עמיחי חסון

 נְסִיעָהamichai chasson

הֵם הָיוּ מַשְׁכִּיחִים אוֹתְךָ בְּגִתּוֹת הָעֲנָבִים בַּכְּפָרִים
הָעֲרָבִים הָאֵלֶּה שֶׁאָנוּ חוֹלְפִים בְּמֶרְכָּזָם בִּנְסִיעָה מוּאֶצֶת
שֶׁלֹּא לַחְטֹף אֶבֶן, וְהַפִּתּוּי הַזֶּה לַעֲצֹר וְלָלֶכֶת
בַּשְּׁבִיל שֶׁיּוֹצֵא מֵהָאִטְלִיז אֶל הַמַּעֲיָן
(וּכְבָר הָיִיתָ בּוֹ עִם קַסְדָּה וְנֶשֶׁק וְרֵיחַ תַּבְלִין
שֶׁהוֹצִיא אוֹתְךָ מִדַּעַתְךָ - אֲבָל לֹא כָּךְ אַתָּה רוֹצֶה)
וְאֵיךְ מִתְגַּבֵּר הָרָצוֹן בְּעֶזְרַת הַפַּחַד, וְעוֹד מְעַט יוֹצְאִים מֵהַצִּיר
וְאֶפְשָׁר לְהַרְפּוֹת קְצָת, לַחְשֹׁב אֵיךְ הָיוּ מַשְׁאִירִים אוֹתְךָ בַּטֶּרָסוֹת
לֵילוֹת שְׁלֵמִים בְּקַיִץ קָרִיר וְדוֹקֵר, חֻלְצָה קַלָּה מְפֻסְפֶּסֶת,
אֶצְבַּע חֲשִׁישׁ, שְׁתִיקָה מוּפֶרֶת בְּיִלְלוֹת תַּנִּים.

אַתָּה מִתְיַדֵּד עִם הָאֲנָשִׁים שֶׁלְּךָ בָּאוֹטוֹ, מִתְאַמֵּץ לֶאֱהֹב אוֹתָם,
פּוֹרֵק וּמַעֲלֶה בִּטְרֶמְפִּיָאדוֹת שֶׁקֻּבִּיּוֹת בֶּטוֹן מוּטָלוֹת לְרַגְלֵיהֶן
כְּתַכְשִׁיט מְגֻשָּׁם עַל צַוַּאר אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת.
אִלּוּ רַק יָדְעוּ כַּמָּה אַתָּה קָרוֹב לְהַנִּיחַ
טַבַּעַת בְּכָל אֶצְבַּע, לְרַשְׁרֵשׁ עַל הַהֶגֶה
מִקְצַב טִפְטוּף קָרֵב וּבָא
לְהַזְמִין מַבּוּל עַל הָאָרֶץ,
אִלּוּ רַק יָדְעוּ אוּלַי הָיוּ בּוֹרְחִים
מְשַׁחְרְרִים חֲגוֹרוֹת, מַפְסִיקִים לִדְחֹס פַּרְצוּפִים קְשׁוּחִים
מְעִזִּים לִרְאוֹת גַּם צִיצִיּוֹת שֶׁלְּךָ הַמִּתְבַּדְּרוֹת בְּרוּחַ הַחַלּוֹן
שֶׁנִּפְתָּח לְעֵת עֶרֶב, וּתְכֵלֶת מֻטֶּלֶת בָּהֶן
כְּרוֹצָה לְהַגִּיד מִלּוֹת חֶמְלָה

וְאַתָּה יוֹדֵעַ מָתַי תֵּעָלֵם לְתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

(דרום הר־חברון, קיץ תש"ע)

 

 

 

דִּבּוּר שֶׁל שֶׁפַע

          "וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד־בְּלִי־דָי."
                                               מלאכי ג, י

          "מַאי 'עַד־בְּלִי־דַי'? עַד שֶׁיִּבְּלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר 'דַּי'."
                                                                 בבלי, תענית א, ט

שֶׁפַע מִזְדַּחֵל לִי לְיַד הַחַלּוֹן, מְבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס.
מְבַקֵּשׁ הָיִיתִי לִבְדֹּק אֶת טִיבוֹ, מוֹצָאוֹ,
לְבָחֳנוֹ מִכָּל צְדָדָיו, לְהַעֲבִיר אֲגוּדָלִי
בְּתוֹכוֹ לִפְנַי וְלִפְנִים

מְנוּחָה לֹא מָצָאתִי
וּפִי עוֹד לֹא בָּלָה מִזַּעֲקוֹת הַדַּי
רַק יֹבֶשׁ מַטְרִיד וּסְדָקִים שֶׁל הֲרָקָה אַקְרָאִית
כִּמְעַט גָּרְמוּ לִי לָשׁוּב אֶל הַמָּקוֹם וְלִכְפֹּר
בַּמָּקוֹם, לְהַרְגִּישׁ אוֹתוֹ מֵטִיחַ
הַכָּרוֹת, מַחְלִיף אֶת הַסְּדִינִים,
מֵצִיץ מֵחֲרַכֵּי שִׂפְתוֹתַי הַסְּדוּקוֹת,
מַרְגִּיל אוֹתָן לְדִבּוּר שֶׁל שֶׁפַע
עַד שֶׁמִּתּוֹכָן יִדְרְשׁוּ: דַּי, דַּי.

 

 

 

זִכְרוֹנוֹת מִכּוּר הַבַּרְזֶל

כְּשֶׁתַּעֲלֶה דֶלְתַת הַנִּילוּס אֶשְׁכַּח שֶׁסִּפַּרְתִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם
בַּלֵּילוֹת שֶׁנִּזְרְקָה בִּי שֵׂיבָה לִפְנוֹת בֹּקֶר שֶׁהָיִיתִי פַּעַם עֶבֶד
בְּכוּר הַבַּרְזֶל שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי טַעַם מִטָּה מֻצַּעַת כָּרִים וּכְסָתוֹת

וּבַחִזָּיוֹן שֶׁרָאִיתִי בְּצָהֳרַיִם חַמִּים בִּגְבוּל הַמִּדְבָּר:
הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְדֶלְתַת הַנִּילוּס מְצִיפָה אֶת זִכְרוֹנִי
בַּמַּיִם שֶׁהָיוּ דָּם וְהָיוּ עֶרֶשׂ חַיַּי מִקְוֵה הֻלַּדְתִּי הַמִּתְחַדֵּשׁ
וּמַלַּח הַיָּם הָאַחֲרוֹן מוֹשֶׁה אוֹתִי עֲטוּף שְׂמִיכוֹת
אֶל הַחוֹף וּצְחוֹק גָּדוֹל מְמַלֵּא פִּי
וּלְשׁוֹנִי גַּרְגִּירֵי חוֹל

(ערב פסח תשס"ט)

 

 amichai hason

 

אִישׁ הַיַּעַר מְדַבֵּר

            בעקבות "מעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו"
                               לרבי נחמן מברסלב

אֲנִי מוֹסִיף מִקֹּדֶשׁ לְחֹל בְּמִלְחִיּוֹת
עֲמוּסוֹת שֶׁהֵבֵאתִי מִמְּקוֹם יִשּׁוּב
מוֹשֵׁחַ בָּהֶן עֲצֵי יַעַר לְהַסָּקָה
מוֹרֶה לְעַצְמִי הֶתֵּר לְהַשְׁלִיךְ
סְפָרִים אֶל כִּבְשַׁן הָאֵשׁ
לְמַעַן נֵחַם וְלֹא נִקְפָּא.

הֵם מִסְתַּכְּלִים בִּי לֹא מְבִינִים כֵּיצַד
מִלִּים הוֹפְכוֹת קְטֹרֶת בִּבְעִירַת אוֹתִיּוֹת
כֵּיצַד חֹם הוֹפֵךְ שָׂפָה לְדַבֵּר בָּהּ צָרְכֵי יוֹם־
יוֹם יוֹשְׁבִים שְׁלוּבֵי יָדַיִם עַל הַמַּחְצָלוֹת,
אֲנִי שׁוֹבֵר מַקְלוֹת קִנָּמוֹן אֶל הָאֵשׁ
לְהַנְעִים לָהֶם רֵיחַ.

מַדּוּעַ הֵם שָׁבִים אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.
בָּנִיתִי אֶת בֵּיתִי בָּאֲוִיר
שֶׁיִּכָּשְׁלוּ לָבוֹא בּוֹ וַעֲדַיִן
הֵם דּוֹפְקִים וּבְפִיהֶם בַּקָּשׁוֹת:
נְפָשׁוֹת שְׁחֹורוֹת מְבַקְּשׁוֹת אֶת הַשֶּׁקֶט
חַד־הַקֶּרֶן מְבַקֵּשׁ מִקְלָט מֵהָאֲרִי
עֲלָמוֹת יָפוֹת מְבַקְּשׁוֹת לַחַשׁ מַרְפֵּא
לְהָקֵל אֶת כְּאֵב מוֹצָאֵי הַשַּׁבָּתוֹת
גַּם נְסִיכִים גַּם עַם הָאָרֶץ תּוֹעִים פֹּה
רָאִיתִי בְּנֵי שְׁפָחוֹת נִרְדָּפִים בִּידֵי בְּהֵמוֹת

רַק הָאַיָּלָה בָּהּ אֲנִי נוֹתֵן עֵינַיִם
אֵינֶנָּה מַגִּיעָה אֶל בֵּיתִי לְעוֹלָם.

 

 

 

מַקְלוֹ שֶׁל סָבִי

בִּתְחִלָּה מָלַךְ שְׁלֹמֹה עַל הָעֶלְיוֹנִים וְעַל הַתַּחְתּוֹנִים וְלָחַשׁ
אֶל הָרוּחוֹת כְּדַבֵּר אָדָם לְרֵעֵהוּ וְהִגְדִּיל מַעֲשָׂיו וְנָשָׁיו עַד שֶׁבָּא
אַשְׁמְדַאי וְנִדְמָה בִּדְמוּתוֹ וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ וְהָיָה שְׁלֹמֹה
מְשׁוֹטֵט כְּשׁוֹטֶה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְאוֹמֵר:
אֲנִי שְׁלֹמֹה בֶּן בַּת־שֶׁבַע, אֲנִי הָיִיתִי מֶלֶךְ

הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת שֶׁלְּבַסּוֹף לֹא מָלַךְ שְׁלֹמֹה אֶלָּא עַל מַקְלוֹ
וְהָאִיזְ'בִּיצֶר כּוֹתֵב: דַּע לְךָ, בַּמַּקֵּל הַזֶּה הָיָה כָּל הָעוֹלָם.

אֲנִי מִתְבּוֹנֵן עַכְשָׁו בְּסָבִי מוֹלֵךְ בְּקֹשִי עַל מַקְלוֹ לֹא
עַל צְרָכָיו לֹא עַל אִשְׁתּוֹ לֹא עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ
נֶאֱחָז בִּי וּבְמַקֵּל הָעֵץ לְהִכָּנֵס לְחֶדֶר קָטָן
בַּבַּיִת שֶׁהָיָה פַּעַם מַמְלַכְתּוֹ
מֻצָּב כְּחֵפֶץ לְלֹא הִתְנַגְּדוּת מוּל טֶלֶוִיזְיָה פְּתוּחָה,
טוֹנִי סוֹפְּרָנוֹ טְרִיפּוֹלִיטָנִי כְּבָר תַּשׁ כֹּחוֹ הוּא מְמַלְמֵל:
אֲנִי עַמִּי־שָׁדַי בֶּן חִירִיָּה, אֲנִי הָיִיתִי מֶלֶךְ

וְלָקַחְתִּי אֶת מַקְלוֹ לִבְדֹּק אוּלַי שָׁם כָּל הָעוֹלָם
וְלֹא מָצָאתִי

 

 

 

זֹאת הַפַּעַם

סִירוֹת הַלַּיְלָה קוֹרְאוֹת בִּשְׁמֵנוּ בְּרַמְקוֹלִים גְּדוֹלִים
שׁוֹלְחוֹת זַרְקוֹר מְסַמֵּא אֶל מַחְבּוֹאֵנוּ בַּגָּן.

הָאִשָּׁה שֶׁנָּתַתָּ עִמָּדִי מַאֲכִילָה אוֹתִי פְּרִי מָתוֹק.
אָנוּ מִתְמַכְּרִים לַנְּשִׁימוֹת
עֵינֵינוּ נִפְקָחוֹת
לָדַעַת טוֹבְוָרַע

 

 

 

חוֹנִי הַמְעַגֵּל

בְּמִשְׁמַרְתִּי, אֲנִי מְבַקֵּשׁ
עַל הַגֶּשֶׁם שֶׁלֹּא יָבוֹא,
אֵינֶנִּי זָז מֵהָעֶמְדָּה עַד שֶׁיְּרַחֲמוּ

מֵהַשָּׁמַיִם עוֹנִים לִי בְּטִפּוֹת
קְפוּאוֹת, כִּתְשׁוּבַת אָב זוֹעֵף
לְבֵן הַנִּנְעָל בַּחֲדַר הִתְבַּגְּרוּתוֹ.

אֵין מִסְתּוֹר בְּפַח הַמָּגֵן הַמְחֹרָר
מִקַּבָּלַת הַדִּין.

(מחנה חומה, רמת הגולן, חורף תשס"ח)

 

 

 

דְּיוֹקָן עַצְמִי חָדָשׁ

וְעָזַב אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ
וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד תַּחַת הַשְּׂמִיכָה הָרְחָבָה,
אֶבֶן בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם.
וְכָל הֶעָרִים שֶׁנּוֹתְרוּ לְיַד הַיָּם
זִכְרוֹן מֵזַח נָטוּשׁ
מֵרֹאשׁ הַר דּוֹרֵשׁ טוֹבוֹת
צוֹפֶה עַל פְּנֵי הַזְּמַן

אֲנִי הָאִישׁ.
כּוּר הַהִתּוּךְ נִפְעַר בִּי
עָיַפְתִּי מִלָּתֵת בּוֹ סִימָנִים.

 

 

 

בֵּינַזְּמַנִּים

תּוֹרָה מִשְׁתַּכַּחַת מִמֶּנִּי וְחוֹזֶרֶת בַּחֲלוֹמוֹת
לא בְּהִירִים. אוֹתִיּוֹת מִסְתַּדְּרוֹת מֵחָדָשׁ יוֹצְרוֹת
צֶבַע שֶׁאֵינֶנִּי מַכִּיר, חוֹתְמוֹת בְּפִנָּתוֹ בַּשֵּׁם
הַמְפֹרָשׁ (וּמִישֶׁהוּ מֵאֲחוֹרַי לוֹחֵשׁ:
אִם הַחֲתִימָה אֲמִתִּית אֶפְשָׁר לְבַקֵּשׁ עַל זֶה
שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף, אוּלַי תְּשַׁע מֵאוֹת אֶלֶף.
אִם הַחֲתִימָה אֲמִתִּית.)

 

 

 

קַיִן

           "קוֹל: דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן־הָאֲדָמָה."

                                                       בראשית ד, י

הַבֹּקֶר שָׁמַעְתִּי קוֹל
קֹהֶלֶת מַהְבִּיל הַכֹּל:

הֲבֵל הֲבָלִים צָעַק
הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל
הֶבֶל

 

 

 

מָסֹרֶת

אֲנִי נִקְרָא עַל שֵׁם סָבִי וְהוּא חַי וַאֲנִי חַי
וּבֵינֵינוּ הַרְבֵּה שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.
חֲתַךְ שְׂפָתַי מֵעִיד כְּנֶגְדִּי אֶת בּוּרוּתִי.

יָדִי בְּיָדוֹ הַקָּשָׁה שֶׁנֶּחְסַר בָּהּ אֶצְבַּע
וְהוּא מַחֲזִיקָהּ חָזָק, מַרְכִּין דַּרְכָּהּ גּוּפִי לִנְשִׁיקָה.
בְּמִפְגַּשׁ לְחָיֵינוּ, אַט מִשְׁתַּפְשְׁפִים זִיפֵי זְקָנֵינוּ הַקְּצָרִים שָׁחוֹר
בְּלָבָן, אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ מְזַמְזֵם שִׁיר חֲרִישִׁי:
אַלְקַלְבִּ קַאל - אֵיה אַלְעַמַל
הַלֵּב אָמַר - מָה עוֹשִׂים?

 

השירים מתוך הספר "מדבר עם הבית" (אבן חושן, 2015)

 

קישורים חיצונים

 הבלוג של המשורר עמיחי חסון - תת מודע זמני

המשורר עמיחי חסון בלקסיקון העברית החדשה

הספר "מדבר עם הבית" באתר אינדיבוק

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 20"