טקס פרס "טבע" לשירה נועל את פסטיבל המשוררים ה-12.
על ועדת השופטים נמנים היו"ר ניסים קלדרון, גלעד מאירי ופ'יצ'י יהורם.
למשוררת יודית שחר מוענק פרס כספי בשווי 20,000.
פרופ' ניסים קלדרון יליד תל-אביב. היה בין עורכי 
כתבי העת 'סימן קריאה' ו'מקרוב'. מלמד במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עורך סדרה של מפגשים בין שירה למוזיקה במועדון לבונטין 7 בתל-אביב.
נסים קלדרון, הסבר לי בבקשה כיצד אתה רואה את היחסים בין השירה העברית החדשה לשירה המולחנת?
"בשנים האחרונות הולך ומתהדק – בישראל במיוחד, הקשר שבין שירה לבין המוסיקה" אומר נסים. "הופעתו של אמן מסוג חדש: ה-singer-songwriter, יצרה מסורת של מחויבות עמוקה יותר של מוסיקאי כלפי טכסט, וגם כלפי המוסיקה, שאותם הוא לא רק מבצע אלא גם כותב ומלחין. כך קיבלנו, בעקבות דילן, את מאיר אריאל כסוג של טרובדור מודרני, שאיננו רק אמן-מבצע, אלא הוא גם אמן כותב ומלחין. בעקבות מאיר אריאל ושלום חנוך, הולכים כבר עשרות שנים, אמני מוסיקה ישראלים רבים, שהם לא משוררים, (שכן אינם מסתמכים על טכסט בלבד), אבל הם לוקחים חלק ממרכיבי אמנות השירה – עוצמה של אישיות יצירתית ועולם דימיון אישי – אל מקום אמנותי חדש. בישראל גם השתרש נוהג של הלחנה מאסיבית של משוררים", הוא מוסיף.
"ה-singer-songwriter הישראלי מלחין את השירה העברית, גם החדשה וגם העתיקה, בהקף שלא מוכר לנו משני מקורות ההשפעה העיקריים של המוסיקה הפופולארית בישראל: ארצות הברית ואנגליה. כאשר הזמר-הכותב הישראלי מוסיף על אמנותו שלו את המיפגש עם המשוררים העבריים, מתהדק עוד יותר הקשר בין השירה העברית לבין המוסיקה בישראל".
מהם מפגשי השירה שאתה עורך בלבונטין? "'שירה פלוס' היא מסגרת של מיפגשים בין משורר לבין מוסיקאי" אומר נסים. "המיפגש בין שני האמנים, שלעיתים מתרחב אל משוררים נוספים ומוסיקאים נוספים, נושא אופי ייחודי. הכימיה שנוצרת בין השירה החד-פעמית של המשורר לבין המוסיקה החד-פעמית של המוסיקאי, יוצרת תרכובת חד-פעמית. אין מיפגש אחד דומה למיפגש אחר. ההתקרבות ההולכת ומתהדקת בשנים האחרונות בין שירה לבין מוסיקה עומדת ברגע הפרויקט".
מתי מתקיימים מפגשים שכאלה? "המיפגשים מתקיימים זה שלוש שנים ברציפות, אחת לחודש במועדון לבונטין 7 בת"א, והשתתפו בהם משוררים ומוסיקאים מכל הגילים ומכל הסגנונות ".
טקס פרס "טבע" לשירה נועל את פסטיבל המשוררים ה-12. על ועדת השופטים נמנים היו"ר ניסים קלדרון, גלעד מאירי ופ'יצ'י יהורם.
למשוררת יודית שחר מוענק פרס כספי בשווי 20,000.
נסים קלדרון מברך: "קהילת המשוררים המכונסת אחת לשנה בפסטיבל יודעת להעריך את המילה 'משורר', ואנחנו בטוחים שהשנה התגלתה משוררת".
יהודית שחר, ילידת 59, אם לשניים, 
תושבת פתח-תקווה ומלמדת אוכלוסיות חלשות, כתבה שנים רבות ופרסמה שירה חברתית ופוליטית בכתבי עת ואנתולוגיות שיצאו לאור, אבל רק בחודש פברואר השנה (2009) הוציאה לאור את ספרה הראשון "זו אני מדברת" שראה אור בהוצאת "בבל".
"השירים שבספר", כתבו חברי ועדת השיפוט, "אינם רמזי שירה ואינם גישושי שירה. הם נכתבו מתוך צורך עמוק כמו שירה של אמת והם מטלטלים את השפה העברית, כמו שירה של אמת. ליודית שחר יש מה להגיד ויש מה לחדש. היא מדברת בלשון שירה מורכבת על חיים שהורסים כל מורכבות, והיא מדברת בלשון שירה עדינה על חיים שהורסים כל עידון".
בקצות האצבעות
הַתָחוּשׁ אֵיךְ בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי
רוֹטֶטֶת צְעָקָה?
אֲנִי אִשָּׁה פְּשׁוּטָה שֶׁל סְתָו,
בְּשַׂר שְׁזִיפֵי תֹּם הַקַּיִץ
מוֹתִיר בִּי גַּעְגּוּעַ לְגֶשֶׁם רִאשׁוֹן,
פִּרְחֵי אֹשֶׁר מִשְׁתַּלְּחִים
כְּשֶׁיַּד בִּתִּי תִּתְרַפֵּק בְּשֶׁלִּי,
מְטוֹפֶפֶת בְּאֶצְבְּעוֹת אֲפוּנִים
לְצִדִּי בַּמִּדְרָכָה.
הֲתֵדַע, אֲנַחְנוּ בְּנֵי מַזָּל,
נִצּוֹלִים מִמַּפֹּלֶת כְּאֵב
שֶׁפָּשְׁטָה בָּעוֹלָם,
שִׁיר חָדָשׁ דּוֹחֵף אֶת דַּרְכּוֹ אֵלַי
שׁוֹאֵל: לְאָן נוֹשְׁבוֹת צְעָקוֹת?
וַאֲנִי דּוֹחֶקֶת בּוֹ לֵךְ
לֹא עוֹד מִלִּים אֲנִינוֹת
צְעָקָה אֲנִי רוֹצָה,
צְעָקָה.
