ידידי, משורר קשיש, אמר:

      שירה היא מתנה –

      שאינה ניתנת לכל החיים. 

 

                            קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

daganyamcover front

מרתק למצוא את מה שלא חפשתי

במקום בו הסיכויים אינם ברורים.

 

                              

                      קראו עוד  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
pic2 

אדם מרחיב דרך
ולא דרך מרחיבה אדם                   

                         (קונפוציוס)

 

                     קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


pic3

האתר של נילי דגן

איש ללא בית

מאת: ליאת לידה-סנדומירISH-LELO-BAIT

עורכת: ציפי שחרור
הוצאת פרדס

"כתוב נפלא, נוגע ועוזב, חונק ומרפה, מלאכת מחשבת של חושניות וריחוק."
                                    חיים באר

ליבי, רקדנית ישראלית צעירה ילידת גרמניה, מצטרפת למסע חיפושים אחר צעיר ישראלי שנעלם בגרמניה בנסיבות מסתוריות. החיפושים הופכים למסעה האישי, בו היא נחשפת לסיפור אפל שהוסתר מפניה במשך שנים, אודות אביה שחבר בעל-כורחו לאנשי אס-אס.

הגילויים המסעירים מובילים אותה להתחקות אחר מי שהיו מעורבים בפרשיות מן העבר הנאצי. בו בזמן היא ממשיכה לחפש אחר הבחור הנעדר יחד עם גור, חברו הטוב, צעיר ישראלי, יוצא יחידה קרבית. בין השניים מתפתח רומן סוער, מטריד ובלתי פתור.

ליבי נאחזת בריקוד אך גופה בוגד בה שוב ושוב, ועולמה נבנה כתצרף מרתק, מבעד לזיכרונות מן העבר, מכתבים שהשאיר אביה ודמויות שצפות ועולות. במסעה היא פוגשת דמויות ססגוניות, מתרועעת עם קומונת אמנים משולחי רסן ועם חברתה אנקה, רקדנית ברים לוהטת הגולשת על עמודים. כל אלה משתקפים כצללים מתוך העולם הזר שנחשף והולך ומהווה חלק בלתי נפרד מחייה.

בילדותה חיה ליבי בצל זכרונות שלא דובר בהם, אך גם בצל אמיתות בלתי מתקבלות על הדעת. אביה שנפטר בנעוריה משאיר אותה עם הרבה שאלות ללא מענה, ולאורך כל הספר חבוי רצונה העז לגלות ולהבין את סיפור משפחתה, בה רב הנסתר על הגלוי.
ליבי, גרמניה בישראל וישראלית בגרמניה. היא דמות המשלבת ניכור וזרות לצד ביתיות, ובכך ממשיכה את אותו פארדוקס של חיי אביה, כאיש ללא בית – תושב ללא אזרחות בשום מדינה בה התגורר.
בד בבד עם סיפורה של ליבי, מתאר הרומן את התחושות המנוגדות של בית וזרות אותן חווים צעירים ישראליים המגיעים לגרמניה.

"איש ללא בית" הוא רומן דמיוני, אך דמויות ומאורעות מתוכו מבוססים על חומרים ביוגראפיים.

"קו תפר דק בין 'כאן' ל'שם', בין הבית לזרות, בין ישראל לגרמניה העומדות זו מול זו חשופות, מפתל את הסיפור ומניע אותו בין עבר להווה ובין יבשות, שפות, ונרטיבים. שתי עלילות המפתח בסיפור מסתעפות ומצטלבות לכדי סיפור אחד מטלטל, מרגש ומדמיע."

ציפי שחרור


ליאת לידה־סנדומיר, ילידת תל אביב, 1974, בה היא מתגוררת גם היום. תרפיסטית במחול ותנועה, בעלת תואר שני בספרות עברית במסלול כתיבה יוצרת מטעם אוניברסיטת בן-גוריון ותואר ראשון במשפטים.
היא כותבת מאז היותה ילדה. סיפורים קצרים שלה ראו אור בכתב העת "מאזניים". סיפור נוסף זכה במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר של הוצאת "כתב" וראה אור באנתולוגיית סיפורי מסע.
בת זקונים להורים מבוגרים, לאם ילידת הארץ ולאב ממוצא פולני שאיבד בנעוריו את כל משפחתו בשואה (הורים ושמונה אחים), ונדד בין מחנות ריכוז בפולין ובגרמניה.

הוא היה איש ללא בית – תושב ללא נתינות. אחרי המלחמה, נשאר להתגורר בגרמניה אך סירב לקבל אזרחות. כיוון שלא עלה לישראל, גם לא היה בעל אזרחות ישראלית. הוא ניהל את עסקיו בין "שם" ל"כאן", ונסע הלוך ושוב.
ילדותה של ליאת אופיינה בשתיקות שהכילו את מה שלא ניתן לבטא במילים. היא חיה בצל זכרונות שלא דובר בהם. האב נפטר כשהייתה בת 11 והשאיר אותה עם הרבה שאלות שלעולם לא תקבל עליהן מענה, ולעולם תמשיך לשאול אותן. מאז היא מנהלת איתו דיאלוג אינסופי.
כעשר שנים צף הסיפור במחשבתה. הסיפור שלא סופר לה, שעליה לברוא בעצמה.
לפני 5 שנים שבה עם משפחתה לגור בבית הוריה הישן. שם, בחיק הבטוח, הרגישה שתוכל לסיים את כתיבת הספר.

ליאת נשואה ואם לשלושה. זהו ספרה הראשון.

 

הזנת תוכן: 10.11.2015

חזרה לדף הראשי "מה חדש בספרות"

 

صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل