ענת לוין

ענת לוין

1.

הָיוּ מִסְפַּר שִׁיטוֹת:
בַּחֲגוֹרָה עַל כַּפּוֹת הַיָּדַיִם הַהֲפוּכוֹת אִם אֵחַרְתְּ לָשׁוּב הַבַּיְתָה,
בַּחֲגוֹרָה עַל הַיַּשְׁבָן אִם נִקְלַעְתְּ לְרִיב עִם אַחְיוֹתַיִךְ,
בַּחֲגוֹרָה בְּמָקוֹם אַקְרָאִי בַּגּוּף (בְּחִירָה מִקְרִית; הַחְלָטָה שֶׁל רֶגַע),
אִם שָׁכַחְתְּ לַעֲבֹר בְּמַטְלִית עַל הָאָבָק בְּיוֹם חֲמִישִׁי, לִפְנֵי בֵּית הַסֵּפֶר;
אִם נִשְׁבְּרָה בְּטָעוּת אַחַת מִכּוֹסוֹת הַתֵּה הַכְּתֻמּוֹת שֶׁהֵבִיאוּ מִשָּׁם;
אִם תָּפְסוּ אוֹתָךְ מְהַרְהֶרֶת זְמַן רַב מִדַּי בְּעֵת הִתְלַבְּשׁוּת הַבֹּקֶר;
כְּשֶׁקָּרָאת בְּסֵפֶר (אַנְגֶ'לִיק הַסּוֹרֶרֶת, שׁוּב וָשׁוּב) בְּאוֹר הַמִּסְדְּרוֹן הַקָּלוּשׁ,
אַחֲרֵי כִּבּוּי אוֹרוֹת;
(הַלְשָׁנוֹת הָיוּ מְעוֹדָדוֹת תָּמִיד, הָאָחוֹת הַמַּלְשִׁינָה זָכְתָה בְּמַמְתָּק,
בִּפְרִיט לְבוּשׁ, בְּרֶמֶז לִטּוּף).
הֲכִי גְּרוּעָה הָיְתָה הַסְּטִירָה, חוֹצַת אֲוִיר פִּתְאֹם, נִפְצַע הַמֶּרְחָק
בֵּין כַּף הַיָּד הַקָּשָׁה לַלֶּחִי הָרַכָּה.
לָזֶה לֹא נִדְרְשָׁה סִבָּה מְיֻחֶדֶת.

 

 anat levin

 

7.

הֵם אֲנָשִׁים קָשִׁים, אָמַרְתְּ שָׁנִים אַחַר כָּךְ.
אֶצְלֵךְ נוֹתַר הַכֹּל רַךְ:
הַגּוּף,
הָעוֹר,
הָעֹרֶף,
הַשֵּׂעָר,
הָרֹאשׁ,
הַפָּנִים,
הַכַּפּוֹת,
הַדָּם,
כְּלֵי הַדָּם,
עֲלִיּוֹת הַלֵּב,
חַדְרֵי הַלֵּב,
הַלֵּב,
הָעֵינַיִם,
הָרִיסִים,
עַפְעַפַּיִם,
הַדְּמָעוֹת

 

מתוך המחזור 'הו, אמא' בספר השירים 'מִפֶּה לְפֶּה' הוצאת 'קשב', 2013

 

 

 

 

זמן

וְהָיָה זְמַן שֶׁחֲלוֹמוֹתֵינוּ
הָיוּ עֲטוּפִים בִּנְיָר מְרַשְׁרֵשׁ בְּזָהָב
וְהַזָּהָב הַבָּהִיר יָרַד עָלֵינוּ
יוֹם וָלַיְלָה, בְּצוּרוֹת שֶׁל שֶׁמֶשׁ,
שֶׁל עֲנָנִים, שֶׁל אַסְפַלְט שָׁחֹר, שֶׁל גָּדֵר
שָׁם נָשְׁקוּ לָךְ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה
וּמִי שֶׁנָּגַע בָּךְ הִרְגִּישׁ אֶת גּוּפֵךְ גָּדֵל
בְּתוֹךְ כַּפּוֹת יָדָיו. זֶה הָיָה בִּזְמַן
שֶׁגֶּשֶׁם יָרַד
אֲבָל בַּחֲדַר הַלֵּב
הַוִּילוֹנוֹת נָעוּ
כְּאִלּוּ רוּחַ קַלָּה מְלַטֶּפֶת אֶת
הַדְּפָנוֹת בְּיָדַיִם שֶׁל נוֹצוֹת, כְּנָפַיִם.
אַחַר כָּךְ זְמַן עָבַר,
בְּהִבְהוּבִים
עַכְשָׁו גּוּפֵינוּ מְבַקְּעִים אֶת מִטּוֹת הָאֱגוֹז
שֶׁל יַלְדוּתֵנוּ, עֲשָׂבִים שׁוֹטִים
בְּסִדְקֵי הַקִּירוֹת
וּבַחַלּוֹנוֹת עָרִים זָרוֹת
פִּסּוֹת עָשָׁן, קִרְעֵי אוֹרוֹת

 

 

 

צוואה

אִם אָמוּת הַיּוֹם,
אֲנִי מוֹרִישָׁה לְךָ אֶת כָּל רְכוּשִׁי כָּאן:
הַסְּפָרִים, הַסֶּרֶט הַדּוֹקוּמֶנְטָרִי עַל שְׁלוֹשׁ הָעוֹנוֹת,
נַרְתִּיק כְּלֵי הָאִפּוּר, תְּעוּדַת סִיּוּם אַחַת,
סֶרֶט הַחֲתֻנָּה שֶׁלָּנוּ, שְׁנֵי הָעֲצִיצִים
בַּמִּרְפֶּסֶת (לְהַשְׁקוֹת פַּעַם בְּשָׁבוּעַ),
אֶת כָּל הַמִּלִּים שֶׁכְּבָר כָּתַבְתִּי
וְאֵלּוּ שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ בַּפֶּה וּבַלֵּב,
מַחְבֶּרֶת זוֹ,
הָעֵט

 

 

 

מדעי ההתנהגות

לְדַבֵּר
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לָתֵת לָאַחֵר לִשְׁמֹעַ
הֵד מַחֲשָׁבָה פְּנִימִית
שֶׁהִשְׁתַּחְרֵר לְפֶתַע כְּמוֹ חוּט עֲפִיפוֹן
מִכַּף יָד קְפוּצָה

אוֹ לִשְׁתֹּק
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לְהַכְרִיחַ מִלִּים לְקֻפְסָאוֹת
וְלִסְגֹּר בְּמַנְעוּל אוֹ שַׁרְשֶׁרֶת
וְלָשֶׁבֶת מֵעַל עַד
דֹּם מַאֲבָקָן

אוֹ לִשְׂנֹא
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לְחַבֵּק אֶת הַפַּחַד,
לָחוּשׁ אֶת תְּהוֹם גּוּפוֹ,
דָּמוֹ הַחַם, פְּעִימוֹתָיו

וְלֶאֱהֹב
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לְלַקֵּק אֶת שִׂפְתֵי הָרוּחַ
שֶׁיִּתְרַחֲבוּ, שֶׁיִּתְעַגְּלוּ לִנְשִׁיקָה

אוֹ לִכְעֹס
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הַחֹשֶךְ מִצְטַבֵּר בַּחֲדָרִים
וּבָרְחוֹבוֹת, וּבַשְּׂדֵרוֹת שׁוֹטֵף, לֹא מְנֻקָּז,
הָרַעַל

לְהִשְׁתַּגֵּעַ
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לְשַׁחְרֵר אֶת הַמִּלִּים לְאַרְצוֹתֵיהֶן
וְאֶת הַנֶּפֶשׁ לְהוֹצִיא מִנְּדָנָהּ

וְלִשְׁתּוֹת קָפֶה
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לִשְׁתּוֹת קָפֶה

לְהִתְפַּשֵּׁט
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לְהַסְכִּין עִם אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ
הַמְּשַׂרְטֵט קַוִּים שֶׁל יוֹם
עַל קְלַף גּוּפְךָ

וְלִרְעֹב
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בֶּטֶן מְשַׁלַּחַת כַּפִּיּוֹת בַּבָּשָׁר
וְאוֹכֶלֶת בְּמִנְהָרוֹת אֶת עַצְמָהּ,
דְּבֵקָה לְצִדָּהּ הָאַחֵר

לִרְעֹד
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לְהָזִיז אֶת הַגּוּף
מִמָּקוֹם בּוֹ הוּא יֶשְׁנוֹ
לְמָקוֹם בּוֹ אֵינֶנּוּ וּמִכָּאן לְכָאן
לְשָׁם הָאוֹצֵר אֶת תְּנוּעָתוֹ

לִלְמֹד
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לָשֶׁבֶת נָמוּךְ,
קָרוֹב לַמִּדְרָכוֹת אוֹ
לָנוּעַ בַּמֶּרְחָב הַמִּתְפַּשֵּׁט

לְהִתְגַּעְגֵּעַ
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לָשׁוּב בַּזְּמַן
אֶל הַקֶּמֶט שֶׁנֶּחְתַּם בּוֹ

וּלְהֵעָלֵם
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לְהִתְכַּוֵּץ לַהֲבָרוֹת
לְהִצְטַמְצֵם לְמַעֲשִׂים
שֶׁל שָׁקוּף וְשֶׁל עַכְשָׁו

לְהִתְמוֹטֵט
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לָתֵת לָעֲצָמוֹת לְהֵעָרֵם
וּבַהֲמֻלָּה

וְלִכְתֹּב
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לִדְפֹּק אֶת הָרֹאשׁ בַּקִּיר
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ דּוֹפֶקֶת אֶת הָרֹאשׁ בַּקִּיר
אוֹ בְּדֶלֶת אוֹ בְּחַלּוֹן שֶׁבַּסּוֹף יִפָּתַח לִי

 

 

 

 

שיר יומולדת 2005

נוֹלַדְנוּ אִלְּמִים
נִצָּנֵי בָּשָׂר חִוְּרִים

צְרִיכִים הָיִינוּ לְהִתְרוֹמֵם מֵאֵצֶל הָאֲדָמָה
לְהֵאָחֵז בָּאֲוִיר כִּבְקוֹרָה

הָיוּ אֲמִתּוֹת בְּרוּרוֹת לִזְכֹּר, לְמָשָׁל,
"הַיָּדַיִם עוֹשׂוֹת"

שָׁמַעְנוּ עַל כָּאֵלּוּ שֶׁנִּסּוּ לָעוּף
וְהִתְנַפְּצוּ אֶל תִּקְרַת הַשָּׁמַיִם

נִשְׁאַרְנוּ יוֹשְׁבִים

לְאַט לָמַדְנוּ לְדַבֵּר
בְּיָחִיד וְאָז בְּרַבִּים

 

(שיר מתוך מחזור של חמישה)

 

 

 

*
וְאֵשֵׁב בּוֹ וְלֹא אֵצֵא מִמֶּנּוּ
שְׁלוֹשָׁה יָמִים וּשְׁלוֹשָׁה לֵילוֹת
וּבַיָּמִים אֶקְרָא בְּסִפְרֵי הַיָּמִים
שֶׁל מִי שֶׁקָּרָא שֵׁמוֹת לָעוֹלָם
וְאֶקְרָא שֵׁמוֹת רַבִּים
וְאֶהְגֶּה בָּם רַבּוֹת
וּבַלֵּילוֹת אֶשְׁכַּב בְּתוֹךְ עַרְסָל
תָּלוּי מִן הַתִּקְרוֹת
וְאֶקְרָא לָעוֹלָם בַּשֵּׁמוֹת הָרַבִּים
עַד שֶׁיִּקְרַב אֵלַי חֶרֶשׁ אֶל מִטָּתִי
וְאֶתֵּן לוֹ אֶת שְׁמִי שֶׁלִּי

וְכִפַּת הַשָּׁמַיִם תֻּנַּח לִי כָּרִית
וְהַיָּם יַעַטְפֵנִי בִּשְׁלַל שְׂמִיכוֹתָיו.

 

השירים מתוך: "אנה מסתובבת לאט" הוצאת 'אחוזת בית', 2008

 

קישורים חיצוניים 

ענת לוין בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הבלוג של ענת לוין "יכולה לפעמים"

אלי אליהו, עיתון הארץ: המשוררת ענת לוין מסירה את הניילונים מהספות

ענת לוין ב"אלי הירש קורא שירה" 

הספר "מפה לפה" לרכישה באינדיבוק

 

 חזרה לדף הראשי של סופ"ש שירה מספר 34