יודית שחר

      ידידי, משורר קשיש, אמר:

      שירה היא מתנה –

      שאינה ניתנת לכל החיים. 

 

                            קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

daganyamcover front

מרתק למצוא את מה שלא חפשתי

במקום בו הסיכויים אינם ברורים.

 

                              

                      קראו עוד  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
pic2 

אדם מרחיב דרך
ולא דרך מרחיבה אדם                   

                         (קונפוציוס)

 

                     קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


pic3

 הרץ למרחקים קצריםyudit shachar1

אַל תִּשְׁאֲלוּנִי מַדּוּעַ אָהַבְתִּי אֶת

הָרָץ לְמֶרְחַקִּים קְצָרִים,

כְּתֵפָיו רְחָבוֹת לֹא הֵנִיבוּ צֵל

הִשְׁלֵיתִי עַצְמִי כְּשֶׁסוֹכַכְתִּי רֹאשִׁי

בְּקֹעַר הַזְּרוֹעוֹת.

הָרָץ אָהַב אֶת מְרָק הָעוֹף וְהַיְרָקוֹת שֶׁבִּשַּׁלְתִּי

אֶת הַפִּירֶה הָאֹרֶז הַשְּׁנִיצֶל

אֶת גְּרוּשָׁתוֹ, אֶת הַפִּילֶגֶשׁ

הַכֹּל אָכַל הָרָץ

וַאֲנִי אָכַלְתִּי עִמּוֹ הַכֹּל.

 

אָהַבְתִּי אֶת הָרָץ לְמֶרְחַקִּים קְצָרִים,

רָדוּף, כָּחוּשׁ, מֻכְחָשׁ, נָע וָנָד

הָיָה נוֹהֵג מוֹצִיא יָד מִקֻפְסַת הַמְּכוֹנִית

תּוֹלֶה בַּאֲוִיר –

נוֹגֵעַ בַּחֹפֶשׁ.

מְסֻכָּן, הָיִיתִי אוֹמֶרֶת,

הוּא הָיָה מַכְנִיס,

מְסֻכָּן הָיִיתִי אוֹמֶרֶת

הוּא הָיָה מַכְנִיס

וּמִיָּד שָׁב וּמוֹצִיא.

 

אַל תִּשְׁאֲלוּנִי מַדּוּעַ אָהַבְתִּי אֶת

הָרָץ לְמֶרְחַקִּים קְצָרִים,

הָרָץ אָהַב אוֹתִי בְּדַרְכּוֹ

פָּחַד מִמֶּנִּי בְּדַרְכּוֹ

אַל תִּשְׁאֲלוּנִי מַדּוּעַ אָהַבְתִּי אוֹתוֹ.

 

מה הסיכוי

כָּל הַקַּיִץ אֲנִי בַּדִּירָה אוֹכֶלֶת טוּנָה מִקֻּפְסָה.

- אֲנַחְנוּ כָּאן בִּשְׁבִילֵךְ וּמַבְטִיחִים לָךְ אֵיכוּת –

מַבְטִיחָה הַקֻּפְסָה.

- פְּתִיחָה קַלָּה – מַרְגִּיעָה הַקֻּפְסָה.

- זְהִירוּת שׁוּלַיִם חַדִּים – מַתְרָה הַקֻּפְסָה

מְאֻחָר מִדַּי, אֶגְלֵי דָּם מִתְעַגְּלִים

מִתְעַבִּים נִפְלָטִים מִּבַּעַד שִׂפְתֵי חֲתָךְ חַד.

 

כָּל הַקַּיִץ אוֹתוֹ רִיטוּאָל,

אֲנִי בְּחֻפְשָׁה מֵהוֹרָאָה,

הַכֶּסֶף שֶׁעָמַלְתִּי עָלָיו כָּל הַשָּׁנָה

נִבְלַע בְּחוֹר שָׁחֹר וַאֲנִי בְּחוֹבָה,

הַדִּירָה הַקְּטַנָּה יוֹקֶדֶת מְמַלְכֶּדֶת

אֵין דֶּרֶךְ יְצִיאָה שְׁפוּיָה מֵהַקֻּפְסָה.

 

– יְדִידוּתִי לְדוֹלְפִינִים – מְאִירָה פָּנִים הַקֻּפְסָה.

לַיְלָה, מַיִם אַדִּירִים, חֲלַקְלַק חוֹתֵךְ מַחְלִיק

דּוֹלְפִין עוֹלֶה יוֹרֵד בִּדְמָמָה נְשִׁימָה

וּצְלִילָה, נְשִׁימָה וּצְלִילָה.

פּוֹרֶשֶׂת זְרוֹעוֹת רְפָאִים רֶשֶׁת מָוֶת מְרַחֶפֶת

דּוֹחֶפֶת נִגְרֶרֶת לִקְרָאתוֹ בָּאֲפֵלָה.

מָה הַסִּכּוּי שֶׁל גּוּף פָּעוּט נוֹשֵׁם פּוֹעֵם

אֶל מוּל רֶשֶׁת לְלֹא סוֹף וּלְלֹא הַתְחָלָה.

 

כָּל הַקַּיִץ אֲנִי כְּלוּאָה בְּקֻפְסַת הַדִּירָה.

– מֵהַיָּם בְּאַהֲבָה – מַמְתִּיקָה הַקֻּפְסָה

עַל שֻׁלְחָן הַמִּטְבָּח מִתְפַּשֵּׁט מִתְרַחֵב מַאֲשִׁים

מַשְׁחִיר כֶּתֶם דָּם.

 

לא היתה לי ברירה

לֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה אַתָּה מֵבִין

אִשָּׁה בַּת אַרְבָּעִים וְאַרְבַּע הַשָּׁחוֹר שֶׁל הָאִפּוּר נִמְרָח בַּחֲרִיצִים

הַמֵּיְק אַפּ כְּבָר לֹא מְכַסֶּה עַל הַקְּמָטִים

לֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה עָמְדוּ שָׁם כַּמָּה לֵיצָנִים הֵם שָׁתְקוּ

פָּרַמְתִּי כַּפְתּוֹרִים בַּחֻלְצָה הֵם חִיְּכוּ הֶחְלִיפוּ מַבָּטִים

לֹא הֵבַנְתִּי מַה הֵם אוֹמְרִים פָּשַׁטְתִּי חֲצָאִית שְׁחוֹרָה

חוֹשֶׂפֶת קַו מָתְנַיִם לֹא רַע לֹא יָדַעְתִּי מַה הֵם רוֹצִים

שִׁחְרַרְתִּי חֲזִיָּה שָׁדַיִם לְבָנִים מְעֻגָּלִים דֵּי יָפִים

כְּבָר לֹא הִסְתַּכַּלְתִּי לָהֶם בַּפָּנִים כְּשֶׁהִשְׁתַּחַלְתִּי מֵהַתַּחְתּוֹנִים

לֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה תָּבִין זוֹ הָיִיתִי אֲנִי וְהֵם

וְלָקַחְתִּי סיִכּוּן הָיִיתִי חַיֶּבֶת לְהוֹכִיחַ

שֶׁזּוֹ אֲנִי לֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה

 

 השירים מתוך מהספר 'זו אני מדברת', הוצאת 'בבל', 2009

 

קישורים חיצונים

על המשוררת יודית שחר בויקיפדיה

יודית שחר בלקסיקון הספרות העברית החדשה

ספר השירים "לכל רחוב משוגעת משלו" לרכישה באינדיבוק

 

"לא מעניין", מילים: יודית שחר. לחן ושירה: גל זיו

 

 

חזרה לעמוד הראשי של סופ"ש מספר 2