ענת שרון בלייס

      ידידי, משורר קשיש, אמר:

      שירה היא מתנה –

      שאינה ניתנת לכל החיים. 

 

                            קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

daganyamcover front

מרתק למצוא את מה שלא חפשתי

במקום בו הסיכויים אינם ברורים.

 

                              

                      קראו עוד  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
pic2 

אדם מרחיב דרך
ולא דרך מרחיבה אדם                   

                         (קונפוציוס)

 

                     קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


pic3

*anat sharon_blais1

קֹדֶם הַכֻּתְנָה

אַחַר כָּךְ הַחִטָּה

וּלְבַסּוֹף הַחַמָּנִיּוֹת

 

זֶהוּ סֵדֶר הַדְּבָרִים בָּעֵמֶק.

 

הָאֲדָמָה אֵינָהּ רְחוֹקָה עוֹד

עֵינַי נָחוֹת מִן הַשְּׁקָרִים.

 

 

 

*

הַחַיִּים חֲזָקִים מִן הַשִּׁירָה

לְמָשָׁל

לַשָּׁעוֹת שֶׁאֵינְךָ אוֹהֵב אוֹתִי

אֵין לִי מִלִּים

 

 

 

*

בָּרַכֶּבֶת מִתֵּל אָבִיב לְחֵיפָה, צִדּוֹ שֶׁל הָאֵינְסוֹף

לוֹכֵד אֶת עֵינַי, שָׁעָה שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ יוֹרֶדֶת אֶל מְקוֹמוֹת הַמַּיִם

וְהַמְּהִירוּת פּוֹרֶמֶת אֶת הַנּוֹף.

אִשָּׁה מִן הַדָּרוֹם וְאִשָּׁה מִן הַצָּפוֹן יוֹשְׁבוֹת זוֹ לְצַד זוֹ,

מְדַבְּרוֹת עַל יוֹם מִתְרַחֵק. מַשְׁווֹת יְלָדִים, בְּעָלִים,

טֶלֶפוֹנִים סֶלוּלָרִיִּים: מִצִּלְצוּל לְצִלְצוּל כֹּחֵנוּ עוֹלֶה,

כָּכָה אֲנַחְנוּ מוֹדְדִים אֶת הָאַהֲבָה.

 

 

 

*

לֹא לְסַיֵּם אֶת הַשִּׁיר,

לֹא לְהַשְׁלִים אֶת הַשּׁוּרָה,

לְהַפְסִיק אֶת הַמִּשְׁפָּט, וְלֹא לְהַנִּיחַ נְקֻדָּה

לֹא לְסַיֵּם אֶת הַמַּחְשָׁבָה,

לֹא לַחְשֹׁב

לְהַנִּיחַ מִסְגְּרוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת עַל הַחַיִּים,

לְחַיֵּךְ, וְאִם לֹא

לְהִשְׁתַּדֵּל לְחַיֵּךְ

וְאָז לְלֹא הֲכָנָה, לִפְתֹּחַ מְגֵרָה שֶׁמִּזְּמַן לֹא נִפְתְּחָה

וְשָׁם, בִּפְנִים, בַּחֲשֵׁכָה

לִמְצֹא אֶת צְמִיד הַלֵּדָה שֶׁלְּךָ

עִגּוּל זָעִיר –

הֶקֵּף הַפְּרֵדָה

 

 

 

דיני מסחר – עדוּת

גַּרְנוּ בְּתוֹךְ קִירוֹת,

נוֹשְׁמוֹת סִיד, שֶׁהִתְקַלֵּף

וְלֹא גִּלָּה דָּבָר.

עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת, חֲדוּרוֹת,

יָדַיִם מְשֻׁמָּשׁוֹת, מוֹעֲכוֹת כָּל

זֵכֶר לִשְׂפַת הָאֵם.

הַגּוּף כָּרַת אֶת הַפָּנִים,

הַדָּם אֶת הַזִּכָּרוֹן,

עַד שֶׁשָּׁכַחְנוּ מַהוּ רָצוֹן.

סִלַּקְנוּ אֶת הַזְּרִיחוֹת וְהַשְּׁקִיעוֹת,

אֶת הַהַתְחָלָה, הָאֶמְצַע וְהַסּוֹף.

הָיִינוּ מֻכְרָחוֹת

לְהִתְכּוֹפֵף,

לִגְרֹר אָבָק, וּבַסּוֹף

עוֹלוֹת עַל בְּהוֹנוֹתֵינוּ, דָּמַמְנוּ,

עַד שֶׁגָּמְרוּ.

 

 

 

נוף נוסף

אַרְבָּעָה שׂוֹחֲחוּ עַל מַנְהֶטֶן:

אֶחָד נִזְכַּר בַּנְּסִיעָה לִרְאוֹת אֶת "הַגְּרַאוּנְדזִירוֹ".

הַשֵּׁנִי, בָּאָבָק שֶׁכִּסָּה אֶת הָעִיר, הַשְּׁלִישִׁי דִּבֵּר עַל הַנּוֹף שֶׁנִּפְעַר,

הָרְבִיעִי הֶחֱרִישׁ.

 

נִזְכַּרְתִּי בַּתְּאוֹמִים שֶׁעָמְדוּ שָׁם, מִתְאַמְּצִים לְהוֹכִיחַ,

שֶׁהֵם נוֹגְעִים בַּשָּׁמַיִם.

 

אַחַר כָּךְ קִדְּשׁוּ אֶת הָאַיִן שֶׁבָּאֲדָמָה

וְאַדְרִיכָלִים בַּעֲלֵי שֵׁם חִשְּׁבוּ כַּמֻּיּוֹת בֶּטוֹן.

 

אֲנִי יְכוֹלָה לוֹמַר לְךָ "זֶהוּ הָעוֹלָם".

וַאֲנִי יְכוֹלָה לָקַחַת אוֹתְךָ לְטִיּוּל עַרְבִית,

בִּרְחוֹבוֹת פְּשׁוּטִים, הַמַּחֲזִיקִים בָּתִּים פְּשׁוּטִים,

שָׁם מְבַקְשִׁים רַק לִשְׁמֹר עַל הַשָּׁעָה הַזֹּאת.

 

 

 

השתדלות

יֶשְׁנָם הַיָּמִים שֶׁבָּהֶם אֲנִי מַפְסִיקָה

לְחַפֵּשׂ סִימָנִים.

אֲנִי חֲדֵלָה מֵעֲבוֹדַת הַשִּׁירָה

וְנוֹתֶנֶת לַדְּבָרִים לְהִתְרַחֵשׁ

כְּמוֹת שֶׁהֵם, פָּשׁוּט.

 

פּוֹשֶׁטֶת אֶת הַשָּׂפָה הַשְּׁחֹרָה

וּבָאָה אֵלֶיךָ

בְּלִי חַלּוֹנוֹת, רַק עִם הַנּוֹף.

 

המשוררת ענת שרון בלייס בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מדף הספרים של ענת שרון בלייס

ענת שרון בלייס במקום לשירה

ענת שרון בלייס ב"עיין ערך שירה - פסטיבל מטולה ה-12"

אתר האזנה וקריאה

הספר "צדו של המרחק" לרכישה באינדיבוק 

 

ענת שרון בלייס - מתוך ארכיון "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות ומפעל הפיס

 

חזרה לדף הראשי של סופ"ש שירה מספר 29