ספוטלייט – עליזה גלקין סמית

ספוטלייט – עליזה גלקין סמית

עליזה גלקין סמית היא ציירת, פסלת וסופרת. בעלת תואר ALIZA-PHOTOבספרות ספרדית וצרפתית. עבדה במחשבים ועברה לעסוק בתראפיה באמנות. "מונולוג של איש שמן", שראה אור בהוצאת מנדלי, הוא ספרה השישי.

את אמנית רב-תחומית – ציירת, פסלת וגם סופרת. בספר "מונולוג של איש שמן" חדרת לנפשו של גבר גרוש ושמן המופרד מבנותיו ומתגלגל ברחבי העולם. איך כותבים רומן על דמות די רחוקה ממך?

אולי משום שאני עוסקת באמנות חזותית קל לי לדמיין את הדמויות שלי ולראות את מסכת חייהן כמו בסרט. כך היה עם דמותו של האיש השמן. הרעיון ההתחלתי היה לכתוב ספר שבו הגיבורה תיסע ממקום למקום ותכתוב על חוויותיה ממקומות הלינה השונים, המסעדות שבהן היא אוכלת ושיחות עם אנשים שהיא מכירה בדרכים. רציתי להתמקד במקומות לא מוכרים. איכשהו זה התחבר לי בהמשך דווקא לדמות גבר ולאוכל, וכך נולד האיש השמן שחייו משתנים לאורך הספר דרך נשים ואוכל. ברגע ש"ראיתי" אותו הוא כבר לא היה זר לי, והעלילות שלו זרמו. אוכל הוא דבר שאני אוהבת: לא רק לאכול, אלא גם להכיר סוגי אוכל רבים, לבשל, להזמין אנשים קרובים לי לטעום. אני סבורה ששיחות סביב שולחן האוכל מעניינות יותר. במשך השנים גילינו בעלי ואני שהמטבח הוא לב הבית, וכמעט איננו יושבים בסלון גם כשיש אורחים. מובן שאני גם אוהבת לכתוב על השולחן במטבח כשהבלגן של חיי היומיום סובב אותי.

ALIZA-FAT

גיבור הספר בעצם חסר שם, אבל מקריאה ראשונה אפילו לא שמתי לב לזה. נראה שיש לו אישיות צבעונית מאוד המחפה על כך. בכל זאת, למה בחרת להשאיר אותו חסר שם?

הספר הוא מונולוג, וככזה אין צורך שהוא יזדהה בשמו – אפשר לקלוט את דמותו ואישיותו בלי לקרוא לו בשם. כשאני קוראת ספר אני אוהבת לדמיין איך נראים הגיבורים והמקומות שבהם הם נמצאים והאינטראקציות שלהם, ופחות אוהבת שלא משאירים לי מקום לדמיון. שֵם יכול להיות משמעותי לעתים, אך לא במקרה זה. בתחילת הספר, כשהוא מציג את עצמו, הוא אומר שהוא בטוח שהסטודנטים שלו מזהים אותו כעת; זה אולי האזכור היחיד בעקיפין לנושא. נדמה לי שהתלבטתי אם להעניק לו שם בשלב כלשהו בכתיבת הספר, אך הוא המשיך לדבר ולספר ולא היה לזה מקום.

האיש השמן שבספר יוצא למסע גילוי עצמי דרך אוכל ומתכונים שהוא אוסף מאנשים שהוא פוגש. האם בישלת את המתכונים בעצמך?

כן. ישנם בספר 25 מתכונים שהכנתי בעצמי ובישלתי את כולם למעט המתכון של הכנת עוף בוויסקי, שאותו לקחתי מהאינטרנט כי הוא מצחיק אותי בכל פעם מחדש (המבשל שותה ויסקי, משתכר ושוכח לבשל את העוף...).

סופרים רבים מדברים על כך שלעתים הכתיבה היא מאבק. האם את מתחברת לזה? עושה רושם שהכתיבה באה לך בקלות.
מאבק? לא, להפך. הכתיבה היא חלק מהותי מחיי מאז ומעולם. ההבדל הוא שהפסקתי לפחד ממה יגידו או מביקורת עצמית שלי והעזתי להוציא את ספריי לאור. כנראה תהליך של התבגרות או השלמה שכך אני, זו הכתיבה שלי, ואני לא צריכה לשאוף להיות מישהו אחר.
קל לי מאוד לכתוב משום שזה מה שאני עושה עשרות שנים בכל יום כמעט. אני כותבת את חלומותיי, את המחשבות בעקבות חוויות ומפגשים וניתוחים של אירועים. כתיבה היא חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלי. בשנים האחרונות אני מנסה להקדיש לכתיבה יותר מאשר לתחומים אחרים, כמה שניתן.
אבל מה שקשה לי הוא השלב שאחרי הכתיבה: לקרוא את הספר שוב ושוב לפני שאני מעבירה לעורך, ואחר כך קריאה של המוצר הכמעט מוגמר... כפי שאמרו תמיד: יצירה היא מעט השראה וכיף ורובה עבודה קשה (שפחות אהובה עליי כמובן). עם זאת חשוב לי שהספרים יגיעו לרמה הטובה ביותר שאפשר, ואני לומדת ליהנות מעבודה מול אנשי מקצוע טובים.

ALIZA3

"הפסקתי לפחד ממה יגידו או מביקורת עצמית שלי..."

האם את עובדת על ספר נוסף בימים אלו?

רומן שבו התה (כן, אותו תה שבארץ שותים כשחולים...) שינה את חיי הגיבורה נמצא בשלבי עריכה.
בעקבות המחקר שערכתי לכתיבת ספר זה כתבתי ספר עיוני (ראשון ויחיד) על תה, וכעת, אחרי סיום העריכה המדעית, ממתינה לי עבודה מייגעת של קריאת הספר שוב בתשומת לב רבה ובריכוז לפני שייצא לאור.
רומן נוסף על קבוצת אנשים היוצאת למאבק משותף נמצא אף הוא בעריכה.
שלושת הספרים ייצאו בהוצאת "מנדלי מוכר ספרים ברשת", שבה גם יצא "מונולוג של איש שמן".
וכדי שלא אעסוק רק בעריכות ושכתובים – יש רומן חדש בכתיבה.

לדף הפייסבוק "מונולוג של איש שמן"

 

הזנת תוכן: 10.6.2016

חזרה לדף הראשי "ספוטלייט"