דן אלבו

      ידידי, משורר קשיש, אמר:

      שירה היא מתנה –

      שאינה ניתנת לכל החיים. 

 

                            קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

daganyamcover front

מרתק למצוא את מה שלא חפשתי

במקום בו הסיכויים אינם ברורים.

 

                              

                      קראו עוד  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
pic2 

אדם מרחיב דרך
ולא דרך מרחיבה אדם                   

                         (קונפוציוס)

 

                     קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


pic3

בְּכִכָּר דִיזִנְגוֹףDan Albo

בְּכִכָּר דִיזִנְגוֹף שִׂמְלַת אִשָּׁה רִחֲפָה בָּרוּחַ

גְּדִילֵי שֵׂעָר בִּצְבְּצוּ מִחוּץ לְמִשְׁלַשׁ תַּחְתּוֹנֶיהָ.

בְּתוֹךְ תַּחְתּוֹנַי חַשְׁתִּי חֹם חַשְׁתִּי הִתְקַשּׁוּת.

כְּשֶׁחָלְפָה עַל פָּנַי חִיְּכָה אֵלַי, שָׁאֲלָה,

נֶהֱנֵיתָ?

 

מתוך: "הערות אחדות על השקט" ספרית פועלים 1991

 

 

 

ברובע הלטיני 

כְּשֶׁהַמֶּלְצַר הֵנִיחַ אֶת כְּרִיךְ הַ "Croque Monsieur"
עַל הַשֻּׁלְחָן וְשָאַל בְּטוֹן אָדִיב "Désirez-vous autre chose?"
הֵעִירָה "שָׂפָה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, כְּמוֹ שִׁירָה, הִיא תַּרִגִּיל בְּאַהֲבָה".
מוֹלְלָה בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ קְצוֹת דַּף שֶׁל כְּתַב עֵת סִפְרוּתִי יָשָׁן,
מְרֻבֵּה סִימָנֵי-עָשׁ וּכְתָמִים חוּמִים בְּגָוֶן קָפֶה
וְתוֹךְ כְּדֵי שִׂיחָה עַל יֹקֶר הַמִּחְיָה בָּאָרֶץ,
הֶעֶלְתָה חִיּוּךְ רוֹמַנְטִי עַל פָּנֶיהָ, נֶעֶמְדָה עַל רַגְלֶיהָ,
הֵנִיפָה אֶת כְּתַב-הָעֵת וְשָׁאֲלָה,
"דָּן, מָה דַּעְתְּךָ שֶׁאֶקְרָא לְךָ כָּאן, בָּרֹבַע הַלָּטִינִי,
בְּנוֹכְחוּת כָּל הַסּוֹעֲדִים הָאֵלֶּה, שִׁיר אַהֲבָה - בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִית?"

 

 

 

בֵּין כּוֹסוֹת הַתֵּה וְהַקָּפּוּצִ'ינוֹ

מִשּׁוּק הַכַּרְמֶל לִשְׁלוּשׁ, עִם הַסַּלִּים, רֵיחַ הַפֶּטְרוֹזִילְיָה וְנִחוֹחוֹת הַהַרְדּוּפִים הַנִּמְתָּקִים,

בְּאֶמְצַע כָּל הַדְּבָרִים, בְּלֹא שֶׁצָּפִיתָ הַצְּפִיפוּת הַזּוֹ לוֹחֶצֶת מוּלְךָ אֶת הַהֶדֶק.

 

אַתָּה חָשׁ צֹרֶךְ לְהִצְטַמְצֵם, לְהִמָּנַע מִכָּל תְּזוּזָה, לַעֲצֹר תַּ'נְּשִׁימָה

כְּאִלּוּ אֵיזוֹ שְׁמֵנָה הִתְיַשְּׁבָה לְצִדְּךָ בְּמוֹשַׁב הָאוֹטוֹבּוּס הַמַּסִּיעַ אֶת חַיֶּיךָ.

 

בַּמָקוֹם שְׁ'ךָ בֵּין כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים זָרִים, אַתָה חָשׁ זָר לְפֶתַע, לֹא מַמָּשׁ מֵבִין מִמַּה

מֵּסַחַר הָעֲבָדִים הַמִּתְנַהֵל מוּל בֵּיתְךָ אוֹ מִזֶּה שֶׁנּוֹתַרְתָּ רַק עִם מַחֲצִית חַיֶּיךָ.

 

בֵּין כּוֹסוֹת הַתֵּה וְהַקָּפּוּצִ'ינוֹ, בְּתוֹךְ כָּל הֶעָשָׁן וְהַהֲמֻלָּה רִעֲדֵי רִיסַי מְבָרֵרִים

אִתִּי בִּתְנוּעוֹת עַצְבָּנִיוֹת עַזּוֹת: 'אֵיךְ אַתָּה יָכוֹל לִצְעֹד פְּקוּחַ עֵינַיִם מִבְּלִי לִרְאוֹת דָּבָר?'.

 

מתוך: שמונה עשרה, הוצאת שלם 2006

 

 

פִּרְחֵי שָׂדֶה זְעִירִים

וּבֵין אַיִן לְיֵשׁ

               מַה יֵּשׁ?

סְתָם מַגָּע רִגְעִי בֵּין אֲדָמָה לְרֶגֶל יְחֵפָה,

דָּבָר לִפְעָמִים הוּא דָּבָר

וּפְעָמִים דָּבָר הוּא דִּבּוּר רֵיק לַעֲיֵפָה

דְּבָרִים וְהִפּוּכָם

                   וַאֲפִלּוּ הִפּוּכָם שֶׁל דְּבָרִים,

עִקְּשׁוּת סְרָק לְבַטֵּא הֶגֶה אוֹ מִלָּה קְלוּשָׁה בִּבְהִירוּת מְדוּדָה;

פְּעָמִים דִּבּוּר הוּא דִּבּוּר וּפְעָמִים דִּבּוּר

                                                 הוּא דִּבּוּק

חֲטוֹטֶרֶת שֶׁל הֲזָיָה אוֹ כְּאֵב יָשָׁן, דְּבַר מָה חָלוּד, בָּבוּאָה שֶׁל סַיִף,

אַרְטִישׁוֹק סָגֹל, פִּרְחֵי שָׂדֶה זְעִירִים,

קְלֶמַנְטִינוֹת צְהֻבּוֹת

מַרְאוֹת שֶׁצָּצִים וְנֶעֱלָמִים בְּסֵדֶר

לֹא

הֶגְיוֹנִי,

וְאִם לִהְיוֹת הֶגְיוֹנִי: אָז

מַה הַהֶבְדֵּל בֵּין דִּבּוּר שֶׁלֹּא שׁוֹמֵעַ חֵרֵשׁ לְשֶּׁקֶט, שֶׁשּׁוֹמֵעַ אָדָם שׁוֹמֵעַ?

 

 

 

לֵיצָן נוֹפֵל

מַה שֶׁחָסֵר לִי עַתָּה הוּא צְחֹק גָּדוֹל,

לִצְחֹק סְתָם, כְּמוֹ לִפְנֵי הַסְּתָו, לִפְנֵי בֹּא הַגְּשָׁמִים הַגְּדוֹלִים,

כַּאֲשֶׁר הַדְּבָרִים בְּשֵׁלִים לְהִתְבָּרֵר מִתַּחַת לִירִיעַת הָאוֹר

כְּמוֹ בֹּהַק מְסַנְוֵר, כַּאֲשֶׁר מַשֶּׁהוּ לֹא בָּרוּר אֲבָל חִיּוּנִי,

יַלְדּוּתִי מַמָּשׁ, מִתְלַקֵּחַ בְּךָ כִּצְחוֹק יֶלֶד לְמַרְאֶה לֵיצָן נוֹפֵל.

 

 

 

בֵּין שְׁתִילֵי הֶחָסָּה

אֲפִילוּ אִם דָּבַר אֵינוֹ עוֹבֵר

מִשָּׁם לְכָאן,

מַשֶּׁהוּ בְּכָל זֹאת מִתְרַחֵשׁ שָׁם,

בֵּין שְׁתִילֵי הֶחָסָּה

גְּלָלִים נוֹפְלִים מְעַכּוּזוֹ שֶׁל כֶּלֶב.

 

 

שָׁם בְּלֵבַנְדָּה מָטָלוֹן

בַּתְחוּם הֶחָם שֶׁל דְּרוֹם הָעִיר

בְּלֵבַנְדָּה מָטָלוֹן

תֵּל אָבִיב מַתְחִילָה לְהִסָּדֵק.

הַזְּמַן וְהָרוּחַ מַפְרִידִים בְּהֵחָבֵא גַּרְגִּיר מִגַּרְגִּיר

וּמְפוֹרְרִים אֶת עִיסַת הַטִּיט שֶׁנִּרְקְחָה בִּמְסִירוּת

מִתוֹךְ עֶרְגָּה

שֶׁהַלְּבֵנִים הַמֻּנָּחוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ יִתְאָחוּ לְאֵיזוֹ שֶׁהִיא וַדָּאוּת אַרְצִית

וְאוֹתָהּ צַחוּת אוּרְבָּנִית שֶׁהָיְתָה בָּהּ אֵיזוֹ עֲרֻבָּה לִכְאוֹרָה לְאֹשֶׁר

וְכָל הָעֶרְגּוֹת הָהֵן שֶׁהֵרִיצוּ חוֹל מִסּוֹלְלָה לְסוֹלְלָה

וּבָטְשׁוּ בַּיָּד חוֹמֶר וּלְבֵנִים

לְמַעַן הַהִשְׁתָּרְשׁוּת בָּאֲדָמָה הַזֹּאת

הָפְכוּ עַתָּה לְעִוְעִים וּלְפִיחַ מַשְׁחִיר.

אֲבָל לַמְרוֹת כֹּל הָעֲלִיבוּת וְלַמְרוֹת צִנַּת הָרוּחוֹת הָעוֹלָה

מֵהַיָּם דֶּרֶךְ מַנְשִׁיָּה פְּנִימָה,

הַחֲמִימֻיּוֹת כֻּלָּן

חֹם הַיּוֹם, חֹם הַגּוּף, הֵעָשָׁן, הַלַּחוּת, הַזֵּעָה, וַחֲמִימוּת

הַנֶּפֶשׁ נִצְרָפִים כָּאן לְהֶמְיָה וְלִמְהוּמָה שֶׁל הָמוֹן

הַנָּע מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּוַדָּאוּת יְלִידִית

וּבְהֶסַּח דַּעַת הָרָאוּי

לְמִי שֶׁלָּמַד אֶת קְרָבֶיהָ שֶׁל עִירוֹ בַּיַלְדוּת,

בְּאֵין סוֹף שׁוֹטְטֻיּוֹת לְלֹא תַּכְלִית.

 

מתוך: "שובו של אשל רוד אל הפיגורטיבי"

 

 

 

הַצַּעַד הַנּוֹשֵׂא אֶת גּוּפִי קָדִימָה עוֹד צַעַד

בְּפַשְׁטוּת אֹמַר זֹאת כָּךְ:
אֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן אֲנִי
כָּאן
בַּמָּקוֹם בּוֹ אֲנִי נִמְצָא אוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אֲנִי מְיַחֵל לִהְיוֹת
עַל סַפַּת הַבְּדָיוֹת הַיְּרֻקָּה
מְפַרְכֵּס וְרוֹקֵד כַּאֵד הֶעָטוּף בִּקְרִינָה צְהַבְהַבָּה שֶׁל יָרֵחַ חָרְפִּי
בְּרֶגַע צֵאתוֹ מִפִּתְחָה שֶׁל אֲרֻבָּה
אוֹ בְּרֶגַע זֶה, בּוֹ אֲנִי עוֹמֵד עַתָּה יָחֵף בְּמוֹרַד מַדְרֵגוֹת לוּלְיָנִי
נָע וָנָד, מְדַלֵּג מִפֹּה לְשָׁם, מֵעַל הַיֵשׁ וְעַל כָּל מַה שֶׁהָיָה וְאָבַד
כְּמוֹ כּוֹס מָיִם גְּדוּשָׁה מְלֵא רֹק וָרִיק לְגַמְרֵי לְבַד
דָּבָר אֶחָד וַדָּאִי:
הַצַּעַד הַנּוֹשֵׂא אֶת גּוּפִי קָדִימָה עוֹד צַעַד
הוּא הַצַּעַד הָאָרוּר שֶׁיּוֹרִיד אוֹתִי מִתַּחַת לִפְנֵי לָאֲדָמָה לָעַד

 

 

 

בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי בָּא לְצַלֵּם אוֹתָךְ

אֲנִי שָׂם לֵב לְכָךְ, שֶׁאִילָנוֹת הַגָּן נֶעֱטִים וָרֹד,
הַגְּשָׁמִים מֵתִים לְאַט
וְהַגַּעְגּוּעִים מְלֵאֵי פְּלִיאָה מְדַבְּרִים אֵלַי מִבַּעַד לִתְפִיפוֹת הַגֶּשֶׁם
בְּדִיאַפָּזוֹן שְׁמֵימִי,
בְּהִשְׁתַּגְּעוּת כְּמוֹ מִתּוֹךְ גוּף אַחֵר.

 

 

 

פָּרִיס בְּיוֹם אָבִיב

הַמַּגָּע עִם הַחֶסֶד מִתְרַחֵשׁ לִפְעָמִים בְּאַקְרַאי כִּמְעַט
כְּמוֹ לְחִיצַת יָדוֹ שֶׁל אָדָם זָר
כְּשֶׁאַתָּה חָשׁ אֶת הִתְהַדְּקוּת כַּף יָדוֹ בְּכַף יָדְךָ וְיָדְךָ אוֹסֶפֶת
בְּכַפָּהּ גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת
בַּסְּבַךְ הַזֶּה
כְּשֶׁעוֹדְךָ תָּמֵהַּ אֵיךְ לְהָאֵט אֶת קֶצֶב נְשִׁימוֹתֶיךָ הַמוּאָצוֹת
וְאוֹר הַבֹּקֶר מִסְתּוֹלֵל מוּלְךָ מִבַּעַד לַדֶּלֶת
הַמַּגָּע עִם הַחַיִּים מִזְדַּמֵּן בְּמַפְתִּיעַ, מִבְּלִי שֶׁתּוּכַל לְהָבִין
אֵיךְ אַחֲרֵי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן, בְּחֶלְקִיק שְׁנִיָּה הָעֵינַיִם הַשַּׁתְקָנִיּוֹת שֶׁלְּךָ
יָדְעוּ בְּוַדָּאוּת כָּזוֹ
בְּדִיּוּק בְּמִי לְהִתְאַהֵב.

השירים מתוך הספר "הקצה שאין מאחוריו דבר", הוצאת כרמל, 2013

 

 

 

 

השיר התפרסם נוכח האירועים הטראגיים שהתרחשו בטו באב תשע"ה.

קַיִן

הֵיכָן שֶׁלֹּא תִהְיֶה,
בְּכָל מָקוֹם עוֹמֵד קַיִן אוֹ כְּפִילוֹ
מֵאֲחוֹרֵי קַו שִׂיחֵי הַגֶּרַנְיוּם
חָמוּשׁ בְּאֶבֶן
קִלְ
שׁוֹן אוֹ סַ
כִּין
בַּמַּאֲרָב,
מַמְתִּין דָּרוּךְ לְשַׁסֵּף אֶת גְּרוֹנְךָ
וּבְצֵאת הַדָּם
לֹא מְשַׁנֶּה הֵיכָן
בְּרֹאשׁ הַנִּקְרָה, נַּאקוּרַה
עַל שְׂפַת יַמָּה שֶׁל תֵל אָבִיב אוֹ שֶׁל עַזָּה
לְיַד תֵּיאָטְרוֹן הַחָאן אוֹ הַבִּימָה
תִּשָּׁמַעְנָה זַעֲקוֹתֶיךָ צוֹעֲקוֹת מִן-הָאֲדָמָה,
בַּנְּסִבּוֹת הַלָּלוּ,
לֹא מוּמְלָץ לְסַקֵּל
אֶת הַמִּדְרוֹן הַיּוֹרֵד לַגֵּיהִנֹּם, אֲחֶרֶת לֹא יִשָּׁאֵר אִישׁ
לְסַפֵּר
שֶׁפַּעַם
הָיָה פֹּה אֱלֹהִים.

 

 

 

 

 

 

 

כְּדֶּרֶךְ אֲנָפוֹת בַּקַּר לְבָנוֹת

שָׁמַעְתִּי אֶת הַשִּׁירָה הַמַּרְהִיבָה הַזּוֹ
בִּשְׂדוֹת דִּישׁוֹן וּמַלְכִּיָּה,
כְּטִפְטוּפִים מְתוּנִים שֶׁל גִּשְׁמֵי בְּרָכָה רִאשׁוֹנִים
שְׁמַעְתִּיהָ מַמְרִיאָה כְּדֶּרֶךְ אֲנָפוֹת בַּקַּר לְבָנוֹת לְלֹא-כֹחַ עִלּוּי
מִשְּׂדוֹת רָמוֹת נַפְתָּלִי,
נוֹשֶׁפֶת קְלוּשׁוֹת בְּיַלְדּוּתִי בְּחָלִיל רוֹעִים,
מַחְלִיקָה תַּחַת הָרוּחַ וְשָׁרָה
אֶת זְמִירוֹת הַגֶּשֶׁם הַכָּחֹל,
שֶׁהִּטִּיף עַל פָּנַי
מַרְגָּלִיּוֹת מַרְהִיבוֹת בְּלַבְנוּנִיוּתָן כְּנִדְבַת אַחֲרוֹן הָעֲנָנִים.

מתוך הספר "איל", הוצאת כרמל 2019

 

קישורים חיצונים

המשורר דן אלבו בויקיפדיה

המשורר דן אלבו בלקסיקון הספרות העברית החדשה

שירים של דן אלבו ב"מטעם לשירה"

המשורר דן אלבו ב-Ynet

המשורר דן אלבו ב"מטר על מטר"

שירה מתפרצת על הקפיטליזם הבּיבּיאני - מאמר על שירתו של דן אלבו בעיתון "הארץ"

הספר "בא" לרכישה באינדיבוק 

דן אלבו - תל אביב עוד לא חורף. ביצוע: ארז הלוי

 

חזרה לסופ"ש שירה מספר 22