הסופרת אורית פטקין החלה לכתוב כבר בתיכון.
ספריה "לורי", "נטע אהובתי", "חצויה" ועוד זוכים להצלחה רבה בז'אנר הספרות הרומנטית/ארוטית.

אפשר להגיד שאת בין חלוצות הספרות הארוטית בישראל. גם בחו"ל רוב הכותבים בתחום הם נשים. מה יש בכתיבה הארוטית שמדבר דווקא אל נשים, לדעתך? אולי זה נובע מכך שאנחנו פחות חסומות?

ספרות ארוטית תמיד הייתה קיימת. היום פשוט מדברים על זה. כמו בכל אמנות גם בספרות תמיד היה לסקס מקום, בין שהוצג לראווה או נקרא בסתר. הספרות הרומנטית/ארוטית מדברת יותר לנשים גם כקוראות וגם ככותבות מפני שאנחנו מין נזקק רגשית. נשים זקוקות לרגש, זקוקות למילים, זקוקות לליטוף. אישה עם חסך רגשי תחפש אותו בכל מקום, החל בדרמה רומנטית שמשודרת בטלוויזיה וכלה בספר רומנטי שכולו פנטזיה בלתי ניתנת להגשמה.

לגברים יש פורנו גס ולנו יש מילים חמימות. אנחנו לא מחפשות את האקט הישיר, המעשה עצמו, הסקס הבוטה. אנחנו רוצות את המשחק המקדים, את הליטוף ואת הנשיקה. יש גברים שיזדהו איתנו הנשים, ויש נשים שיאמרו שאני מדברת שטויות, אבל זאת עובדה. נשים מלאות הורמונים וזקוקות לפורקן רגשי.

אני לא יכולה לדבר בשמם של הגברים, אבל לא נראה לי שהם חסומים רגשית כפי שנוטים לחשוב. לדעתי, הצורך שלהם מעט שונה. הם מרגישים והמון, אבל לא זקוקים להבעת הרגש בעוד הנשים צריכות את ההחצנה הרגשית באופן תמידי. לדוגמה, הפגישה ראשונה בין גבר לאישה היא אחד השיאים בספרות הרומנטית. אנחנו מייחסות חשיבות, לפעמים חסרת היגיון, לפגישה הראשונה: הפרפרים בבטן, העקצוצים בקצות האצבעות והסומק בלחיים. לעתים אני תוהה: האם הגברים חשים את אותם רגשות מוקצנים? האם גם עבורם הפגישה הראשונה, הנשיקה הראשונה והסקס הראשון הם שיא בחיי הרומנטיקה או פשוט עוד שלב שעוברים בחיים?

למרות השוק הגדול שיש לספרות ארוטית בארץ, אנחנו עדיין רואים שיש סוג של התנשאות סביב הכתיבה הזאת וסביב ספרות מתח. למה בעצם?

ישנה התנשאות סביב הספרות הרומנטית כי אנשים מתביישים לקרוא אותה. אני משוכנעת שאלו המתנשאים מעולם לא קראו רומן ארוטי ואלה שכן קראו לא הביאו בחשבון שמאחורי כל ספר עומד סופר, ועוד יותר חשוב – קהל של קוראים.

כתיבה וקריאה בעיניי הן סוג של בילוי, ואם כתיבה וקריאה של ספרות רומנטית/ארוטית הן הבילוי המועדף עליי, זה הז'אנר שאכתוב ואקרא ולא אלך לפי הנורמה החברתית. לשמחתי, הנורמה משתנה או לפחות מתגמשת. אפשר לחוש את השינוי בחנויות הספרים ובספריות. אני חושבת שהתנשאות כלפי ז'אנר מסוים מעידה על צרות אופקים וחוסר יכולת לקבל את השונה.

אני תמיד באה בגישה שמה שלא טוב עבורי יכול להיות מצוין עבור אחרים. לדוגמה, חלק מהיצירות שנחשבות לעילוי ספרותי משעממות בעיניי, ולא הייתי מסוגלת לשרוד את העמודים הראשונים. דבר זה לא יגרום לי לזלזל בז'אנר מסוים, אלא לכבד את העובדה שהוא נקרא על ידי אחרים.

ראיתי שאת נגישה לקוראות שלך, את מתקשרת איתן ומגיבה להן. ספרי על זה קצת.

כתבתי ספר, שחררתי אותו לאוויר העולם והפנמתי שזה לא מסתיים שם. הקוראות הן החלק הכי חשוב בתהליך. התקשורת היומיומית עם הקוראות היא חלק בלתי נפרד מהספרים, ההזדהות שלהן עם הדמויות וההתעמקות בעלילה מפיחות חיים ביצירות שלי. לולא התקשורת עם הקוראות כל זה היה מתבטל. התגמול הכי משמעותי בחשיפת היצירה הוא הפרגונים של הקוראות.

כמו כן, חלק בלתי נפרד משיווק הספר הוא תקשורת עם הקוראות. הפייסבוק משמש פלטפורמה חשובה לפרסום וחשיפה, והיות שאת ספריי הוצאתי בהוצאה עצמית, אני עומדת מאחורי כל פוסט שיווקי ועונה בעצמי על כל תגובה, פרגון או טענה.

בספרך החדש את משתפת פעולה עם אריאלה באום.
ספרי על כתיבה בשתיים.

לכתוב ביחד זאת חוויה, את אף פעם לא בטוחה לאן העלילה יכולה להתפתח ומה יקרה עכשיו. יש רעיון, יש דמויות, ועכשיו צריך להתחיל לכתוב. אחרי אין-ספור תיאומים ושיחות טלפון נולד לו הפרק הראשון ומשם הסיפור זרם. קראנו אחת את השנייה, תיאמנו ותיקנו ואז שוב כתבנו עד שהגענו לסוף וקצת מעבר, וכך גם נולד לו הפרק שנקרא "הימים שאחרי". לכתוב ביחד נותן המון השראה. את תלויה בעלילה של סופרת אחרת ומשם מפתחת את המשך העלילה שלך. יכול להיות שצריך התאמה בין הסופרות כדי לכתוב ביחד, משהו שהיה לי עם אריאלה. זאת בעצם כתיבה שנולדה מחברוּת. נהניתי לעבוד איתה ובהחלט אעשה זאת שוב.

איפה את רואה את ז'אנר הספרות הארוטית בעוד כמה שנים בארץ ובעולם?

בעולם הז'אנר מפותח ונמצא בפריחה מתמדת. בארץ אנחנו מנסים להדביק את הפער ועושים זאת במהרה. אני זוכרת שקצת לפני שנה, כאשר הוצאתי את "לורי", המבחר היה דל. היית צריכה לחכות חודשים ולפעמים שנים עד שיגיע הספר הבא. היום יש מגוון גדול שכולל תתי ז'אנר.

אני מאמינה שבעקבות הפריחה יוקצו בארץ, בדיוק כמו בחו"ל, אזורים מוגדרים בחנויות ובספריות לספרים מהז'אנר, ואולי ביום שזה יקרה תיפסק הבושה וההתנשאות שלדעתי באה בעקבותיה.

לספריה של אורית פטקין באתר אינדיבוק

הזנת תוכן: 19.11.2015

חזרה לדף הראשי "ספוטלייט"