לְפֶתַע אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהַמָּוֶת אֵינוֹ מְשַׁחְרֵר.
אֲנִי חוֹלֶפֶת מִן הָעוֹלָם וּצְרוֹר דַּאֲגוֹתַי עִמִּי;
הָאָרֶץ הַחַמָּה
הַתּוֹרִים הָאֲרֻכִּים
כִּסְּאוֹת הַחוֹף המְלֵאִים מִתְרַחֲצִים
(לֹא יָדַעְתִּי שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְמִין מָקוֹם).
הזוּג הַמְּאֹהָב גּוֹרֵם לִי אִי-נוֹחוּת,
צָרְפָתִיָּה שֶׁדּוֹרֶכֶת עַל קִפּוֹד מְצַוַּחַת מֶרְד, מֶרְד.
הַמּוּזִיקָה מִתְגַּלְגֶּלֶת עַל הַמַּיִם
מִתְנַפֶּצֶת אֶל הַסְּלָעִים,
דְּקָלִים חוֹבְטִים בְּעַנְפֵיהֶם,
שִׁמְשִׁיּוֹת נִצָּתוֹת בְּסָגֹל,
וְהָרָצוֹן לֹא לָמוּת
לֹא לָמוּת לְעוֹלָם
נַעֲשֶׂה קָשֶׁה מִנְּשׂוֹא.
פורסם ב"שירת המדע" – שנתון לספרות אמנות ומדע לזכר עפר לידר, 2019
הזנת תוכן: 11.1.2019
