האתר של נילי דגן

מהרֶחם

לְהִקָּרַע מֵהָרֶחֶם, לְהִלָּחֵם עַל הַנְּשִׁימָה,
לְהִתְעַוֵּר מֵאוֹר הַנֵּיאוֹן, לְהֵרָתַע
מֵאֲחִיזַת יָד זָרָה,
לְהִתְיַתֵּם מֵאִמָּא פַּעַם רִאשׁוֹנָה.

לִשְׁאֹף אֶל הָעֵצִים,
לְהֵחָלֵץ דֶּרֶךְ חַלּוֹן בֵּית הַיְלָדִים,
לְהִתְיַתֵּם פַּעַם שְׁנִיָּה,
אַחֲרוֹנָה.

לְקוֹשֵׁשׁ נְגִיעָה וְעוֹד נְגִיעָה
לְהַמְתִּין
לַיַּלְדָּה שֶׁתַּחֲזֹר, לַחוֹלָה שֶׁתַּבְרִיא
אוֹ לֹא –

לָשֵׂאת אֶת מַשָּׂא הַשָּׁנִים עַל גַּב נְמָלָה,
אֶת עֲיֵפוּת הַשְּׁרִירִים,
אֶת הַכְּנִיעָה.

הערה

וּכְבָר בָּרוּר לָהּ שֶׁלֹּא תִּגַּע, בְּשׁוּלָיו
הַדַּקִּים שֶׁל יוֹם הִיא רוֹשֶׁמֶת
הֶעָרָה קְצָרָה.
לִפְעָמִים מַאֲרִיכָה. מַעֲרִיכָה
מֶרְחַקִּים. נֶאֱחֶזֶת בִּפְרָקִים שֶׁל רֶגַע,
מְסָרֶבֶת לָתֵת לָהֶם הַפְרֵד וּמְשֹׁל.
מַשִּׁילָה עוֹד עֲטִיפָה פְּנִימִית
עַל חֶשְׁבּוֹן כְּסוּתָהּ הַחִיצוֹנִית.
חוּצוֹת הָעִיר מְמַהֲרִים לַחְדֹּר אֵלֶיהָ.
הִיא תּוֹעָה בְּתוֹךְ עַצְמָהּ מִחוּץ,
וְכָאן מִבַּיִת זָר
נִרְשֶׁמֶת הֶעָרָה חוֹזֶרֶת
בְּשִׁפּוּלֶיהָ

להיות

לִהְיוֹת צָב, לִרְאוֹת
עוֹלָם מֻקְטָן, לְהִתְקַדֵּם לְאַט,
לְהִתְכַּנֵּס מַהֵר טֶרֶם פְּגִיעָה,
לְהַנִּיחַ לְכָל אָכִילֶס לְנַצֵּחַ.
לִהְיוֹת

ואחר כך אמרת

"כְּשֶׁצָּרִיךְ לָלֶכֶת, הוֹלְכִים."
וְהַיָּמִים הָהֵם, אַבָּא, יְמֵי יָנוּאַר חֲשׂוּכֵי פָּנִים,
וְאֵין לָדַעַת מֶה עָבַר אָז בְּרֹאשׁ שֵׂיבָתְךָ,
כְּשֶׁהִצִּיעַ לְךָ מְנַהֵל הַמַּחְלָקָה לַעֲבֹר לְחֶדֶר בְּלִי שְׁכֵנִים,
שֶׁלֹּא תֻּפְרַע עֲבוֹדָתְךָ.
שֶׁלֹּא תֻּפְרַע הַלּוֹקֶמְיָה שֶׁלְּךָ.
שֶׁלֹּא יֻפְרַע מוֹתְךָ הַקָּרוֹב וְהַבָּטוּחַ מִכֹּל.

כְּשֵׁם שֶׁהָיִיתָ לִי כָּל הַיָּמִים,
בָּטוּחַ, בִּלְתִּי מֻשָּׂג, נִשְׁאָף
וְאוֹזֵל מֵהָרֵאוֹת

סתיו

הַכֹּל כָּאן הוֹלֵךְ
וְאוֹזֵל.
אֲפִלּוּ מֵעוּגַת הַשּׁוֹקוֹלָד שֶׁאָפִיתִי לְשַׁבָּת
נוֹתְרוּ רַק פֵּרוּרִים.
אֲבָל בֵּינְתַיִם מִתּוֹךְ צִפִּיַּת עַד שֶׁיָּבוֹא,
נִתָּן לְלַקֵּט פֹּה אוֹתִיּוֹת בְּצֶבַע שֶׁל גֶּשֶׁם,
וְאֶת תְּנוּעַת הַחֲצָבִים סָמוּךְ לַפַּסִּים בְּקַו תֵּל־אָבִיב–חֵיפָה.
הַהֲנָאָה הַזֹּאת, אֲנִי יוֹדַעַת,
הִיא סוּג שֶׁל הוֹנָאָה.
אֲבָל אוּכַל לַעֲמֹד בָּהּ.
אֲפִלּוּ לָלֶכֶת

צבע

      "אִם יַרְאוּנִי דָּם וְאֹמַר דָּם
       יֹאמְרוּ צֶבַע"
                      אמיר גלבֹּע

אֲבָל בִּפְנִים, בָּאֲדֻמִּים שֶׁלִּי
שֶׁמְּמַעֲטִים לְחַמְצֵן, וּבַלְּבָנִים
שֶׁכּוֹשְׁלִים לְהָגֵן, וּבַטַּסִּיּוֹת
שֶׁמַּקְרִישׁוֹת לִי אֶת הַהַבָּעָה
שָׁם
אֲנִי
רוֹפְאָה.

אֵין לִי סִבָּה לְהַרְאוֹת.
אֵין לִי מַה לְּעָרוֹת.
אֲבָל הָעֲצָמוֹת הַלּוֹקוֹת בִּבְרִיחָה
מְיַצְּרוֹת־מְאַבְּדוֹת רְפוּאָה
פְּנִימִית
וְחִיצוֹנִית הֲרֵי גַּם אֲנִי
אִם יַרְאוּנִי
אֹמַר

אונקולוגית

אָמַרְתָּ: הַסַּרְטָן שֶׁלָּהֶם הוֹרֵס אוֹתָךְ, דוֹקְטוֹר.
אָמַרְתִּי: הוּא בְּנַפְשִׁי.
אָמַרְתָּ: מְקוֹם הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּךְ.
אָמַרְתִּי: הַחַיִּים.
אָמַרְתָּ: הֵם מֵתִים לָךְ.
אָמַרְתִּי: לֹא.

אָמַרְתָּ: תַּשְׁלִימִי, אִמָּא שֶׁלָּךְ מֵתָה לִפְנֵי 52 שָׁנִים.

*

זֹאת לֹא אַשְׁמָתִי. כָּמוֹךְ גַּם אֲנִי
עָשִׂיתִי כְּכָל יְכָלְתִּי לְהָזִיז אֶת הָהָר
שֶׁנּוֹצַר לַעֲצֹר בַּעֲדֵךָ.
זֹאת לֹא אַשְׁמָתֵךְ.
הוּבַלְתְּ זְקוּפָה. גָּבְהָה הַמַּחֲלָה.
תְּרוּפוֹת הֵן רַק תְּרוּפוֹת.
יָד מְלַטֶּפֶת הִיא רַק יָד מְלַטֶּפֶת.
רְפוּאָה הִיא גַּם אָזְלַת הַיָּד

כלבה

בַּיּוֹם הַהוּא עָזַבְתִּי אוֹתָךְ לְכַמָּה שָׁעוֹת. הָלַכְתִּי לַעֲבֹד.
מְטֻפָּל יָשַׁב מוּלִי וְשִׂחֵק בַּסְּמַארְטְפוֹן.
אִשָּׁה שֶׁרָצְתָה חֻפְשַׁת מַחֲלָה, צָעֲקָה.
אַתְּ גָּסַסְתְּ בַּבַּיִת.

סוֹף הַמִּשְׁמֶרֶת, כִּבּוּי הַמַּחְשֵׁב.
דֶּלֶת הַבַּיִת, הַטֶּלֶפוֹן לַוֶּטֶרִינָר,
הַיְצִיאָה אִתָּךְ

מִרְפְּאָתוֹ הָרֵיקָה.
הַמַּרְשְׁמֶלוֹ שֶׁנָּתַתִּי לָךְ בַּדֶּרֶךְ לְשָׁם.
אֵיךְ שֶׁהִבַּטְתְּ בְּעֵינַי. כְּבֵדָה בִּזְרוֹעוֹתַי,
לְשׁוֹנֵךְ אִטִּית
עַל פָּנַי

וְהַשֶּׁקֶט

השירים מתוך הספר "לנשוֹם", הוצאת הקיבוץ המאוחד

קישורים חיצוניים

האתר של ד"ר רות לאופר

הספר "לנשום" באתר הוצאת הקיבוץ המאוחד

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 73"