ידידי, משורר קשיש, אמר:

      שירה היא מתנה –

      שאינה ניתנת לכל החיים. 

 

                            קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

daganyamcover front

מרתק למצוא את מה שלא חפשתי

במקום בו הסיכויים אינם ברורים.

 

                              

                      קראו עוד  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
pic2 

אדם מרחיב דרך
ולא דרך מרחיבה אדם                   

                         (קונפוציוס)

 

                     קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


pic3

האתר של נילי דגן

הגדה של פסח - והגדת לבתך

מאת: טליה מרים גולןhagada pesach

בהוצאת סטימצקי

האם שמתם לב, שבטקסט המסורתי של ההגדה אותו אנו קוראים בכל שנה בליל הסדר– אותו טקסט שאמרו אבותינו וסבינו לפני מאות שנים – בעצם נעדרות ממנו נשים? האם הן לא סבלו בשעבוד מצרים? לא צעדו בחרבה כשים סוף נקרע? לא היו שותפות מלאות לנס?

טליה מרים גולן, מחברת "והגדת לבתך", אשת חינוך ובעלת תואר שני במיגדר, שמה לב להיעדרן של הנשים מסיפור ההגדה, וראתה חובה להנכיחן מחדש. בהגדה שמפארת את פועלן של נשים מרשימות לאורך ההיסטוריה היהודית, (מתקופת התלמוד ועד ימי הציונות) היא מקשרת את סיפור ההגדה עם גורלן ומעשיהן.

בהגדת והגדת לבתך, נחשפים חייהן של נשים שפעלו בתחומים שונים ומגוונים, שיצרו וחידשו והעזו, אך קולן הושתק, פועלן לא הונצח ועבודתן לא נחשפה. רובן לא מפורסמות או ידועות. נשים שכתבו עליהן רק מעט. לא קראו בשמן רחוב או כיכר או בית ספר. אין חוק על שמן ולא ספר, אך הן פעלו וחידשו ונאבקו ושלמו מחיר יקר על התעוזה ועל האומץ להיות אחרות .

סיפורן של נשים אלו נושא, במרכיביו השונים, חלקים מן הזיכרון הקולקטיבי שלנו שלא היה שלם בלעדיהן. סיפור חייהן מיועד ללוות את ליל הסדר ובכך להעצים את לימוד ההיסטוריה של העם ולהביא את נקודת המבט הנשית אל ההגדה.

בהגדה נמצא קשת מגוונת של נשים: מאשת לוט ועד הנרייטה סאלד.
הגדה זו משיבה לאשת לוט את כבודה. אשת לוט, (שלא רבים יודעים ששמה היה עידית), הביטה לאחור ברחמים, על בנותיה שנשארו בסדום ולא יצאו עימה. בטובלנו ירקות במי מלח, אנו טועמים גם את דמעותיה המלוחות בהשקיפה לאחור בכאב על בני עירה ההולכים וכלים באש ובגופרית.
הנרייטה סאלד, פעילה ציונית, ממייסדות ארגון הנשים "הדסה" בחרה לומר בעצמה קדיש על אימה.

בנוסף נתוודע לסיפוריהן של:
יעל בן-דב-לוחמת הלח"י, דינה אברמוביץ'-ספרנית בגטו וילנה, יהודית נסיהו-פרידמן-סוכנת המוסד שהשתתפה בלכידת אייכמן, אסתר שפירא-הגננת העברייה הראשונה, רג'ינה יונס-הרבה האורתודוכסית הראשונה, ברכה גורן-הטרקטוריסטית הראשונה, רחל מרקובסקי-הטייסת העבריה הראשונה, טוראי אסתר ארדיטי-מעוטרת הצל"ש הראשונה, רוז'ה רובוטה-חברת מחתרת אושוויץ'-בירקנאו, רחל כגן-חברה בכנסת הראשונה ויו"ר ויצ"ו ישראל, שלומית פלאום לבית לוריא-התרמילאית הראשונה להודו, הרבנית אסנת ברזאני-ראש ישיבה, נשים פוסקות הלכה, יהודית קפלן הראשונה שציינה את בת המצווה שלה בעלייה לתורה, ועוד.

הטקסט המקורי של ההגדה נשמר במלואו, כשלצד עמודי ההגדה מובאים קטעי פרשנות ותוספות ייחודיות.

כיצד בנויה ההגדה?

הושקעה מחשבה רבה בעיצובו של הספר. הגרפיקה משרתת את תוכן ההגדה השוזר ישן עם חדש, נשי עם גברי, מסורת עם חידוש.
בהיפוך מכוון, טקסט ההגדה המסורתי מופיע על קלף בתוך מסגרת פרחים (הקשר נשי). ממולו הטקסט החדשני מופיע ללא מסגרת, בעימוד המאזכר דף תלמוד (הקשר גברי).
בצד הטקסטים העכשוויים מופיע סמל המאפיין אותם:
"עבודת טלאים"-סיפורים קצרים על נשים גדולות –נשים חדשניות, פורצות דרך שהקדימו את זמנן.
"פאזל"-מביא את סיפוריהן של נשים למדניות, נשים שלמדו, לימדו וכתבו בזמנים בהם לא היה הדבר מובן מאליו.
"אור וצל"-סיפוריהן של נשים לוחמות בצה"ל ובמחתרות שלפני קום המדינה.
"שני הצדדים של אותו השלם"-קטעים המובאים בהקבלה לטקסט המסורתי ויוצרים עמו שלמות.


טליה מרים גולן – הערות ביוגרפיות

ילידת ירושלים, שנת 1963. נשואה ואם לשישה בנים. מתגוררת בישוב מעורב לדתיים וחילוניים-תקוע שבמדבר יהודה. חוקרת, לומדת ומרצה בתחום המגדר. בעלת תואר שני בחינוך והוראה ונמצאת בתהליך של לימודי מחקר לקראת תואר שלישי בתחום המגדר, באוניברסיטת בן-גוריון.
בין הקורסים בהם השתתפה: פמיניזם ויהדות, מיגדר וחינוך, תיאוריות פמיניסטיות, מעמד האישה בישראל, פסיכולוגיה של האישה, נשים ופוליטיקה ופמיניזם רב תרבותי.
עוסקת בחינוך, טיפול, הוראה ועבודה עם אוכלוסיות מוחלשות. מנהלת יחידה להתפתחות הילד. מומחית ללקויי למידה ובעלת קליניקה פרטית להוראה מתקנת. מתנדבת בעמותת 'חיבוק ראשון' (עם תינוקות חולים שננטשו בבתי חולים).
מתנחלת, שומרת שבת בלי שביס, המאמינה בערכי ההומניזם כבסיס לחיינו. מאמינה כי את המסורת צריך לשמר, אך רוצה בכל מאודה לשנות סדרי בראשית ולתת לנשים את המקום המגיע להן בהיסטוריה ובהווה.
בין לבין כותבת הרבה למגירה ומדי פעם גם מפרסמת.
בעלת אוסף אישי של עשרות הגדות, חלקן כבר עברו מדור לדור.

מאחורי כתיבת הספר

הרעיון לכתיבת ההגדה נולד לפני כ-15 שנה, כשהמחברת ערכה לראשונה סדר פסח לבד עם אימה ובניה, לאחר שהתגרשה מבעלה ואביה נפטר. עריכת הסדר הוטלה עליה. היא הבינה שבערב זה היא רוצה שהיא ובניה יתחברו לכך שגם נשים היו חלק מסיפור יציאת מצרים, ושלאורך כל דורות המורשת היהודית, נשים הובילו תהליכים והיו שותפות מלאות לעשייה הדתית והחברתית.
הרב פרומן וההגדה "והגדת לבתך"
סיפור יציאת מצרים הוא סיפור לידתו של עם. בכל שנה חוזר העם היהודי לרגע בו בחרו קובץ בני אדם , קומץ עבדים, את עתידם. הסיפור מתחיל ביעקב שעבד את לבן וממשיך עד עבדות מצרים, עשרת המכות והיציאה לעצמאות.

עם ישראל יוצא לחופשי בבריחה דרך מדבר המסמל על פי תורת הקבלה את האין את הריק, ומגיע אל הים . הרב מנחם פרומן זצ"ל, רבה של תקוע הרבה לדבר על הרגע הזה רגע הלידה. הוא תיאר את צעקת בני ישראל על שפת הים כצעקת היולדת על המשבר (בשעת הלידה).
כשהציגה טליה בפני הרב מנחם פרומן את ההגדה, (היה זה ימים מספר לפני שנפטר ממחלה קשה), הוא אמר שזו בשורה. זו ההגדה הראשונה שקולן של הנשים נשמע בה כפשוטו. בלי תחכום. וזה הקול האמיתי של ההגדה.
קולן של נשים שונות לאורך ההיסטוריה שבחרו להיוולד מחדש. שבחרו לקחת את גורלן ולהפוך אותו לאחר. הוא פרפרזה אישית של כל אחת מהן ליציאת מצרים. יציאת מצרים אישית. יציאת מצרים משלה.

החיבור למרים הנביאה

בהגדה של פסח לא מוזכרת מרים הנביאה אך המדרש מספר עליה רבות. אחד מדרשים קושר אותה לגאולת עם ישראל בכך שלא ויתרה ונאבקה למען המשך הבאת ילדים לעולם. המדרש מספר כי עמרם (אביה של מרים) פרש מאשתו כי אמר אם כל הבן הילוד יומת אזי אין טעם בהבאת ילדים לעולם. וכך עשו כל הגברים בני דורו שראו בו מנהיג. מרים יצאה בקול נגד אביה ואמרה שפרעה אמנם גזר על הזכרים אבל לא על הנקבות ובכך שאביה פסק מקיום יחסי אישות הוא גזר מוות על הנקבות. מיד באותו יום (כך על פי המדרש) חזר עמרם לאשתו וכך עשו כל הגברים אחריו. משה נולד בעקבות אירוע זה. וגם עליו לא ויתרה מרים וחיפשה דרך יצירתית לעקוף את הגזירה. כמרים הנביאה, המנהיגה, לוחמת למען המשך הילודה. למען הילדים (והילדות!) למען המשך קיומו של העם. בהזדהות עם הערכים אותם מייצגת דמותה של מרים. עם אורח החיים שלה, הלא ממושמע הפורץ גבולות. אוהב אדם. מרים שהצילה את מנהיג העם במים וגם (על פי המדרש) החייתה את העם כל שנות המדבר במים (באר מרים שהלכה עמם 40 שנה) . מרים ששרה על שפת הים (ולא התביישה להשמיע קולה בחשש שמה הינו ערווה). מרים שדיברה עם משה אודות האשה שלקח ויחסו הלא מספיק מתחשב כלפיה. אל מרים הזו רצתה טליה גולן לחבור והוסיפה את שמה כשם נוסף לשמות אותם נתנו לה הוריה.

כל חייה המקצועיים עסקה טליה, דרך עיסוק בחינוך מיוחד, בהעצמה של ילדים מתוך אמונה כי לכל ילד, ולא משנה כמה פגוע הוא נולד, יש פוטנציאל לגדול ולהתפתח. כיום היא מנהלת יחידה להתפתחות הילד המתמחה בטיפול בילדים להם עיכוב התפתחותי. זאת לצד הוראה בתוכנית של לימוד לקראת תעודת בגרות ביחידות מותאמות לתלמידים בחינוך המיוחד.

בנוסף, מתנדבת בעמותת "חיבוק ראשון". עמותה ששמה לה למטרה לעטוף בחיבוק תינוקות שננטשו בבתי החולים. ילדים אלו שנולדים לעיתים פגועים וזקוקים לחודשי תמיכה במחלקות לטיפול נמרץ ילודים, עלולים לאבד את הקשר האנושי הראשון לו זקוק כל ילד להתפתחותו הפיזית והרגשית. כשהבינה שלא תוכל להביא עוד ילדים לעולם (מסיבות רפואיות), בחרה להתנדב למען ילדים של אימהות אחרות. ילדים שאימותיהן , מסיבות שונות, לא יכולות לתת להם את הדבר הבסיסי ביותר להתפתחותם. בכל עת שנדרש היא מגיעה (עם עוד מתנדבות) מספר פעמים בשבוע לתת לתינוקות אלו, יהודים וערבים, את החיבוק והחיבור כפי שנתנו אמהותיה הרוחניות מרים, שפרה ופועה. וכפי שבת פרעה עשתה בדיוק את זה, עם התינוק (העברי) הנטוש שמצאה ביאור.

 

הזנת תוכן: 23.3.2014

חזרה לדף הראשי של "מה חדש בספרות"