דודי בן עמי

משוררים מהעירdodi benצילום: שרית שץ

מְשׁוֹרְרִים מֵהָעִיר מַגִּיעִים בִּמְכוֹנִית נְמוּכָה

פּוֹתְחִים אֶת הַדֶּלֶת עִם רֵיחַ יְבוּא,

   אֲוִיר מְטֹהָר תָּלוּי מִמַּרְאַת הַשִּׁמְשָׁה.

דּוֹרְכִים חוּץ בְּגִשּׁוּשׁ וְחוֹזְרִים לְהַבִּיט לְאָחוֹר

אַה... הֵיכָן? מַתָּנוֹת עֲטוּפוֹת בִּנְיָר

וְגַם הַשַּׂקִּית -

מְכַל אַשְׁפָּתוֹת לְשָׁעָה

   זֶבֶל מַסָּע וּקְנִיּוֹת בְּהוּלוֹת מִשּׁוּלֵי הַדְּרָכִים.

 

מְשׁוֹרְרִים מֵהָעִיר מְנַסִּים לִנְשֹׁם, זֶה קָשֶׁה

בְּלִי כָּרָגִיל.

שׁוֹאֲלִים בְּקוֹל רָם מִדַּי

   מָתַי מַבְשִׁילוֹת תְּאֵנִים?

מִצְחָם מְטַפְטֵף תּוֹדוֹת, מִצְטַנֵּן

לְמַרְאֶה תָּוִיּוֹת מֻכָּרוֹת וְקֻבִּיּוֹת קֶרַח.

   מְחַשְּׁבִים אֶת זְמַן הַנְּסִיעָה,

     מַפְחִיתִים הַפְסָקָה, נִזְכָּרִים שֶׁעָצְרוּ לְתִדְלוּק;

עַכְשָׁו: לְגַבֵּי סִפְרָם הָאַחֲרוֹן.

 

אַחַר-כָּךְ מְדַבְּרִים בִּמְהִירוּת

לְהַשִּׂיג אֶת הַשֶּׁקֶט וְעוֹד

וְעוֹד "לֹא הֱיִיתֶם צְרִיכִים",

כִּוּוּנֵי אֲוִיר וּשְׁתִיקָה;

גַּם שׁוֹאֲלִים אִם הַגְּבוּל רָחוֹק

וְ"סְלִיחָה – אֶה... הַשֵּׁרוּתִים?"

 

דָּנִים בַּחִנּוּךְ וּבָעֶרֶב, מְאֻחָר

מְגַלִּים הַמְּשׁוֹרְרִים מֵהָעִיר שֶׁאֶפְשָׁר

לִלְכֹּד מִלָּה מְקוֹמִית לַאֲהָבִים

בֶּחָצֵר אֲחוֹרִית.

פִּתְאוֹם זֶה אוֹתוֹ דָּבָר, וְהִיא - פְּרָט לָרֶקַע -

בּוֹהָה בִּמְבוּכָה רְגִילָה בְּדִיּוּק כְּשֶׁמַּחְשִׁיךְ,

וְ"תָבוֹאוּ תָּמִיד"...

כְּשֶׁכְּדַאי לְנַסּוֹת בְּתַחְבִּיר,

    כְּשֶׁעָגוּם יָכוֹל לִהְיוֹת כּוֹכָב

         אוֹ גַּחְלִילִית – לֹא כְּמוֹ בַּבַּיִת.

 

בְּשִׁקְלוּל חָטוּף, כִּמְעַט כָּל אֶחָד

מֵהָעִיר, הוּא מְשׁוֹרֵר מֵהָעִיר.

כְּלוֹמַר: בִּנְסִבּוֹת תּוֹאֲמוֹת לְרֵיחַ אֶצְבְּעוֹתָיו

      אַחֲרֵי שֶׁקָּטַף לִימוֹנִים מֵהָעֵץ – בְּעַצְמוֹ.

 

על גֶּרִילָה

קַוֵּי הַתֶּפֶר נִּפְרָמִים

וּכְבָר גֶּרִילָה שֶׁל מִלִּים

עוֹנֶדֶת כִּנּוּיֵי אוֹיֵב -

מַטְּרַת יְרִי לַנֶּפֶץ שֶׁל מָחָר.

guerilla הִיא הַדָּם, הִיא רֶסֶק עֲצַמוֹת

חַנָ"מ וּמַסְמְרִים מֵעֵבֶר לַקַּוִּים

לְקוֹל שִׁירַת שִׁחְרוּר, כְּהַקְדָּמָה

לְטֶבַח עֲמָמִי.

 

הַרֶצַח הָעֵירֹם

הוּא סֶלֶף רַעְיוֹן לְשֶׁבֶר הַתִּקְווֹת.

מְשׁוֹרְרֵי מַהְפֵּכָה תָּמִיד תָּרְמוּ

מִלִּים וּמַנְגִּינָה – עִם רַקָּתָם;

זָקְפוּ חָזֶה לִפְנֵי-וְעִם זְמַן הַגְּוִיּוֹת

לְקוֹל בְּרִיחֵי רוֹבִים.

 

מָחָר –

אַנְאַלְפָבֵּיתִים יָבוֹאוּ אֶל בֵּיתִי

לִירוֹת בִּי

תַּחַת עֵץ הַזַּיִת

יְזַמְזְמוּ שִׁירִים בְּאָזִימוּט חוֹזֵר

יוֹם כַּוָּנַת הַמְּשׁוֹרֵר חָלַף

כַּוֶּנֶת הָרוֹבֶה תַּמְשִׁיךְ

בְּשֶׁטַח הָאוֹיֵב הַמְּסֻמָּן.

גֶּרִילָה הִיא הַלְּחִיצָה עַל הֶדֶק

מֵעֵבֶר לְרָעָב שָׁפוּי.

 

"non omnis moriar"

"לֹא כֻּלִּי אָמוּת" כָּתַב הוֹרַאצְיוּס

יְפִי נָשִׁים, צַעֲדַת צְבָאוֹת, כַּסְפֵּי שָׁלָל – אָבָק!

הִנֵה יִתְרוֹן מַחְשֶׁבֶת מְשׁוֹרֵר עַל מַמְלָכוֹת חוֹלְפוֹת

חוֹמוֹת נָפְלוּ, כְּתָרִים הֻתְּכוּ,

דְּבָרָיו שָׂרְדוּ – צִטּוּט וְעוֹד צִטּוּט

חוּט מֶשִׁי דַּק לְאֹרֶךְ הַדּוֹרוֹת.

 

בְּתוֹךְ מִלּוֹת אָמָּן שׂוֹרְדִים גַּם רְוַחִים אִלְּמִים

בֵּין הַמִּלִּים, בֵּין סַמְלִילֵי הָעִצּוּרִים,

רִיק בֵּין תָּוֵי תְּנוּעוֹת שֶׁבִּלְעָדָיו אֵין תּוֹבָנָה.

כָּךְ נִכְתָּבִים דְּבָרִים, גַּם בְּדִבֵּר הָעֲנָקִים

אֵין אִישׁ מַחְכִּים מִבְּלִי פִּסְקֵי הַהַקְשָׁבָה

עַל צִיר הַזְּמַן בּוֹ סוֹף הוּא הַתְחָלָה.

 

אִם רַעַשׁ הֵד נִשְׁבָּר,

מַרְטִיט חוּשִׁים וּמְעַרְבֵּל

בְּהֲמֻלַּת אוֹתוֹת טְרוּפִים,

מְקוֹם הַמָּוֶת הוּא -

נְהַר הלֵתֶּה שֶׁל שִׁכְחַת הַמִּרְוָחִים

וּמֵעֶבְרוֹ רַק רַעַשׁ אֵין-סוֹפִי.

 

* * *

יֵשׁ! נְתָּזֵי הַצֹּר שֶׁסִּתְּתָה יָדִי

נוֹשְׂאִים אֶת נֶצַח רְצוֹנִי - בָּאֶבֶן.

גְּמִישׁוּת בּוֹקַעַת בַּקַּשְׁיוּת עִם תְּנוּפָתִי הַמְּדוּדָה

אֶצְבְּעוֹתַי נוֹשְׂאוֹת תְּנוּעָה מַפְסֶקֶת,

הַנֵּס שֶׁל כְּלִי מֻגְמָר בְּיָד אֻמַּן.

 

"non omnis moriar", אֲנִי שׁוֹלֵף צִיטָטָה בְּחִיּוּךְ

בִּזְכוּת לַהֲבֵי הַצֹּר הַבִּלְתִּי-מִתְכַּלִּים

                                     בְּכַף יָדִי.

 

כל השירים מתוך כתב יד לספר "נתזים" שטרם ראה אור

 

המשורר דודי בן עמי בלקסיקון הספרות העברית החדשה

"במילים ובאבן" - האתר של דודי בן עמי

הספר "אבן ואהבות אחרות" לרכישה באינדיבוק

 

חזרה לעמוד הראשי של סופ"ש מספר 5