גלויות מהודו – לחפש פילים ברחובות

"מִי שֶׁרוֹאֶה פִּיל בַּבֹּקֶר – יִהְיֶה לוֹ יוֹם שֶׁל הַצְלָחוֹת",

אוֹמֵר לִי רָג'וּ.

וַאֲנִי יוֹצֵאת לְמוּמְבַּי לְחַפֵּשׂ לִי פִּילִים בָּרְחוֹבוֹת.

 

 

בשישה ימים נבראה הינדוסטאן

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן נִבְרָא הַמָּהָרָגָ'ה שֶׁהִזְרִיחַ אוֹר בָּעוֹלָם.

 

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי נִבְרְאוּ הַבְּרַהְמִינִים שֶׁהִבְדִּילוּ בֵּין מַיִם עֶלְיוֹנִים

לְמַיִם תַּחְתּוֹנִים

וְעָקְרוּ לְעַצְמָם מַזָּלוֹת וּמָתְחוּ רְקִיעִים.

 

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נִבְרְאוּ הַלּוֹחֲמִים שֶׁנָּחֲלוּ אֶת הָאֲדָמָה הַמְחַיָּה וְאֶת הֶעָפָר.

 

בַּיּוֹם הָרְבִיעִי נִבְרְאוּ הַסּוֹחֲרִים, שֶׁרָעֲשׁוּ מֵאָה עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׂפוֹת,

חָצְבוּ עוֹרְקֵי כֶּסֶף, הֵצִיפוּ עַפְרוֹת זָהָב עַל הַמַּיִם,

וְהִשְׁכִּינוּ עַל מֹאזְנֵיהֶם אֲבָנִים מְזֻיָּפוֹת.

בְּאוֹתוֹ יוֹם הוּבְאוּ בְּסַדֵּי-צַוָּאר עֲבָדִים מֵהַסָּהָרָה

לְהַמְצִיא עָרִים בְּמִגְדָּלִים וּמְצוּדוֹת.

 

בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי נִבְרְאוּ הַמְשָׁרְתִים וְשׁוֹמְרֵי הַסַּף הַמַּשְׁרִישִׁים בַּסֻּכּוֹת

וְהֵחֵלּוּ לְעוֹרֵר אֶת אֱלֹהִים,

כִּי תַּחְתָּם הַמְנַקִּים, רֹאשָׁם טָמוּן בֵּין בִּרְכֵּיהֶם,

וְתַחְתָּם זוֹחֲלֵי עַל הָאָרֶץ עִם זֵרֵי זְרָדִים,

וְתַחְתָּם כּוֹרֵי תְּעָלוֹת בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ,

וְתַחְתָּם הָרוֹתְמִים עַצְמָם לְעֶגְלוֹת מַשָּׂא,

וְגַם הֵם שׁוֹרְרוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל גָּדוֹל,

כִּי תַּחְתָּם נוֹבְרֵי הָאַשְׁפּוֹת,

וְתַחְתָּם קַבְּצָנֵי הַצְּמָתִים

וְגַם הֵם בֵּרְכוּ בְּהַלֵּל,

כִּי תַּחְתָּם הַכְּרוּתִים בְּאֵלֶם קוֹל וְאֶפֶס כֹּחַ לְקַבֵּץ.

וְגַם תַּחְתָּם עוֹד מִינֵי תַּחְתִּיּוֹת

שֶׁאֵינִי רוֹאָה אֵינִי רוֹאָה אֵינִי יוֹדַעַת דָּבָר עֲלֵיהֶם

וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי נִבְרְאוּ אֱלֹהֵי הַחַיּוֹת.

גָנֶשׁ הַפִּיל, הַנִּרְצָע לַעֲבוֹדַת הַשָּׂדֶה וּמֻשְׁלָךְ לַיָּם בְּגַאנְפָּאטִי*

וְהוֹד קְדֻשַּׁת הַפָּרָה הַמַּגִּירָה עֲסִיס אֲדִישׁוּת אֱלֹהִי

(יְבָרֶכְךָ ה' וִישִׂימְךָ פָּרָה בַּצַּד הַהִינְדִי שֶׁל מוּמְבַּי).

וְהָנוֹמַן הַקּוֹף אֲחוּז תְּזָזִית כְּמַחְשְׁבוֹתַי שֶׁלֹּא רֻסְּנוּ בְּיוֹגָה

וְהַטַּוָּסִים שֶׁיָּרְדוּ לָעוֹלָם עִם זְנַב גַּאֲוָה מְקַרְקֵעַ,

כְּמוֹ הַפָּאלוּ בְּשׁוּלֵי הַסָּארִי עַל גַּב הַנָּשִׁים.

 

בְּאוֹתוֹ יוֹם נִבְרְאוּ גְּמַלֵּי רָגַ'סְטָאן כְּפוּלֵי דַּבֶּשֶׁת רֵיקָה

חֲרוּצַת שִׁדְרָה עֲקֻמָּה וְעִקֶּשֶׁת לִצְלֹחַ חַיִּים אֶת הַמִּדְבָּר.

גַּם סוּס וְרוֹכְבוֹ נִבְרְאוּ יַחְדָּו

כְּמוֹ הַבְּרֵרָה הַבִּינָרִית שֶׁל הוֹדוּ: לָשֵׂאת אוֹ לִהְיוֹת נִשָּׂא,

וְהַמִּדְרוֹן הַחֲלַקְלַק שֶׁבֵּינֵיהֶם

וְנִבְרְאָה שִׂנְאַת נְחַשׁ הַקּוֹבְּרָה לַמְחַלֵּל

וְנֶאֶסְפָה רְדוּמָה אֶל סַל הַנְּצָרִים

עַד שֶׁתָּקִיץ לִגְבֹּל עַצְמָהּ בְּרִקּוּד.

וְהַתֻּכִּי הַגָּדוֹל בָּקַע מֵחֶשְׁכַת בֵּיצַת הָרֵאשִׁית

לִצְרֹחַ רְמָזִים וַעֲתִידוֹת.

 

וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי דָּבָר לֹא נַעֲשָׂה עֲדַיִן.

אֵד חַם עָלָה מֵאֶרֶץ הִינְדוּסְטָאן, רִפָּה אֶת הַיָּדַיִם וְנִלְכַּד בַּמְּנִיפוֹת.

הַכֹּל הָיָה פְּקַעַת תֹּהוּ וָבֹהוּ וּמַחְשָׁבוֹת.

תַּקְצִיבִים הִתְאַדּוּ לְשֹׁחַד.

הַמָּהָרָגָ'ה שֶׁלִּי רִחֵף בִּתְנוּחַת לוֹטוּס, טָעַם כַּזַּיִת מֵהַצַּ'אטְנִי

עִוָּה אֶת אַפּוֹ, וְגָזַר

כִּי לֹא טוֹב.

 

* גַאנְפָּאטִי חג הינדי שבו משליכים פסלי פילים לים.

 

 

הרף צעקה

ג'וֹטִי בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, עוֹד אֵין לָהּ שָׁדַיִם.

כְּתֵפֶיהָ שְׁמוּטוֹת, מְגוֹנְנוֹת עַל מַפְתֵּחַ הַלֵּב.

אַפָּהּ שׁוֹאֵף דִּכּוּי, נוֹשֵׁף כְּנִיעוּת,

כַּפּוֹת יָדֶיהָ נְפוּחוֹת וַאֲכוּלוֹת לִיזוֹל,

פְּנִים כַּף הַיָּד הָרַךְ, הַוָּרֹד,

כְּבָר אֵינוֹ כְּשֶׁל יְלָדִים.

 

מַבָּטָהּ הַמָּעוּךְ מִתְלַכְסֵן,

לִרְאוֹת מִי עוֹבֵר מֵעָלֶיהָ.

גּוּמִי שָׁחוּק מַפְרִיד בֵּין כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ לְבֵין עֲפַר מַחֲלוֹת.

שָׁחוֹר בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת, שָׁחוֹר תַּחַת הַצִּפָּרְנַיִם וְשָׁחוֹר בָּעֵינַיִם.

כְּשֶׁהִיא נוֹשֵׂאת אֶת מֵי רַגְלֵי הַגְּבִירוֹת כְּמַיִם קְדוֹשִׁים,

נוֹתָרִים פָּנֶיהָ בַּחֶדֶר לְהֶרֶף צְעָקָה.

 

הַבּוֹסִית חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֵין לָהּ מַה לַּעֲשׂוֹת בְּבֵית הַסֵּפֶר.

כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְחַיֶּיהָ –

הִיא כְּבָר גָּמְרָה לִלְמֹד.

 

 

בוקר בשוּק

הַשְּׁבִיל הַקָּרוּשׁ עוֹד לֹא נָמַס לְדֹמֶן.

יְרָקוֹת נָצְצוּ בְּסֵדֶר מוֹפְתִי.

יַרְקָנִים הִמְתִּינוּ מֵאֲחוֹרֵי דּוּכָנִים כְּמוֹ לַהֲרָמַת מָסָךְ.

 

הִצְטַעֲקוּת גְּבָרִים בַּסִּמְטָה:

אֶחָד הִכָּה בַּתֹּף, אַחֵר גָּבָה כְּסָפִים,

הַסּוֹחֲרִים יָרְקוּ אֲדִישׁוּת.

יַרְקָנִית עַל הָאָרֶץ הִרְעִידָה מַטְבֵּעַ.

אֲבָל הֵם כְּבָר זִהוּ פַּחַד בְּעֵינֶיהָ וְסָגְרוּ עָלֶיהָ סָבִיב.

שְׁטָר בֵּין שָׁדֶיהָ הִכָּה בְּסַנְוֵרִים אֶת הַצָּרִים.

 

כְּמוֹ הַיַּרְקָנִים, גַּם אֲנִי עָמַדְתִּי מֵרָחוֹק עַל דָּמָהּ.

בַּיּוֹגָה לִמְּדוּ שֶׁרֶגֶשׁ מַכְאִיב וּמַזִּיק.

אָסוּר לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִתְעַמֵּת עִם הָרֹעַ בַּחוּץ.

פַּעַם, בִּשְׂדֵרוֹת, אִישׁ נָשָׂא כֶּבֶשׂ אָחוּז בִּטְלָפָיו

כְּמוֹ סַל עִם יָדִית.

שְׁמוּט רֹאשׁ הַכֶּבֶשׂ צָרַח בְּקוֹל אֱנוֹשִׁי.

הִתְגַּלַּמְתִּי כְּסוּיַת אָזְנַיִם כְּמוֹ הַבֹּקֶר בַּשּׁוּק.

זוֹ הוֹדוּ. וַאֲנִי, בְּעִקָּר פַּחְדָנִית.

 

 

י"א Her mother expired לוחשים ההודים

הַיּוֹם פָּג תָּקְפֵּךְ אִמָּא. תַּאֲרִיךְ מַעֲבָר מִשֵּׁנָה לְשֵׁנָה.

קַו גְּבוּל דִּמְיוֹנִי כְּמוֹ בֵּין מְדִינוֹת הָאִחוּד הָאֵירוֹפִּי:

אֵין מִגְדָּלִים וּגְדֵרוֹת,

אֵין חַיָּלִים וּזְקִיפִים,

אֵין הַחְתָּמַת מִסְמָכִים, הַחְלָפַת כֶּסֶף,

עַצְבָּנוּת-מַבְרִיחִים אֵינָהּ מַרְטִיטָה אֶת הָאֲוִיר.

הָאֹפֶק צָפוּי: יָרֹק וָרֵיק.

הַכְּבִישׁ נִמְתָּח סָמוּךְ לְאוֹתוֹ נָהָר, עַל אוֹתָהּ אֲדָמָה,

רַק הַשְּׁלָטִים בְּשָׂפָה אַחֶרֶת.

 

*

הִשְׁכַּבְתִּי אֶת הוֹרַי לִישֹׁן בְּאַדְמַת הַשָּׁרוֹן הַפּוֹרִיָּה

תַּחַת הַכְּבִישׁ הַמָּהִיר.

כָּל אֶחָד מֵהֶם, בְּצַד אַחֵר שֶׁל הָעוֹלָם, חָלַם עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת.

פְּרִיחוֹת הַהֲדָרִים הִזִּילוּ מֵעֵינֵיהֶם גַּעֲגוּעֵי דּוֹרוֹת.

תְּנוּעָתָם הִתְמַעֲטָה וְהָלְכָה עַד שֹׁרֶשׁ הַתִּקְוָה הָאַחֲרוֹנָה:

לֹא לִשְׁקֹעַ בַּבֹּץ.

עַכְשָׁו עֲרֵבָה לָהֶם הָאֲדָמָה.

לִוְיוֹת הַחַיָּלִים בַּטֶּלֶוִיזְיָה אֵינָן קוֹרְעוֹת עוֹד אֶת לִבָּם.

הַיָּמִים אֵינָם נוֹפְלִים עוֹד כְּמַפָּלִים מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב בַּחֲרִיצֵי פְּנֵיהֶם

אֶל תַּחְתִּית הַשְּׁאֵלָה "מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף".

עֲתִיד הָעָם הַיְּהוּדִי אֵינוֹ מְטַלְטֵל אֶת מַפְרַקְתָּם,

וַאֲנִי פְּטוּרָה מִלְּהַצִּיל אֶת לֶחֶם עָנְיָם מִמַּלְתְּעוֹת הַמְּדִינָה.

 

אֲנִי מְלַעְלַעַת אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת עַל מוֹת הוֹרַי

וּמְחַיֶּכֶת לְעַצְמִי בְּאֹשֶר מְשֻׁנֶּה.

 

 

 מות שרה

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִיא מֵתָה מְנֻצַּחַת

עַל שֶׁלֹּא שָׁמְרָה עַל הַיֶּלֶד.

חוֹמֶלֶת עַל כָּל צִפֹּרֶן, עַל פִּקַּת הַבֶּרֶךְ הַשְּׂרוּטָה,

עַל הַתְּנוּךְ הָרַךְ, עַל הָאֶצְבַּע הַדַּקִּיקָה הַמְפָרֶקֶת תַּלְתַּלִּים.

 

הִיא מֵתָה רָצוֹא וָשׁוֹב בֵּין יְרִיעוֹת הָאֹהֶל.

אֵיךְ הִנִּיחָה לַיֶּלֶד לַחְמֹק עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת בְּחָסוּת נְעִירָה

וְשַׁחַר הַנֶּעֱרָם לְכֹבֶד עַפְעַפֶּיהָ.

שׁוֹמַעַת אֵיךְ נֶחְלָשׁ הֵד שְׁמוֹ

וְעִמּוֹ קוֹלָהּ הַקּוֹרֵא אֵלָיו.

 

הִיא מֵתָה לֹא מְבִינָה אֵיךְ הִגִּיר הָאִישׁ אֶת נֶפֶשׁ בְּנָהּ

וְהוֹתִירוֹ שָׁמוּט עַל אַחַד הֶהָרִים

חָתוּם בִּתְנוּעַת מַאֲכֶלֶת.

 

הִיא מֵתָה בְּשׁוּבוֹ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא

זְחִיחוּת נוֹהֶרֶת מֵעֵינָיו, עוֹטֶפֶת אוֹתָן בְּהִלַּת קְדוֹשִׁים מְעַנִּים.

הַצְּחוֹק הַמֻּכְחָשׁ שֶׁהִתְכַּוֵּץ בַּחֲלַל בִּטְנָהּ

נֶהֱפַךְ לְעֵין הַנַּחְשׁוֹל

 

הִיא מֵתָה שֶׁמָּא יַעֲבֹר בְּסָמוּךְ לָהּ,

וְיָדֶיהָ לֹא מְמֻשְׁמָעוֹת יְכַתְּרוּ אֶת גְּרוֹנוֹ –

 

מֵעַתָּה אֵין הִיא וְהוּא יְכוֹלִים לָדוּר בְּאוֹתוֹ עוֹלָם.

וּבְטֶרֶם יֶהֶדְפֶנָּה מֵאָחוֹר כֹּחַ חֲסַר פָּנִים אֶל הַקְּפִיצָה,

הִיא נֶאֶסְפָה אֶל מוֹתָהּ.

 

השירים מתוך "תורת היחסות של האננס", הוצאת הקיבוץ המאוחד

 

קישורים חיצונים

המשוררת ציפי לוין-בירון בלקסיקון הספרות העברית החדשה

המשוררת ציפי לוין-בירון ב"צומת ספרים"

על ספרה של ציפי לוין-בירון "תורת היחסות של האננס" באתר 'מקור ראשון'

ספרה של ציפי לוין-בירון באתר של הוצאת הקיבוץ המאוחד

 

המשוררת ציפי לוין-בירון - מתוך ארכיון "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות ומפעל הפיס

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 20"