נדב ליניאל

 דוארnadav liniel

הַזְּמַנִּים שׁוֹקְעִים אֶל תּוֹךְ הַחשֶׁךְ.
מוֹנֵה הַחַשְׁמַל, חֶשְׁבּוֹן הַמַּיִם, הַטֶּלֶפוֹן,
בְּתֵבַת הַדֹּאַר
כֻּלָּם שְׁעוֹנִים מְתַקְתְּקִים.
לֹא הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא שֶׁדִּמִּיתִי פַּעַם,
מְטֻטֶּלֶת אוֹרְלוֹגִין הַלַּיְלָה
קוֹצֶבֶת גֵּאוּת הַיַּמִּים.

הַיּוֹם מִצְטַמְצֵם לְכֶסֶף:
אֶפְשָׁר לִפְדּוֹת אוֹר בְּחַשְׁמַל
נַחַל בְּבֶרֶז מְגַמְגֵּם
אֵשׁ בִּסְלִיל תַּנּוּר מַאְדִּים.
חֹרֶף מַגִּיעַ כְּשֶׁפְּתוֹתֵי הַשֶּׁלֶג נֶעֱרָמִים
בְּתוֹךְ הַטֶּלֶוִיזְיָה.

אֲפִלּוּ הַצִּפֳּרִים:
תּוֹרֵי הָעִיר נוֹדְדִים לְגַגּוֹת הַבָּתִּים
נוֹחֲתִים עַל הָאַנְטֶנוֹת כְּמוֹ הָיוּ
עַנְפֵי עֵץ.

 

 

 

נערוּת

זוֹ הָיְתָה הִתְוַסְּפוּת
חִירִיק שֶׁנַּעֲשָׂה לְ־י'
חוֹלָם שֶׁהָפַךְ לְ־ו'

בַּחוּץ
הַדְּבָרִים שֻׁנּוּ לְאַט
וּבִפְנִים, הַדְּבָרִים הֻרְגְּשׁוּ.
בַּלַּיְלָה מִישֶׁהוּ הוֹצִיא אֶת אַחַת
מֵאַבְנֵי הַלֶּגוֹ, בַּמִּבְצָר
וְשָׂם, בִּמְקוֹמָהּ, אַחֶרֶת.
מִישֶׁהוּ, תַּחַת הַמַּיִם, בַּמַּעֲגָן,
הֶחֱלִיף, כִּבְמָשָׁל,
אֶת קוֹרַת הָאֳנִיָּה
(אַחַר־כָּךְ הִיא תְּשַׁמֵּשׁ מָשׁוֹט
לָנוּעַ קָדִימָה).

לְאַט
כִּסּוּ הַשְּׁרִירִים עַל שֶׁלֶד הַיֶּלֶד
הַקּוֹל שֶׁעָבָה גָּבַר עַל שְׁאֵלוֹתָיו
וְהַגּוּף, שֶׁהִתְחִיל
נוֹשֵׂא עִמּוֹ אֶת מַחֲצִית הַחַיִּים
אִזֵּן עַצְמוֹ בַּעֲרֻבַּת הַמָּוֶת.

 

 

 nadav liniel book

 

דלת

לַעֲמֹד בַּמִּפְתָּן
לָגַעַת בַּמַּשְׁקוֹף
לְצַלְצֵל
לְהַמְתִּין
לִנְקשׁ
לְהַדְלִיק סִיגַרְיָה
לְהַמְתִּין
לְהִסְתּוֹבֵב
לָרֶדֶת בַּמַּדְרֵגוֹת
לִפְנוֹת חֲזָרָה
לַעֲלוֹת
לִלְחֹץ עַל מֶתֶג הָאוֹר
לְהָזִיז אֶת הַשָּׁטִיחַ בִּקְצֵה הַנַּעַל
לִשְׁמֹעַ קוֹל קָרֵב
לִשְׁמֹעַ אֶת תְּנוּעַת הַמַּנְעוּל
לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר נִשְׁפָּךְ בִּמְבוֹאַת הַבַּיִת
לְהַבִּיט בְּפַס הָאוֹר מִצְטַמְצֵם נֶהֱדָף חֲזָרָה
לִכְבּשׁ מַבָּט בָּרִצְפָּה

 

 

 

*
וְהַפֶּלֶא הַזֶּה שֶׁאַטְבֵי כְּבִיסָה עַל חוּט הֵם תָּוִים שֶׁהַבֹּקֶר מְנַגֵּן
וְהַפֶּלֶא הַזֶּה שֶׁלִּקּוּי הַמְּאוֹרוֹת צוֹרֵף אֶת הָאוֹר לְטַבַּעַת נִשּׂוּאִין
וְהַפֶּלֶא הַזֶּה שֶׁמִּלִּים הוֹפְכוֹת לְמָזוֹן וְהַמָּזוֹן לְמִלִּים
וְהַפֶּלֶא הַזֶּה שֶׁדָּבָר כִּמְעַט אֵינוֹ מַבְדִּיל בֵּין סִיס לְסוּס
וְהַפֶּלֶא הַזֶּה שֶׁהָאֶגְרוֹף נִפְקָח לְפֶרַח שֶׁקְּצוֹתָיו תָּאִים מֵתִים
וְהַפֶּלֶא הַזֶּה שֶׁבַּמֶּרְכָּז, בֵּין הַמֹּחַ לַלֵּב מֻנָּח גָּרוֹן
וְהַפֶּלֶא הַזֶּה שֶׁבֵּין הַמֹּחַ לַמִּפְשָׂעָה מֻטָּל הַלֵּב
וְהַפֶּלֶא הַזֶּה שֶׁכְּשֶׁאָדָם מַבִּיט בְּהוֹרָיו נִגְלִים בְּפָנָיו עֲבָרוֹ וַעֲתִידוֹ
וְהַפֶּלֶא הַזֶּה שֶׁכָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ אֵינוֹ יָתוֹם
וְהַפֶּלֶא הַזֶּה שֶׁכְּשֶׁמֵּתִים הַשֵּׂעָר וְהַצִּפָּרְנַיִם מַמְשִׁיכִים לְהִתְאָרֵךְ
וְהַפֶּלֶא הַזֶּה שֶׁצִּלּוֹ שֶׁל אָדָם נִבְלָע בַּחשֶׁךְ בְּצֵל גָּדוֹל מִמֶּנּוּ

 

 

 

גֶּדֶם
             גֶּדֶם: 1. כֹּרֶת, הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל גֶּזַע הָעֵץ.
                     2. חֵלֶק שֶׁל דָּבָר שֶׁנִּקְטַע.
                                               מילון אבן־שושן

מֵהַבֹּקֶר אֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד
לָנוּעַ בַּאֲגַפֵּי הַבַּיִת, בַּסָּלוֹן, מֵעַל לַכֹּל בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה.
הָרָהִיטִים נָדַמּוּ אוֹ שֶׁעוֹדָם עוֹצְרִים נְשִׁימָתָם בְּאִפּוּק הַבֶּהָלָה
דַּוְקָא הֵם, שֶׁהִפְלִיאוּ מִמֶּנִּי לִכְמֹס זִכְרוֹנוֹת מִבַּעַד לָאֶפִּידֶרְמִיס הַשָּׁקוּף,
זְגוּגִית אוֹ פְּלַסְטִיק מַבְהִיק.
כֵּיצַד אוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לְפַרְנֵס עַצְמִי, לֹא כָּל שֶׁכֵּן
אֶת לֹעַ הַדִּמְיוֹן הָרָעֵב כְּשֶׁכִּסְאוֹת מַתִּירִים רַק יְשִׁיבָה נֻקְשָׁה,
כְּשֶׁהַשֻּׁלְחָנוֹת דּוֹחִים אֲפִלּוּ אֶת מְעַט הָאָבָק שֶׁמְּגַשֵּׁשׁ דַּרְכּוֹ אֲלֵיהֶם.
כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּכֹחָם לְהָשִׁיב לִי כָּעֵת, אֶקַּח בְּחֵפֶץ. לֵב?
שְׂמֹאלִי שְׁכוּחָה, לְשׁוֹנִי שְׁעוּנָה עַל קַרְקָעִית הַחֵךְ. יְמִינִי?
אַף הַשָּׁעוֹן הַנֶּאֱמָן הִתִּיר עַצְמוֹ מֵרְצוּעוֹתָיו.
אֵיךְ אֶקְרָא אֶת הֶפְרֵשׁ הַגְּוָנִים שֶׁבֵּין הָעוֹר הַשָּׁזוּף וּבֵין שְׁעוֹן הָעוֹר שֶׁאָבַד,
אֵיךְ אֶקְרָא אֶת הַזְּמַן בִּתְמוּרוֹת הָאוֹר. בַּחוּץ?
שְׁעוֹנֵי הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹבְתִים מִתִּקְתּוּק צִלָּם עִם בּוֹא הַיָּרֵחַ,
הַחַמָּנִיּוֹת מְסָרְבוֹת לְהָגִיחַ מִתַּחַת לְמַרְצְפוֹת הָאֲדָמָה.
וְלוּ זִכְרוֹן הַחֲפָצִים הָיָה שָׁב לִנְבֹּעַ מִתּוֹךְ הַחֲפָצִים עַצְמָם. הֲרֵי בְּדָבָר אֵינִי יָכוֹל לֶאֱחֹז. אַף לֹא בַּכַּפִּיּוֹת שֶׁהִשְׂכִּילוּ לַהֲפֹךְ אֶת מַרְאוֹת הַפָּנִים לִפְנֵי צְלִילָתָן אֶל עֹמֶק סִפְלֵי הַקָּפֶה בַּבְּקָרִים.
הֲרֵי אַף הַמִּלּוֹן, הַיָּפֶה שֶׁבִּסְפָרַי, לָמַד לְהַסֵּס כְּנָחָשׁ שֶׁלְּשׁוֹנוֹ חֲצוּיָה וְדִבּוּרוֹ כָּפוּל.
אֵינֶנִּי? הִנְנִי?
וּבֵינֵיהֶם מֶרְחָק שֶׁאֵינוֹ חָדֵל.

 

 

 

*
כֵּן. הַכֹּל נָכוֹן.
בְּרֵאשִׁית הָיוּ הַמַּיִם,
בְּאַחֲרִית הָיָה הָאָדָם.
אַךְ הָיְתָה טָעוּת עִם הַזְּמַן.
לֹא שִׁבְעָה יָמִים. אַרְבָּעִים שָׁבוּעוֹת. כֻּלָּם לַיְלָה.
בְּרֵאשִׁית הָיוּ הַמַּיִם. הָאֲדָמָה טֶרֶם הִבְקִיעָה, לַחָה, מִן הַמְּקוֹרוֹת. הַשָּׁמַיִם הָיוּ שְׁמֵי בָּשָׂר שֶׁבְּרָקִים אֲדֻמִּים וּכְחֻלִּים הֵאִירוּ בָּהֶם וְהָרַעַם פָּעַם וְהִרְטִיט אֶת הֶחָלָל.

הָיָה הָרֹאשָׁן. הָיָה הַדָּג בְּלֹא עֵינַיִם וּמֵאָז
הָיְתָה אֶבוֹלוּצְיָה מְהִירָה כַּמַּחֲשָׁבָה.
לִקְרַאת הַקּוֹף כְּבָר נֶחְרְתוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִתָּן הָיָה לְהִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם
הַמִּין לְמָשָׁל, עֵץ הַדַּעַת שֶׁצָּמַח הָפוּךְ, שָׁרָשָׁיו בַּמֹּחַ וַעֲנָפָיו מִתְפַּצְּלִים וְסוֹפָם כְּאֵב הַמַּגָּע.
אַךְ הָיְתָה טָעוּת עִם הַזְּמַן:

בְּרֵאשִׁית הָיָה הָאוֹר, הַנְּשִׁימָה, הַיְלָלָה
אַחַר־כָּךְ הַקּוֹל הַחִיצוֹן שֶׁקָּרָא לַיְלָלָה בְּשֵׁם
וְהַשֵּׁם שֶׁקָּרָא בְּשֵׁם לְכָל דָּבָר שֶׁרָאָה.

 

 השירים מתוך הספר "תקרת האדמה", הוצאת קשב לשירה

 

קישורים חיצוניים 

הספר "תקרת האדמה" באתר של קשב לשירה

על ספרו של נדב ליניאל ב"אלי הירש קורא שירה"

דרור בורשטיין על הספר "תקרת האדמה"

ארז שויצר בביקורת על הספר "תקרת האדמה", עיתון הארץ

"מקור ראשון" - על ספרו של נדב ליניאל לרגל קבלת פרס "טבע"

 

חזרה לדף הראשי של סופ"ש שירה מספר 35

 

 

صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل