נעמה ארז

הגברים על הגגnaama erez

הַגְּבָרִים עַל הַגַּג

מְתַקְנִים אֶת הַגַּג

וּמַבִּיטִּים בַּנָּשִׁים בַּמִּטְבָּח.

 

הַנָּשִׁים בַּמִּטְבָּח מַתְקִינוֹת אֶת הָאֲרוּחָה

וּמַבִּיטוֹת בַּגְּבָרִים עַל הַגַּג.

 

מִיכָאֵל עוֹמֵד וְגוּפוֹ חַם

עַל הַגַג.

הַנָּשִׁים פּוֹזְלוֹת אֵלָיו בְּהַעֲרָצָה

וְקוֹצְצוֹת בָּצָּל וּמְלַפְפוֹן וּפִלְפֵּל אָדוֹם

וּמַכְנִיסוֹת אֶת הַבָּצֵק לַתַּנּוּר

וּבוֹזְקוֹת עָלָיו קְצָת שָׁמִיר, קְצָת פֶּטְרוֹזִילְיָה.

 

הַגְּבָרִים עוֹד מְעַט יֵרְדוּ מִן הַגַג

כְּדֵי לִשְׁאוֹל אִם אֶפְשָׁר לַעֲזוֹר.

־־ "הִנֵּה, קַח" ־־ תּאמַר תִּרְצָה

וְתַגִּישׁ לְמִיכָאֵל מַגֶּבֶת יְבֵשָׁה לַכֵּלִים הָרְטֻבִּים.

 

וְאָז יָבוֹאוּ הַגְּבָרִים מִן הַגַג

בִּשְׁקִיקָה, בִּפְלִיאָה,

דּוֹמְמִים יִלְעֲסוּ בִּמְלוֹא חוּשֵׁיהֶם.

 

הָאֹכֶל, אֵיךְ עָשׂוּ אוֹתוֹ? אֵיךְ יָצָא כָּל־כָּךְ טָעִים?

 

 

אולי אני אמות בתאונת דרכים

אוּלַי אֲנִי אָמוּת מִהֶתְקֵף לֵב

אוֹ מֵחֶנֶק בִּגְלַל הֶתְקֵף אַסְטְמָה שֶׁלֹא טֻּפַּל

בַּזְּמָן.

אוּלַי אֲנִי אָמוּת בְּאֶמְצַע הַפְגָנָה סוֹעֶרֶת נֶגֶד עֲלִיַּת מְחִירֵי הַקּוֹטֶג'

שָׁעָה שֶׁמִּישֶׁהוּ שֶׁאֵינֶנִּי מַכִּירָה יְרוֹצֵץ רֹאשִׁי בְּזַעַם עִם אֶבֶן שֶׁמָּצָא לְצַד הַכְּבִיש,

אוֹ אוּלַי יִזְרֹק רִימוֹן רֶסֶס, כָּזֶּה שֶׁהָרַג אֶת אֶמִיל גְּרִינְצְוַייג זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

אוּלַי אֲנִי אָמוּת בְּלֵב יַם

עַל חָסָקֶה בֵּין הַסְּעָרוֹת אַחֲרֵי שֶׁהַמַּצִּיל שֶׁעַל הַחוֹף יִשְׁרֹק

בַּמַּשְׁרוֹקִית הַחֲצוּפָה שֶׁלוֹ וְיִצְעַק בַּמֶּגָפוֹן מִלִּים לֹא מוּבָנוֹת,

אוֹ עַל אֳנִיָּה מְפֹאֶרֶת שֶׁבָּה יֵשׁ סִיכּוּי שֶׁהַמְּחַבֵּל

יִתְפּוֹצֵץ בְּמִסְעֶדֶת הָאֳנִיָּה בְּדִיּוּק כְּשֶׁאֲהוּבִי יִמְזוֹג לִי יַיִּן מְשֻׁבַּח.

אוּלַי אֲנִי אָמוּת מֵחַיְדַּק אָלִים בְּבֵית חוֹלִים

אוֹ סְתָם אֶפֹּל שָׁם מֵהַמִּיטָה או אֶכָּנֵס לַשֵּׁרוּתִים

וְאַחֲלִיק בִּגְלַּל הָרִצְפָּה הַרְטֻבָּה.

אוּלַי אֲנִי אָמוּת בְּתְאוּנַת דְּרָכִים, כַּאֲשֶׁר הַמְּכוֹנִית תִּתְקַפֵּל כְּמוֹ אַקוֹרְדְּיוֹן

וַאֲנִי אֶתְכַּוֵץ בְּתוֹכָה עַד שֶׁלֹא יִשָׁאֵר לַחַיִּים בְּתוֹכִי מָקוֹם לִהְיוֹת.

אוּלַי אֲנִי אָמוּת בְּאֶמְצַע הַטִּיסָה

אִם הַמַּטוֹס יִקָלַע לְכִיס אֲוִיר אוֹ יִשָׁאֵר בְּלִי דֶּלֶק.

 

 

איך אתה מדבר ככה

אֵיךְ אַתָּה מְדַבֵּר כָּכָה

כְּשֶכָּל הָאֲנָשִׁים בָּאוֹטוֹבּוּס

מְחַכִּים לְאִטָּם

וְהַכְּלָבִים וְהַחֲתוּלִים

וְכֻלָם

מַבִּיטִים בְּעֵינַיִם שֶׁמְּקַבְּלוֹת אֶת זֶה.

 

וְאֵיךְ אַתָּה מְדַבֵּר עַל פֻנְקְצְיוֹת

וְאֵיךְ אַתָּה מְדַבֵּר עַל הִתְפַּתְּחוּת

 

וְאֵיךְ אַתָּה מְדַבֵּר כָּכָה.

 

יֵשׁ פֻנְקְצְיוֹת שֶׁל הַצָּפוֹן שֶׁהֵן סֵבֶל מִסּוּג אֶחָד

יֵשׁ פֻנְקְצְיוֹת שֶׁל הַדָּרוֹם שֶׁהֵן סֵבֶל מִסּוּג אַחֵר

וְזֶה לֹא שִׁיר פּוֹלִיטִּי.

 

כְּבָר כָּתְבוּ עַל זֶה.

וְּבְכָל זֹאת זֶה בָּא. זֶה מַמְשִׁיךְ.

 

 

ירושלים לפני שנולדתי

יְרוּשָׁלַיִם לִפְנֵי שֶׁנּוֹלַדְתִּי הָיְתָה עִיר בְּמָצוֹר

וְחִלְּקוּ בָּהּ עַגְבָנִיָּה אַחַת בְּשָׁבוּעַ לְכָל מִשְׁפָּחָה.

וְאִלּוּ בִּיְרוּשָׁלַיִם שֶׁנּוֹלַדְתִּי הָיְתָה לִי עַגְבָנִיָּה כָּל עֶרֶב:

אֲדֻמָּה בּוֹהֶקֶת וַעֲגֻלָה בִּשְלֵּמוּתָהּ

וַאֲנִי נוֹעֶצֶת בָּהּ סַכִּין וּמַזְלֵג לִפְרֹס אוֹתָהּ לְאַט לְאַט

לִפְרוּסוֹת דַּקּוֹת

שָׁעָה שֶׁאֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת נַפְצוּצֵי הַמֵּחַ הָאָדֹם,

שׁוֹפֵעַ גַּרְעִינִים שֶׁשּׂוֹחִים בּוֹ, יְרַקְרַקִּים חֲלַקְלַקִּים עִם גַּב כֵּהֶה

אוֹחֲזִים זֶה בָּזֶּה בְּמַאֲבָקָם לִבְקֹעַ

מִתּוֹךְ הַנֶּפֶץ אֶל הַצַּלַּחַת הַלְּבָנָה

וַאֲנִי אוֹגֶרֶת אוֹתָם בִּשְׁרִיקָה חֲרִישִׁית

וּמַשְׁהָה אֶת טַעֲמָם הָאוֹרְגָּנִי בְּתוֹךְ פִּי,

עוֹד קְצָת

עוֹד קְצָת

חַכִּי לִי יְרוּשָׁלַיִם, עוֹד לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁלִּי לִגְדֹּל.

 

 

סומייל

פַּעַם,

רָאִיתִי שׁוֹטְרִים מַכִּים אֲנָשִׁים וְגוֹרְרִים אוֹתָם מִבָּתֵיהֶם

הֵם הֶחְזִיקוּ אַלּוֹת

וְהִפְעִילוּ אַלִּימוּת מְבֻקֶרֶת

וְאִשָּׁה אַחַת צָוְחָה בְּקוֹלוֹת מְשֻׁנִּים בְּשָׁעָה

שֶׁהַשּׁוֹטְרִים סָחֲבוּ אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ

וְהִפִּילוּ אוֹתָה עַל הֶעָפָר

שֶׁהָיָה מָלֵּא אַבְנֵי חָצָץ קְטַנוֹת

הִיא נֶאֶבְקָה בָּהֶם

אֲבָל הַשּׁוֹטְרִים הָיוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר צוֹדְקִים מִמֶּנָּה

בִּגְלַל שֶׁהִיא פָּלְשָׁה לַבָּתִּים שֶׁל הָעֲרָבִים שֶׁבָּרְחוּ ב- 48

וַּמה פִּתְאוֹם הִיא גָּרָה שָׁם

כְּשֶׁהָעִירִיָּה רוֹצָה לַהֲרֹס אֶת הַחִרְבֶּה

וּלְהַרְחִיב אֶת הַכְּבִיש.

הַיּוֹם,

עָבַרְתִּי שָׁם. הַכְּבִישׁ הַמֻּרְחָב שֶׁל אִבְּן גַּבִּירוֹל צַר לְהַפְלִיא

מִלְּהָכִיל אֶת שִׁפְעַת הַמְּכוֹנִיּוֹת דֶּגֶם 2010 בְּצֶבַע מֶטָלִי.

 

 

 

איבד עצמו לדעת

הָאוֹטוֹ שֶׁלִי הִתְאַבֵּד בִּשְׁבִילִי

שָׁנָה שְׁלֵמָה הוּא הִשְׁתַּעֵל וְגָנַח. נֶאֱנַק מֵחֲלוּדָה.

לֹא אִפְשַׁרְתִּי לוֹ:

לִוִיתִּי אוֹתוֹ לַמּוּסָךְ.

שָׁם גֵּרְדוּ, וְשִׁיְּפוּ, וְהֶחְלִיפוּ חֵלֶק אַחַר חֵלֶק,

גַּם שָׂמוּ לוֹ פָּנָס אֲחוֹרִי קָטָן, לְלֹא תַּשְׁלוּם.

וְאָז בְּצַעַד חֲסַר תַּקְדִים הוּא הִכְנִיס עַצְמוֹ

לְתוֹךְ הַצֹּמֶת.

הָיָה יָרֹק, אֲנִי נִשְׁבַּעַת.

אֲבָל הוּא נָסַע לְאַט מִדַּי, אוֹ לְהֶפֶךְ, מַהֵר מִדַּי

וִּמן הַצַּד רָאִיתִי פֶּז'ו יְרֻקָּה

נִכְנֶסֶת בָּאוֹטוֹ שֶׁלִי לְלֹא רַחֲמִים. כְּמוֹ רַכֶּבֶת

תַּחְתִית שֶׁרָמְסָה אֶת הַסִּינִי כַּאֲשֶׁר

הִפִּיל עַצְמוֹ עַל פַּסֵּי הָרַכֶּבֶת בִּנְיוּ יוֹרְק.

הַרְבֵּה לִפְנֵי אֲסוֹן הַתְּאוֹמִים.

כָּךְ הָאוֹטוֹ שֶׁלִי אִבֵּד אֶת עַצְמוֹ לָדַעַת

לְהוֹצִיא אוֹתִי עִם חַבָּלוֹת וּמַכּוֹת טְרִיּוֹת

וִּבִלְבַד שֶׁאֲחַפֵּשׂ אוֹטוֹ חָדָשׁ.

אֲבָל בְּלִבִּי אֵבֶל עַל הָאוֹטוֹ שֶׁלִי שֶׁהִתְאַבֵּד

בִּשְׁבִילִי‏.

 

מתוך הספר "המאמץ להתעוררות", הוצאת עיתון 77, 2012

 

 

 

נניח

וְנַנִּיחַ שֶׁאַתָּה פּוֹגֵשׁ כֶּלֶב פָּצוּעַ
וְאַתָּה מוֹשִׁיט יָדְךָ לְלַטֵּף אוֹתוֹ.
אוֹ בַּקְּעָרָה שֶׁיָּצַרְתָּ בְּכַף יָדְךָ מַגִּישׁ לוֹ מְעַט מַיִם,
אוֹ שְׁאֵרִית מֵהַפִּתָּה שֶׁנִּטְבְּלָה בְּלַבָּנֶה
וְנַנִּיחַ שֶׁהוּא חוֹשֵׂף שִׁנַּיִם
אוֹ נוֹשֵׁךְ אֶת הַיָּד שֶׁהוֹשַׁטְתָּ לוֹ
וְאַתָּה אוֹמֵר: סְ'אֵמֵק הַכֶּלֶב הַזֶּה!
וְזָז כְּדֵי לְהִסְתַּלֵּק מִשָּׁם.
וְנַנִּיחַ שֶׁאַתָּה לֹא זָז מִשָּׁם,
אֶלָּא מוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדְךָ.
מַה יִּקְרֶה אָז?

 

 

 

יכולתי להשתגע

לָמַדְתִּי הַרְבֵּה שָׁנִים
וְכָךְ וְכָךְ אֲנָשִׁים חָשְׁבוּ
שֶׁאֲנִי כָּזֹאת
אוֹ כָּזֹאת.
הָעוֹר שֶׁלִּי לָבָן וּפָגִיעַ
הָעֵינַיִם בְּהִירוֹת
הַשֵּׂעָר שֶׁלִּי אָפֹר
כִּמְעַט לָבָן
אֲנִי לֹא הַמִּלִּים שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּמֶּשֶׁת
בָּהֶן
וְגַם לֹא הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי
שֶׁבָּאוֹת מִשּׁוּם מָקוֹם וְשָׁבוֹת לְשָׁם.
אוּלַי אֲנִי הַחִיּוּךְ שֶׁל
הַכֶּלֶב שֶׁמִּתְנַשֵּׁף לְיָדִי
אוּלַי אֲנִי גַּבּוֹ הַקָּמוּר שֶׁל הֶחָתוּל
אוֹ הַכָּנָף הַשְּׁבוּרָה שֶׁל הַמַּלְאָךְ.

 

 

 

הגחמה (לקלל)

לֹא שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדַעַת לְקַלֵּל
וְעוֹד אֵיךְ אֲנִי יוֹדַעַת כַּמָּה קַל לְקַלֵּל.

וּמַה פָּשׁוּט מִלָּתֵת לַקְּלָלָה
לְהִתְפָּרֵץ מֵהַגּוּף
דֶּרֶךְ הַפֶּה אוֹ דֶּרֶךְ הָאֶצְבָּעוֹת עַל הַמִּקְלֶדֶת.

יוֹתֵר קָשֶׁה לְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ
וּלְהַחֲזִיק אוֹתָהּ
רֶגַע בְּתוֹךְ כַּף הַיָּד
לִמְדֹּד אוֹתָהּ בָּאֶצְבָּעוֹת
לִטְעֹם אוֹתָהּ בְּעֶזְרַת הַלָּשׁוֹן
לִנְגֹּס בָּהּ קְצָת־קְצָת
בַּשִּׁנַּיִם.

עַכְשָׁו אֲנִי מְבִינָה
מִי הִיא
מָתַי הִגִּיעָה
מַה הִיא רוֹצָה מִמֶּנִּי.

הַגַּחֲמָה הִיא טוֹטָלִית
אֲבָל אֵינֶנִּי הַגַּחֲמָה הַזֹּאת.

 

 

 

***

מְבַקֶּרֶת הַסִּפְרוּת הִנִּיחָה בְּשַׁלְוָה אֶת הַסֵּפֶר מִיָּדָהּ. מָחָר אֶמְכֹּר אוֹתוֹ לְרוֹבִּינְזוֹן, אָמְרָה לְעַצְמָהּ, אוּלַי אֲקַבֵּל כַּמָּה פְּרוּטוֹת. בַּחֲלוֹם רָאֲתָה אֶת הַסֵּפֶר מִטַּלְטֵל מֵהַשִּׁדָּה אֶל עֲרֵמַת הַסְּפָרִים שֶׁבִּרְחוֹב אַלֶנְבִּי. אוֹ אוּלַי נַחֲלַת בִּנְיָמִין. וְכָךְ עָבַר מִיָּד לְיַד עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל עֲרֵמַת הָעִתּוֹנִים בִּקְצֵה הָרְחוֹב, שֶׁחִכְּתָה לְאוֹסְפֵי הָאַשְׁפָּה. כְּשְׁאֵלֶּה הִגִּיעוּ, כְּבָר שָׁלַח הַסֵּפֶר יָד בְּנַפְשׁוֹ וְדַפָּיו נִקְרְעוּ וְהִתְפַּזְּרוּ בֵּין כּוֹתְרוֹת הַחֲדָשׁוֹת.

 

השירים  מתוך "אגרוף קטן", הוצאת נתיבים, 2016

 

קישורים חיצוניים

נעמה ארז בלקסיקון הספרות העברית החדשה

"ביקור בית עם המשוררת נעמה ארז" - על הספר "החיפוש אחר הדרך להתעוררת"

נעמה ארז באיגוד כללי של סופרים בישראל

נעמה ארז בבלוג של ציפי ארצי

ספריה של נעמה ארז לרכישה באינדיבוק 

 

נעמה ארז - מתוך ארכיון "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות ומפעל הפיס

 

חזרה לסופ"ש שירה מספר 25