ואת תגידי
צילום: ינאי יחיאל
וְאַתְּ תַּגִּידִי: פָּרַסְתִּי לָךְ אַהֲבַת מַרְמִיטָה
מֵעַל שֻׁלְחַן הָאֹכֶל מֵעַל אֲרוֹן הַסְּפָרִים
מוֹלַלְתִּי זִכָּרוֹן טַבּוּרִי הִשְׁכַּחְתִּי נִשְׁכָּחוֹת.
וְאַתְּ תַּגִּידִי: שָׁלַחְתִּי אוֹתָךְ אֶל תּוֹךְ מְחִלּוֹתַי
הַרְחֵק מִמְּקוֹר הַדַּלֶּקֶת הַרְחֵק מִנּוֹזְלֵי הֶחָלָב,
לִמַּדְתִּי אוֹתָךְ לְהִשָּׁמֵר מִצִּלָּהּ הַנּוֹרָא שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ
לֶאֱהֹב יָמִים אֲפֹרִים נְטוּלֵי צֵל.
וְאַתְּ תַּגִּידִי: שֶׁפַע הֶרֶס רַב (דְּמָעוֹת שֶׁל אשֶׁר)
אָהַבְתִּי אוֹתָךְ כְּמוֹ בַּת.
הסוד
סוֹף הָעוֹלָם מָצָא אוֹתִי
מִתְנַזֶּרֶת מִשֵּׁנָה וּמִשָּׂדוֹת יְרֻקִּים,
רוּחַ נְמוּכָה סוֹרֶקֶת שְׁבִיל
בֵּין גִּבְעוֹלִים דַּקִּים
(כָּל הַיֹּפִי הַזֶּה רַק מַגְבִּיר אֶת בְּדִידוּתִי).
אֶת צַמָּתִי קוֹלַעַת אֵם זָרָה,
עֵינֶיהָ סוֹבְבוֹת פְּנִימָה אֶל תּוֹךְ הַלֹּבֶן בְּרֹאשָׁהּ,
הַשֵּׂעָר שֶׁלִּי חָלָק, מְצַיֵּת לִתְנוּעוֹת יָדֶיהָ.
הַסּוֹד, הִיא לוֹחֶשֶׁת לִי,
לְהֵעָלֵם מִבְּלִי לָדַעַת,
לִשְׁכֹּחַ מִבְּלִי לִזְכֹּר
הֵיכָן טָמַנְתְּ אֶת זִכְרוֹנֵךְ, נְסִיכָה שֶׁלִּי,
אָזְנַיִךְ יִנְטְפוּ מֻגְלָה וּפִיךְ דַּלֶּקֶת,
לֹא תָּחוּשִׁי דָּבָר, הִיא מַבְטִיחָה,
מִבַּעַד לְסַכֵּי עֵינַיִם
אֶשַּׁק לָךְ.
כריכות קשות
אַחֲרֵי שֶׁנּוֹלַדְתָּ
אוֹתִיּוֹת וְסִימָנֵי פִּסּוּק נָשְׁרוּ
מִתּוֹךְ הַסְּפָרִים הָרַבִּים שֶׁבַּבַּיִת,
הוֹתִירוּ אַחֲרֵיהֶם דַּפִּים לְבָנִים עֵירֻמִּים.
כְּרִיכוֹת קָשׁוֹת הִתְקַשּׁוּ
כְּרִיכוֹת רַכּוֹת הִתְגַּעְגְּעוּ
לַחִבּוּק הַפְּנִימִי,
הַמְעֻבָּר.
בְּחַיַּי, הָיִיתָ צָרִיךְ לִרְאוֹת מַה קָּרָה לַסֵּפֶר
"שְׁלשׁ הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת" מֵאֵת ד"ר בֶּרְטוֹן וַיְט.
ילד ציפור
הוּא בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים.
עַכְשָׁו הוּא שׁוֹכֵב
עַל סַפָּה אֲדֻמָּה בַּסָּלוֹן
בְּפִּיגָ'מָה שֶׁל סְפַּיְדֶּרְמֶן.
הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ
לֹא מַבִּיטוֹת חֲזָרָה.
זֶה יִקַּח שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת
אוּלַי קְצָת יוֹתֵר, אוֹמֶרֶת הָרוֹפְאָה בַּקַּו הַשֵּׁנִי.
בֵּינְתַיִם תַּחְשְׁבוּ עַל זֶה כְּמוֹ עַל דַּלֶּקֶת אָזְנַיִם,
תִּנְעֲלוּ חַלּוֹנוֹת וּדְלָתוֹת
וְתִתְקַשְּׁרוּ מָחָר.
מתוך "פואמה לפרופסור לפיזיקה של הקרקע"
12.
בְּכָל שַׁבָּת שְׁנִיָּה,
אַבָּא וַאֲנִי נוֹסְעִים עִם הַלַּנְצִ'יָּה בֶּטָא
לִבְדֹּק מַדּוּעַ מַאַגְרֵי הַמַּיִם מְחַלְחֲלִים.
אַבָּא בּוֹחֵן אֶת יְרִיעוֹת הָאִטּוּם.
אֲנִי תּוֹפֶרֶת מֵהֶן שְׂמָלוֹת כְּחֻלּוֹת
בָּהֶן אֲנִי רוֹקֶדֶת כָּל לַיְלָה
בְּסִיבוּבִים שֶׁל הוֹרָה
מַטָּה
מַטָּה
אֶל מֵי הַתְּהוֹם.
13.
אֵילוּ תְּפִלּוֹת מֻנָּחוֹת עַל הַקַּרְקָעִית?
14.
הַמַּאֲגָר מְנַסֶּה לִשְׁכֹּחַ מֵהַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ.
הוּא הָיָה רוֹצֶה לָנוּעַ קָדִימָה, לְמַעְלָה,
בְּגוּף גָּמִישׁ וְקַל.
15.
מִזְמוֹר קוֹמְפּוּלְסִיבִי:
מֵי תְּהוֹם אֲיֻמִּים שֶׁלִּי
מֵי תְּהוֹם מְטֻנָּפִים שֶׁלִּי,
אַתֶּם תְּפִלָּתִי הַחֲרִישִׁית,
אַתֶּם מֵי שָׁפִיר טוֹרְדָנִיִּים בְּיוֹתֵר.
רַק לַחֲתוּלִים אֲנִי מַרְשָׁה לְלַקֵּק אֶתְכֶם
(לִפְעָמִים גַּם לְאָסָף).
16.
אִי אֶפְשָׁר לְלַטֵּף אֶת מֵי הַמַּאֲגָר.
אַבָּא, אֲנַחְנוּ זְקוּקִים לְנֵס.
17.
בִּשְׁאָר הַשַּׁבָּתוֹת אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לְטַיֵּל עִם מַר בְּרוּקֶנְטָל, הַמּוֹרֶה לִנְגִינָה.
בַּחֶנְיוֹן שֶׁל שְׁוֵיצַרְיָה הַקְּטַנָּה אֲנִי מְנַגֶּנֶת בְּמַנְדּוֹלִינָה מָחוֹל הוּנְגָרִי מִסְפַּר שָׁלשׁ
וְעוֹד יְצִירוֹת מֵרֶפֶּרְטוּאָר קָבוּעַ. גַּם יָעֵל מְנַגֶּנֶת בְּמַנְדּוֹלִינָה.
אַבָּא מְנַגֵּן בְּגִיטָרָה.
אַחֲרֵי הַקּוֹנְצֶרְט מַר בְּרוּקֶנְטָל מְחַלֵּק סֻכָּרִיּוֹת חֲמוּצוֹת.
הַסַּנְטֵר שֶׁלּוֹ מוֹכִיחַ שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא מְרֻצֶּה.
18.
אֲנִי יַלְדָּה שֶׁל אַבָּא.
זוֹנָה שֶׁל סֻכָּר.
פֶּה מָלֵא סְתִימוֹת.
19.
אֲנִי בּוֹרַחַת אֶל הַמִּגְרָשִׁים הָרֵיקִים שֶׁבִּקְצֵה הָרְחוֹב.
אֲנִי טוֹבֶלֶת בִּשְׂדֵה קוֹצִים.
20.
יֵשׁ לְתָאֵם אֶת בַּקָּרַת הַתְּוַאי הָאָפְקִי
עִם בַּקָּרַת הַתְּוַאי הָאֲנָכִי,
לִמְנִיעַת בְּעָיוֹת רְאוּת
וּלְשִׁפּוּר חָזוּת הַתְּוַאי.
21.
בְּהַפְסָקוֹת הָאֹכֶל, אַבָּא מוֹצִיא מִתָּא הַמִּטְעָן
אֶת מַגְדִּיר הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
גֶּזֶר קִפֵּחַ, דַּרְדַּר כָּחֹל,
גְּדִילָן מָצוּי,
אַתֶּם מַעֲמִידִים פָּנִים!
אַתֶּם שַׁקְרָנִים מְטֻנָּפִים!
בְּדִיּוּק כָּמוֹנִי.
השירים מתוך "התוואי האופקי - פואמה לפרופסור לפיזיקה של הקרקע", אש קטנה 77, סדרה בעריכת אפרת מישורי, 2019
קישורים חיצוניים
על הספר "התוואי האופקי", עיתון 77
"שירים מהחצר האחורית של רות ביגר", באתר "כדאי לדעת"
"התוואי האופקי" מפורר עריצותו של התוואי האופקי הקאנוני והישר, מעריב
