ידידי, משורר קשיש, אמר:

      שירה היא מתנה –

      שאינה ניתנת לכל החיים. 

 

                            קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

daganyamcover front

מרתק למצוא את מה שלא חפשתי

במקום בו הסיכויים אינם ברורים.

 

                              

                      קראו עוד  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
pic2 

אדם מרחיב דרך
ולא דרך מרחיבה אדם                   

                         (קונפוציוס)

 

                     קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


pic3

האתר של נילי דגן

עיר של חלום

הספר "עיר של חלום" מביא לראשונה לקורא העבריelza-lesker
את שלושת מחזותיה של אלזה לסקר-שילר בתרגום לעברית

יוזם ועורך מוטי סנדק

מלכת האקספרסיוניזם, כך מכנים את המשוררת אלזה לסקר-שילר עד היום. מקומה בתוך זרם אמנותי זה, שהגיע לשיאו לפני כ-100 שנים, נשאר בלתי מעורער ומיוחד במינו: הן בשל היותה אישה (כמעט היחידה בין הנציגים הבולטים של סגנון זה) והן משום שהייתה משוררת, מחזאית וציירת גם יחד.

הרב-תחומיות ביצירתה של לסקר-שילר מאפיינת אותה כנציגה מובהקת של האקספרסיוניזם, מאחר וגבולות הפעילויות השונות: כתיבה, תיאטרון וציור בתוך הזרם היו מטושטשים למדי.
בין יצירותיה בולטים שירי האהבה הרבים, שמהם תורגמו אחדים לעברית על ידי יהודה עמיחי, נתן זך ואחרים.
"ואני כספר החתום לידידיי, וזרה עד מאוד הייתי להם". במילים אלה תיארה את עצמה אלזה לסקר-שילר (1945-1869), המשוררת היהודייה הגדולה של המאה ה-20.
ירושלים, שבה חייתה את שש שנותיה האחרונות (1945-1939), היתה בעיניה עיר של חלום, יותר משהייתה עיר של ממש. היא הלכה ברחובותיה כזרה – מדברת וכותבת גרמנית, ומדמיינת עברית תנכ"ית עתירת הוד:

"מִן הַמּוֹרָד שֶׁל הַגַּן הַיָּפֶה הֶעָשִׁיר בִּפְרָחִים, אֲנִי מַשְׁקִיפָה עַל הָאַמְפִיתֵאַטְרוֹן, זֶה מְרַתֵּק אוֹתִי לְלֹא גְּבוּל. אֲנִי מַתְחִילָה לְשַׂחֵק עַל הַבָּמָה: יוֹסֵף וְאֶחָיו. אֲנִי נְעוּלָה נַעֲלַיִם מִצְרִיּוֹת גְּבוֹהוֹת מֵעוֹר שָׁחֹר וְקִשׁוּרֵי זָהָב. תָּמִיד אֲנִי תּוֹפֶסֶת אֶת עַצְמִי מְשַׂחֶקֶת אֶת תַּפְקִיד יוֹסֵף. אֲנִי מַמָּשׁ מֵתָה לְשַׁחַק אֶת הָאַגָּדָה הָאֲהוּבָה בְּיוֹתֵר שֶׁלִּי, כָּאן, עַל הַבָּמָה הַקְּדוּמָה הַזֹּאת, בִּשְׂפַת הַקְּדוּמִים, בָּעִבְרִית הַקְּדוּמָה בִּירוּשָׁלַיִם."

(אלזה לסקר שילר: פרולוג, עברית: יהודה עמיחי)


שבעים שנה לאחר פטירתה של אלזה בירושלים, הספר "עיר של חלום" מביא לראשונה לקורא העברי את שלושת מחזותיה בתרגום לעברית:
"הנהר השחור" (1909), בתרגומו של אבישי מילשטיין, "ארתור ארונימוס ואבותיו" (1932), בתרגומה של ביאטה אסתר פון-שוורצה ו"אני ואני" (1942) בתרגומו של פרופ' גד קינר-קיסינגר, שאותו כתבה לסקר-שילר בירושלים, זהו מחזה השואה היחיד בעולם שנכתב בירושלים בזמן השואה, בו חזתה המחזאית את סופו של המשטר הנאצי בשנת 1942 בעת שהיה עדיין בשיא כוחו.

הספר, פרי יוזמתו ובעריכתו של חוקר התיאטרון היהודי מוטי סנדק (לאחר עבודת מחקר של 6 שנים) כולל מבואות על כל מחזה ואחרית דבר אקדמית מאת פרופ' גלילי שחר, כמו כן הומאז' לאלזה בהשתתפות: ישראל אלירז, לאה גולדברג, אורי-צבי גרינברג, אברהם סוצקובר, עדנה מיטווך-מלר, דני דותן, זלדה, נתן זך, ויסלבה שימברוסקה ויהודה עמיחי.

הספר יצא לאור בהוצאות סמטאות אורים ירושלים בחודש ספטמבר 2016.
בספר רישומים של אלזה לסקר- שילר וצילומים מהפקות של שלושת המחזות בתיאטרוני גרמניה. 

לרכישת הספר בהנחה של 25% נא לפנות
ליואב איתמר נייד 052-8815814 מייל This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

ELS photo 002 

מה כתבו על אלזה לסקר-שילר?

"המשוררת הלירית הגדולה ביותר שהיתה לגרמניה מעודה"
(גוטפריד בן).
"הגדולה בשירת ישראל באותיות לטיניות"
(אורי-צבי גרינברג).
"מחזותיה מאופיינים בפשטות של מבע לשוני וגדולה תנכ"ית, מלכת האקספרסיוניזם"
(ברטולד ברכט).
"היא היתה ההיפית הראשונה שהכרתי, הרבה לפני שהדבר הפך לאופנה"
(יהודה עמיחי).
"אלזה היא אסכולה של אישה אחת"
(נתן זך).

על יצירתה של אלזה לסקר שילר באתר הספרייה הלאומית

 

הזנת תוכן: 8.12.2016

חזרה לדף הראשי "מה חדש בספרות"