נילי דגן

הֵן תָּמִיד שָׁם עַל מַעֲקֵה הַמִּרְפֶּסֶת

יוֹנֵי חֶרֶס זְקוּרוֹת מַקּוֹר

הָאֹפֶן בּוֹ הֵן מַבִּיטוֹת בְּעַיִן לְבָנָה

חוֹדֵר אֶת הָאַסְפַלְט הַשָּׁחֹר.

אִם תִּבְחַן אֶת הַשָּׁמַיִם

לֹא תִּרְאֶה דָּבָר חָרִיג

רוּחִי מִתְרוֹמֶמֶת בְּאֹפֶן זְמַנִּי

מִתְרַחֶבֶת וְחוֹצָה מִתְחָם מִתְעוֹרֵר

מַגְבִּיהָה עוּף

וְהֶמְיַת אוֹר נָחָה עַל

תִּפְרַחַת הוֹרְטֶנְזִיָּה תְּכֻלָּה.

אַל תִּרְאֶה אֶת שַׁלְוָתִי כְּחֹסֶר עִנְיָן

אוֹ וִתּוּר  

גַּם הַשְּׁתִיקוֹת נְעִימוֹת.

*

כְּשֶׁהָעֲנָנִים תְּלוּיִים כֹּה נָמוּךְ

אֶפְשָׁר לְנַהֵל שִׂיחָה עִם מַלְאָכִים

לְכָל עָנָן יֵשׁ שׁוּלַיִם מֻכְסָפִים

נָחוּץ רַק חִכּוּךְ קַל

תְּמִימוּת שֶׁל רֶגַע 

וּמִלִּים בַּעֲלוֹת כְּנָפַיִם מְרַפְרְפוֹת

עַל קְצוֹת הַחוּשִׁים. 

פורסם ב"ישראל היום", מוסף תרבות 7.10.2011 ערב כיפור

חזרה לעמוד הראשי