בין הרוקדים

חִפַּשְׂנוּ יָרֵחַ, אֲבָל
תִּפּוּף הַתֻּפִּים הִפְנָה אוֹתָנוּ חֲזָרָה לָאָרֶץ.

וְהוֹרָה בְּגַאֲוָה עַל הַנְּקֻדָּה הַנְּמוּכָה שֶׁבָּהּ הִסְתּוֹבַבְנוּ.
אִם נְחַפֵּשׂ יָרֵחַ בַּשֵּׁנִית
נִשְׁתַּמֵּשׁ רַק בְּקֵהוּת הָרְאִיָּה שֶׁל
הֶחָזֶה וְהַסַּנְטֵר.

וְנִתְקַדֵּם בְּרִחוּפִים קְצָרִים
שֶׁשִּׂיאָם נִתְמָךְ
עַל הֶבְלֵי פֶּה חַמִּים.

הכתף

נוֹף שֶׁמַּזְכִּיר שִׁפּוּלָיו שֶׁל הַר
אֶת קְצֵה הַמֶּזַח
קְצֵה הַמָּצוֹק
מִדְרוֹן

נוֹף שֶׁל רַק צַד אֶחָד
שֶׁקַּל לַהֲבִינוֹ

וְאַתְּ,
הַמִּפְרָק הַחֶבְרוּתִי שֶׁאַתְּ, שֶׁקַּל לְהַעֲרִים עָלָיו,
בְּקַלּוּת אַתְּ מוּטָה,
(דְּרוּכָה כְּכָל שֶׁתִּהְיִי):

זֶה הַנִּשְׁעָן עָלַיִךְ
מוֹתֵחַ בְּכַפּוֹ אֶת כָּל עֲצַבֵּי הַגּוּף,
כָּךְ שֶׁלָּזֶה שֶׁכְּתֵפוֹ נֶאֶחְזָה נִדְמֶה
שֶׁהָפַךְ לְכָתֵף אַחַת עֲנָקִית, שְׁרִיר רָאשִׁי וְיָחִיד,
בַּת-לְוָיָה מְמֻשְׁמַעַת לַהֲלִיכָתוֹ שֶׁל שֻׁתָּפָהּ

וְהוּא מְדַבֵּר אֵלַיִךְ גָּבוֹהַּ-גָּבוֹהַּ
אוֹ נָמוּךְ-נָמוּךְ.
אֲבָל כָּל הַמִּלִים עָבְרוּ מֵעָלַיִךְ,
כִּי הוּא הִשְּׁתַּמֵּשׁ בָּךְ כִּבְמַקְפֵּצָה.

אֵינֵךְ יְכוֹלָה אֲפִלּוּ לְהַקְשִׁיב כָּרָאוּי
כִּי חוֹרַיִךְ סְתוּמִים.

רַק כְּשֶׁשִּׁחְרֵר אֶת אֲחִיזָתוֹ
הִתְמַלְּאוּ הַחוּשִׁים
כָּל אֶחָד לְפִי מִדָּתוֹ הַנְּכוֹנָה

וְאִתָּם
נִסִּיתָ לְשַׁחְזֵר אֶת דְּבָרָיו, כְּדֵי לְהָשִׁיב עֲלֵיהֶם.
אֲבָל הֵם נֶאֶמְרוּ כְּאִלּוּ מִזְּמַן,
עַתִּיקִים מֵהָעֵצִים בַּשְּׂדֵרָה,
שֶׁהִסְפִּיקוּ כְּבָר לְדַלֵּג לֶעָלִים הַגְּבוֹהִים.

עַכְשָׁו, מְשֻׁחְרָר, הָיִיתָ יָכוֹל לָרוּץ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתָם שָׁם. אֲבָל הַהֲלִיכָה הָאִטִּית,
שֶׁהֻדְרְכָה בִּידֵי אָדָם אַחֵר, הִתִּישָׁה אֶת כּוֹחוֹתֶיךָ
וְיָכֹלְתָּ רַק לְהַנְהֵן.

מלח על מלח

שַׂק מֶלַח. אֵין מָקוֹם פָּנוּי בְּתוֹכוֹ.
וּבְכָל זֹאת נוֹצַר
הָרֹשֶׁם
שֶׁאֶפְשָׁר לְהוֹסִיף אֵלָיו עוֹד גַּרְגֵּר מֶלַח,
עוֹד זוּג,
עֲשָׂרָה

הוּא מוֹצֵא מָקוֹם לִיחִידִים מְרִירִים,
בְּדוֹמֶה לְבֵית מַחֲסֶה
גַּם בִּשְׁעַת עֹמֶס.

כְּשֶׁאֲנִי רוֹכֵן מֵעָלָיו,
לִבְחֹן בְּעֵינַי אֶת טִיב הַמּוֹתָרוֹת,
שִׁכְבַת הַמֶּלַח הָעֶלְיוֹנָה מְדַבֶּרֶת בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַמֶּלַח שֶׁבִּפְנִים.
גַּם אִם הִנְנִי חַשְׁדָן מֻפְלָּג
לֹא אַטִּיל סָפֵק בִּמְהֵימָנוּתָהּ שֶׁל זוֹ
לֹא אֶכָּנֵס פְּנִימָה כְּדֵי לְהוֹצִיא הוֹכָחוֹת.

בְּנִגּוּד לַדֵּעָה הָרוֹוַחַת -
הַמֶּלַח הַנָּמוּךְ לֹא מָצוּי בְּתַרְדֶּמֶת עֲמֻקָּה.
הוּא לֹא חָשׁוּךְ,
אַף הוּא מוּאָר:

דֹּפֶן הַמֶּלַח עָשׂוּי עֲדָשׁוֹת מְלֻטָּשׁוֹת
שֶׁמַּעֲבִירוֹת אוֹר מִבַּחוּץ
וְעַד לַמֶּלַח הַנָּמוּךְ
שֶׁפּוֹלֵט אוֹתוֹ
בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ
הַחוּצָה,
וְלָכֵן בֶּטֶן הַשַּׂק עוֹטֶפֶת מְעֵין נוּרָה קְטַנָּה

כָּךְ כָּל אֶחָד מֵהֵם
זוֹכֶה לְמַשַּׁב גִּרוּיִים קַל,
רֵיחוֹת
גְּבִינה, סַלְמוֹן, יְרָקוֹת
עֹמֶס מַדָּפִים
וּפְלוֹאוּרֶסֵנְט
הֵם מַקְרִינִים אוֹתוֹ עַל פָּנַי,
אַךְ לַשָּׁוְא אֲחַפֵּשׂ אֶת הִשְׁתַּקְּפוּתִי עַל הַקְּרוּם הָעֶלְיוֹן -
הַגַּרְגְּרִים מְגֻבָּשִׁים בְּעַצְמָם,
נִסְגָּרִים כְּשֶׁעוֹבֶרֶת מֵעֲלֵיהֶם אָפְנָה מִתְחַלֶּפֶת.

מֵעוֹלָם לֹא הוֹצֵאתִי מֵהָעֲרֵמָה
גַּרְגֵּר מֶלַח שָׁבוּר
שֶׁנִּרְמַס תַּחַת מִשְׁקָלָם שֶׁל אֵלוּ שֶׁמֵּעָלָיו.

וְאַף עַל פִּי כֵן
הַסִּבָּה לְכָּךְ שֶׁהֵם מְעֻלִּים בְּעֵינַי הִיא אַחֶרֶת לְגַמְרֵי:

הֵם מְשַׁתְּקִים אֶת הַנְּקֻדּוֹת הַמְּחֻסְפָּסוֹת בַּלָּשׁוֹן,
שֶׁשִּׁמְּשׁוּ אֶת שְׁרִיקַת הַמְּחָאָה הַזּוֹ
וּמְלַוָּה אוֹתָהּ תְּפֵלָה
אֶל הַבֶּטֶן
מִבְּלִי שֶׁתַּעֲבֹר בַּלֵּב

נמלה הולכת

בַּקַּיִץ אֵין מָה שֶׁנּוֹפֵל מִלְּמַעְלָה.
אֲבָל עֲדַיִן נִמְשֶׁכֶת, לְאֹרֶךְ הַמִּדְרָכָה,
נְפִילָתָן הָאוֹפְקִית שֶׁל הַנְּמָלִים.
שֶׁרַק דּוֹמָה לַהֲלִיכָה.
נְפִילָתָהּ הַשְּׁקֵטָה שֶׁל טִפָּה שְׁזוּפָה.

הִיא מַתְחִילָה - לֹא בִּמְעִידָה אוֹ קְפִיצָה,
לֹא מִמָּצוּק וְאֵין בְּסוֹפָהּ קַרְקָעִית.

וְכֵיוָן שֶׁחַיֵּי הַנְּמָלָה מִסְתַּכְּמִים בַּנְּפִילָה הַזֹּאת וְרַק בָּהּ,
הִיא חַיֶּבֶת לְהֵאָחֵז בְּכָל מָה שֶׁיָּכוֹל לַעֲצֹר אוֹתָהּ,
בְּקוֹץ מְיֻבָּשׁ, חֲתִיכַת פְּרִי

הַקּוֹץ נִתְלָשׁ בְּרֶגַע,
הַפְּרִי מַמְשִׁיךְ לִפֹּל יַחַד אִתָּהּ
וְרַק מֵאִיץ בָּהּ

אֲבָל כָּךְ לְפָחוֹת
נוֹסָף עָלֶיהָ מִשְׁקָל
שֶׁמְּאַזֵּן אוֹתָהּ.

כִּי מַהִי הֲלִיכָה שֶׁלֹּא מוּדַעַת לְעַצְמָהּ
אִם לֹא נְפִילָה מִרֶגֶל לְרֶגֶל.
הַנְּמָלָה פְּשׁוּטָה מִדַּי, לְכָל הַיּוֹתֵר יֵשׁ לָהּ
רַק חוּשׁ אֶחָד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְטִפַּת גֶּשֶׁם.

אֵין לָהּ יוֹתֵר מֵהַיְּדִיעָה שֶׁהִיא נוֹפֶלֶת
וּסְחַרְחֹרֶת.

וְהִיא צוֹנַחַת כְּהֶרְגְּלָהּ,

מְזָוֵה הַלּוֹעַ שֶׁלָּהּ פָּתוּחַ
כְּלַפֵּי
מָטָה

וּמָה שֶׁנָּפַל מִמֶּנָּהּ
פָּתַח פִּרְצָה בַּבֵּטוֹן.

שירו של הכייס

נֶהֱנֵיתִי, יוֹתֵר מִּכָּל דָּבָר אַחֵר, בְּתוֹךְ הַקְּהָלִים הַגְּדוֹלִים,
אֵיפֹה שֶׁזְּרוֹעוֹת מִתְחַכְּכוֹת בְּאַקְרַאי,
בְּבִלְבּוּל גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁאֵינוֹ מַבְחִין בֵּין מַגַּע אָדָם לְמַגַּע עָנָף.
הֵיכָן שֶׁכַּף הַיָּד לֹא תּוֹפַחַת מֵחֵשֶׁק עַל הַבַּד שֶׁנָּגְעָה בּוֹ.

הִתְפַּרְנַסְתִּי מֵהַסָּחוֹת הַדַּעַת שֶׁלָּהֶם, וּמֵהִרְהוּרֵי הַנְּסִיעָה עַל רֶקַע הַנּוֹף:
סַנְטֵרָם מַכְבִּיד אֶת יָדָם הָאַחַת, וְהַשְּׁנִיָּה נוֹפֶשֶׁת בֵּין יַרְכֵיהֶם
כְּמוֹ נִטְמְנָה עֲבוּרִי עָמֹק בְּתוֹךְ הַחוֹל הַחַם.

אֲנִי מוֹדֶה עַל הַתִּסְרֹקוֹת הָעוֹטְפוֹת, שֶׁמְּחַמְּמוֹת אֶת הָרֹאשׁ,
וּמְלַוּוֹת אוֹתוֹ מְטֻשְׁטָשׁ אֶל שִׁמְשַׁת הַקָּרוֹן.

וַאֲנִי אוֹהֵב אֶת הָאִינְטִימִיּוּת הַמְּדֻמָּה,
בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי בּוֹחֵר דְּמוּת מִתּוֹךְ הֶהָמוֹן. וְאָז, כְּשֶׁאֲנִי מוֹנֶה
אֶת הַסִכּוּנִים - אֶת עֵרָנוּתָהּ אֶת חֶבְרָתָהּ - אֲנִי שׁוֹקֵל כְּנֶגְדָּם אֶת הָרֶוַח
מִּבַּעַד לְפָנֶיהָ הַמְּטֻפָּחוֹת.

אֲנִי אוֹהֵב מַגַּע הַבַּד הֶחָשׁוּךְ שֶׁל בִּטְנוֹת הַתִּיקִים,
וְאֶת הַתִּיקִים הַמְּסֻגְנָנִים,
וּמְטַפֵּחַ חִבָּה אֲמִתִּית לַקָהָל שֶׁיּוֹצֵא מֵהַקּוֹלְנוֹעַ,
תָּפוּס כֻּלּוֹ בְּהִתְנַעֲרוּת מֵחֲלוֹם.
הוּא אֶלֶגַנְטִי, תַּרְבּוּתִי, וְלֹא מַסְתִּיר אֶקְדָּח.

וְגַם נֶהֱנֵיתִי לְטַיֵּל פִּכֵּחַ
בֵּין הַפַּאבִּים בִּשְׁעַת שְׁתִיָּה.
זֶהוּ עֲבוּרִי אִמּוּן קַל, לִצְבֹּר בִּטָּחוֹן:
לְהַעֲמִיד אֶת דַּעֲתִי הָרְכֻסָה הֵיטֵב
מוּל מִלְמוּלֵיהֶם הַפְּרוּמִים.

קישורים חיצוניים

ספרו של איתי זכאי "מלח על מלח ושירי התרועעות" באתר של סטימצקי

שיר של איתי זכאי בכתב העת "אמירות"

דף הפייסבוק של איתי זכאי

חזרה לדף הראשי של סופ"ש שירה מספר 37