נילי דגן
וְחוּץ מִזֶּה, נוֹתְרָה הַשְּׁאֵלָה
מַה יִּהְיֶה בַּיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי.
אֲנָשִׁים חוֹשְׁבִים
"לָנוּ זֶה לֹא יִקְרֶה"
וְגַל פּוֹרֵץ דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת
נוֹשֵׂא אוֹתָם
אִתּוֹ.
אֲחֵרִים נֶאֱחָזִים בְּצַמְּרוֹת עֵצִים
רַק הַטַּבָּעוֹת בְּגֶזַע הָעֵץ
מְעִידוֹת עַל חֲלֹף הַזְּמַן.
אֲסוֹנוֹת מְצֻלָּמִים מִתְרַבִּים
כְּמוֹ אַרְנָבוֹת לְלֹא אָזְנַיִם.
כְּדַאי שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ אֶזְרָחוּת נוֹסֶפֶת
חֶשְׁבּוֹן בַּנְק בְּאֶרֶץ זָרָה
לַיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי
פורסם במדור שיר ביום מוסף "24 שעות" – של ידיעות אחרונות, 4.3.2013
