ידידי, משורר קשיש, אמר:

      שירה היא מתנה –

      שאינה ניתנת לכל החיים. 

 

                            קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

daganyamcover front

מרתק למצוא את מה שלא חפשתי

במקום בו הסיכויים אינם ברורים.

 

                              

                      קראו עוד  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
pic2 

אדם מרחיב דרך
ולא דרך מרחיבה אדם                   

                         (קונפוציוס)

 

                     קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


pic3

האתר של נילי דגן

מאחורי המלחמה רואים את הים

תום אדיסמן

קישור למאמר המקוריdaganyamcover front

3.1.2011

"מאחורי המלחמה רואים את הים" הוא ספר שירים חדש של נילי דגן, בשיתוף צילומים המלווים את הספר ולקוחים מתוך הפרוייקט של גדי דגון "רחובות רג'יו אמיליה", איטליה. דגן הגיעה אל השירה בגיל 50+ לאחר קוצב לב שהושתל בחזה ושינה את חייה, ומעיסוקיה הקודמים עברה לכתיבה, יצירה ולימודים. למעשה, הכל החל בצפייתה בלוויה של נעמי שמר ששודרה בטלוויזיה, ובה שר דודו אלהרר ארבעה שירים שנעמי ציוותה לו. נילי מצאה עצמה חורזת פזמון לזכרה ושלחה אותו לאלהרר שבחר לקרוא אותו בתוכניתו בגל"צ בשלושים לנעמי שמר.

 מאחורי המלחמה רואים את הים/נילי דגן

בעקבות פגישה עם המשורר והעורך עמוס לויתן, החלה לכתוב שירה לירית אמנותית. אהבת השירה החזירה אותה לספסל הלימודים ללימודי ספרות בשלוחת אוניברסיטת בן-גוריון באילת, ופילוסופיה באוניברסיטת ת"א, ולסדנאות שירה בבית אריאלה בהדרכת המשוררים מאיה בז'רנו, רחל חלפי, אורי ברנשטיין ואחרים. מאז פורסמו שיריה במוסף לספרות של ידיעות אחרונות, בכתבי העת "מאזניים", "עיתון 77", "שבו" ו"גג".

מעבר להיותה משוררת ויוצרת בזכות עצמה, משקיעה נילי דגן את כישוריה העסקיים והניהוליים במיזמי שירה: ב-2009 שימשה כחברת מערכת בעיתון המקוון "עיין ערך שירה" והגישה מדור סיקורת על משוררים ושירתם. בפסטיבל מטולה ה-12 יזמה "הפקה אינטרנטית" של הפסטיבל בשיתוף עם המנהל האמנותי של הפסטיבל, רפי וייכרט, המשורר והעורך של הוצאת "קשב לשירה". היה זה ניסיון ראשון מסוגו לתעד פסטיבל שירה שלם, חגיגת שירה וצליל בהשתתפות כ-60 משוררים ויוצרים, בגיליון בן 75 עמודים של כתב העת המקוון "עיין ערך שירה" בעריכת שרית שץ.

בימים אלה היא שוקדת על פרוייקט חדש שיזמה עבור איגוד כללי של סופרים בישראל, העוסק בהנצחת זכרו של המשורר והעורך פסח מיילין שהלך לעולמו ביולי 2010 , וכיהן כסגנו של ד"ר חיים נגיד יו"ר האיגוד.

 שירתה של נילי דגן מצלמת פיסות מציאות ומתרגמת אותן לאירועים בעלי משמעות: מלחמה, אובדן, מחלה, ידידות, נסיעה, היזכרות, שמחת חיים. חיבורה למצלמה של ממש הוא כמעט מתבקש מאליו. בספרה השני "מאחורי המלחמה רואים את הים" היא משתפת פעולה עם הצלם גדי דגון ביצירת השתקפות כפולה של מושאי שיריה בכך היא ממשיכה דרך שהתוותה בספרה הראשון "בכל אדם יש ארבעה בנים" (אבן חושן 2008) שבו שיתפה פעולה עם מוסיקאים, שחקנים ואמנים פלסטיים בפרוייקט ייחודי שכלל ספר, תקליטור ומיצג אמנותי.

דבר המדור: השירים מרגשים ונוגעים לליבם של אנשים באשר הם, בכל מקום ובכל זמן. מומלץ!

 

רואים את הים

אֶת הַשִּׂנְאָה קִבַּלְנוּ בִּירֻשָּׁה

אֶת הַחֶמְלָה בְּתוֹרָשָׁה

אֹמֶץ הַלֵּב מֻשְׁאָל.

 

מִישֶׁהוּ סִמֵּן גְּבוּל

וּמִישֶׁהוּ אַחֵר יָרָה.

 

צֶבַע אָדֹם יוֹרֵד עַל שָׂדוֹת חֲרוּשִׁים,

עַנְנֵי עָשָׁן מִסְתַּבְּכִים

לְאֹפֶק חָדָשׁ.

 

מֵאֲחוֹרֵי הַמִּלְחָמָה

רוֹאִים אֶת הַיָּם.

 

 

חזרה אל 'מן התקשורת'