נועה שקרג'י

הספר הזהNOA-SHKARGIצילום: יוסי שוויג

הָיָה בִּמְצוּקָה עֻבָּרִית.
כִּמְעַט נִתַּק
פֶּה מִלֵּב
וְעֵינַיִם מִבֶּטֶן,
כִּמְעַט הֻבְהַל
לְנִתּוּחַ סֵפֶר פָּתוּחַ
קָשֶׁה לְהִוָּלֵד.
חֶבֶל הַטַּבּוּר —
תַּכְשִׁיט חֶנֶק לְבֻבָּה כְּחֻלָּה
נְקֻדָּה נוֹתְרָה
עַל שִׁדְרַת הָאַף,
אוֹת לְבֵן נוֹסָף
שֶׁעוֹד יָבוֹא
וּמִי יוֹדֵעַ
אִם יַעֲמֹד לוֹ כֹּחוֹ לְהִדָּפֵס
אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה הֶחְמִיץ הַמַּלְאָךְ
שֶׁמַּכֶּה בְּשִׁכְחָה,
הוּא זוֹכֵר אֶת תּוֹרַת הָאֲפֵלָה עַל בֻּרְיָהּ
אֶת הַמָּזוֹן הַטִּבְעִי
אֶת אִמּוֹ הַגְּדוֹלָה
עַכְשָׁו הַסֵּפֶר הַזֶּה צוֹעֵק מִלֵּב כְּרִיכָתוֹ
מִתְנַצֵּל שֶׁנִּצַּל
מְבַקֵּשׁ עָלָיו, עֲלֵיכֶם וְעָלַי
הוּא בּוֹכֶה עַתָּה
כִּי אֵיךְ יוּכַל לִשְׁכֹּחַ אֶת הִתְפַּתְּחוּתוֹ
הַגַּבְשׁוּשִׁית, אֶת הַמַּכָּה הַטְּרִיָּה
הַסֵּפֶר הַזֶּה רוֹאֶה אֶת אִמּוֹ
מִקְּצֵה הָעוֹלָם וְעַד קְצֵה עוֹלָמָהּ
נִשְׁמָתוֹ כְּבָר לֹא בּוֹכָה וְלֹא מִצְטַעֶרֶת
שֶׁיָּרְדָה מֵאוֹצַר הַהֲוָיוֹת אֶל עוֹלַם הַלְּוָיוֹת
אֶל מִלִּים בָּשָׂר וָדָם
אוֹסֵף אֶת דַּפָּיו עַכְשָׁו
אֶל חֵיקוֹ, מְעַרְסֵל אוֹתָם,
זֶה הַגִּלְגּוּל הָאַחֲרוֹן שֶׁל מִלּוֹתָיו

 

 

 

בצורת

בּוֹאוּ מַיִם וּבְכוּ עַל גּוֹרָלִי הַצַּיְתָן
בּוֹאוּ מִשֹּׁרֶשׁ עַמּוּד הַשִּׁדְרָה
מֵעֵינֵי מְנוֹרוֹת שֶׁבִּי
בּוֹאוּ מַיִם מִמַּעְיָנוֹת מְתוּקִים
בּוֹאוּ מַיִם מִקַּרְחוֹנִים מֻפְשָׁרִים
בּוֹאוּ מִשְּׁלוּלִיּוֹת, מִבַּקְבּוּקִים, מִצִּנּוֹרוֹת מְקֹרָזִים.
בּוֹאוּ מַיִם וְסַיְּמוּ אֶת תָּכְנִית הַטֶּלֶוִיזְיָה הָאֲפֹרָה
בּוֹאוּ מַיִם וְהָקֵלּוּ אֶת רֹאשִׁי הַכָּבֵד עָלַי
מִתָּכְנִיּוֹת מְגֵרָה,
בּוֹאוּ בְּתֻפֵּי וִתּוּר וְהַכְנָעָה,
שִׁטְפוּ זְרוֹעוֹת שֶׁבִּי, בְּרָגִים וְנִיקֶלִים
כַּסּוּ אוֹתִי שֶׁבַע פְּעָמִים
הַזּוּ עָלַי אֵפֶר אַבְקַת כְּבִיסָה
בּוֹאוּ מַיִם רְדוּ עָלַי, דַּבְּרוּ וְהַכּוּ סְלָעִים בִּי
פִּקְעוּ מִתּוֹכִי וְהִתְפַּזְּרוּ אֶל הָרִצְפָּה
קַלְקְלוּנִי וְאֵדַע מְנוּחָה
רֹאשִׁי כָּבֵד עָלַי, פִּי
פָּתוּחַ לִרְוָחָה

 

 

 

בדרך האוזלת

עַל מוֹשַׁב הַמְּכוֹנִית
הִתְיַשַּׁבְתְּ, כְּמוֹ חוֹנִי
הִקַּפְתְּ עַצְמֵךְ אוֹתִיּוֹת
שֶׁהִתְגַּבְּשׁוּ לְמִלִּים
שֶׁאַכְזָרִי לוֹמַר,
עִפָּרוֹן אֵינְסוֹפִי חִדֵּד
הַמַּבָּט, מָדַט, חַיּוֹת בָּר
נִמְלְטוּ מֵהַכְּבִישׁ
אֶל הַוָּאדִי,
אֶת גַּלְגַּל
עָצְמַת הַשֵּׁמַע
סוֹבַבְתְּ.
בַּגֶּשֶׁם בּוֹרוֹת הַנִּקּוּז
לֹעוֹת נִשְׁנָקִים
שֶׁגַּלְגַּלֵּי הָרֶכֶב
חָנְקוּ לְרֶגַע
בִּגְלִילֵי הַצְּמִיגִים

 

 

 

עץ

פִּתְאֹם טָרְפוּ אוֹתִי,
הָעֵץ וְהַשֻּׁלְחָן שֶׁנֻּסַּר מִמֶּנּוּ
וְהַכִּסֵּא לְיַד הַשֻּׁלְחָן עָלָיו אֲנִי יוֹשֶׁבֶת
בֵּין שְׁמוֹנֶה לְעֶשֶׂר שָׁעוֹת כָּלְיוֹם,
וְהַמַּדָּף וּלְפֶתַע סְפָרִים
בִּמְעוֹפָם לְעֵבֶר רֹאשִׁי
טָרְפוּ אוֹתִי בִּנְפִילָתָם
וְהָעִפָּרוֹן, הַדַּף

 

 

 

אל האי

שֶׁתָּמִיד יָדַעְנוּ כָּל שֶׁבֵּינֵינוּ
לֹא הָיוּ לֵילוֹת בְּנִפְרָד
וְלֹא לִטּוּף שֶׁהִצְטַעֵר עַל שֶׁנִּשְׁלַח,
הָיִיתָ הַקָּפֶה שֶׁל הַבֹּקֶר
וְהָרָעָב הָאָבִיךְ תַּחַת אוֹר
הַמְּקָרֵר בְּסוֹף הַיּוֹם,
צִלְּךָ נָפַל עָלַי
וְלֹא הֶחְשִׁיךְ.
לְזֶה שֶׁיָּשַׁב לְיָדִי
בַּסַּפָּה כָּתַבְתִּי
תְּהִלִּים, תְּפִלּוֹת
כַּוָּנוֹת טְפֵלוֹת
שִׁמּוּשׁ עוֹדֵף בְּךָ
מְעַט סַבְלָנוּת אֵלֶיךָ.
וּכְשֶׁשָּׁאַלְתָּ מָה לָקַחְתְּ
אֶל הָאִי, לֹא יָכֹלְתִּי לוֹמַר,
אֱלֹהִים

 

 

 

שיר ג' מתוך המחזור "קיירוס"

פואטיקה דידקטית

סִיסְמַת הַכְּנִיסָה לַמַּזְכִּירוּת
לֹא הֻחְלְפָה שְׁנֵי עֲשׂוֹרִים,
"שָׁנָה הַבָּאָה סוֹגְרִים אֶת הַחוּג".
בֵּינְתַיִם שַׁרְשְׁרָאוֹת דִי אֶן אֵי
מֶחְקָרִיּוֹת מִתְקַצְּרוֹת לְשִׁירִים,
בֵּיצִיּוֹת מֻקְפָּאוֹת בַּקָּפֵטֶרְיָה —
דּוֹר הַהֶמְשֵׁךְ.

עַתָּה הַסֵּפֶר הַזֶּה
דֶּגֶל מַמְתִּין לָרוּחַ,
יוּכַל לְשַׂחֵק לִפְנֵיכֶם
עַל פּוֹדְיוּם בְּכֶנֶס,
יוּכַל לִהְיוֹת
דֶּגֶל מַהְפֵּכָה:

פִּתְחוּ אֶת הַמַּזְכִּירוּת,
הַחְזִירוּ מַטָּלוֹת בַּמּוֹעֵד,
עֲשׂוּ לָכֶם תַּלְמִיד
אִמְרוּ:
הַקּוֹל קוֹל עַתִּיק
הַיָּדַיִם מוּשָׁטוֹת לֶעָתִיד.

 

 

 

בינונית

עָזַבְתִּי אֶת הַמָּחוֹל בִּשְׁבִיל לֹא
לִהְיוֹת בֵּינוֹנִית
עָזַבְתִּי

אֶת הַמּוּזִיקָה בִּשְׁבִיל
לֹא לִהְיוֹת
בֵּינוֹנִית עָזַבְתִּי

אֶת הַלִּמּוּדִים
בִּשְׁבִיל לֹא לִהְיוֹת
בֵּינוֹנִית. וְעַכְשָׁו עִם כָּל הָעֵסֶק
הַזֶּה

שֶׁל הַשִּׁירָה

 

 

 

הספר הזה

הָיָה בִּמְצוּקָה עֻבָּרִית.
כִּמְעַט נִתַּק
פֶּה מִלֵּב
וְעֵינַיִם מִבֶּטֶן,
כִּמְעַט הֻבְהַל
לְנִתּוּחַ סֵפֶר פָּתוּחַ

קָשֶׁה לְהִוָּלֵד.
חֶבֶל הַטַּבּוּר —
תַּכְשִׁיט חֶנֶק לְבֻבָּה כְּחֻלָּה

נְקֻדָּה נוֹתְרָה
עַל שִׁדְרַת הָאַף,
אוֹת לְבֵן נוֹסָף
שֶׁעוֹד יָבוֹא
וּמִי יוֹדֵעַ
אִם יַעֲמֹד לוֹ כֹּחוֹ לְהִדָּפֵס

אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה הֶחְמִיץ הַמַּלְאָךְ
שֶׁמַּכֶּה בְּשִׁכְחָה,
הוּא זוֹכֵר אֶת תּוֹרַת הָאֲפֵלָה עַל בֻּרְיָהּ
אֶת הַמָּזוֹן הַטִּבְעִי
אֶת אִמּוֹ הַגְּדוֹלָה
עַכְשָׁו הַסֵּפֶר הַזֶּה צוֹעֵק מִלֵּב כְּרִיכָתוֹ
מִתְנַצֵּל שֶׁנִּצַּל
מְבַקֵּשׁ עָלָיו, עֲלֵיכֶם וְעָלַי
הוּא בּוֹכֶה עַתָּה
כִּי אֵיךְ יוּכַל לִשְׁכֹּחַ אֶת הִתְפַּתְּחוּתוֹ
הַגַּבְשׁוּשִׁית, אֶת הַמַּכָּה הַטְּרִיָּה
הַסֵּפֶר הַזֶּה רוֹאֶה אֶת אִמּוֹ
מִקְּצֵה הָעוֹלָם וְעַד קְצֵה עוֹלָמָהּ
נִשְׁמָתוֹ כְּבָר לֹא בּוֹכָה וְלֹא מִצְטַעֶרֶת
שֶׁיָּרְדָה מֵאוֹצַר הַהֲוָיוֹת אֶל עוֹלַם הַלְּוָיוֹת
אֶל מִלִּים בָּשָׂר וָדָם

אוֹסֵף אֶת דַּפָּיו עַכְשָׁו
אֶל חֵיקוֹ, מְעַרְסֵל אוֹתָם,
זֶה הַגִּלְגּוּל הָאַחֲרוֹן שֶׁל מִלּוֹתָיו

 

השירים מתוך "חותמת חום" הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017

 

קישורים חיצוניים

"חותמת חום" באתר של הוצאת הקיבוץ המאוחד

רמי סערי על הספר "חותמת חום", הארץ 

 

נועה שקרג'י ועמיחי חסון קוראים משניות שירה

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 86"

Share
صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل