דנה ידלין

אני רוצהDana yadlin צילום: אילן בשור

אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב אֶת הָרֵיחַ

כָּךְ שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לִטְעֹם אוֹתוֹ

לִבְלֹעַ

אַחַר כָּךְ יִמְחֲאוּ לִי כַּפַּיִם.

אֲנִי רוֹצָה לְצַיֵּר אֶת הַצְּלִיל הַמְּסֻיָּם הַהוּא

שֶׁחוֹרֵק לִי

כֻּלָּם יְחַיְּכוּ. אֵיזֶה יֹפִי.

אֲנִי מְקִיאָה בְּמִילְיוֹנֵי צְבָעִים

בִּקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִּי כְּתָמִים שֶׁל דְּיוֹ

וְדָם.

אֲנִי רוֹצַחַת סִדְרָתִית

אֲנִי חַיָּה רָעָה אֲנִי

זוֹנָה. בַּת זוֹנָה.

וְהָעֵינַיִם שֶׁלָּהֶם פְּעוּרוֹת

לְעוֹד

 

 

בתוך הצהוב

בְּתוֹךְ הַצָּהֹב

בְּתוֹךְ הֶחָמוּץ מָתוֹק שֶׁל מָה

שֶׁאֵינֶנּוּ מַאֲכָל

מַר שָׁם

וּמָלוּחַ.

בְּתוֹך הַצָּהֹב שֶׁאֵינֶנּוּ צָהֹב

אוֹ כָּל צֶבַע אַחֵר

שֶׁהִצְטַבֵּר לִכְדֵי זֹהַר

אוֹ אַבְקָה

אוֹ שִׁיר.

הָיִיתִי גַּרְעִין אֵינְסוֹפִי שֶׁל מַנְגּוֹ

רָקוּם סִיבִים

בִּשְׂדוֹת הָעֶרְוָה שֶׁל הַגּוּף

וְכָל הַצָּהֹב צוֹהֵל

וְכָל הַמָּתוֹק דּוֹהֵר דּוֹהֵר

לְהֵיכָן שֶׁהַשִּׁיר

מוּפָר

וְהָיִיתִי פַּרְסָה לְרַגְלָיו

וְכֶתֶם בַּד לְגוּפוֹ

אוֹ כְּוִיָּה

אוֹ נֶמֶש

וּפִסַּלְתִּי הַשִּׁיר בְּחֶמְאָה

בְּמֶרְכָּזָהּ שֶׁל עִיר פִּסַּלְתִּי

בְּכָל הַבַּרְזֶל שֶׁהָיָה לִי לְחֶמְאָה

וּבְכָל הַזְּכוּכִית

וְהָיִיתִי מַעֲקֶה וְעַמּוּד וְחַלּוֹן רַאֲוָה

לְעוֹבְרִים וְשָׁבִים אֶל קְנִיּוֹתֵיהֶם

כָּל כָּךְ עֲסוּקִים

וְהָיִיתִי הַנּוֹזֵל וְהַנּוֹטֵף

מִתּוֹךְ הַשַּׂקִּית

וּמִתּוֹךְ הַיָּד הָאוֹחֶזֶת

אֶת שְׁאֵרִית הַיּוֹם שֶׁל הָעוֹנָה הַזֹּאת

שֶׁאֵינָה אֶלָּא צָהֹב.

 

 

 

גשם ראשון

שֵׁב.

סַפֵּר לִי עַל גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן

בַּדֶּרֶךְ לַקִּבּוּץ,

יוֹם שָׁלֵם בִּשְּׁלוּ לִכְבוֹדֵנוּ.

בָּרַדְיוֹ אֶלְוִיס קוֹסְטֶלוֹ שָׁר

הוֹ, מַיי בֵּייבִּי בֵּייבִּי

צָחַקְנוּ כְּשֶׁלֹּא יָדַעְנוּ אֶת הַמִּלִּים.

סַפֵּר עַל מַטָּעֵי הָדָר

בְּצֹמֶת זִכְרוֹן יַעֲקֹב

סַפֵּר עַל עֲקֵבִים דַּקִּים זוֹרְעִים גֻּמּוֹת בַּבֹּץ,

מִי זֶה קוֹטֵף קְלֵמֶנְטִינוֹת

בְּעֶרֶב יוֹם שִׁשִּׁי?

הָיָה אָז קַר. נָשַׁפְנוּ אֶל תּוֹךְ כַּפּוֹת הַיָּדַיִם

כְּשֶׁהַכִּנֶּרֶת צִחְקְקָה לְדִגְדּוּגֵי הַגֶּשֶׁם

אֵלֶּה הָיוּ יָמִים שֶׁל שָׁלוֹם. הָאָרֶץ הָיְתָה שְׁקֵטָה וְסוֹלַחַת

וְהָאֲוִיר הִתְמַלֵּא רֵיחוֹת שֶׁל זַעְתָּר וְשֶׁל סוּמְסוּם

כְּשֶׁשְּׁנֵינוּ לָעַסְנוּ אֶת כָּל הָאֹשֶׁר הַזֶּה.

 

 

הדירה שעזבתי מזמן

הַדִּירָה שֶׁעָזַבְתִּי מִזְּמָן

הַהִיא הַשְׂכוּרָה

עִם הַמִטְבָּח הַצַּר וְכָל הַכֵּלִים שֶׁבָּעוֹלָם

לְשָׁם אֲנִי מִתְגַּעֲגַעַת

וְלוּ בִּגְלָל בְּדִיחָה אַחַת אִידְיוֹטִית

שֶׁסִּפַּרְתָּ בַּמַּעֲלִית

עִם הַמַּפְתֵּחַ בַּיָּד

רֶגַע לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַסְנוּ.

 

 

 

ירח

וְהַיָּרֵחַ הָיָה כְּמוֹ רִיס שֶׁהוּנַח בְּאֶמְצַע הַשָׁמַיִם.

יָכֹלְנוּ לֶאֱסֹף תַּחְתָּיו אֶת כָּל הַמִּלִּים הַיָּפוֹת,

הַזְּמִינוֹת מִדַּי

יָכֹלְנוּ לְחוֹלֵל דְּבַר-מָה

נֹאמַר, חִיּוּךְ

כְּשֶׁלָבְנוֹ הַדַּק נָזַל עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע

וְהִנֵּה כְּבָר

הַשֶּׁמֶשׁ מַפְצִיעָה בַּעֲגַלְגַּלּוּתָהּ

וּמְחַמֶּמֶת

אֶת כָּל מָה שֶׁאָזַל בֵּינֵינוּ.

 

 

דנה ידלין קוראת את שירה "פופקןרן". נגינה: יונתן ניב

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 19"