נילי דגן
1947
הַבְּרִיטִים עָרְכוּ חִפּוּשׂ בַּבַּיִת,
וְאַתְּ הִתְיַשַּׁבְתְּ אֶל הַפְּסַנְתֵּר הַשָּׁחֹר בַּסָּלוֹן.
הַמּוּזִיקָה הֵנִיפָה בִּצְלִילֶיהָ
אֶת גַּלֵּי הַשֵּׂעָר הַבָּהִיר
שֶׁגָּלְשׁוּ עַל כְּתֵפַיִךְ,
נִגַּנְתְּ וְנִגַּנְתְּ אֶת כָּל הָרֶפֶּרְטוּאָר
שֶׁל פּרוֹפ' נִיקוֹלַייבְסְקִי וְלַהֲקָתוֹ
שֶׁהָיוּ מַרְקִידִים אֶת בָּאֵי קָפֶה 'גִּנָּתִי'.
הַקְּצִינִים הֵצִיצוּ מְעַט בַּחֲדָרִים
וְרִחֲפוּ עַל הַמֶּלוֹדְיָה
עֵינֵיהֶם בּוֹלְשׁוֹת
אַחַר הַקְּלִידִים וְהַגַּלִּים.
מִתַּחַת לְקִפְלֵי הַחֲצָאִית הַכְּחֻלָּה
צָרַב אֶת יְרֵכֵךְ הָאֶקְדָּח הַקָּטָן
שֶׁהֵבֵאת מֵהַהֲגַנָּה.
פורסם בגיליון "שבילים" 23 2019 בעריכת רחלי אברהם איתן
הזנת תוכן: 2.4.2020
