הפעם בספוטלייט, שרהל'ה גליקסברג, ציירת ופעילה חברתית.
פעלה בין השאר למען שחרורו של גלעד שליט. למדה רפואה אלטרנטיבית במשך שבע שנים.

הדבר הראשון ששמים לב אליו בעבודות שלך הוא כמובן הצבעוניות הרבה. למרות המגוון העצום של הצבעים, יש הרמוניה שיוצרת המון שמחה. האם את יודעת מראש עם אילו צבעים תעבדי?

אולי זה מוזר, אבל ממש אין לי תכנון מראש. הכל בא ב"שלוף" ככה על הרגע ועל המקום. מה שיוצא לי מהבטן. אני אישה שמחה מטבעי, ואולי זה מובע דרך הצבעים הרבים. אני משתמשת בכל ציור כמעט בכל הצבעים.

בכלל, בכל הפעמים שניסיתי לצייר על פי החלטה מראש – לא יצא לי ציור. לכן אני מגיעה לנייר ופשוט מתחילה לקשקש, ואז הדמיון ממשיך להוביל. מה שנקרא "כיד הדמיון".

אני מציירת בשני סוגי חומרים: אקריליק על קנבס; ועפרונות צבעוניים, צבעי מים וטושים אקוורליים על נייר.

אני מתחילה ציור בשרבוט וקשקוש עד לרגע שאני מתחברת אליו, ואז אני במדיטציה מושלמת. כל ציור לוקח לי בממוצע שבועיים, ובכל יום אני מציירת כמה וכמה שעות טובות.

האם יש מסר אותו את מרגישה שאת מעבירה דרך הציורים? אולי תפיסת עולם שתואמת את הציור הנאיבי?

אין לי תכנון להעביר מסר, ובכל זאת יוצא מסר של אופטימיות ושמחה. התגובות על ציוריי הן תמיד "כמה זה עושה לי טוב", "כמה משמח", "משפר לי את מצב הרוח" ועוד. באופן כללי המסר הוא אולי: החיים הם כאן ועכשיו, וחבל על כל רגע.

ללחוץ על התמונות להגדלה

מה מעניק לך השראה? עד כמה האמנות שלך שואבת השראה מחיי היום יום, אם בכלל?

אהבתי הגדולה היא הודו, שבה ביקרתי ארבע פעמים ובסוף החודש אני נוסעת אליה שוב. יש לי השראה מהצבעוניות ומהרבגוניות של הודו.
למדתי יוגה כמה שנים (היום אני מתרגלת, אבל לא מספיק), והיוגה חיברה אותי להודו. במסעי הראשון נשביתי בקסמיה של המדינה המדהימה הזאת. אהבתי את העובדה שבהודו, כמו בציורים שלי, הכל אפשרי והכל מותר. הלבוש של הנשים בהודו, העובדה שכל צבע יכול להתאים לכל צבע, שכל הדתות מסתדרות בהודו נהדר זו לצד זו. האמת שבהודו אני מרגישה הכי טוב והכי בבית. מוזר... ערבוביה נהדרת של הכל.

משפט המפתח שמלווה אותי כל חיי הוא: "חכם השביל מן ההולך בו". זה משפט בדואי.

הזנת תוכן: 17.10.2015

חזרה לדף הראשי "ספוטלייט"