ענת זכריה

בגלל טעות אנושanat zechria

הַיְקוּם מִתְרַחֵב כָּךְ שָׁמַעְתִּי

וְנִבְרָאִים עוֹד כּוֹכָבִים.

וַאֲנַחְנוּ מְקַוִּים שֶׁיִּהְיוּ לָנוּ חַיִּים

מִקְרֶה אֶחָד יוֹצֵא דֹּפֶן.

מִישֶׁהוּ הִבְטִיחַ לָנוּ שֶׁיֵּשׁ מָחָר

אָז אֲנַחְנוּ לֹא מְמַהֲרִים לֶאֱהֹב.

מְלֻטָּשִׁים רְהוּטִים וּמְהִירִים

אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים לְזַהוֹת

אֶת הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁנִּשְׁאֲלוּ עוֹד קֹדֶם,

מְכִינִים תְּשׁוּבָה מֵרֹאשׁ.

עוֹנִים כְּאִלּוּ אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים

עַל קַו אוֹטוֹבּוּס.

אוֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רַע

שָׂמִים חשֶׁךְ.

מִתְכַּנְּסִים מוּל טֶלֶוִיזְיָה

חַיִּים שְׁלֵמִים עוֹבְרִים עָלֵינוּ בְּצִפִּיָּה

שֶׁכָּבְדָּהּ מְשַׁחֵחַ עִם תֵּה חַלָּשׁ

שׁוּב וָשׁוּב אוֹתוֹ דָּבָר:

מְטוֹס נוֹסְעִים רוּסִי

כִּמְעַט הִתְרַסֵּק בִּגְלַל טָעוּת אֱנוֹשׁ,

מִישֶׁהוּ נָשַׁךְ שׁוֹטֵר בָּאֹזֶן,

תַּנִּין בְּאֹרֶךְ מֶטֶר נִלְכַּד

סָמוּךְ לְקִבּוּץ צֶאֱלִים,

יְלָדִים שֶׁנֶּחְטְפוּ עַל יְדֵי אִמָּם

יֻחְזְרוּ לִשְׁבֶדְיָה,

יֶלֶד שֶׁהֻזְמַן לִרְאוֹת קְסָמִים

נֶאֱנַס, וּכְבִישׁ אַרְבַּע נֶחְסַם לִתְנוּעָה.

וְאֶלֶף דְּבָרִים אֲנַחְנוּ לֹא.

בַּסּוֹף נְקַבֵּל חֶלְקָה

וְלֹא שֶׁזֶּה חֲלוֹם חַיֵּינוּ,

אֲבָל הַשֶּׁקֶט,

הָרַקָּפוֹת.

 

 

 

ללא כותרת 2011

אוֹמְרִים שֶׁהַכֹּל קָשׁוּר לְהַכֹּל

נִפְנוּף אֶחָד שֶׁל כַּנְפֵי שַׁחַף

מְשַׁנֶּה אֶת מֶזֶג הָאֲוִיר לָנֶצַח,

סוּפַת טוֹרְנָדוֹ בְּטֶקְסַס

הִיא לֹא רַק סוּפַת טוֹרְנָדוֹ בְּטֶקְסַס,

יַעַר הוּא לֹא רַק עֵצִים.

אַתָּה זוֹרֵק אֶבֶן לְתוֹךְ בְּרֵכָה

וְהַגַּלִּים מִתְפַּשְּׁטִים לְכָל עֵבֶר

עַד שֶׁדָּג בְּאוֹסְטְרַלְיָה

מְגַדֵּל יָדַיִם וְרַגְלַיִם

מַעֲדִיף לָלֶכֶת מֵאֲשֶׁר לִשְׂחוֹת

זוֹחֵל מִחוּץ לַמַּיִם

לוֹקֵחַ אֶבֶן וּמַכֶּה בְּרֹאשָׁם

שֶׁל שְׁלֹשָה דָּגִים

מַזְכִּיר לָנוּ כָּל מַה

שֶּׁכְּבָר יָדַעְנוּ עַל הַדָּם.

מִזְּמַן אֲנַחְנוּ לֹא מוּגַנִּים

מִלֹּבֶן הַקִּירוֹת.

תַּכְרִיכֵי בּוּעוֹת נַיְלוֹן שׁוֹמְרִים עַל יָדֵינוּ

מֵעֲשׂוֹת כָּל רַע.

הֲכִי קַל לְהִתְמַסֵּר לְאָדֹם וּלְזָהָב

מַסְפִּיק לִשְׁאֹל אֶת עַצְמֵנוּ:

מַה שְּׁמֵנוּ?

לִהְיוֹת אֲבוּדִים, לִרְצוֹת לָצֵאת,

לָצֵאת אֶל הָרְחוֹבוֹת הָרָאשִׁיִּים לִרְאוֹת,

לִרְאוֹת אֶת רִקְמַת הַשֶּׁמֶשׁ,

שֶׁמַּשֶּׁהוּ זָז בָּעֲנָפִים וְלֹא מַמְעִיט,

כָּל רַחַשׁ הוֹפֵךְ לְסִיסְמָה,

סְתָם אֲנַחְנוּ לֹא רוֹקְדִים סְבִיב עֵגֶל

או חוֹבְטִים חִטִּים בַּגַּת לְהָנִיס

עוֹשִׂים יָד אַחַת.

הַיָּדַיִם שֶׁלָּנוּ שָׁכְחוּ

מַה שֶּׁהֵן יָדְעוּ

אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קֶמַח,

וַאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים דָּבָר אֶחָד

לְפַצּוֹת עַל דָּבָר אַחֵר

כָּךְ פּוֹעֵל הָעוֹלָם.

וְצָפוּף, כָּל כָּךְ צָפוּף,

כֻּלָּם רָצִים לַמֶּרְכָּז.

הַמֶּרְחָבִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ לָנוּ

יִהְיוּ שְׂדוֹת הַתְּעוּפָה.

 

 

 

העולם האמיתי

שָׁכַבְנוּ זוֹ לְצַד זֶה

נוֹגְעִים בַּבִּרְכַּיִם, בַּיְרֵכַיִם בַּיָּדַיִם

יָכֹלְנוּ לַעֲשׂוֹת יֶלֶד

לְהִתְרַבּוֹת מִתּוֹךְ אֵמוּן גָּדוֹל

כָּל כָּךְ.

וְיָכֹלְתִּי לוֹמַר: לְחַיֵּי הַיּוֹמְיוֹם

אֲבָל אֲנִי תָּמִיד רָצִיתִי אֶל הַיַּעַר.

לְהָעִיף שְׂמִיכָה וּלְהַגִּיד לְמִישֶׁהוּ:

קַח בְּבַקָּשָׁה מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לְךָ.

מְשַׁחְרֶרֶת אֶת הַכְּלָבִים

לוֹכֶדֶת צְבָאִים עֲטוּרֵי קַרְנַיִם

הוֹרֶגֶת וּמְאַבֶּדֶת

(וּמְמַהֶרֶת מְאֹד רָצִיתִי אֶל הַיַּעַר)

 

פֹּה יֵשׁ יוֹתֵר מִדַּי קָפֶה, אֹכֶל סִינִי

יוֹתֵר מִדַּי סִינִים וּמַחְשָׁבוֹת

עַל דְּבָרִים מַבְרִיקִים לְהַגִּיד.

פֹּה אֲנִי מְזַיֶּפֶת, נִצְלֶפֶת

מַרְגִּישָׁה טוֹב.

לִהְיוֹת חֲבִיבָה עַל כֻּלָּם

הוֹלֵם אוֹתִי

בְּעֵינֵי גְּבָרִים אֲנִי חַסְרַת מִין

אוֹ מְעַנְיֶנֶת.

(וּמְמַהֶרֶת מְאֹד אֲנִי רוֹצָה אֶל הַיַּעַר)

 

פֹּה לָרוּץ קָדִימָה, זֶה מָוֶת אִטִּי

בִּשְׁאַפְתָּנוּת סְפּוֹרְטִיבִית.

מַשְׁפִּילִים וּמַחֲלִיקִים

שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ יָפֶה

יוֹתֵר עִם הַזְּמַן.

וְאִם בַּסּוֹף מִישֶׁהוּ-אַתָּה יִשְׁאַל:

לְאָן עַכְשָׁו?

אֶל הַיַּעַר

לִרְקֹד לִרְקֹד לִרְקֹד

 

 

 

אין דבר

אֵין שׁוּם דָּבָר

מְרַגֵּשׁ

בְּשׁוּם מָקוֹם

וּנְקֻדַּת הָאֲחִיזָה שֶׁל

הָאַהֲבָה לֹא

עוֹמֶדֶת לִרְשׁוּתִי

רַק הַפֶּה

 

 

 

בנות, בנות

בֹּאנָה בָּנוֹת בֹּאנָה

הַתֵּרְנָה אֶת הַגָּרוֹן

קַבֵּלְנָה אֶת הַשָּׁלוּף

חַזֵּקְנָה אֶת הַשְּׂפָתַיִם

שֶׁתְּהַדֵּקְנָה לוּלָאָה.

בֹּאנָה בָּנוֹת בֹּאנָה

תְּנוּ לַטֶּבַע לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ

אֹרֶךְ הַמְּלָאכָה דּוֹחֵק

וְיֵשׁ בָּנוּ תּוֹעֶלֶת אִם לוֹקְחִים

בְּחֶשְׁבּוֹן אֵיךְ הַדְּבָרִים

עוֹמְדִים.

בֹּאנָה מְתוּקוֹת בֹּאנָה רַכּוֹת

בֹּאנָה נַעֲנוֹת בִּשְׁקִיקָה

בֹּאנָה בְּנֶפֶשׁ נְדִיבָה כָּל-

כָּךְ הִשְׁבִּיעוּ אוֹתָנוּ הַהוֹרִים

לְבָרֵךְ אֶת הַבָּאִים בְּפִתְחֵנוּ

כָּכָה הָעוֹלָם מוֹדֶה עַל קִיּוּמֵנוּ

שֶׁלֹּא נִהְיֶה חַיּוֹת

חַסְרוֹת תַּכְלִית.

בֹּאנָה בָּנוֹת בֹּאנָה

יֵשׁ לָנוּ מַה לְּהַצִּיעַ

יָדַיִם רַגְלַיִם מָתְנַיִם

שָׁדַיִם רַכִּים וְכּוּס

מַשֶׁהוּ בְּתוֹכוֹ חוֹשֵׁב בְּלִי הֶפְסֵק

וְזֶה מְאֹד אֱנוֹשִׁי וְהוֹגֵן.

וְדִבַּרְנוּ וְדִבַּרְנוּ וְדִבַּרְנוּ

אֲנַחְנוּ מַה שֶּׁכָּל אַחַת יְכוֹלָה

לִהְיוֹת בְּלִי כָּל מַאֲמָץ.

כָּל נְפִילָה הִיא פּוֹטֶנְצְיָאל

לַעֲלִיָּה מְסַחְרֶרֶת

הַכּוֹס הַמְּלֵאָה רְאוּיָה לְחֶסֶד

לֹא כָּל קָצֶה הוּא עָנָן מְפַכֶּה.

כָּכָה זֶה כְּשֶׁהַחַיִּים סוֹתְרִים

בָּהִיר וּמְעֻנָּן חֶלְקִית

אֵין צֶדֶק אֶחָד.

אָז בֹּאנָה בָּנוֹת, בֹּאנָה

צְאֶנָה וּרְאֶינָה

 

 

 

שַער

עוֹד יוֹם, וְעוֹד יוֹם, וְעוֹד יוֹם

נָבוֹא עַד הַשַּׁעַר

מְשַׁחֲרוֹת לְטֶרֶף.

בֵּין אַרְבָּעָה קִירוֹת יִפְקַח לְעֻמָּתֵנוּ

הַמְקָרֵר הַבֵּיתִי עַיִן חֲלָבִית

יַצִּיעַ תְּאֵנָה בַּיְשָׁנִית וְתַעֲנוּג

אֶפֶס אָחוּז.

מַשֶּׁהוּ בֶּאֱמֶת הִתְקַלְקֵל

וְזֶה הַשַּׁעַר וּמָה הָלְאָה

וְאֵיפֹה אִמָּא?

 

 

 

*

הַתִּקְוָה הָאוּטוֹפִּית כְּרוּכָה

בַּעֲצִימַת עַיִן

אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלֹש

דָּג מָלוּחַ

 

ענת זכריה בלקסיקון הספרות העברית החדשה

ענת זכריה במדור של אלי הירש - אלי הירש קורא שירה

ענת זכריה באתר "טקסט"

 

ענת זכריה קוראת משיריה בהשקה לדקה 5

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

חזרה לדף הראשי של סופ"ש מספר 27