רוני סומק

      ידידי, משורר קשיש, אמר:

      שירה היא מתנה –

      שאינה ניתנת לכל החיים. 

 

                            קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

daganyamcover front

מרתק למצוא את מה שלא חפשתי

במקום בו הסיכויים אינם ברורים.

 

                              

                      קראו עוד  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
pic2 

אדם מרחיב דרך
ולא דרך מרחיבה אדם                   

                         (קונפוציוס)

 

                     קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


pic3

בלאדי מריroni somech1

וְהַשִּׁירָה הִיא נַעֲרַת פּוֹשְׁעִים

בַּמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי שֶׁל מְכוֹנִית אֶָמֵרִיקָנִית.

עֵינֶיהָ לְחוּצוֹת כְּהֶדֶק וְאֶקְדַּח שְׂעָרָהּ יוֹרֶה

כַּדּוּרֵי בְּלוֹנְד הַגּוֹלְשִׁים לְצַוָּארָהּ.

נַגִּיד שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ מֶרִי , בְּלַאדִי מֶרִי,

וּמִפִּיהָ נִסְחָטוֹת הַמִּלִּים כְּמוֹ מִיץ מִבֶּטֶן הָעַגְבָנִיָּה

שֶׁקֹּדֶם חָתְכוּ לָהּ אֶת הַצּוּרָה

עַל צַלַּחַת הַסָּלָט.

הִיא יוֹדַעַת שֶׁדִּקְדּוּק הוּא הַמִּשְׁטָרָה שֶׁל הַשָּׂפָה

וְאַנְטֶנַת הֶעָגִיל שֶׁעַל אָזְנָהּ

מְזַהָה מֵרָחוֹק אֶת הַסִּירֶנָה.

הַהֶגֶה יָסִיט אֶת הַמְּכוֹנִית מִסִּימַן שְׁאֵלָה

לִנְקֻדָּה

וְהִיא תִּפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת

וְתַעֲמֹד בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ כְּמֵטָפוֹרָה לַמִּלָּה

זוֹנָה.

         
מתוך הספר "גן עדן לאורז" הוצאת זמורה-ביתן, 1996

 

בלוז הנשיקה השלישית

הִיא הָיְתָה כִּמְעַט הָרִאשׁוֹנָה וְרָצִיתִי לִקְרֹא לָהּ חַוָּה.

הִיא קָרְאָה לִי פֶּג'וֹ כִּי הָיִיתִי הַ- 306 שֶׁלָּהּ.

הָיוּ בֵּינֵינוּ כַּמָּה שָׁנִים לְטוֹבָתָהּ, וְעַד אָז

לֹא עָלִיתִי עַל טְרֶמְפִּים שֶׁלֹּא עָצְרוּ לִי.

עָמַדְנוּ לְיַד גֶּדֶר בֵּית הַסֵּפֶר הַחַקְלָאִי וּמִתַּחַת

לְכַפּוֹת הָרַגְלַיִם אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ אֵיךְ

בְּצִנּוֹרוֹת הַהַשְׁקָיָה מַמְתִּיקִים הַמַּיִם

סוֹד לָאֲדָמָה.

"אִם תִּשְׁתֹּל בָּהּ פָּרְסָה", אָמְרָה, "תּוֹךְ שָׁנָה

יִצְמַח לְךָ סוּס", וְ"אִם", עָנִיתִי, "תִּשְׁתְּלִי בָּהּ מְאַוְרֵר,

תּוֹךְ דַּקָּה תָּצוּץ הַשִּׂמְלָה הַמְּעוֹפֶפֶת שֶׁל מַרְלִין מוֹנְרוֹ".

אַחֲרֵי שְׁנִיָּה הֵחֵלּוּ שְׂפָתֶיהָ לְהִתְפּוֹרֵר כְּחוֹל

וּלְשׁוֹנָהּ הֵגִיחָה אֶל פָּנַי

כִּשְׁאֵרִיּוֹת גַּל.

הָעוֹלָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חֻלַּק בֵּין עוֹצְמֵי הָעֵינַיִם

לְבֵין הַמְּתוֹפְפִים בְּמִגְרַשׁ הַמִּסְדָּרִים

שֶׁל הַשְּׁקִיעָה.

לָכֵן לֹא רָאִיתִי אֵיךְ הִצְלִיפוּ גַּלְגַלֵּי הַטְּרַקְטוֹר

שֶׁעָבַר לְיַד בְּמֵי הַשְּׁלוּלִיּוֹת,

וְאֵיךְ כִּנְשִׁיקוֹת מְעוֹפְפוֹת נִתְּזוּ רְסִיסֵי הַבֹּץ

אֶל שְׁרִירֵי הָעֲנָנִים שֶׁנִּדּוֹנוּ בָּעֶרֶב

לִדְחֹף אֶת הַשֶּׁמֶשׁ

לַיָּם.

             
מתוך הספר "אלג'יר", הוצאת זמורה-ביתן, 2009

 

30 שניות להסתער על הפטמה

הָיוּ לָנוּ 30 שְׁנִיּוֹת לְהִסְתַּעֵר עַל הַפִּטְמָה,

הִיא הָיְתָה גִּבְעָה

שֶׁהִזְדַּקְּרָה בִּקְצֵה מַסְלוּל הַמִּכְשׁוֹלִים שֶׁל בְּסִיס הַטִּירוֹנוּת.

צַוְּארוֹן הַשָּׁמַיִם גֹּהַץ מֵעָלֶיהָ בַּעֲמִילַן הָעֲנָנִים

וְחָאקִי חוֹלוֹתֶיהָ הָיָה, בְּנוֹף אַחֵר, שׁוּרָה מִשִּׁיר טֶבַע.

אֲבָל אֵיפֹה שִׁיר וְאֵיפֹה טֶבַע,

כְּשֶׁשְׁתֵּי מֵימִיּוֹת הִתְנַדְנְדוּ עַל הַמֹּתֶן,

עֻזִּי בַּיָּד

וְאֵת חֲפִירָה לְאֹרֶךְ עַמוּד הַשִּׁדְרָה.

מַה שֶּׁנִּשְׁאַר הָיָה לְפַטֵּם בַּהֲזָיוֹת אֶת הַפְּטָמוֹת

שֶׁל הַפְּקִידָה הַפְּלֻגָּתִית שֶׁהִתְרַוְּחָה תָּמִיד

בַּגִּ'יפ שֶׁל הַמָּגָ"ד

וּלְהִזָּכֵר בַּצַּיָּר גּוֹגֶן שֶׁהִתְלַבֵּט אִם לֶאֱכֹל אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת

שֶׁהָיְתָה לוֹ אוֹ לְצַיֵּר אוֹתָהּ.

שָׁם, מוּל הַגִּבְעָה, הָיִינוּ רְעֵבִים מְאוֹד.

                  
מתוך הספר "גן עדן לאורז" הוצאת זמורה-ביתן, 1996

 

 

 

הפה

הַפֶּה כְּמוֹ שַׁעַר אֻרְוָה
נִפְתָּח בִּבְעִיטַת
סוּס - מִלָּה.
'דִּיּוֹ', אֲנִי צוֹעֵק לָאַהֲבָה,
'דִּיּוֹ, דִּיּוֹ',
וְהִיא פּוֹרַעַת רַעֲמָה
וּמְטַלְטֶלֶת עַל גַּבָּהּ עֲרֵמַת אֵשׁ
שֶׁשָּׁדְדָה מִמְּדוּרוֹת הַדֶּרֶךְ.

 

 

 

4 משוררות מהסדנה
לתכנון סדר יום

מִישֶׁהִי הִצְטַעֲרָה שֶׁלַּכְּבִיסָה שֶׁלָּהּ
אֵין נְטִיּוֹת אָבְדָּנִיּוֹת.
"זֶה הָיָה חוֹסֵךְ לִי זְמַן
אִם הִיא הָיְתָה תּוֹלָה
אֶת עַצְמָהּ".
לַשְּׁנִיָּה הָיוּ גּוּשֵׁי פֶּחָם בְּמִכְרוֹת הָעַיִן.
הַשְּׁלִישִׁית חָשְׁבָה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲטֹף
אֶת מְחוֹגֵי הַשָּׁעוֹן בְּפַרְוַת נְמֵרִים
וּלְחַכּוֹת בְּכָל דַּקָּה לַשְּׁאָגָה.

הָרְבִיעִית אָמְרָה: "אֲנִי
מְשׁוֹרֶרֶת הַמָּחָר".
עָנוּ לָהּ:"בּוֹאִי נְדַבֵּר עַל זֶה מָחֳרָתַיִם".

 

 

 

סונטת קיץ

קַיִץ הוּא הָעִפָּרוֹן
הֲכִי לֹא מְחֻדָּד
בְּקַלְמַר עוֹנוֹת הַשָּׁנָה.
אֲנִי כּוֹתֵב בּוֹ
מִכְתַּב אַהֲבָה
לַתּוֹפֶרֶת שֶׁגָּזְרָה
מֵחֻלְצוֹת הַנָּשִׁים
צַוְּארוֹנִים שֶׁכִּסּוּ עֹרֶף
וּמִשּׁוּלֵי שִׂמְלָתָן
כַּמָּה סֶנְטִימֶטְרִים
שֶׁל חֹרֶף.
גַּם הַשָּׁנָה אוּלַי
יִהְיֶה חַם בַּמְּקוֹמוֹת
הַנְּמוּכִים.

 

(השירים מתוך:"כוח סוס".זמורה-ביתן)

 

 

 

משהו על פניה

גַּם גּוֹנְבֵי הָאֵשׁ יִלָּכְדוּ בְּעֵינֶיהָ שֶׁל בַּת הָרִים יְפֵהפִיָּה.
מִישֶׁהוּ מֵהֶם אוּלַי אֲפִלּוּ יִתְאַהֵב בָּהּ. לֹא אֲנִי .
פַּרְוַת הַגַּעְגּוּעִים שֶׁלִּי מְתוּחָה עַל חַיָּה אַחֶרֶת,
וְצֶבַע עֵינֶיהָ וּשְׂפָתֶיהָ הֵם הַכָּחֹל וְהַוָּרֹד שֶׁאֲנִי
רוֹצֶה לִזְכֹּר. וּפָנֶיהָ, מָה פָּנֶיהָ?
מִישֶׁהוּ שֶׁרָאָה אוֹתָהּ נִזְכַּר בִּפְנֵי אִמּוֹ,
הַפָּנִים שֶׁמּוּסוֹלִינִי עָצַר סוּס בִּשְׁבִיל לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶן.
לֹא תִּרְאוּ אֶת הָעֵינַיִם הַמִּתְאַהֲבוֹת הָאֵלֶּה
בְּשׁוּם סֵפֶר הִיסְטוֹרְיָה, אֲבָל הוּא הֶרְאָה לִי תְּמוּנָה,
וּבְאֶצְבְּעוֹתָיו נָשְׁבוּ רוּחַ, אֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן,
כְּאִלּוּ נִמְתַּח הָעוֹר לִשְׂדֵה קְרָב,
כְּאִלּוּ יְכוֹלִים קְרָבוֹת הָרְחוֹב לְהִמָּשֵׁךְ כָּאן בְּתֵל אָבִיב,
לֹא בִּדְרוֹם הָעִיר, לֹא בִּצְפוֹנָהּ, אוּלַי בִּרְחוֹב שֶׁאֶת שְׁמוֹ
אֲנִי רוֹצֶה לְהַזְכִּיר, בְּלִי הִסּוּס, רְחוֹב הָעוֹבֵר תָּמִיד
כִּפְלוּמַת צַוָּאר הַמְּחַלֶּקֶת
אֶת רֹאשׁ הַסּוּס.

 

 

 

לא אני

("בסוף רוני סומק נבחר למשורר לאומי...". "הארץ" ,21 במאי 2018)

לֹא רָאִיתִי צַלָּקוֹת עַל יַרְכֵי הַנָּשִׁים
שֶׁנֶּאֶנְסוּ בְּקִישִינֶב.
לֹא תָּקַעְתִּי יָרֵחַ עַל כִּידוֹן הַבְּרוֹשׁ.
לֹא הֶחְלַפְתִּי גַּלְגַּל לַגִּ'יפִּים שֶׁנִּתְקְעוּ
בְּבָּאבּ אֶל וָואד.
לֹא רִחַמְתִּי עַל יַלְדֵי הַגַּן,
וְלֹא רַצְתִּי עַל גֶּשֶׁר שֶׁבָּגַד בְּיוֹנָתָן.
בִּמְקוֹם זֶה
כָּתַבְתִּי עִם יוֹנָה ווֹלַךְ הִמְנוֹן לְבֵית הַזּוֹנוֹת שֶׁל פַאנִי הִיל,
וְסָחַבְתִּי עִם עַמִּיחַי סַלֵּי תַּפּוּחִים שֶׁקָּנִינוּ בִּירוּשָׁלַיִם הָעַתִּיקָה
מֵהַבַּסְטָה שֶׁל אַבּוּ חַלִיל.
בְּבֵית יַיִן בִּדְרוֹם תֵּל אָבִיב סוֹבַבְתִּי עִם גּוּרִי פְּקָק עַל רֹאשׁוֹ
שֶׁל יוֹחָנָן הַמְּהַלֵּךְ
מִתַּחַת לַכּוֹכָבִים, שֶׁבְּלִי שׁוּם תֵּרוּץ הִשְׁתַּכְּרוּ בַּחוּץ.
עִם שׁוּרוֹת שֶׁל בְּיַאלִיק הֶרְאֵיתִי לְכַמָּה נָשִׁים
עֵינַיִם רְעֵבוֹת, פְּרוּצָה שֶׁיָּשְׁבָה בַּחַלּוֹן וְאֶת
פַּטִּישׁ צָרוֹתַי הַגְּדוֹלוֹת.
מְשׁוֹרֵר לְאֻמִּי צָרִיךְ פַּטִּישׁ אַחֵר שֶׁיְּמַסְמֵר
אֶת רַגְלָיו לַקַּרְקַע
שׁוּב
וָשׁוּב.

אֲנִי שׁוֹמֵר עַל זְכוּת הָרִחוּף.

 

 

 

עזה. חורף 1968

לאיימן חאסן

בַּמִּסְעָדָה לְיַד הַיָּם
אִמִּי וְאָבִי אָכְלוּ דָּג.
"כָּכָה", הֵם אָמְרוּ, "הָיוּ הַמִּסְעָדוֹת
עַל שְׂפַת הַחִדֶּקֶל, בָּעִיר בָּהּ נוֹלַדְתָּ,
וּבַשִּׁיר שֶׁל עַבְּד אֶל-וַוהַאבּ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ עַכְשָׁו
לֹא הִשְׁתַּנְּתָה אֲפִלּוּ
מִלָּה".
רֵיחַ הַקָּפֶה הִתְגַּנֵּב כַּעֲשַׁן לֶהָבָה
שֶׁפַּעַם הִסְתַּלְסְלָה עַל תֵּבוֹת זָהָב שֶׁל פִּילַגְשֵׁי מְלָכִים
שֶׁשָּׁלְטוּ כָּאן.

וַאֲנִי, שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי אֶת דְּקִירַת הָעֶצֶם שֶׁשָּׂרְדָה
מִלִּבּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ דָּג,
יָדַעְתִּי כְּבָר אָז, שֶׁרַגְלֵי הָעֵץ שֶׁל הַשֻּׁלְחָן,
עָלָיו נִפְרְשָׂה מַפָּה לְבָנָה,
לֹא יַחְלִימוּ לְעוֹלָם מִשִּׁנֵּי הַמַּסּוֹר
שֶׁנָּגַס אוֹתָן.

 

 

 

נעלי העקב של סימון דה בובואר

(בעקבות תצלום של art shay)

אֶת כָּל הַתּוֹרָה הָאֶקְזִיסְטֶנְצְיָאלִיסְטִית אֶפְשָׁר לְהַעֲמִיד
עַל נַעֲלֵי הֶעָקֵב שֶׁל סִימוֹן דֶּה בּוֹבוּאַר.
הַנַּעֲלַיִם שֶׁנִּקְנוּ בַּחֲנוּת לְיַד קָפֶה דֶּה פְלוֹר
דָּקְרוּ מִרְצָפוֹת מוּל כִּיּוֹר בַּחֲדַר אַמְבַּטְיָה דֵּי מֻזְנָח
בְּשִׁיקָגוֹ.
הַשָּׁנָה הָיְתָה 1950 וּמֵעַל לָעֲקֵבִים
גָּבְהוּ מְאוֹד רַגְלֵי סוּס שֶׁבָּעֲטוּ בְּכָל מָה
שֶׁדָּהַר סְבִיבָן.

כַּמָּה יָפֶה הִתְגַּנְדֵּר מֵעֲלֵיהֶן יַשְׁבָן
כְּמוֹ הָיָה אַגָּס שֶׁנִּקְטַף
מֵעֲצֵי הָרֶנֶסַנְס.

 

השירים מתוך הספר "כל כך הרבה אלוהים" , זמורה מוציאים לאור 2020

 

קישורים חיצונים

על המשורר רוני סומק בויקיפדיה

רוני סומק בלקסיקון הספרות העברית החדשה

 

השיר "אלג'יר"

 

 

חזרה לעמוד הראשי של סופ"ש מספר 2