אמיר אור

איךamir or

אֵיךְ אֹמַר לָךְ? - אַתְּ קְרוֹבָה מִנְּשֹא.
אַתְּ הַפְּרִי הַפּוֹקֵעַ בַּלֵּב.
אַתְּ הַשֵּׁם הַנִּשָּׂא בַּפֶּה הָאִלֵּם
כְּמוֹ יָם בְּכַף אֲדָמָה.
אֲנִי נוֹגֵעַ וּמְקַנֵּא בְּיָדִי הַנּוֹגַעַת,
נוֹגֵעַ וּמִתְגַּעְגֵּעַ לָגַעַת.

בֶּהָלַת הָרֶגַע שֶׁאֵינֶנּוּ חוֹלֵף:
אַתְּ כָּאן בְּתוֹךְ כָּאן בְּתוֹךְ כָּאן.
כָּאן אֵשׁ הַנְּשָׁמָה בּוֹעֶרֶת,
כָּאן הַלֵּב אֵינֶנּו אֻכָּל.

יש אומרים

יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁהַחַיִּים הֵם הֶמְשֵׁכָם מוּל אֶפְשָׁרוּת אַחֶרֶת,
יֵשׁ אוֹמְרִים - כִּבּוּשׁ; יֵשׁ שֶׁמּוֹתְחִים סִימַן שִׁוְיוֹן
בֵּין הַחַיִּים לְהֶעְדֵּרָם, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַחַיִּים
נִתְּנוּ לָנוּ לְשֵׁרוּתָם שֶׁל מִי

שֶׁחַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים. אֲנִי אוֹמֵר: אַתָּה.
וְאֶפְשָׁר בְּקַלּוּת לְהַסְבִּיר זֹאת: הַלַּיְלָה עוֹטֵף שׁוּב

אֶת הַמַּרְאוֹת. בַּבַּיִת דּוֹלְקוֹת נוּרוֹת. גַּם בָּאוֹר אֵין מַבָּט
מִלְבַד זֶה שֶׁמִּן הָרְאִי, אֵין אֶלָּא מַה שֶּׁרוֹאֶה אוֹתִי

רוֹאֶה אוֹתוֹ; וְאֵין בּוֹ פֻּרְקָן כִּי אִם גַּעְגּוּעַ, וְלֹא מָוֶת
אֶלָּא חַיִּים. וַאֲנִי מוֹצִיא מִן הַחַם וּמִן הַקַּר, הַלַּיְלָה עוֹטֵף,

וַאֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ אֶל מִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתִי בִּנְגִיעָה,
וְאֵינִי זוֹכֵר דָּבָר. רַק זֶה.

 

עוֹדamir or book1

לָכֵן, אֵינִי מַבִּיט בְּךָ אֲפִלּוּ, וּמַעְדִּיף אֶת הַחַלּוֹן,
וְהָעַיִן, בְּרֻדָּה בִּשְׁחוֹרִים אֲפֹרִים, מִתְרַחֶקֶת עַכְשָׁו 

לְגַלּוֹת פֹּה כַּמָּה הֶקֵּפִים שְׁבוּרִים שֶׁל צְמִיחָה
שֶׁלִבָּם אֶחָד וְאֵינֶנּוּ נִכָּר לְמַרְאֶה.

כְּמוֹ עוֹר יָבֵשׁ שֶׁל פִּיל, חֲרוּץ אִיִּים, עַתִּיק,
עֵץ הַזַּיִת אוֹסֵף אֶת קְפָלָיו

אֶל קֹעַר חַמּוּקִים זְקֵנִים, שׁוֹקְעֵי צֵל, שָׁבִים
לְהִמָּתַח בְּקִמּוּרִים שֶׁחֻסְפְּסוּ בִּנְגִיעוֹת הַשֶּׁמֶשׁ. שָׁם

מֵעַל גַּבְנוּן קְלִפָּה רוֹכֵן תִּינוֹק אֶל שָׁד:
מַסְמֵר חָלוּד.

מֵעֵבֶר לָזֶה לֹא מַבִּיט, לֹא חוֹשֵׁב. אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל
לַחְשֹׁב עַל הֶעָלִים הַמַּכְסִיפִים בַּחוּץ בְּאוֹר הַדִּמְדּוּמִים,

עַל הַשָּׁמַיִם שֶׁמֵּעַל לָהֶם, מֵעַל לַמַּבָּט. אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל
לַחְשֹׁב עַל הָאֵינְסוֹף וְעַל הָרִיק עַכְשָׁו, כְּשֶׁאַתָּה

עוֹמֵד לָמוּת. וּכְשֶׁאַתָּה עוֹמֵד לָמוּת, אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל
שֶׁלֹּא לַחְשֹׁב עָלֶיךָ. אֵיךְ, לַחְשֹׁב אוּלַי עַל אֲהוּבִים

שֶׁלֹּא הָיוּ עֲדַיִן, אוּלַי אֲפִלּוּ עַל אֲהוּבִים חַיִּים.
לַחְשֹׁב שֶׁגַּם בְּזֶה יֵשׁ מַחְשָׁבָה עָלֶיךָ,

וְגַם לְהַאֲמִין בָּזֶה. הַאִם אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת חָזָק כָּזֶה
רַק בִּגְלַל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ לִי עַכְשָׁו, שֶׁאַתָּה מֵת. מָחָר

אֶכְתֹּב לְךָ כַּמָּה מִלִּים, כְּתֹבֶת קֶבֶר אוֹ לְפָחוֹת פִּתְקָה -
מַשֶּׁהוּ פּוֹאֶטִי, כְּמוֹ לְמָשָׁל, "פֹּה שׁוֹכֵב רַקְדָּן".

וְאִם זֶה לֹא יַסְפִּיק כְּדֵי לִקְבֹּר אוֹתְךָ, וַדַּאי אַרְחִיב:
"הַשְׁקוּ אוֹתִי", אֶכְתֹּב עַל פְֹנֵי הַשַּׁיִשׁ, "הַשְׁקוּ אוֹתִי,

אֲנִי צָמֵא. הַשְׁקוּ אוֹתִי וְלֹא בְּמַיִם. הַשְׁקוּ אוֹתִי,
וְלֹא בְּהֶגְיוֹנוֹת צְלוּלִים. הַשְׁקוּ אוֹתִי, וְלֹא בְּשֵׁם.

הַשְׁקוּ אוֹתִי וְלֹא בְּיַיִן. הַשְׁקוּ אוֹתִי, וְלֹא יוֹתֵר -
הַשְׁקוּ אוֹתִי. לֹא דַּי בְּיֹפִי, לֹא דַּי בְּאַהֲבָה, לֹא דַּי בֵּאלֹהִים

לֹא דַּי גַּם בַּחַיִּים הָאֵלֶּה, וְלֹא בְּשׁוּם חַיִּים. הַשְׁקוּ אוֹתִי,
אֲנִי צָמֵא".


השירים מתוך הספר "החיה שבלב", הוצאת "קשב לשירה" 2010

 

 

 

אַרְטֶמִיס

הֵם מַזְמִינִים אוֹתִי לָצֵאת אַךְ לִי
שׁוּם מִסְעָדָה וְדִיסְקוֹטֶק אֵינָם קוֹרְצִים
וְהַגְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁרוֹצִים
אוֹתִי בְּמִטָּתָם - לֹא בִּשְׁבִילִי.
אֵין לִי עִנְיָן בְּיַעַר בִּנְיָנִים,
בֵּיתִי - הַיַּעַר, שַׁחַק לְרֹאשִׁי.
לִי הַפְּרָחִים יָפִים מִכָּל תַּכְשִׁיט
וְאַעֲדִיף חֶבְרַת חַיּוֹת עַל פְּנֵי בָּנִים.
לֹא צִמְחוֹנִית - אֹכַל מִבְּשַׂר חַיַּי:
בִּסְבַךְ הַיְּעָרוֹת אֲנִי צַיֶּדֶת.
אַךְ אִישׁ אֵינִי לוֹקַחַת לִי לְעֶבֶד -
חָפְשִׁית אֲנִי, וְרַק שֶׁלִּי חַיַּי.
רַק מַה תַּכְלִית לַחֹפֶשׁ לֹא אֵדַע,
כִּי בְּתוּלָה אֲנִי בְּאֶרֶץ אַגָּדָה.

* ארטמיס, אלת הציד, היא אלה בתולה ופטרונית הנערות.

מתוך "הפנתיאון"

 

 

 

מריה

לִהְיוֹת אֵם הַמָּשִׁיחַ דֵּי קָשֶׁה -
אַלְפַּיִם פֹּה אֲנִי לְיַד הַצְּלָב
עוֹמֶדֶת וּבוֹכָה עַל בְּנִי הַזֶּה
שֶׁלֹּא גָּדַל נַגָּר כַּאֲבוֹתָיו.
הוּא לֹא יָדַע כֵּיצַד תּוֹקְעִים מַסְמֵר,
כְּמוֹ שֶׁנּוֹלַד עָנִי, כָּךְ מֵת עָנִי.
אֲנִי בֶּן אֱלֹהִים, הָיָה אוֹמֵר,
בַּקְּעוּ בּוּל עֵץ וּרְאוּ: גַּם שָׁם אֲנִי.
לָעֲנָוִים נָתַן מַלְכוּת שְׁמֵימִית
כִּי מַלְכוּתֵנוּ הִיא בִּפְנִים, הִסְבִּיר;
אַךְ דְּבַר הָאֵל, יָדַעְתִּי, רַק יָמִית,
וְלָנוּ דָּת שֶׁל יִסּוּרִים יַשְׁאִיר.
אִם מִכָּל זֶה יָצָא דָּבָר מֻצְלָח,
הָיְתָה זוֹ פְּגִישָׁתִי עִם הַמַּלְאָךְ.

* "בקעו בול עץ" - הבשורה ע"פ תומא 30.
מתוך "הפנתיאון"

 

 

 

זֶאוּס

סִלַּקְתִּי אֶת אָבִי. עַכְשָׁו אוֹתִי
כֻּלָּן רוֹצוֹת עָמֹק בֵּין הַסְּדִינִים;
הֵן כֹּה יָפוֹת, זֶה לֹא בִּשְׁלִיטָתִי -
פְּקִידוֹת וּמַזְכִּירוֹת, נְשׁוֹת שְׁכֵנִים...
בַּחֲלָצַי אָבִיב מְבַעְבֵּעַ,
וּכְשֶׁשַּׁרְבִיט אַהֲבָתִי עוֹמֵד
גַּם אִם תַּגִּידִי לֹא, אֲנִי יוֹדֵעַ
לְמָה אַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת בֶּאֱמֶת.
אִשְׁתִּי בּוֹלֶשֶׁת וּמַאֲזִינָה,
גְּבָרִים בַּבַּיִת נוֹעֲלִים דְּלָתוֹת,
אֲבָל אֲנִי הַחֹק פֹּה בַּשְּׁכוּנָה
וּמִי יָעֵז לוֹמַר לִי מַה לַּעֲשׂוֹת?
רַק מִבָּנַי הַמִּתְרַבִּים לִבִּי חוֹשֵׁשׁ -
שֶׁלֹּא יָקוּם לִי בְּחַיַּי יוֹרֵשׁ.

* האל זאוס סילק מהשלטון את אביו, קרונוס, ויוחסו לו כיבושים־אינוסים של בנות תמותה רבות.

מתוך "הפנתיאון"

 

 

 

אפולו

עִדָּן חָלַף אֲבָל אֲנִי עוֹד כָּאן
יוֹם־יוֹם בִּמְכוֹן הַכֹּשֶׁר מִתְאַמֵּן
אֵל־נַעַר שֶׁל חַיִּים, גְּבוּרָה וְחֵן,
נַגָּן בְּחֶסֶד וְקַשָּׁת אָמָּן.
בְּתֵל אָבִיב אֲנִי סֶלֶבּ, אֱלִיל -
אֲדוֹן פֻּלְחַן הַגּוּף וְהַבְּרִיאוּת,
אֲבָל בִּירוּשָׁלַיִם - זְהִירוּת! -
עוֹד יֶאֶסְרוּ אוֹתִי שָׁם בִּתְפִלִּין.
כְּבָר פַּעַם כָּךְ עָשׂוּ הַמַּכַּבִּים -
לַחֲסִידַי חָתְכוּ אֶת הַגָּרוֹן:
אוֹכְלֵי שְׁפַנִּים, בָּאֵי הַתֵּיאַטְרוֹן,
מִנַּעַר עַד זָקֵן - עַל הַסַּכִּין.
גַּם בְּלִי לִשְׁאֹל אוֹרַקְל כְּבָר אֵדַע
שֶׁהַהִיסְטוֹרְיָה פֹּה חוֹזֶרֶת לִמְצָדָה.

* האל אפולו סימל גם את יפי הנעורים.
המכבים, כדתיים קנאים, שחטו את החילוניים "המתייוונים".

מתוך "הפנתיאון"

 

 

 

שיר שחר של נודד

מֵעַל הַגַּגּוֹת
נְהָרָה.
רַחַשׁ רוּחַ גָּבוֹהַּ
עוֹבֵר בַּיָּרֹק.
עַל חוּטֵי הַחַשְׁמַל
צִיּוּצֵי צַמָּרוֹת.
עוֹד רֶגַע תּוּכַל
גַּם אַתָּה
לִזְרֹחַ.

 

 

 

שיר תפילה 2

הָעֵץ בְּחַלּוֹנִי אֵינוֹ פּוֹנֶה לְמֶכָּה.
אֲנִי אֵינִי פּוֹנֶה אֶלָּא אֵלָיו.
תְּפִלַּת הַגֶּשֶׁם מִתְמַלְמֶלֶת בְּעָלָיו
וְצָהֳרֵי נוֹפוֹ פְּתוּחִים לָאוֹר.
בְּרוּחַ הָעוֹלָם גֵּווֹ נִנּוֹעַ;
לַמְּדֵנִי גַּם אֲנִי כָּךְ לַעֲמֹד.

 

 

 

 

הקב"ה

בַּקֵּיסָרוּת שֶׁל מַעְלָה אֲנִי אֵל,
שַׁלִּיט פְּרוֹבִינְצְיָה מִזְרָחִית קְטַנָּה -
שָׁם עַם קָטָן הֵקִים לוֹ מְדִינָה
וּמִישֶׁהוּ קָרָא לָהּ יִשְׂרָאֵל.
נִשְׁמַע ג'וֹבּ קַל, אֲבָל מִכָּל פִּנָּה
תְּפִלּוֹת, תְּלוּנוֹת וּבַקָּשׁוֹת בְּלִי דַּי
לֹא מַפְסִיקוֹת לְרֶגַע, אֵין לִי פְּנַאי
אֲפִלּוּ לְפַטְפֵּט עִם הַשְּׁכִינָה.
שָׁכַחְתִּי כְּבָר אֵיפֹה גָּנוּז הָאוֹר -
יֵשׁ חֲטָאִים לִסְפֹּר, יֵשׁ בַּנְק מִצְווֹת,
וְכָל שָׁנָה לִצְבָא הַיְשִׁיבוֹת
נוֹסָף עוֹד גְּדוּד מִתְפַּלְּלִים לִשְׁנוֹר.
אָז דַּי, לֹא אֶעֱנֶה לְשׁוּם תְּפִלָּה -
אִם זוֹהִי דָּת, אֲנִי חוֹזֵר בִּשְׁאֵלָה.

מתוך שירי "הפנתיאון"

 

 

 

ברוך השם

שׁוּב בְּבֵיתוֹ - בָּרוּךְ הַשֵּׁם, נִגְמַר
עוֹד יוֹם שֶׁל כְּלוּם. עֲדַיִן הוּא נוֹשֵׁם;
בְּשׁוּם עִנְיָן הוּא לֹא נִמְצָא אָשֵׁם,
וּבְנִימוּס הִסְכִּים עִם כָּל דָּבָר.
עַל כֻּרְסָתוֹ פֹּה נָח סוֹף־סוֹף מַר אִישׁ,
וּבַסָּלוֹן שׁוֹרָה שַׁלְוָה גְּדוֹלָה:
בַּטֶּלֶוִיזְיָה סֶרֶט פְּעֻלָּה -
אֵין מַה לַּחְשֹׁב עוֹד, אֵין מַה לְּהַרְגִּישׁ.
לָעֶרֶב יֵשׁ סִדּוּר עִם יְדִידָה -
שְׁנֵיהֶם רוֹצִים זִיּוּן, הִיא - גַּם טַבַּעַת;
"כְּשֶׁאֶסְתַּדֵּר קְצָת, מֹתֶק, אַתְּ יוֹדַעַת" -
לָחַשׁ לָהּ כְּשֶׁנִּרְדַּם שׁוּב לְצִדָּהּ.
אַחֲרֵי כּוֹסִית אוֹ עֶשֶׂר לֹא זָכַר
מַה שְּׁמוֹ וּלְשֵׁם מָה יָקוּם מָחָר.

 

השירים מתוך "כנפיים", הוצאת הקיבוץ המאוחד 2015

 

קישורים חיצונים

המשורר אמיר אור - ויקיפדיה

אמיר אור בלקסיקון הספרות העברית החדשה

"שלל - שירים נבחרים", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013

הבלוג של אמיר אור באתר "בננות"

ספרים של אמיר אור לרכישה באינדיבוק

 

חברים קוראים שירי אהבה של המשורר אמיר אור

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

אמיר אור - מתוך ארכיון "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות ומפעל הפיס

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

המשך לשיריו של אמיר אור - דף מספר 2

חזרה לעמוד הראשי של סופ"ש מספר 3