זְקֵנָה שֶׁלִּי

הַנַּעַר כָּעַס:

עִיר קָשָׁה הִיא זֹאת, יְרוּשָׁלַיִם.

כֻּלָּהּ מְלֵאָה עֲלִיּוֹת וּמוֹרָדוֹת.

קְמָטִים קְמָטִים רְחוֹבוֹתֶיהָ

פָּנִים זְקֵנוֹת,

שְׁבִילֶיהָ וּבָתֶּיהָ זָרְקָה בָּם שֵׂיבָה.

מִי עוֹד יִרְצֶה לָגוּר בָּהּ.

 

הַנַּעֲרָה רָגְנָה:

כְּרַךְ קָשֶׁה הִיא עִיר הָאָקָדֶמְיָה,

לֹא מֻתְאֶמֶת לִצְעִירִים.

נְצִיגֵי הָאֱלֹהִים בְּכָל סִמְטָה

בְּקָפּוֹטוֹת, שְׁטְרַיְמֵלִים, וּבְגָדִים אֲחִידִים

עַל פִּי צַו הָרַב

סוֹגְרִים רְחוֹבוֹת בְּשַׁבָּת

וּמְקוֹמוֹת הַבִּלּוּי מְעַטִּים הֵמָּה.

 

וְהָאִשָּׁה הִתְרַגְּזָה:

הָעִיר כֻּלָּהּ בָּתִּים יְשָׁנִים

מִרְפָּסוֹת גְּדוֹלוֹת וּסְדוּקוֹת

חֲדָרִים גְּבוֹהִים וּמְרֻוָּחִים

אַךְ לְמִי יֵשׁ כֶּסֶף לְרָכְשָׁם וּלְתַקְּנָם?

עֲבוּרָהּ נוֹתְרוּ רַק בָּתֵּי קוֹמוֹת

חֲדָרִים קְטַנִּים לְלֹא מִרְפָּסוֹת.

אֵיךְ אֶפְשָׁר כָּךְ לָגוּר כָּאן.

 

וְהָאַדְרִיכָל זָעַף

כִּי הַמְּתַכְנְנִים הַחֲדָשִׁים לֹא הִתְחַשְּׁבוּ

בָּאֹפִי הַמְּיֻחָד

בָּאֶבֶן הָעַתִּיקָה הַמְּדַבֶּרֶת הִסְטוֹרְיָה

בֶּעָבָר הַמְּפֹאָר הַזּוֹעֵק לַחֲשִׂיפָה

וּבַעֲלֵי הַמָּמוֹן הִמְשִׁיכוּ לִבְנוֹת.

 

וַאֲנִי

שָׂמַחְתִּי לְהִסְתּוֹבֵב בַּסִּמְטָאוֹת

לְסַיֵּר בְּבֵית רָחֵל

וּבֵית עַגְנוֹן וְהַזָּז, אָנָה טִיכוֹ וּבָתֵּי סַיְידוֹף

לְהַשְׁלִים בֵּין יָשָׁן לְחָדָשׁ

לְהַבִּיט בַּחוֹמוֹת שֶׁל הָעִיר הָעַתִּיקָה.

 

הִתְרַגַּלְתִּי לְהַמְתִּין לַיָּרִיד שֶׁל "חוּצוֹת הַיּוֹצֵר"

וַאֲפִלּוּ לִסְלֹחַ לַשַּׁיָּרָה שֶׁל הַמְּכֻבָּדִים

מֵעֵבֶר לַיָּם שֶׁבִּגְלָלָם אֲנִי עוֹמֵד שָׁעָה אֲרֻכָּה בִּפְקָק

עַד שֶׁשְּׂדֵרוֹת הֶרְצְל יִפָּתְחוּ לִתְנוּעָה.

 

כֵּן, אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַזְּקֵנָה הַזֹּאת

שֶׁקִּמְטֵי רְחוֹבוֹתֶיהָ אוֹמְרִים שִׁירָה

שֶׁמִּדְרְכוֹתֶיהָ רָאוּ עַם מִתְעוֹרֵר מִתַּרְדֶּמֶת הַגּוֹלָה

שֶׁפָּנָסֶיהָ הִבִּיטוּ גַּם בַּגְּבִירִים וְגַם בָּאוֹהֲבִים הַמְּחֻבָּקִים,

הָעִיר שֶׁחִבְּרָה לָהּ יַחְדָּו עָבָר עִם הוֹוֶה

וְהִסְכִּימָה שֶׁאֹמַר שְׁבָחֶיהָ בְּרַבִּים.

 

לָכֵן זוֹ עִירִי

לָכֵן זוֹ גַּם יְרוּשֶׁלִּי*

 

* הכינוי "ירושלי" לקוח משירו של בלפור חקק "ירושלים". 
   מתוך: מצב החומר מצב הרוח, עמ' 39, 1998

 

 

 

הֵרָיוֹן

הַהֵרָיוֹן שֶׁלָּךְ מוֹלִיד בָּשָׂר וָדָם,

הַהֵרָיוֹן שֶׁלִּי מִלִּים בִּלְבַד.

אֶצְלֵךְ נִתָּן עוֹד לְהַשִּׁיל קִילוֹגְרָמִים שֶׁנּוֹסְפוּ,

אֶצְלִי לַחַץ הַדָּם מִצְטַבֵּר עִם כָּל כּוֹס קָפֶה

מַר וְחָזָק.

 

הֲרֵי הַהֵרָיוֹן שֶׁלָּךְ מֵבִיא חַיִּים,

צְחוֹק וְגַם בֶּכִי

אַךְ מַעֲשֶׂה יָדַי מוֹרִישׁ רַק זִכְרוֹנוֹת

שֶׁל צַלָּקוֹת מֵאֶתְמוֹל, שִׁלְשׁוֹם, לִפְנֵי שָׁנָה.

 

וּבְכָל זֹאת, אֵינֶנִּי מְוַתֵּר עַל

יוֹרֵשׁ הַיֵּצֶר שֶׁל מֹחַ מְסֻיָּט

כְּפִי שֶׁאַתְּ אֵינֵךְ רוֹצָה

לִחְיוֹת לְלֹא תּוֹצְאוֹתָיו שֶׁל רֶגַע אֹשֶׁר

סָדִין מְיֻזָּע וְזִכְרוֹן הַגַּב

שֶׁהַשֻּׁתָּף הִפְנָה אֵלַיִךְ

בְּתֹם הַמַּעֲשֶׂה בְּדַרְכּוֹ לַחֲלוֹמוֹת

עַל עוֹד נִסָּיוֹן מָחָר.

 

וְהַמָּחָר שֶׁלָּךְ גָּדֵל מִדֵּי יוֹם

לוֹבֵשׁ צוּרָה וְאֹפִי

קָשֶׁה לוֹ לְהִפָּרֵד

וְאַתֶּם בְּיַחַד בַּשִּׂמְחָה, בַּשִׂנְאָה

לְעוֹלְמֵי עַד.

 

וְהַמָּחָר שֶׁלִּי נוֹתַר עַל דַּף,

אוֹתוֹ הַגֹּדֶל, אוּלַי עוֹד כֶּתֶם שֶׁל קָפֶה

אוֹ מַבָּט נוֹסָף שֶׁל זָר

בָּעַמּוּד הַמַּתְאִים,

סְגִירַת הַסֵּפֶר וַחֲזָרָה אֶל הַמַּדָּף

לִשְׁנַת הַשִּׁכְחָה הַמְּתוּקָה

כִּי מִי יֵדַע אִם יִתְעוֹרֵר.

 

כֵּן,

הַהֵרָיוֹן שֶׁלָּךְ מוֹלִיד בָּשָׂר וָדָם

הַהֵרָיוֹן שֶׁלִּי מִלִּים בִּלְבַד

שֶׁלָּךְ גָּדֵל וְיַהֲפֹךְ בְּעַצְמוֹ לְנוֹשֵׂא הַהֵרָיוֹן הַבָּא

וְשֶׁלִּי מִסְתַּפֵּק בִּמְעַט זִכְרוֹנוֹת וְאַחַר-כָּךְ

נָמוֹג בַּשִּׁכְחָה.

 

 

 

בַּיִת

אִשָּׁה צְרִיכָה בַּיִת

כְּדֵי לְסַדֵּר בּוֹ חַדְרֵי אֵרוּחַ

וְלֶאֱגֹר מַחְמָאוֹת.

 

אִשָּׁה צְרִיכָה בַּיִת

כְּדֵי לְטַפֵּחַ בּוֹ מִטְבָּח

וְלֶאֱפוֹת אֶת תָּכְנִיּוֹתֶיהָ.

 

אִשָּׁה צְרִיכָה בַּיִת

כְּדֵי לְמַלֵּא בּוֹ חַדְרֵי יְלָדִים

שָׁם תִּשְׁמֹר אֶת זִכְרוֹנוֹת

פְּרִי בִּטְנָהּ

וּמִמּוּשׁ רִגְעֵי אֹשֶׁר אֲחָדִים.

 

אִשָּׁה צְרִיכָה בַּיִת

שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ חֲדַר שֵׁנָה

שָׁם תַּחְלֹם עַל הָאֹשֶׁר הַנִּכְסָף

אַבִּיר עַל סוּס לָבָן

וְתִקְבֹּר אֶת הַחֲלוֹמוֹת עִם בּוֹא הַבֹּקֶר.

 

אִשָּׁה צְרִיכָה בַּיִת

כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה בּוֹ חָצֵר יְרֻקָּה

יוֹתֵר מִיַּרְקוּת הַשְּׁכֵנִים

כִּי יוֹמָהּ עָמוּס לַעֲיֵפָה,

הַזְּמַן אוֹזֵל

וְלֹא נוֹתַר לָהּ פְּנַאי לִמְנוּחָה.

 

אִשָּׁה צְרִיכָה בַּיִת

כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהּ מָקוֹם לְהִזְדַּקֵּן

וּלְסַפֵּר שֶׁהָיָה לָהּ בַּיִת

שֶׁהוּא עֲדַיִן לֹא מָלֵא כִּרְצוֹנָהּ.

 

גֶּבֶר צָרִיךְ בַּיִת

כְּדֵי שֶׁבְּסוֹף יוֹם עֲמָלוֹ

יִמְצָא בּוֹ אֶת הַסָּלוֹן

וּשְׁנֵי מְרֻבְּעֵי פֶּלֶא

הַמְּמַצְמְצִים תְּמוּנוֹת בְּרֶצֶף.

רָצוּי שֶׁיִּהְיֶה גַּם חֶדֶר זוּגִי וּבוֹ כָּרִית

עָלֶיהָ יָנִיחַ אֶת תִּקְווֹתָיו.

 

גֶּבֶר צָרִיךְ בַּיִת

כְּדֵי שֶׁמֵּעֵבֶר לַדֶּלֶת

יִמְצָא בּוֹ אִשָּׁה.

 

 

 

 

חָמוּשׁ

                הַנֶּשֶׁק שֶׁמְּחַסֵּן אֶת הַלֵּב
                הוּא זֶה שֶׁשּׁוֹחֵק אוֹתוֹ עִם הַזְּמַן
                וּמִתְאַדֶּה לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה.
               
                                 סוֹחֵר אֶקְדְּחֵי תִּקְווֹת מְמֻלָּח

בָּרְחוֹב הָיִיתִי חָמוּשׁ בְּאֶקְדָּח

בְּשִׂיחָה חָמוּשׁ בְּמִלִּים

בַּמִּשְׂרָד חָמוּשׁ בְּלִיטְרוֹת שֶׁל מֶרֶץ

בַּבַּיִת חָמוּשׁ בְּכַוָּנוֹת טוֹבוֹת

וַעֲדַיִן מַרְגִּישׁ פָּגִיעַ.

 

בִּפְגִישׁוֹת הָיִיתִי חָמוּשׁ בְּחִיּוּכִים

בְּסַדְנָאוֹת חָמוּשׁ בְּיֶדַע

בָּרְחוֹבוֹת חָמוּשׁ בְּעֵינַיִם סוֹרְקוֹת

בְּאוּלַמּוֹת חָמוּשׁ בְּאָזְנַיִם

וַעֲדַיִן מַרְגִּישׁ חַלָּשׁ.

 

בְּדוּ־שִׂיחַ הָיִיתִי חָמוּשׁ בְּאַשְׁלָיוֹת

מוּל הַדַּף חָמוּשׁ בִּרְגָשׁוֹת

מוּלֵךְ חָמוּשׁ בְּתִקְווֹת

וּמֵרֹב חִמּוּשׁ נָפְלוּ הַכַּדּוּרִים

וְהָפְכוּ לַעֲקָרִים בְּטֶרֶם עֵת.

 

 

 

רְצוֹנוֹת

כַּנִּרְאֶה שֶׁמִּישֶׁהוּ רָצָה

שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אֶת בִּיסְטְרִיצָה.

רָצִיתִי. כָּל כָּךְ רָצִיתִי.

הָיִיתִי מוּכָן לִנְסִיעָה

שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה

כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַחֹשֶׁךְ

הָעוֹטֵף אֶת מִגְדַּל הַכְּנֵסִיָּה

בְּמֶרְכַּז הָעִיר.

 

הָיִיתִי מוּכָן לָשֵׂאת עוֹד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת

בַּדֶּרֶךְ לִקְלוּז', בִּירַת הַמָּחוֹז

כְּדֵי שֶׁלִּפְנֵי כֵן אֶתְקָרֵב

לְבֵית הַכְּנֶסֶת הַמְּפֹאָר

בּוֹ פָּגַשְׁתִּי לָרִאשׁוֹנָה

אֶת גִּבּוֹרֵי הַתָּנָ"ך,

בּוֹ הִכּוּ אֶת אֶצְבְּעוֹתַי

בְּסַרְגֵּל מֵעֵץ

עַל שְׁגִיאַת הִגּוּי שֶׁל אוֹת מוּזָרָה

שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי כִּי תַּהֲפֹךְ לְחֵלֶק

מִשְּׂפַת שִׁירַי בְּבוֹא הַיּוֹם.

 

אַחֲרֵי הַטִּיּוּל הַהוּא

בּוֹ גִּלִּיתִי חֵלֶק מֵהַשָּׁרָשִׁים שֶׁנּוֹתְרוּ

בְּאֶרֶץ הַנֵּכָר,

שֶׁמֵּהֶם בָּנִיתִי סִפּוּר בְּדִמְיוֹנִי הַקּוֹדֵחַ,

אַחֲרֵי הַטִּיּוּל הַהוּא,

חָזַרְתִּי שׁוּב לְאֶרֶץ הַיָּרֹק הַבִּלְתִּי נִדְלֶה,

הַפַּעַם כְּאוֹרֵחַ בְּכֶנֶס

הַמִּלִּים הַמְּתַעְתְּעוֹת

וְהוֹפְכוֹת לְשִׁיר.

 

גַּם הַפַּעַם,

מִשְּׂפַת הַיָּם הַשָּׁחֹר

שֶׁבָּעִיר קוֹנְסְטַנְצָה

רָצִיתִי לַעֲלוֹת צָפוֹנָה

לִרְאוֹת אֶת הַבַּיִת בּוֹ עָשִׂיתִי

אֶת שְׁנוֹתַי הָרִאשׁוֹנוֹת,

קָרָאתִי אֶת הַסִּפּוּרִים הָרִאשׁוֹנִים,

שָׁמַעְתִּי אֶת הַחֲרוּזִים הַפְּשׁוּטִים

בְּשִׁירֵי הַיְּלָדִים.

 

רָצִיתִי לָגַעַת שׁוּב,

וְלוּ לְרֶגַע קָט, בַּקִּירוֹת הָעֲשֵׁנִים

שֶׁל הַבַּיִת מִמֶּנּוּ שָׁלְחָה אִמִּי

רִבּוּעֵי מַצּוֹת בְּחַג הַפֶּסַח

לַמּוֹרָה הַבְּלוֹנְדּינִית,

כְּדֵי לְרַצּוֹת אֶת סַקְרָנוּתָהּ,

הַבַּיִת בּוֹ שִׂחַקְתִּי עִם יְדִידַי הַגּוֹיִים.

 

רָצִיתִי לִרְאוֹת אֶת הָרְחוֹבוֹת

בָּהֶם הִתְאַכְזַבְתִּי לָרִאשׁוֹנָה

בִּרְאוֹתִי אֶת הַקִּפּוּחַ,

שֶׁלְּיָמִים לִמְּדוּנִי

שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ אַנְטִישֵׁמִיּוּת.

 

וְלַמְרוֹת הַצַּלֶּקֶת בְּנִשְׁמַת הַיֶּלֶד,

רָצִיתִי לְזַהוֹת אֶת הַמָּקוֹם הַהוּא,

אוּלַי לְתַקֵּן אֶת הַחֲוָיָה.

 

כַּנִּרְאֶה שֶׁאֵין דֵּי שֵׂיבָה בִּזְקָנִי

כֵּיוָן שֶׁהַשִּׁטְפוֹנוֹת כִּסּוּ אֶת הַדֶּרֶךְ

הָרַכָּבוֹת שָׁבְתוּ מֵהַתִּקְתּוּק הַמּוֹנוֹטוֹנִי

וְהַמַּעֲלוֹת שֶׁל מֶזֶג הָאֲוִיר

קָרְבוּ לָאֶפֶס הַמֻּשְׁלָג.

כַּנִּרְאֶה שֶׁמִּישֶׁהוּ רָצָה שֶׁאֶחְזֹר

לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ

גַּם הַפַּעַם

וְרַק חֲצִי תַּאֲוָתִי בְּפִנְקַס שִׁירַי.

 

הַאִם שְׂדֵרַת תַּחֲרוּת הָאוֹפַנּוֹעִים

וְהַבַּיִת מִסְפָּר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בִּרְחוֹב טִיטוּלֵסְקוּ

עֲדַיִן עַל תִּלָּם?

 

 

 

מְנַצֵּחַ הַקַּצָּבִים

הַאִם בְּשָׁעָה זוֹ, אַבָּא,

אַתָּה מֵכִין אֶת סְעוּדַת הֶחַג

עַל הַשֻּׁלְחָן הַפָּרוּשׂ

לְיַד הַסֶּלַע הַמֻּפְלָא עָלָיו הַנֵּר הַשְּׁלִישִׁי

מַמְתִּין לְהַדְלָקָתוֹ

לִכְבוֹדָם שֶׁל שׁוֹכְנֵי מָרוֹם?

 

הַאִם הַמַּלְאָכִים סִפְּרוּ לְךָ

מַה הוּא מַעֲדִיף הָעֶרֶב?

מָנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל מְרַק צְדָקוֹת

וּמָנָה שְׁנִיָּה שֶׁל מְמֻלָּאִים בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים

סָלָט שֶׁל תְּרוּמוֹת

וּמַשְׁקֶה מַרְוֶה שֶׁל רְגִיעָה?

 

הַאִם לְבַסּוֹף תַּגִּישׁ לָהֶם סֻפְגָּנִיּוֹת

מְלֵאוֹת אַבְקַת נְדִיבוּת

מְמֻלָּאוֹת בְּרִבַּת לֵב חָם

וְקִנּוּחַ נוֹסָף שֶׁל עוּגִיּוֹת סְלִיחוֹת?

 

הַאִם אַתָּה מַצְלִיחַ לְפַנֵּק שָׁם

אֶת כָּל הַשְּׂרָפִים

כְּפִי שֶׁנִּסִּיתָ לְפַנֵּק אוֹתִי?

הַאִם גַּם שָׁם זוֹרֵם מִצִּפָּרְנֵי יָדֶיךָ

נָהָר שׁוֹצֵף שֶׁל כַּוָּנוֹת טוֹבוֹת?

 

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ לְיַד הַשֻּׁלְחָן

מֵעָלָיו נִבְרָשׁוֹת שֶׁל

זֹהַר אַרְגָּמָן מְפַזְּרוֹת הִלּוֹת קְדוֹשׁוֹת

עַל רָאשֵׁי שׁוֹכְנֵי גַּן הָעֵדֶן

וְאַתָּה, מַכֶּה בְּסַכִּין הַקַּצָּבִים שֶׁלְּךָ

בַּסֶּלַע הַמֻּפְלָא

וְהוֹפֵךְ אוֹתָהּ לְשַׁרְבִיט מְנַצְּחִים.

הַאִם אַתָּה עוֹשֶׂה זֹאת

כְּדֵי לְתָאֵם אֶת מַקְהֵלַת

חֲלֻקַּת תַּפְקִידֵי הָעֶזְרָה

בֵּין כָּל מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן?

 

הַאִם תַּזְכִּיר אוֹתִי כַּאֲשֶׁר

תַּצִּיג אֶת הַתַּפְרִיט,

כִּי אֲנִי עֲדַיִן רָחוֹק מִמְּךָ

וְלֹא אוּכַל לְסַיֵּעַ בְּיָדְךָ

מִלְּבַד לְפַזֵּר מִלִּים כְּתוּבוֹת

עִם מִרְוָח גָּדוֹל בֵּינֵיהֶן

וְאוּלַי הָאוֹרְחִים יִרְאוּ

אוּלַי יִשְׁמְעוּ

אוּלַי יִזְכְּרוּ

 

בִּזְכוּתְךָ

בִּזְכוּתָם.

 

השירים לקוחים מהספר 'לֵיצָן בְּסִמְטְאוֹת הַלֵּב', הוצאת צור-אות ירושלים, טבת תשע"א - ינואר 2011

 

המשורר מנחם מ' פאלק בויקיפדיה

המשורר מנחם מ' פאלק בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מנחם מ' פאלק באתר "כאוס"

 מנחם מ' פאלק במועדון קריאה של ספרים

על יצירתו של מנחם מ' פאלק מאת חדווה רבינזון בכרך

 

 משיריו של מנחם מ' פאלק - עריכה: וילהלמינה סוסק

 

חזרה לדף הראשי של סופ"ש שירה מספר 30