מי-טל נדלר

      ידידי, משורר קשיש, אמר:

      שירה היא מתנה –

      שאינה ניתנת לכל החיים. 

 

                            קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

daganyamcover front

מרתק למצוא את מה שלא חפשתי

במקום בו הסיכויים אינם ברורים.

 

                              

                      קראו עוד  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
pic2 

אדם מרחיב דרך
ולא דרך מרחיבה אדם                   

                         (קונפוציוס)

 

                     קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


pic3

 זָזmeytal nadler

בְּדִידוּת הִיא כְּשֶׁהַגּוּף קוֹפֵא לְמַגָּע מוּל מִישֶׁהוּ קָרוֹב,
שֶׁאַתָּה אוֹהֵב. כְּשֶׁהַזְּמַן מְכַוֵּץ אֶת עַצְמוֹ לִנְקֻדַּת נֶצַח,
הַבַּיִת שֶׁהָיָה מִסְתּוֹר הוֹפֵךְ לְאוֹיֵב. לֹא יֵאָמֵן אֵיךְ
מִשְׁפָּחָה, סְפוּנָה בִּמְעָרַת פְּרָצִים, מֵעָלֶיהָ
תְּמוּנָה מְלֵאָה צְלָלִים כֵּהִים, מִסְּבִיבָהּ דְּבָרִים
מִתְרַחֲשִׁים, נָעִים, כָּל מָה שֶׁאֶפְשָׁר
לִקְרֹא לוֹ אַהֲבָה, זָז.

 

 

 

אַסְטְמָה

וּבְגַן הַמִּשְׂחָקִים הַיְּלָדִים נִרְאִים
כְּמוֹ צֶאֱצָאִים פְּרוּעִים לְשֵׁבֶט נוֹדֵד
שֶׁאֶת אָפְיוֹ מֵעוֹלָם לֹא הִצְלַחְתְּ לִלְמֹד.
מִיָּמִין אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אוֹתָם נוֹעֲצִים
עֵינַיִם בַּתְּנוּעוֹת שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה
כְּדֵי לִנְשֹׁם.

 

 

 meytal nadler book

זָרוּת

זֶה יוֹם לֹא טוֹב לְהִתְרַגֵּשׁ בּוֹ.
פָּנָיו שֶׁל הָעוֹרֵב בַּחַלּוֹן מַבִּיטִים בָּךְ
בִּתְנוּחָה שֶׁל O מֻחְלָט, שְׁלֵוִים כְּאִלּוּ
אִי אֶפְשָׁר לְהִפָּגַע.

כְּבָר שָׁבוּעַ מַבָּטִים מְפַרְפְּרִים סְבִיבֵךְ
כְּמוֹ דָּגִים בְּאַקְוַרְיוּם שָׁבוּר. חֲפָצִים
שֶׁהָיוּ שֶׁלָּךְ הֶחֱלִיטוּ עַל דַּעַת עַצְמָם
לִשְׁמֹר עַל פְּרָטִיּוּת.

הַכֹּל זָר כָּאן. הַטֵּלֵפוֹן מֵת, הַמְּנוֹרָה
הֶעֶלְתָה עַצְמָהּ שׁוּב בָּאֵשׁ.
אַתְּ עוֹמֶדֶת יְחֵפָה עַל הָרִצְפָּה הַקָּרָה,
מַחֲלִיטָה שֶׁהַבַּיִת בּוֹעֵר, אֲבָל

בָּתִּים, וּבִמְיֻחָד אֵלּוּ שֶׁאַתְּ מַכִּירָה,
לֹא נִשְׂרָפִים סְתָם כָּךְ בְּאִבְחָה, אֶלָּא
מִתְפּוֹרְרִים בְּאִטִּיּוּת, כְּמוֹ הַמִּשְׁפָּחוֹת
שֶׁבְּתוֹכָם, אֶל תּוֹךְ הַשֶּׁקֶט.

הַלַּיְלָה עֵינוֹ הַבְּרוּרָה שֶׁל הַיָּרֵחַ מַכְאִיבָה
כְּעֵינֵי מֵתִים בַּחֲלוֹם. סַהֲרוּרִית אַתְּ מִתְיַצֶּבֶת:
שׁוֹמֶרֶת עַל הַזְּמַן כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁמַּחֲזִיק שָׁעוֹן
וְסוֹפֵר אִתּוֹ דַּקּוֹת. הָאַהֲבָה, אַתְּ יוֹדַעַת,
לֹא תַּצִּיל אוֹתָךְ עַכְשָׁו.

 

 

 

נוּר

בַּשּׁוּק הֵם עֲדַיִן מְפַנִּים אֶת הַתֹּפֶת. עָשָׁן
מֻתָּךְ לְשִׁלְדֵי מְכוֹנִיּוֹת, עֲרֵמוֹת כְּרוּב, בָּצָל,
רֵיחַ תַּבְלִינִים וּפֶטְרוֹזִילְיָה
תָּפוּס בַּבָּשָׂר הֶחָרוּךְ.

בַּצָּהֳרַיִם שָׁלְטָה כָּאן אֵשׁ. צְרִיחֵי מִנְזָר כְּסוּפִים הֶחֱוִירוּ
זַעַם הִתְעַקֵּל בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת. פּוֹרֵץ בְּבַת אַחַת, שָׁלֵם וְעָגֹל
כְּמוֹ יְקוּם בִּזְכוּת עַצְמוֹ. מְאַכֵּל אֶת הַדְּבָרִים הָאֲטוּמִים בְּיוֹתֵר,
הַשּׁוֹקְקִים בְּיוֹתֵר, לְלֹא מַשּׂוֹא.

לְכִסֵּא הַפְּלַסְטִיק בֶּחָצֵר קָשְׁרוּ אַרְבָּעָה גַּלְגַּלִים
מֵעֶגְלַת תִּינוֹק רֵיקָה, בִּשְׁבִיל הַנַּעַר נוּר.
אֲבָל מָה בֵּינִי וּבֵינְךָ נוּר, אֲפִלּוּ לֹא וָאדִי
עָמוּס שְׂדוֹת כְּרוּב, שָׁם חוֹמְקִים וּמִסְתַּבְּכִים בַּשֶּׁמֶשׁ
שְׁנֵי אַחֶיךָ הַמֵּתִים.

בַּלַּיְלָה, זְמַן וְזִכָּרוֹן הוֹפְכִים לָאוֹיְבִים הָאֲמִתִּיִּים.
מֵעֵבֶר לַכַּעַס הַמְּשֻׁתָּק, שַׁרְשְׁרָאוֹת הַבָּתִּים
מַחְרוֹזוֹת עֲנָק בִּכְפָר זוֹהֵר.
וּמִי יְשַׁלֵּם, נוּר?

יְשַׁלֵּם הַכְּפָר? לֹא.
הַוָּאדִי? לֹא.
תְּשַׁלֵּם הָאֲדָמָה? לֹא תְּשַׁלֵּם הָאֲדָמָה.

עָלֶיהָ יְהַלְּכוּ כָּל פְּחָדֶיךָ הַגְּבוֹהִים.

 

* באחד מימי אוגוסט 2002 יצאו ילדיהם של חאלד וחאנן איסמעל מהכפר אירטאס לקנות בשוק דהיישה. בפיצוץ שאירע במקום נהרגו עאבד איסמעל (12) ונידאל איסמ¬על (13). נור איסמעל (15) איבד את שתי רגליו.

 

 

 

שׁוּב

אֲנִי לֹא מְבִינָה אֵיךְ הִגַּעְתִּי לְכָאן.
סִפְלֵי קָפֶה בּוֹהִים בִּי כְּמוֹ כְּלָבִים שֶׁנִּנְטְשׁוּ
הַמַּיִם בַּכִּיּוֹר הַמְּטֻנָּף מַגִּיעִים עַד לַמִּסְדְּרוֹן
וְכָל מִי שֶׁפָּחַדְתִּי לִהְיוֹת אֵי פַּעַם
מֻצָג בַּסָּלוֹן כְּפֶסֶל סְבִיבָתִי.

לֹא יִתָּכֵן שֶׁזֶּה הַמָּקוֹם שֶׁהִתְרַגַּלְתְּ לִקְרֹא לוֹ בַּיִת.
אֲנִי מְנַסָּה לְהֵעָזֵר בַּהִגָּיוֹן, חוֹקֶרֶת עֲרֵמוֹת סְפָרִים
שֶׁפָּקְדוּ אֶת הַמִּטָּה בְּהֵעָדְרִי.

הַבַּיִת הַזֶּה כֻּלוֹ מָרוֹר.
אֲנִי עוֹמֶדֶת וְשָׁרָה לָרְהִיטִים.

 

 

 

אֲנַחְנוּ הַטִּיטָנִיּוֹת: סְוִינְג אַהֲבָה

אֲנַחְנוּ הַטִּיטָנִיּוֹת בְּמַקֵּל וְגַרְזֶן
וּפַרְווֹת וְנוֹצוֹת אֲנַחְנוּ מִתְהַלְּכוֹת
אַחַת בְּמַמְלַכְתָּהּ שֶׁל הַשְּׁנִיָּה.

פַּעַם גִּדַּלְתִּי נְדוּדִים וּשְׁתִיקָה.
בַּסָּלוֹן הַבֵּיתִי רֹאשִׁי נָע בִּשְׁלִילָה,
מְדֻיָּק כְּמוֹ מֶטְרוֹנוֹם.

בַּמִּטָּה הַצָּרָה אָז חָשַׁבְתִּי
שֶׁהַתְּשׁוּקָה שֶׁלִּי תָּמִיד צַעַד אֶחָד לְפָנַי,
מַפְנָה אֵלַי עֹרֶף מִצְטַדֵּק.

אֲבָל עַכְשָׁו כְּשֶׁאַתְּ פֹּה, הָעוֹלָם
פִרְמֵט אֶת עַצְמוֹ, וְהָאוֹר הַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵר
שֶׁאֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת
מֵאִיר.

 

השירים מתוך הספר נִיסּוּיִים בְּחַשְׁמַל, ידיעות ספרים 2014

 

קישורים חיצוניים

על ספרה של מי-טל נדלר במדור "אלי הירש קורא שירה"

הספר "ניסויים בחשמל" בידיעות ספרים

הבלוג של מי-טל נדלר באתר בננות

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 47"