעָרַת-סְתָרִים שֶׁמִּחוּץ לָהּ
אֵין לִי פִּרְצָה לְהִמָּלֵט בָּהּ.

מִדְרַךְ-עִקְבֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה אֲשֶׁר בִּשְׁמָם
נָהַגְתִּי לִקְרֹא בִּזְמַנִּים כְּגוֹן זֶה
נִשְׁחַק בַּעֲפַר הַדְּרָכִים
וְגַם פִּי יָבַשׁ.

הַיּוֹם אֲנִי יוֹדַעַת מָה
שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אָז, כְּשֶׁחָשַׁבְתִּי
שֶׁהֶמְשֵׁךְ הַחַיִּים הוּא הַחֵצִי הַשֵּׁנִי
שֶׁל מָה שֶׁהָיָה
וְהֶאֱמַנְתִּי בְּכָל לִבִּי
שֶׁנְּטִיָּתָן שֶׁל מִלּוֹת-עָתִיד
הִיא בְּהֶכְרֵחַ קָדִימָה,
כְּלַפֵּי מַעְלָה.

כָּךְ הִנַּחְתִּי לָהֶן לְהוֹלִיךְ אוֹתִי,
הָלְאָה, לִכְאוֹרָה
קָדִימָה, כִּבְיָכוֹל
(שׁוֹלָל, לְמַעֲשֶׂה)
אֶל תּוֹכָם שֶׁל הַחַיִּים
הַצְּפוּפִים, הַנִּדְחָקִים
בָּרֶוַח הַצַּר שֶׁמַּבְדִּיל מִלָּה
מִמֵּטָפוֹרָה

 

 

 

שלושים

אַהֲבָה שֶׁנִּתְּנָה לִי לְמִשְׁמֶרֶת מְאֻחֶרֶת
מַחְזִיקָה אוֹתִי עֵרָה בַּלֵּילוֹת.
בָּרִאשׁוֹנָה נִרְדַּמְתִּי.

אֲנִי מַקִּיפָה אֶת מְקוֹמָהּ בְּצַעַד מָדוּד,
עוֹרֶכֶת שְׁלָטִים קְטַנִּים לְהַצִּיב לְיַד זִכְרוֹנוֹתֶיהָ.

שָׁם גַּם גִּזְעוֹ הֶחָלוּל שֶׁל הַזַּיִת
בּוֹ לֹא יָדַעְתִּי אֶת נַפְשִׁי מֵעֹצֶם הַקִּרְבָה
וְהָאוֹר שֶׁטִּפְטֵף פְּנִימָה כְּמוֹ בִּמְסִיק-גַּחְלִילִיּוֹת.
הָאֹפֶק הָיָה אָז קָרוֹב-קָרוֹב
עַד שֶׁשּׁוּב לֹא הִצְלַחְתִּי לִרְאוֹת בַּעֲדוֹ דָּבָר.

לָכֵן הָלַכְתִּי מִמְּךָ.

וְעַכְשָׁו כְּבָר שְׁלשִׁים
וּמָה שֵׁם אֶתֵּן לוֹ לַגֶּזַע הָרֵיק

 

 

 

כל מה שניתן לי בחינם

כָּל מָה שֶׁנִּתָּן לִי בְּחִנָּם דִּינוֹ כְּאִלּוּ
נִלְקָח בִּגְנֵבָה.
כָּכָה זֶה וְאֵין עוֹרְרִין.
כָּל מָה שֶׁעָשִׂיתִי יְבֻלַּע לִי
בַּחֲרָטָה עַל מָה שֶׁלֹּא.
כָּכָה זֶה וְאֵין עוֹרְרִין.
שֹׁרָשִׁים קְלוּשִׁים נֶאֱנָקִים
חַסְרֵי סִכּוּי בְּאַדְמַת הָאַשְׁמָה הַקָּשָׁה.
לְעוֹלָם לֹא אֵדַע מָה יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת.
פִּצְעֵי הֶעָבָר רַכִּים וּטְרִיִּים כְּתִינוֹק
שֶׁאֵינוֹ גּוֹמֵל לְעוֹלָם.
זוֹעֵק וּמִתְפַּתֵּל אֲנִי נוֹטֶשֶׁת אוֹתוֹ בְּאֶמְצַע הַשָּׂדֶה.
כְּמוֹ בְּכָל לַיְלָה. זַעֲקַת הַתַּנִּים מִן הַחַלּוֹן נִטְרֶפֶת בְּמַר בִּכְיוֹ.
אִי אֶפְשָׁר לִישֹׁן.
בַּבֹּקֶר אָקוּם לַסְּפּוֹרְט הַמְּעַיֵּף בָּעוֹלָם.
אֶת כָּל הַמְּשׂוּכוֹת אֶבְלַע וְאָקִיא
וְלֹא נוֹדָע כִּי בָּא אֶל קִרְבִּי.

 

 maman-book

 

ירושלים

א.
בָּתֵּי יְרוּשָׁלַיִם הֵם סִירוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ
וְקוֹל הַמּוּאַזִּין הוּא הַנְּהָמָה הָעוֹלָה מִן הַקַּרְקָעִית
מַזְכִּירָה אֶת שֶׁאֵין לְשָׁכְחוֹ
לָרוֹחֲצִים בְּאֵין מַצִּיל.

ב.
הַמֶּרְחָק בֵּין שְׁתֵּי עָרִים הוּא לְעִתִּים
רַק קֶפֶל נְיָר:
אִם אַצְמִיד אוֹתָן זוֹ לָזוֹ
יִדְבַּק נוֹף בַּחַלּוֹן
תִּשַּׁק אֶבֶן לְאֶבֶן
זִכְרוֹן-יַלְדוּתִי לְאַחַת הַסִּמְטָאוֹת.

ג.
מֶתֶק וָרֹד שֶׁל שִׁשִּׁי יוֹרֵד עַל הַר הַצּוֹפִים
מַקְהֶה אֶת חֻדֵּי הַבְּרוֹשִׁים
מַבְהִיר אֶת כָּל שְׁאַר הַפְּרָטִים

 

 

 

ילדוּת

כְּשֶׁהָיְתָה אִמִּי חוֹזֶרֶת אֵלֵינוּ מִדֵּי יוֹם
לֹא הָיָה שְׂרִיד עָפָר עַל בְּגָדֶיהָ וּבְפָנֶיהָ לֹא הָיָה זֵכֶר
לַמִּלְחָמוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁשָּׁבָה מֵהֶן
וְרַק כֶּלֶב הָאֵבֶל שֶׁלָּנוּ קִדֵּם אֶת פָּנֶיהָ.
בְּמַבָּט עָיֵף הָיְתָה מְשַׁלַּחַת אוֹתוֹ מֵעָלֶיהָ
שֶׁיֵּלֵךְ לַחְגֹּג אֶת בְּתוּלָיו בַּגְּבָעוֹת
וְהָיְתָה עוֹרֶכֶת לְפָנֵינוּ שֻׁלְחָן עִם חֲבִיתוֹת יֶרֶק רַכּוֹת
שֶׁבְּטַעֲמָן לֹא הָיָה זֵכֶר לְכַעֲסָהּ עַל מוֹתוֹ הַמֻּקְדָּם מִדַּי שֶׁל אָבִי
וְכָל הֲמֻלַּת בֵּיתֵנוּ וְכָל דּוּמִיּוֹתָיו הָיוּ לְהַפְנָיַת עָרְפָּהּ לֵאלֹהִים
שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁלֹּא סָלְחָה לוֹ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִדְבְּרָה עִמּוֹ
וְלֹא בִּקְּשָׁה טוֹבוֹת
לֹא אָז וְלֹא עַתָּה

 

 

 

שיר לבת

       "וַיֹּאמֶר אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִית בְּעֹכְרָי"
        (שופטים י"א, ל"ה)

אוֹי, בִּתִּי בִּתִּי,
אֵיזֶה יוֹם זֶה הָיָה.
הַכְּבִיסָה בַּחוּץ נִרְטְבָה
בַּגֶּשֶׁם, וּבְכָל הָעִיר הַזּוֹ
אֵין אָדָם אֶחָד שֶׁאוּכַל לִקְרֹא לוֹ חָבֵר.
לֹא הָיָה דָּבָר שֶׁרָצִיתִי
יוֹתֵר מִסִּיגַרְיָה –
אֲבָל לֹא הֵעַזְתִּי לְהַרְעִיל אֶת מַחְזוֹר
הַדָּם שֶׁתֵּכֶף
נַחְלֹק יַחַד, אַתְּ
וַאֲנִי
שֶׁחַיָּה מִמּוֹץ –
אֶת כֻּלּוֹ
הִשְׁלַכְתִּי הַחוּצָה בִּשְׁבִילֵךְ, הִפְרַדְתִּי
מִן הַבָּר
מִן הַדָּם
מִן הַמַּחְשָׁבוֹת –
אַבְנֵי נֶגֶּף וַחֲצַץ סָפֵק
הִרְחַקְתִּי הַרְחֵק
מִדַּרְכֵּךְ.

דָּבָר לֹא יִגַּע בָּהֵעָדֵר הֶעָגֹל
שֶׁהוּא מְקוֹמֵךְ.

אֲבָל בִּתִּי,
אֲהָהּ בִּתִּי, דָּפְנוֹת פְּנִימִי
הֵן דַּרְכֵּךְ הַחוּצָה מִמֶּנִּי
בַּאֲשֶׁר אֶכְרַע
וְאֶת מַעֲקֵה הָאַהֲבָה יֵשׁ לְהַנְמִיךְ לְעֹמֶק
צִוְחַת הַכְּאֵב
שֶׁהִיא תָּמִיד טֶרֶם זְמַנָּהּ
הִשָּׁאֲרִי --

 

השירים מתוך "לְמה הדבר דומה", ידיעות אחרונות ספרי חמד 2017

 

קישורים חיצוניים

הספר "למה הדבר דומה" באתר של הוצאת ידיעות אחרונות

"בנייה מלבני המדרש" על הספר "למה הדבר דומה" - בכל סרלואי - מקור ראשון 

על הספר "לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?", גיא פרל

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 88"

صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل